יחידת הצוללים של המחוז הצפוני של המשטרה יוצאת בשבע הבא למבצע ניקיון תת ימי בחופי הכנרת, ומזמינה צוללנים להצטרף אליה.

ביחידת הצוללים של המחוז הצפוני של המשטרה 27 צוללנים, אשר יזמו יחד עם כפר הנופש האון פעולה לניקיון האגם מאשפה שמותירים אחריהם המטיילים.

מפקד היחידה, גלי גרעין, מסר כי היחידה מורכבת מצוללים מתנדבים העושה רבות למען הקהילה, בהצלה וחילוץ טובעים. "הפעם, החלטנו לעשות גם למען שמירת סביבת הכנרת, כשהרעיון המוביל הוא שהכנרת שלנו מלוכלכת, ואין לנו כנרת אחרת" מנהל כפר הנופש האון, בצלאל בן יצחק מסר "היה לנו חשוב להיות החוף הראשון שמרים את דגל שמירה על האגם וניקיונו, אני מקווה שיוזמה זו תחזור על עצמה גם בחופים האחרים, כך נוכל ליהנות כולנו מכנרת יפה ובטוחה כל השנה".

צלילת הניקיון תצא מהחוף הכנרת של כפר הנופש האון ב-8 לדצמבר החל ב-8 בבוקר. היחידה מבקשת את עזרתם של תושבי האזור שבידם תעודת צולל וביטוח בתוקף להצטרף למבצע. לפרטים: 054-2404339.

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 4:16

אין תגובות »

התפתחות מפתיעה במאבק בתוכנית ספדי. לאחר תקופה ארוכה בה התעלמו עיריית ירושלים והעומד בראשה מהארגונים המנהלים את המאבק, הודיע ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי כי יבקש להקפיא את תוכנית מערב ירושלים. בפגישה שקיים היום (א') בלשכתו עם נציגי החברה להגנת הטבע, ירושלים בת-קיימא והקואליציה לשימור הרי ירושלים, הוחלט כי צוות משותף לעירייה ולארגונים הירוקים יפעל למציאת חלופת לתכנית, ולחיזוק ירושלים פנימה.

בשנים האחרונות נאבקת קשת של ארגונים אזרחיים, בתוכנית מערב ירושלים לבניית יותר מ-20 אלף יחידות דיור ברכסים הירוקים שממערב לבירה. לתוכנית, שזכתה לכינוי 'תוכנית ספדי', קמה התנגדות חסרת תקדים, ואישורה הגיע עד למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, שדחתה את החלטתה בעניין שוב ושוב. מאחר שעיריית ירושליים היא אחד מיוזמי התוכנית, להחלטתו של לופוליאנסקי חשיבות מכרעת, ולמועצה הארצית יהיה קשה מאוד להתעלם ממנה.

בהודעה משותפת לעיתונות נמסר כי ראש העיר ברך על שארגוני הסביבה לא רק שללו את ספדי אלא הציעו חלופות רציניות לבנייה. "זהו חידוש מרענן, במסגרתו הארגונים הירוקים לא רק מתנגדים אלא מציעים חלופות וחזון". לופוליאנסקי ציין כי יש צורך מידי בבניית אלפי דירות בעיר בכדי למנוע את עליית מחירי הדירות הגורמת לעזיבת צעירים את העיר, והוסיף כי יש לפעול יחד לטובת בניה בעיר הפנימית וציפוף העיר במטרה להגיע לתוצאה מושכלת שתשמור על איכות העיר והחיים בה, זאת תוך התחשבות בשטחים הפתוחים והירוקים. עוד נמסר כי לופוליאנסקי ימשיך להתנגד לכל בנייה לגובה באגן העיר העתיקה.

מנהלת החברה להגנת הטבע בירושלים נעמי צור ברכה בהודעה על הנכונות והרצון של ראש העיר להקמת צוות משותף לחיזוק ירושלים. "הזמנת ארגוני הסביבה לשותפות בתכנון עתידי של העיר הוא מהלך מהפכני, חלוצי ובעיקר מבורך", הוסיפה צור, " מדובר בצעד אמיץ של ראש העיר ויש ביכולתו להבריא את העיר ברבים ממכאוביה. אני מאמינה כי פעולה שכזה יקדם את ירושלים ויחזק הן את המרקם החברתי והן הסביבתי".

גם יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית של הכנסת, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, כינה את החלטת לופוליאנסקי "אמיצה". בהודעה שפרסם מסר כי הוא מברך את ראש העיר על ההחלטה. "חיזוק לב העיר ושמירה על השטחים הפתוחים מסביב לה, זה הדבר הנכון עבור ירושלים. אני שמח על ששיתוף הפעולה בין ארגוני הסביבה וחברי הכנסת הצמיח את האווירה המתאימה לגניזת התכנית". ראוי לציין כי 58 חברי כנסת כבר חתמו על הצעת חוק שימור הרי ירושלים שיזם ח"כ יורי שטרן (ישראל ביתנו) בשיתוף עם עמותת 'אדם טבע ודין'.

בניגוד לחששות שהיו בקרב האירגונים הירוקים כשהתגבש מהלכו של ראש העיר בימים האחרונים, לא נדרשו האירגונים להתחייב שלא ייתנגדו לתוכניות בנייה שיקודמו בירושלים. מדו"ח עתודות הקרקע בירושלים, שהכין המתכנן אורי בר שישת מטעם הקואליציה לשימור ירושלים עולה כי ניתן ללבנות כ-58,000 יח"ד בעיר עד לשנת 2020. בין אלו נכללות אלפי יחידות דיור הנמצאות בשטחים פתוחים בעיר. שתי התוכניות העיקריות הן תוכניות הבנייה במצפה נפתוח, וברמת הדסה. הגדרת תחומי אגן העיר העתיקה, עלולה גם היא להיות שנוייה במחלוקת, כמו גם סוגיות של שימור מבנים ושכונות היסטוריות.

לדברי רכזת הקואליציה לשימור הרי ירושלים, יעל אלישר, אם המהלך אכן יקרום עור וגידים, ויקומו צוותים משותפים, ייבחן כל דבר לגופו של עניין. "מה שחשוב עכשיו הוא שתוכנית ספדי תוקפא, וההכרזה שהולכים לחזק את ירושלים פנימה". אלישר מספרת כי האווירה בפגישה הייתה טובה וכי התרשמה כי ראש העיר מבין את החשיבות שבשיתוף הארגונים האזרחיים בתכנון העיר. עוד הוסיפה אלישר כי "מדובר ביום חשוב ובהחלטה חשובה של ראש העיר ירושלים, שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה לא יכולה להתעלם ממנה".

קישורים:

תוכניות הבנייה במצפה נפתוח, וברמת הדסה
http://www.jda.gov.il/maarav.asp#f

שימור הרי ירושלים באתר הקואליציה
http://www.sustainable-jerusalem.org/shimur/

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 8:27

אין תגובות »

באוניברסיטה אמרו שהגן הבוטני בהר הצופים מוזנח ומצבו אינו משביע רצון, אחרים היללו את הנעשה בו בשנים האחרונות. הגרסאות הסותרות, העלו אותי שוב לקו 26 אל הקמפוס. דה ז'ה וו. רגע, רגע, יש עוד »

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 10:08

אין תגובות »

בשבוע שעבר קיבלו עובדי הגן הבוטני של האוניברסיטה בהר הצופים מכתב המודיע על הפסקת עבודתם והזמנה לשימוע (המחוייב לפני פיטורי עובדים). "על פי הידוע לנו יש בכוונת הנהלת האוניברסיטה העברית לפטר את כל העובדים הנוכחיים ולמסור את ניהול הגן הבוטני לידי חברה קבלנית", כתבה במכתב שהפיצה מנהלת הגן, מימי רון גלבוע. במכתב, המתאר את הגן ואת ההנעשה בו בשנים האחרונות, נכללה פנייה לכל מי שהגן יקר לו, שינסה להשפיע על "אדריכלי השינוי", נשיא האוניברסיטה העברית מנחם מגידור ומנכ"ל האוניברסיטה, אלחנן הכהן, "להפר את רוע הגזרה".

השנה חגג ותיק הגנים הבוטניים בישראל 75 שנים להיווסדו. את הגן הקים ב-1931 פרופ' אלכסנדר אייג, בעזרת מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, לימים פרופסורים, מחלוצי המחקר הבוטני בארץ, שאז עוד היו עוזריו. על פי חזונו של אייג אמור הגן לייצג את כל צומח ארץ ישראל לפי חבליה השונים, כאשר כל חלקה היא בית גידול מסוים בזעיר אנפין. הגן הייחודי יוצא דופן בייעודו ובהרכב המינים המיוצגים בו, והוא מכיל את האוסף הגדול ביותר של צמחי בר המייצגים את ישראל. "אוסף ייחודי זה גדל והכפיל עצמו בחמשת השנים האחרונות מאז לקחתי על עצמי את הטיפול בשיקום הגן הבוטני", מציינת רון במכתבה, "בתקופה זו, הצלחנו לגדל בגן ולהביא לפריחה מינים רבים ביניהם מינים נדירים, מינים חדשים למדע ומינים המצויים בסכנת הכחדה אותם אנו מגדלים כ'גרעיני רבייה' להשבה לטבע".

השבוע התקיים השימוע של רון, והחששות התאמתו. ישראל גלון, איש משרד החקלאות שעוסק בשמירת עצים בוגרים, היה מי שליווה את רון לשימוע. לדבריו, בכוונת האוניברסיטה למסור את הטיפול בגן לחברת הגינון שכבר עובדת באוניברסיטה, שתעבוד תחת פיקוח אגרנום. "הם טוענים שאין שום עניין לפגוע בגן, להיפך. ושבגלל בעיות תקציביות הם רוצים חברה קבלנית שתטפל בגן" מספר גלון, "ויש להם גם טענות לגבי איך שנראה הגן" אומר גלון.

לדבריו, מאז שמנהלת רון את הגן, הוא נראה טוב ומצבו משתפר: נפתחו שבילים, הוסדר השילוט, נוצר קשר עם מרכז העשבייה הארצי, הוקם מאגר זרעים, הגן נפתח לציבור, ומדי שנה באים רבים לכנס מקצועי ארצי שזוכה לביקוש אדיר. "זה מה שמימי עושה, אמרתי להם 'אתם טוענים שהגן לא נראה טוב, אבל תשאלו בוטנאים. עשבייה זה מינים נדירים'".

לגבי נושא המעבר לקבלנים, אמר גלון שלא נראה לו שיש אפשרות להחזיק גן בוטני על ידי עובדי גינון. "מנהל הגן צריך להיות בוטנאי, מישהו שמכיר את תנאי הגידול של כל צמח". הגן מייצג את צמחיית א"י מבחינת איזורים פיטוגיאוגרפיים (התאמה של אקלים, קרקע וצומח), הוא מסביר, וצריך לדעת מה יש בכל איזור ובכל עונה. צריך שמי שמתעסק בזה יהיה מישהו שמתמצא בזה, ולא אגרונום שזה מישהו מישהו שלמד צמחים, עצים או חקלאות, מציין גלון, אגרונום בעצמו. "מדובר על 2,700 מיני צמחים שאתה צריך להכיר לפרטי פרטיהם. אתה צריך לדעת שזה עשב ששייך לחלקה הזו, ושזה עשב שלא שייך".

"אף קבלן גינון לא יעשה שם ימי עיון", אומר גלון ומדבר על התדרדרות כללית של תחום הבוטניקה, ועל תחושה מאוד לא נוחה עם סגירת היחידה שמטפלת בגן. התחושות הן שזה צעד בדרך להקטין את החלק המקצועי של ניהול הגן, ולהגדיל את החלקים האחרים. "יעשו דשא עם כמה עצים ויגידו 'זה הגן הבוטני שהקים פרופסור אייג'", מסביר גלון. כאן אולי המקום לציין כי למרבה הפלא, גם עתה אין ועדה מדעית שמלווה את ניהול הגן (למרות פניות של בוטנאים בעניין), וכי הגן נמצא תחת אחריותה של – תאמינו או לא – מנהל שירותי המשק של האוניברסיטה. לשם השוואה, את הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב, מנהל פרופסור לבוטניקה מן המניין המלווה על ידי .

גלון אינו היחיד שחושב כך. ד"ר יובל ספיר, בוטנאי, משוכנע כדי לבצע את המשימה של ייצוג נאות של מגוון הצמחים של ארץ ישראל צריך בוטנאי ולא גנן. "גינון, מטרתו אסתטית ולא מדעית, והשיקולים הגינוניים יכולים לסתור שיקולים בוטניים-מדעיים". ד"ר ספיר מסביר למשל, כי גינון ינקה את העשבייה מסביב לעצים כדי למנוע תחרות על מי ההשקיה, לעומת בוטנאי שישאיר את ה"עשבים" כדי לייצג מינים של צל החורש דוגמת ספלול מטפס, רקפת יוונית, ועוד כמה נדירים. גם בהנחה שיידע מהו צומח א"י, ניהול באוריינטציה גינונית יטפח צמחי ראווה ללא כל קשר לחשיבותם בצומח של א"י, ויזניח צמחים "לא יפים" גם אם הם חלק בלתי נפרד מחברות צמחים טבעיות וגם אם הם מינים בסכנת הכחדה. "אם אכן הסיבה לסגירת הגן במתכונתו הנוכחית היא כלכלית – זו פשיטת רגל אידאולוגית של האוניברסיטה", מוסיף ספיר.

לספיר, שביצע בגן את מחקרו אודות אירוסי ההיכל, יש גם מילים טובות לומר אודות אופן ניהולה של רון את הגן. לדבריו היא הצליחה ליצור בו ייצוג מדויק של מגוון חברות הצמחים ובתי הגידול של א"י, בזכות היותה בוטנאית מקצועית ובזכות יכולת ניהול יוצאת דופן של אוסף צמחים חי. "המאמץ הזה ירד לטמיון אם מימי תועבר מתפקידה". ספיר לא חוסך בסופרלטיבים: "כבוטנאי, אני חושב שמימי יצרה את הגן הבוטני הטוב ביותר לייצוג צמחי א"י, עם תשתית שאין כדוגמתה ליצירת גרעיני רבייה של צמחים נדירים ואנדמיים (שגדלים רק בארץ. ג.ס.), כולל כמה שבסכנת הכחדה עולמית". זאת ועוד, "זהו הגן הבוטני היחידי בעולם בו אפשר להציב את אוסף אירוסי ההיכל, אוסף האירוסים הגדול מסוגו בעולם", אומר ספיר, "רק צוות הגן הנוכחי בניהולה, הוא בעל הידע וההבנה המספיקים לתחזק את האוסף הזה".

לימינה של רון, והתפישה שעומדת בבסיס ניהול הגן התייצבו לא רק אנשי מחקר וחובבי טבע אלא גם ארגונים שזה עניינם. המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי, מציין כי הגן הבוטני הוא נכס לאומי חשוב לשימור מיני הצמחים מחוץ לבית גידולם. עמדת הרשות היא שלגן חשיבות רבה בשמור מגוון מיני הצומח בישראל, וכן חשיבות למחקר ולחינוך הציבור. "רט"ג אינה מבקשת להתערב בענייניה הפנימיים של האוניברסיטה העברית", מציין שקדי, "עם זאת, רט"ג מבקשת מהנהלת האוניברסיטה לשמור על ניהול מקצועי-בוטני לגן, שישמור על אופיו ומטרותיו".

גם בחברה להגנת הטבע נזעקו לשמע השמועה, ומיהרו להפיץ את מכתבה של רון. עמדת החברה היא שהגן הבוטני בירושלים הוא "נכס לאומי ובינלאומי בעל חשיבות ציבורית ומדעית עצומה", אשר חשוב שינוהל ויתוחזק על בסיס מקצועי בכדי שגם בעתיד אפשר יהיה ליהנות ללמוד ולחקור את אוצרות הצומח הארצישראלי שבו. "ישנה חשיבות רבה כי האחראים של הגן ועל תיחזוקו יהיו בוטנאים המתמחים בצמחי בר ארצישראלים ובדרכי גידולם ומכירים אותם היטב", מדגישים בחברה, "בעיקר משום שמדובר בצמחים שחלקם נדירים ביותר, ואופן טיפול לקוי ולא מקצועי יכול להכחידם לנצח".

ארגון נוסף שמעורב בעניין היא הקרן הקיימת לישראל. הקרן תיווכה לאחרונה בין האוניברסיטה לבין תורם יהודי מקנדה שהחליט לאחר בחינת האפשרויות לתרום לפיתוח הגן הבוטני. בעקבות פניות של הדרג המקצועי בקק"ל שקרא את המכתב, פנה מנכ"ל הקרן, יצחק אלישיב, במכתב בנושא להנהלת האוניברסיטה. "לקק"ל ולתורם נמסר (גם בכתב) כי כספי התרומה ישמשו לפיתוח הגן הבוטני, ללא כוונה להפוך בעתיד את יעודו", אומרים בקק"ל, ומוסיפים כי אין להם חלק בקבלת החלטות בעניין שינוי כוח האדם או אופן ניהולו מבחינה פרסונאלית, "כל עוד הן אינן פוגעות או משנות את שהוסכם בין התורם לבין אוניברסיטה".

ורון עצמה? לא כל כך מוצאת את עצמה בקלחת הרותחת, כאחת שמורגלת בחברת צמחים. "הם לא כל כך מבינים בזה", היא אומרת, ולא ממש ברור אם היא מתכוונת למי שאמורים להחליף אותה, או לאנשים שהחליטו לסגור את היחידה הקטנה שבידיה. היא בכלל לא התחילה לחשוב מה יקרה אילו, תקוותה כי בסופו של דבר האוניברסיטה לא תסגור את היחידה נובעת בעיקר משכנוע פנימי עמוק שהיא עושה את הדבר הנכון. "לפעמים אני הולכת בגן ורואה את אייג יושב על ענף או ענן ואומר לי 'זה מה שהתכוונתי. מה שאת עושה, שאת מוסיפה את כל הצמחים העשבוניים המיוחדים והנדירים האלה, זה בדיוק מה שהתכוונתי".

דוברת האוניברסיטה, אורית סוליציאנו, מסבירה כי העניין נמצא עדיין בתהליך, כי הגישה של המוסד לעניין חיובית, וכי שום דבר עוד לא סגור. “האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בהמשך אחזקת הגן, פיתוחו וקידומו עקב ערכו ההיסטורי והבוטני. עם זאת, מצבו של הגן הבוטני בהר הצופים איננו משביע רצון ולכן האוניברסיטה שוקלת כעת דרכים כיצד להפעילו בצורה הולמת ומקצועית ולהביאו למקום ראוי ומשגשג”. לעת עתה, אין לה תשובות לשאלות הרבות שעולות מן הסיפור, ובעיקר מה הרציונל שבמסירת הגן לפועלי גינון וליועץ חיצוני שאינו בוטנאי.

תמונות

יעשו דשא לסטודנטים? חורשת אלה אטלנטית,שנטע איג בגן הבוטני

סתם עשב או צמח בסכנת הכחדה? מיאגרון אזון

נוף ביצות. תיכוניסטיות חוקרות בית גידול של קרנן טבול

למרבה הצער לא קיים במשתלה העירונית. מקור חסידה רומי

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 11:53

אין תגובות »

"בניין ירוק" ראשון בישראל. אתמול (ג') נערך טקס הנחת אבן הפינה של מרכז הפיתוח החדש של אינטל בחיפה, במעמד ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט. מרכז הפיתוח ייבנה, לראשונה בישראל כמבנה ידידותי לסביבה וליושביו.

במאי האחרון הושק בארץ התקן החדש לבנייה ירוקה, ת"י 5281 "בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה" שנכנס לתקפו עוד בשלהי 2005. התקן מאפשר לעוסקים בתכנון בתחום הבנייה לשלב את השאיפה להעלאת רמת איכות החיים ביחד עם הרצון לשמור על איכות הסביבה. התקן החדש עוסק במרכיבים השונים של המבנה תוך התייחסות למשאבי הטבע: אנרגיה, מים, קרקע ונושאים סביבתיים נוספים.

הבניין הירוק הראשון. הדמייה.

"בניין ירוק" הוא בניין העונה על קריטריונים מוגדרים בבנייתו ובתפעולו. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בשילוב חומרי בנייה ידידותיים לסביבה, הפרדה ומחזור של פסולת, שילוב תאורה טבעית מבוקרת (במקרה זה באמצעות פטיו, אשר מכניס אור למרכז הקומות), התקנת מערכות מיזוג אוויר וחשמל החוסכות אנרגיה וממחזרות אותה, השקייה במים ממוחזרים בלבד. באינטל מעריכים כי הפחתת העלויות התפעוליות יאפשרו את החזר ההשקעה הנוספת בתוך 3 שנים.

מנכ"ל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל, שוקי ארליך, ציין בטקס כי הבניין החדש מסמל את החדשנות הטכנולוגית ואת האכפתיות לסביבה שהינם מערכיה החשובים של החברה. זהו הבניין הראשון של אינטל בישראל ובעולם כולו הרשום כבניין ירוק. הבנין החדש יאפשר לענות לצרכי הגידול של מרכז הפיתוח המתרחב של החברה בחיפה, שיהיה מהגדולים מסוגו בעולם כולו.

את הבניין בן 6 הקומות, ששטחו כ-24,000 מ"ר, צפויים לאכלס במהלך 2008, כ-1,100 עובדים. בנוסף יכלול הבניין חניון תת קרקעי בן 5 קומות בשטח של כ- 30,000 מ"ר – לא הדבר הכי ירוק בעולם.

קישור: התקן הישראלי לבנייה ירוקה באתר המשרד לאיכות הסביבה
http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=building_standard&enZone=building_standard

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 12:10

אין תגובות »

Scilla autumnalis

נראה כי את עיקר פרסומו קנה לו בן החצב בשירה של נעמי שמר 'הולס להגנת הצומח', המוכר בתור 'כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע' (הם כבר פורחים, אגב). "אז אני לפעמים חושבת / כי היה זה אולי רצוי / לו הייתי נרקיס או רקפת / או אפילו איזה בן-חצב מצוי". במבט ראשון נדמה ששמר שגתה: אין פרח בשם 'בן חצב מצוי'. מבט נוסף מעלה שלמרות שזה לא שמו, בן החצב הסתווני מצוי מאוד. פרח פצפון ששווה לפקוח את העיניים טוב-טוב בשבילו, ולהתקרב ממש.

בן חצב בעמק השלום

זהו מעיין חצב מיניאטורי שפורח בוורוד סגלגל (או שמא זה סגול ורדרד). שלא כמו אבא חצב מבשר סתיו, שמתחיל לפרוח בשיא הקיץ, בן החצב פורח בסתיו, ונמנה עם קבוצת "מבשרי הגשם". עם זאת, הוא פורח לא פעם לפני הגדולים והמפורסמים שבחבורה, הכרכום הסתוונית והחלמונית. כמו החצב, גם בן-החצב צומח מבצל קטן, ואינו מחכה לגשם. אז מדוע השבוע? אחד דברים המיוחדים לקטן הקטן הזה הוא שהוא פורח פעמיים בשנה. פעם לפני הגשמים, ופעם אחריהם. אחרי הגשמים מוציא הבצל פרח נוסף שיוצר גל פריחה שני.

הפרח הקטן נפוץ מאוד בשטחים חשופים בכל החבל הים תיכוני, ושבועיים אחרי הגשם אפשר לראות מרבדים שלו. במדבר גדל בן החצב המדברי המאוד דומה לו, ואחיהם הגדול, בן החצב היקינטוני, פורח באביב. כשהוא אינו גדל במרבדים די קשה למצאו: גודלו של הפרח כחצי סנטימטר. כמה קטן ככה יפה: ששה עלים בסגול בהיר, שבמרכזם שש נקודות בסגול כהה (האבקנים) שיוצרים את כל אחד מהפרחים שיושבים על עמוד התפרחת הנמוך, שגובהו 20 ס"מ ואף פחות. כאמור הוא מצוי מאוד, וניתן לפגשו בגליל ובגולן, בעמקים בגלבוע בכרמל וברמות מנשה, בשרון ובשומרון, במישור החוף, בשפלה, בהרי ירושלים ובירושלים עצמה: בעמק המצלבה, בגבעת התנ"ך, ובאתרי טבע עירוני נוספים.

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 11:40

אין תגובות »

בשורה טובה לחובבי הפרחים: למרות הכל, חלמוניות בר פורחות בירושלים. השבוע נמצאו באתר פריחת החלמוניות שנהרס לפני כשנתיים, כעשרה ריכוזי פריחה של "פרח התדהמה הצהוב", שמטיילים רבים מרחיקים לראותו, בגולן, בפסגת המירון ובנגב.

החלמונית הגדולה היא מהגדולים שבפרחי הבר (10-15 ס"מ), וגם מהמרשימים שבהם, לא מעט בזכות כך שהגביעים החלמוניים הנפקחים אל השמש עושים זאת הישר מן האדמה, ללא עמוד תפרחת וללא עלים סביבם. רק פנס צהוב וגדול מאיר לסביבתו. זהו אחד מאותם פרחים שנוסעים לראות. הפריחה המוגדרת כל-כך בזמן ובמקום מניעה טורי המטיילים. הפרח המוגן גדל במקומות מועטים לאורך חגורת הספר, ממורדות החרמון ועד הנגב, ופורח בעיקר באתרים מוגדרים בעלי ריכוז גבוה וצפוף של פרחים.

האתר שליד הגדר הדרומית של ישיבת אתרי בירושלים היה אתר פריחת החלמוניות האחרון בעיר. בסתיו של 2003 נמנו בו כחמישים ריכוזי פריחה של פרח הבר הגדול, אך כעבור שנה התברר כי האתר נהרס על ידי טרקטורים שנכנסו לשטח שפכו בו פסולת וכרו בו אדמת גן, ללא היתר. עבודות הניקיון שביצעה העירייה לפינוי הפסולת תוך גירוד שכבת הקרקע העליונה, הרסו את האתר סופית וחיסלו את אוכלוסיית החלמוניות וסתווניות ירושלים שפרחו בו.

עם בוא זמן פריחת החלמוניות בשלהי 2004, הצליחו למצוא אנשי החברה להגנת הטבע בירושלים רק שש פקעות ששרדו את הנזק בין תילי האדמה והפסולת. הם הוציאו את הפקעות הפורחות מן האדמה, ושתלו אותן באתר טבע עירוני אחר. "בשנה שעברה הספדנו את אתר החלמוניות של בית צפפה סופית", אומר רכז תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, עמיר בלבן. בשבוע שעבר עוד סיפר בלבן בצער כי לא נותר מהחלמוניות של בית צפפא דבר. השבוע, הופתע למצוא כעשר קבוצות של חלמוניות פורחות במקום. "רק ליתר ביטחון קפצתי לראות אולי בכל זאת שרד משהו. בשולי החלקה בין פסולת ושרידי סירה הבהיקו בגאון כעשרה פרחים מלווים בכמה סתווניות ירושלים".

בשנים האחרונות מקדם בלבן את טיפוחם של אתרי טבע עירוניים קהילתיים בירושלים. בשנתיים האחרונות תופס הנושא יותר ויותר מקום בתודעה הציבורית, ובלבן מקווה שבזכות כך יישמרו הפעם החלמוניות של בית ספפא. האתר, אמנם הופיע ברשימת 160 אתרי הטבע העירוניים של ירושלים, אך נוכח היעלמות הפרחים לא זכה לציון בתוכנית המתאר החדשה של ירושלים. בתוכנית המתאר החדשה של העיר, שנמצאת בשלבי אישור, מצויינים 15 אתרי טבע עירוניים עליהם רצוי "לשמור ככל הניתן", על פי תקנון התכנית. לא ההגנה הטובה ביותר – אבל יותר מכלום. נכון להיום, אומר בלבן, השטח בבית צפפא הוא שצ"פ שאינו מנוהל בפועל. ועתה, משצצו החלמוניות מחדש, מותר לקוות שהעירייה תרים את הכפפה. כך או אחרת ביתניים הפרחים פורחים. "זה פשוט מופלא", "אומר בלבן, בגלל שהבצל שלהן כל כך עמוק הן שרדו. ממש אפשר לראות על החלמוניות הללו שצמחו שרוטות בין הקוצים, מה היא נחישות של פרח".

החלמוניות בבית צפפה עתידות עוד למשך כשבוע. נכנסים לבית צפפא מכיוון רחוב משה ברעם (ממערב לישיבת אתרי), ועולים במעלה הכביש כ-250 מטר. בשטח הפתוח שמשמאל לכביש ניתן לראות במרחק כמה עשרות מטרים אורן גלעין גדול בודד, החלמוניות פורחות מדרום לו.

אתר התחנה לחקר ציפורי ירושלים (שבלבן מנהל)
http://www.jbo.org.il/

נהרס אתר החלמוניות האחרון בירושלים
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3000757,00.html

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 4:20

תגובה אחת »

ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!

ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!

ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!
ברוכים הבאים לWordPress בעברית! זה הסיפור הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 6:55

אין תגובות »