דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
4 ינואר 2007

תמונות ציפורים

מקבץ תמנות של ציפורים עבור סקירת אתרי הצפרות

null
מין פולש. מיינה בפארק הירקון

null
מין מקומי. חוגלה בפארק הירקון

null
צועד ברחוב. נחליאלי עירוני

null
להקת שחפים (או משהו), האגם הפארק הירקון

null
קורמורן ב-7 טחנות

null
אחי, אתה פולש. דררות בפארק הירקון

null
שומר שבת. בז על חוט העירוב בחוף נתניה

null
רואה צאן. אנפית בקר (נדמה לי)

null
שחף (אין לי מושג איזה, אולי כספי) בחוף הים

null
דררה על רימון

null
אותה דררה

null
שקנאים

null
שמיים צפופים

null
קורמורן בעמק הירדן

null
קורמורונים בגשר

null
שימו פעמונים על צווארי החתולים למען ציפורי החצר. צוצלת

null
ציפור במדבר

null
בחצר. נקר סורי

null
בחצר. דרור

null
בחצר. ירגזי

null
בחצר. צופית

null
בחצר. דררות ועורב

null
אותו עורב

null
אחד ממיני החופמאים. חופית

null
אנפה

null
אופס, הנה היא עפה. אנפה

null
ואחת אחרת, מחוף אחר. אנפה

null
מגלנים

null
דורס יום. עיט, אולי עקב

null
פלמינגו אצל דנקנר

null
אותו מפעל מלח בעתלית. פלימנגו צעירים

null
יותר עמוק פה ממה שזה נראה. תמירון

null
סייפן וחברים

null
דרור

null
סיקסק

null
על תאנה בבוסתני שפלת יהודה

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 5:48

4 תגובות »

20 דצמבר 2006

הבועה: אי שלום ואקולוגיה

חזון: פארק צפרות חוצה גבולות

"איזה מזל", אומר מתכנן הסביבה אביעד שר-שלום ומצביע על האגם היבש של תחנת הכוח בנהריים, "על פי הצילומים היו אמורים להיות כאן פרדסים, אבל בסך הכל מגדלים כאן גידולים עונתיים, כך שזה יהיה הרבה יותר קל להציף את האגם". נציגי רשויות ישראלים ירדנים והפלסטינאים שהגיעו במסגרת ביקור נדיר בתחנת הכוח הנטושה למרפסת התצפית הירדנית לעבר 'אי השלום' עוד עסוקים בנאומים, אבל שר-שלום מתעניין בדברים אחרים: "אתה רואה שם את הבתים הנטושים של מגורי העובדים? אנחנו מתכננים להפוך אותם לחדרי אירוח". כשהוא הוא אומר 'אנחנו', הוא מתכוון לארגון הישראלי-ירדני-פלסטיני 'ידידי כדור הארץ המזרח התיכון'.

הארגון מציע להקים 'בועה' של תיירות וטבע באיזור אי השלום בנהריים, פארק צפרות חוצה גבולות. על פי התוכנית שהכין שר-שלום בשיתוף התושבים עבורו, יוצף 'אגם רוטנברג' מחדש, בתי היישוב שהוקם עבור עובדי תחנת הכוח, תל-אור, ישופצו ויהפכו למלון אקולוגי, ומבנה תחנת הכוח עצמה – למרכז מבקרים אליו יוכלו להיכנס מישראל ומירדן.

בשנת 1927 החלו העבודות להקמת תחנת הכח ההידרואלקטרית בנהריים, פרי חזונו ועבודתו של פנחס רוטנברג. המפעל הגדול שנועד לספק אור ליישובים משני עברי הירדן, הוקם בעבר הירדן בשטח האמיר עבדאללה שחנך אותו בקיץ 1933. מי הירמוך נסכרו ויצרו לאגם מלאכותי 'בריכת הירמוק' שחובר באמצעות תעלה מאוזנת (תעלת האפס) אל הירדן במטרה לאפשר זרימה דו כיוונית של מים. מן האגם המלאכותי, הוזרמו המים בשצף והניעו את הטורבינות שייצרו חשמל עד 1948 עת נתפס המפעל בידי כוחות עיראקים, ונהרס.

מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן, נמצא כל שטח תחנת הכח בריבונות ירדנית, אך חלק מן הסכרים נמצאים באי השלום. אי השלום הוא קרקע בריבונות ירדנית שהוחכרה לדורות לקיבוצים בעמק הירדן. על פי הסכמי השלום בין ישראל ירדן האי מתפקד כבועה בה קיימת גישה ישירה של חקלאים ושל מבקרים משטח ישראל, וכן מותרת גישה מבוקרת של מבקרים מירדן. אמנם מאז רצח 7 תלמידות התיכון הישראליות במקום במרץ 1997 כמעט ואין מבקרים מן הצד הירדני באי, אך במהלך המפגש חזר והדגיש מפקד איזור צפון הבקעה הירדני, קולונל מוחמד מנסיר, כי הרשויות הירדניות מאשרות לכל מי שמעוניין בכך לבקר באי, כל עוד הוא מציג תעודות.

הכוונה היא שהפארק יוקם לאורך נהר הירמוך, על קרקעות מדינה ירדניות ועל קרקע שניתנה לישראלים בחכירה לדורות, בצדו הירדני של הגבול. לזכר שיתוף הפעולה ההיסטורי בין שני האישים, עלה הרעיון לקרוא לאגם שיוצף מחדש "אגם רוטנברג-עבדאללה".

כמקובל באזורים ביוספריים בעולם, מסביר שר-שלום, ה'בועה' תכלול אזור גלעין ואזור חייץ. אזור הגלעין יכלול את שטח האגם אליו יועתקו מיני חי וצומח האופייניים לירדן ולירמוך. סביב האגם יוכשרו מגדלי תצפית בציפורים, מסתורים לשהיות ארוכות, ומסלולי הליכה 'צפים'. אזור החייץ יכלול את אזור האי, כשהקרקעות החקלאיות שבחזקת הישראלים יעובדו בגידולים המתאימים לפרנס ציפורים נודדות (בוטנים לרווחת העגורים, בריכות דגים לרווחת הקורמורנים), וכן את מבני המפעל ומגורי העובדים של תחנת הכוח של רוטנברג שבו יוקם מלון אקולוגי ומרכז לוגיסטי לתפעול הפארק. הרעיון להפוך את הבתים לכפר אקולוגי, נתקל במציאות מזמינה: בתי הפקידים של חברת החשמל נבנו מבוץ עוד בטרם כבר המזגן את חיינו, ולכןהם תוכננו באופן אקולוגי. מהמלון יצאו סיורים ברגל, באופניים וברכב חשמלי לגדות האגם, וסיורים בהפלגה בלתי ממונעת באגם עצמו. הכניסה ל'בועה' משני הצדדים תהיה מבוקרת. הכניסה מהצד הישראלי יכולה להיות דרך מעבר הירדן ההיסטורי (גשר הישנה) ודרך מעבר סכר הירמוך בסמוך לאשדות יעקב.

בארגון ידידי כדור הארץ מאמינים כי הקמת פארק אקולוגי חוצה גבולות במקום תביא לתמורה חיובית לתושבי האזור משני צדי הגבול ותמורה סביבתית חיובית. הצד הירדני של הגבול נמצא בתת-פיתוח תיירותי, ופרויקטים של תיירות אקולוגית שהוקמו בירדן, דוגמת שמורת דנא ופארק הצפרות בעקבה, זכו לביקורות מחמיאות ביותר ולביקורים רבים. גם בצד הישראלי של הגבול קיימת תנועה ערה מאוד של מטיילים בצפון שלא מתעכבים בעמק הירדן, היצע תיירותי הולם יעצור אותם לשהייה ממושכת יותר באזור. עניינו של המטייל הישראלי בתיירות אקולוגית גובר והולך, מציינים שם, ובישראל הוכרו עד היום רק שני כפרי נופש כאקולוגיים. "לירדן הוא ייצור אתר תיירות ראשון משמעותי בצפון. לישראל עוד אטרקציה גדולה לתיירות נכנסת ולתיירות פנים שכבר קיימת בצפון" מסביר שר-שלום", הירדנים יהנו מזרם התיירות הקיים בישראל, והישראלים יהנו מאטרקציה שאי אפשר ליצור בישראל". כמו על מנת להמחיש את העניין, כשאנחנו מגיעים למבנה תחנת הכוח, כמוגם לצד הירדני של הגשר בגשר, נציגי אתרי התיירות של אשדות יעקב ושל גשר יוצאים מגדרם מרוב התרגשות. אחרי שנים שהם רק רואים מנגד את המיתוס הגדול של ההתיישבות בעמק, הם זוכים לגעת בהיסטוריה, שמוקפת עתה במאות חצבים שצמחו בשטח שהיה ממוקש עשרות שנים.

שר שלום מזכיר כי מספר חובבי הצפרות בארץ ובעולם גדל מדי שנה. "מעריכים כי כ-60 מליון איש באירופה ובצפון אמריקה משקיעים זמן וכסף בתחביב זה. תיירי צפרות הם פלח תיירותי נחשק שכן הם ברמה סוציו-אקונומית גבוהה, ונוטים לשוב (כמו הציפורים) לאתר שהאירוח בו מוצלח מבחינתם".

המרוויח האמיתי מן הפרוייקט הוא נהר הירדן. כיום, מדרום לסכר אלומות, זורם בירדן ביוב. והיה אם יתממש הרעיון, יזרמו הזורם בסמוך לדגניה, בית זרע, אפיקים ומנחמיה מים נקיים. "נהר הירדן בין סכר אלומות לנהריים ינוקה, בהתאם לתכנית מורד הירדן, הציפורים יחגגו, ובעיקר כולם יראו שנהר נקי זה טוב וילחצו להמשיך את נקיון הירדן והזרמת המים דרומה".

המים הם ככל הנראה המשוכה העיקרית שהמיזם צריך לעבור. כיום, על פי ההסכמים בין ישראל לירדן, מספקת ישראל מים לירדנים, ובנוסף משמשת הכנרת 'מחסן' למים ששואבים הירדנים מן הירמוך בשנים גשומות. מאחר ש'תעלת האפס' השתמרה במצב טוב, קיימת האפשרות להשתמש באגם נהריים בתור 'מחסן' שכזה, ולהעביר מים ממנו לעבר הירדן או להיפך. תצרוכת המים של הצפת האגם, היא המים שמתאדים מאגם בן 500 דונם.

המרשים ביותר בתכנית הוא פשטותה, כמעט הכל כבר שם: האגם, מערכת הסכרים והתעלות, המבנים על שפתו, ואפילו רוב התשתית המשפטית. הציניקנים יאמרו כי מה שיכול לעצור תוכנית שכזו היא שהיא לא גרנדויזית מספיק, שאין בה מכרזים של עשרות או מאות מיליוני דולרים, שהרי מה שבעקר צריך עבורה הוא החלטה, וקצת מים.

- אז מה צריך על מנת לממש את החזון?

"דיון ברמה גבוהה בין ישראל וירדן על שינוי פרטים טכניים בהסכמי המים. נכונות של שני הצבאות להזיז גדרות ולשנות נהלי שמירה. לנקות את החרא מהירדן הדרומי. לבנות מערכת שאיבה מהאגם לתעלת עבדאללה. למצוא פתרון לצבא הירדני כדי לבנות מלון במגורי הפקידים ועוד מספר דברים קטנים".

- וזה לא בשמים?

"אם רוטנברג ועבדאללה יכלו לפני 75 שנה, פרס ועבדאללה לא יכולים היום"?

null
אגם נהריים היבש, ובתי מגורי העובדים, תל אור

nuull
תחנת הכוח בנהריים במבט מהצד הישראלי

null
בדרך לבניין הטורבינות בנהריים

null
בניין הטורבינות בנהריים

null
מעבר היסטורי. הגשר של גשר

null
זרימה איטית של שפכים ומים מלוחים. הירדן באיזור קיבוץ גשר

null
תעלת הביוב שמתחברת לירדן בסכר אלומות

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 8:40

אין תגובות »

23 נובמבר 2006

שירת העשבים

בשבוע שעבר קיבלו עובדי הגן הבוטני של האוניברסיטה בהר הצופים מכתב המודיע על הפסקת עבודתם והזמנה לשימוע (המחוייב לפני פיטורי עובדים). "על פי הידוע לנו יש בכוונת הנהלת האוניברסיטה העברית לפטר את כל העובדים הנוכחיים ולמסור את ניהול הגן הבוטני לידי חברה קבלנית", כתבה במכתב שהפיצה מנהלת הגן, מימי רון גלבוע. במכתב, המתאר את הגן ואת ההנעשה בו בשנים האחרונות, נכללה פנייה לכל מי שהגן יקר לו, שינסה להשפיע על "אדריכלי השינוי", נשיא האוניברסיטה העברית מנחם מגידור ומנכ"ל האוניברסיטה, אלחנן הכהן, "להפר את רוע הגזרה".

השנה חגג ותיק הגנים הבוטניים בישראל 75 שנים להיווסדו. את הגן הקים ב-1931 פרופ' אלכסנדר אייג, בעזרת מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, לימים פרופסורים, מחלוצי המחקר הבוטני בארץ, שאז עוד היו עוזריו. על פי חזונו של אייג אמור הגן לייצג את כל צומח ארץ ישראל לפי חבליה השונים, כאשר כל חלקה היא בית גידול מסוים בזעיר אנפין. הגן הייחודי יוצא דופן בייעודו ובהרכב המינים המיוצגים בו, והוא מכיל את האוסף הגדול ביותר של צמחי בר המייצגים את ישראל. "אוסף ייחודי זה גדל והכפיל עצמו בחמשת השנים האחרונות מאז לקחתי על עצמי את הטיפול בשיקום הגן הבוטני", מציינת רון במכתבה, "בתקופה זו, הצלחנו לגדל בגן ולהביא לפריחה מינים רבים ביניהם מינים נדירים, מינים חדשים למדע ומינים המצויים בסכנת הכחדה אותם אנו מגדלים כ'גרעיני רבייה' להשבה לטבע".

השבוע התקיים השימוע של רון, והחששות התאמתו. ישראל גלון, איש משרד החקלאות שעוסק בשמירת עצים בוגרים, היה מי שליווה את רון לשימוע. לדבריו, בכוונת האוניברסיטה למסור את הטיפול בגן לחברת הגינון שכבר עובדת באוניברסיטה, שתעבוד תחת פיקוח אגרנום. "הם טוענים שאין שום עניין לפגוע בגן, להיפך. ושבגלל בעיות תקציביות הם רוצים חברה קבלנית שתטפל בגן" מספר גלון, "ויש להם גם טענות לגבי איך שנראה הגן" אומר גלון.

לדבריו, מאז שמנהלת רון את הגן, הוא נראה טוב ומצבו משתפר: נפתחו שבילים, הוסדר השילוט, נוצר קשר עם מרכז העשבייה הארצי, הוקם מאגר זרעים, הגן נפתח לציבור, ומדי שנה באים רבים לכנס מקצועי ארצי שזוכה לביקוש אדיר. "זה מה שמימי עושה, אמרתי להם 'אתם טוענים שהגן לא נראה טוב, אבל תשאלו בוטנאים. עשבייה זה מינים נדירים'".

לגבי נושא המעבר לקבלנים, אמר גלון שלא נראה לו שיש אפשרות להחזיק גן בוטני על ידי עובדי גינון. "מנהל הגן צריך להיות בוטנאי, מישהו שמכיר את תנאי הגידול של כל צמח". הגן מייצג את צמחיית א"י מבחינת איזורים פיטוגיאוגרפיים (התאמה של אקלים, קרקע וצומח), הוא מסביר, וצריך לדעת מה יש בכל איזור ובכל עונה. צריך שמי שמתעסק בזה יהיה מישהו שמתמצא בזה, ולא אגרונום שזה מישהו מישהו שלמד צמחים, עצים או חקלאות, מציין גלון, אגרונום בעצמו. "מדובר על 2,700 מיני צמחים שאתה צריך להכיר לפרטי פרטיהם. אתה צריך לדעת שזה עשב ששייך לחלקה הזו, ושזה עשב שלא שייך".

"אף קבלן גינון לא יעשה שם ימי עיון", אומר גלון ומדבר על התדרדרות כללית של תחום הבוטניקה, ועל תחושה מאוד לא נוחה עם סגירת היחידה שמטפלת בגן. התחושות הן שזה צעד בדרך להקטין את החלק המקצועי של ניהול הגן, ולהגדיל את החלקים האחרים. "יעשו דשא עם כמה עצים ויגידו 'זה הגן הבוטני שהקים פרופסור אייג'", מסביר גלון. כאן אולי המקום לציין כי למרבה הפלא, גם עתה אין ועדה מדעית שמלווה את ניהול הגן (למרות פניות של בוטנאים בעניין), וכי הגן נמצא תחת אחריותה של – תאמינו או לא – מנהל שירותי המשק של האוניברסיטה. לשם השוואה, את הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב, מנהל פרופסור לבוטניקה מן המניין המלווה על ידי .

גלון אינו היחיד שחושב כך. ד"ר יובל ספיר, בוטנאי, משוכנע כדי לבצע את המשימה של ייצוג נאות של מגוון הצמחים של ארץ ישראל צריך בוטנאי ולא גנן. "גינון, מטרתו אסתטית ולא מדעית, והשיקולים הגינוניים יכולים לסתור שיקולים בוטניים-מדעיים". ד"ר ספיר מסביר למשל, כי גינון ינקה את העשבייה מסביב לעצים כדי למנוע תחרות על מי ההשקיה, לעומת בוטנאי שישאיר את ה"עשבים" כדי לייצג מינים של צל החורש דוגמת ספלול מטפס, רקפת יוונית, ועוד כמה נדירים. גם בהנחה שיידע מהו צומח א"י, ניהול באוריינטציה גינונית יטפח צמחי ראווה ללא כל קשר לחשיבותם בצומח של א"י, ויזניח צמחים "לא יפים" גם אם הם חלק בלתי נפרד מחברות צמחים טבעיות וגם אם הם מינים בסכנת הכחדה. "אם אכן הסיבה לסגירת הגן במתכונתו הנוכחית היא כלכלית – זו פשיטת רגל אידאולוגית של האוניברסיטה", מוסיף ספיר.

לספיר, שביצע בגן את מחקרו אודות אירוסי ההיכל, יש גם מילים טובות לומר אודות אופן ניהולה של רון את הגן. לדבריו היא הצליחה ליצור בו ייצוג מדויק של מגוון חברות הצמחים ובתי הגידול של א"י, בזכות היותה בוטנאית מקצועית ובזכות יכולת ניהול יוצאת דופן של אוסף צמחים חי. "המאמץ הזה ירד לטמיון אם מימי תועבר מתפקידה". ספיר לא חוסך בסופרלטיבים: "כבוטנאי, אני חושב שמימי יצרה את הגן הבוטני הטוב ביותר לייצוג צמחי א"י, עם תשתית שאין כדוגמתה ליצירת גרעיני רבייה של צמחים נדירים ואנדמיים (שגדלים רק בארץ. ג.ס.), כולל כמה שבסכנת הכחדה עולמית". זאת ועוד, "זהו הגן הבוטני היחידי בעולם בו אפשר להציב את אוסף אירוסי ההיכל, אוסף האירוסים הגדול מסוגו בעולם", אומר ספיר, "רק צוות הגן הנוכחי בניהולה, הוא בעל הידע וההבנה המספיקים לתחזק את האוסף הזה".

לימינה של רון, והתפישה שעומדת בבסיס ניהול הגן התייצבו לא רק אנשי מחקר וחובבי טבע אלא גם ארגונים שזה עניינם. המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי, מציין כי הגן הבוטני הוא נכס לאומי חשוב לשימור מיני הצמחים מחוץ לבית גידולם. עמדת הרשות היא שלגן חשיבות רבה בשמור מגוון מיני הצומח בישראל, וכן חשיבות למחקר ולחינוך הציבור. "רט"ג אינה מבקשת להתערב בענייניה הפנימיים של האוניברסיטה העברית", מציין שקדי, "עם זאת, רט"ג מבקשת מהנהלת האוניברסיטה לשמור על ניהול מקצועי-בוטני לגן, שישמור על אופיו ומטרותיו".

גם בחברה להגנת הטבע נזעקו לשמע השמועה, ומיהרו להפיץ את מכתבה של רון. עמדת החברה היא שהגן הבוטני בירושלים הוא "נכס לאומי ובינלאומי בעל חשיבות ציבורית ומדעית עצומה", אשר חשוב שינוהל ויתוחזק על בסיס מקצועי בכדי שגם בעתיד אפשר יהיה ליהנות ללמוד ולחקור את אוצרות הצומח הארצישראלי שבו. "ישנה חשיבות רבה כי האחראים של הגן ועל תיחזוקו יהיו בוטנאים המתמחים בצמחי בר ארצישראלים ובדרכי גידולם ומכירים אותם היטב", מדגישים בחברה, "בעיקר משום שמדובר בצמחים שחלקם נדירים ביותר, ואופן טיפול לקוי ולא מקצועי יכול להכחידם לנצח".

ארגון נוסף שמעורב בעניין היא הקרן הקיימת לישראל. הקרן תיווכה לאחרונה בין האוניברסיטה לבין תורם יהודי מקנדה שהחליט לאחר בחינת האפשרויות לתרום לפיתוח הגן הבוטני. בעקבות פניות של הדרג המקצועי בקק"ל שקרא את המכתב, פנה מנכ"ל הקרן, יצחק אלישיב, במכתב בנושא להנהלת האוניברסיטה. "לקק"ל ולתורם נמסר (גם בכתב) כי כספי התרומה ישמשו לפיתוח הגן הבוטני, ללא כוונה להפוך בעתיד את יעודו", אומרים בקק"ל, ומוסיפים כי אין להם חלק בקבלת החלטות בעניין שינוי כוח האדם או אופן ניהולו מבחינה פרסונאלית, "כל עוד הן אינן פוגעות או משנות את שהוסכם בין התורם לבין אוניברסיטה".

ורון עצמה? לא כל כך מוצאת את עצמה בקלחת הרותחת, כאחת שמורגלת בחברת צמחים. "הם לא כל כך מבינים בזה", היא אומרת, ולא ממש ברור אם היא מתכוונת למי שאמורים להחליף אותה, או לאנשים שהחליטו לסגור את היחידה הקטנה שבידיה. היא בכלל לא התחילה לחשוב מה יקרה אילו, תקוותה כי בסופו של דבר האוניברסיטה לא תסגור את היחידה נובעת בעיקר משכנוע פנימי עמוק שהיא עושה את הדבר הנכון. "לפעמים אני הולכת בגן ורואה את אייג יושב על ענף או ענן ואומר לי 'זה מה שהתכוונתי. מה שאת עושה, שאת מוסיפה את כל הצמחים העשבוניים המיוחדים והנדירים האלה, זה בדיוק מה שהתכוונתי".

דוברת האוניברסיטה, אורית סוליציאנו, מסבירה כי העניין נמצא עדיין בתהליך, כי הגישה של המוסד לעניין חיובית, וכי שום דבר עוד לא סגור. “האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בהמשך אחזקת הגן, פיתוחו וקידומו עקב ערכו ההיסטורי והבוטני. עם זאת, מצבו של הגן הבוטני בהר הצופים איננו משביע רצון ולכן האוניברסיטה שוקלת כעת דרכים כיצד להפעילו בצורה הולמת ומקצועית ולהביאו למקום ראוי ומשגשג”. לעת עתה, אין לה תשובות לשאלות הרבות שעולות מן הסיפור, ובעיקר מה הרציונל שבמסירת הגן לפועלי גינון וליועץ חיצוני שאינו בוטנאי.

תמונות

null
יעשו דשא לסטודנטים? חורשת אלה אטלנטית,שנטע איג בגן הבוטני

null
סתם עשב או צמח בסכנת הכחדה? מיאגרון אזון

null
נוף ביצות. תיכוניסטיות חוקרות בית גידול של קרנן טבול

null
למרבה הצער לא קיים במשתלה העירונית. מקור חסידה רומי

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 11:53

אין תגובות »

13 נובמבר 2006

שלום עולם!

ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!

ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!

ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 6:55

אין תגובות »

« העמוד הקודם  לפוסטים הבאים »