דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
16 יולי, 2007

הפוך עירך לירוקה – תוספות

פתיח:

אדוני ראש העיר,
על מנת לנסות להפוך את עירנו לירוקה אפשר היה להמליץ לך לנסוע לפריז לראות את פרוייקט השכרת 10 אלפי זוגות האופניים שנחנך שם, או להרחיק עד לעיר הירוקה קוריטיבה שבברזיל, לראות ולהבין. תחת זאת, הנה המלצה הרבה יותר ידידותית לסביבה (ולקופה): עלה על אופניים, וצא לסיבוב בעיר שלך. בעיר שלנו. אחרי שתגמור לנסות להחליט האם יותר נורא לרכב על הכביש או לרכב על המדרכה, עשה בינך לבין עצמך תרגיל מרתק: חפש כלוב אחד ריק לאיסוף בקבוקי פלסטיק. לא תמצא. צא וראה: התושבים לא רק רוצים עיר ירוקה, אלא מוכנים לעשות דבר או שניים לשם כך. גם אלו שלא מוטרדים מהכחדת צבי הים רוצים עיר ירוקה, עיר נקייה מרעלים באוויר ובאדמה, עיר מאווררת שנעים ברחובותיה, עיר שמי שתייה ראויים זורמים בה בברזיות, וגם – ממש כך – עיר שלא חונקת את העולם בפלסטיק ובפסולת למיניה, שלא מכלה את משאבי העולם. עובדה. אף אחד לא משלם לנו אגורה שחוקה על מנת לטרוח ולשים את מיכלי השתייה בכלובי האיסוף, ואלה לא חדלים מלהתמלא. אבל אין די ברצוננו הטוב. הנכונות שלנו לרכב באופניים או להפריד את הפסולת האורגנית לא תורמת דבר וחצי דבר לאיכות החיים או לאיכות הסביבה כל עוד העירייה, אתה, לא תורמים את חלקם: מאפשרים לנו להפוך את העיר לירוקה. אם נקודות איסוף הפסולת האלקטרונית לא זמינות, ימשיכו המתכות הכבדות שבמעגלים המודפסים לחלחל למי התהום. כל עוד הממטרות בגינות העירונית מסתובבות כאילו אין מידבור בעולם – רוב התושבים לא יסגרו את הברז. בלא תשתית תחבורתית אלטרנטיבית נמשיך לקלל בפקק ולעלות על האוטו לכל נסיעה קצרה. ללא תמיכת חוקי התכנון והבנייה, לא נוכל לבנות בתים ירוקים, וללא דוגמא שלך ושל כל מוסדות העירייה שתחתייך, דבר לא יקרה. קל להפוך עיר לירוקה, כל מה שצריך הוא לרצות, ולעצור את הבולמוס הבזבזני. אם תבחר בכך, תופתע לגלות איזה שיתוף פעולה יגלו התושבים. אם תבחר אחרת, קח בחשבון שאולי נבחר אחרת גם אנחנו. כל אחד והבחירות שלו.

ילודה:

לפני שנים ספורות פניתי לדוברת אחת הערים היותר ירוקות, ברלין, בכדי לקבל נתונים אודות הפעילות הירוקה של העיר. הנתון הראשון שסיפקה הדוברת היה מפתיע משהו: "אוכלוסיית ברלין מונה 3 וחצי מיליון תושבים, והיא אינה גדלה". הייתה זו תזכורת לאחד הדברים הכי ידידותיים לסביבה שאנחנו יכולים לעשות: למתן את הילודה. למרות שכבר יש מי שמציע לתפוס את הציווי 'פרו ורבו' כעניין איכותי ולאו דווקא כעניין כמותי, האמירות שילודה רבה היא אינה אקולוגית רחוקות מלהיות פופולריות במקומותיני. מה גם שכל עוד הרחם היהודי והערבי נתפסים כחלק מהמאבק, בעייתי להזכיר את זה. עם זאת, אם מדברים על שאיפה לאורח חיים אותו יוכלו לשאת משאבי כדור הארץ, אין ספק כי יש חשיבות עליונה למספרם של בני האדם על הכדור. שיעור הילודה הוא כנראה הדבר המשפיע על כך ביותר. שאיפתה של עיר להגדיל את מספר התושבים גם באמצעות הגירה, אינה בת קיימא. בברלין כבר הבינו את זה.

גינון

אי אפשר להזכיר את המושג 'עיר ירוקה', מבלי להתייחס לעניין הירוק גופו: הצמחיה. אנחנו שבויים בעולם אסתטי שמעוצב על ידי תפיסות אירופיות, גלותיות כמעט. יצירת מרחב המועצב האופן אירופי היא אפשרית, אך את המחיר שזה גובה קשה לשלם לאורך זמן. אפשר להזכיר את השפעות חומרי הדישון וההדברה שנעשה בהם שימוש מיותר בגינון העירוני, אבל זהו בעיקר בזבוז מים. מדוע חייב אי התנועה בשדרת העיר להיות מושקה (שלא לדבר על השקיית הכבישים הנלווית)? איך קרה שמדשאות הפכו שם נרדף לריאות ירוקות?

כל מה שהעירייה צריכה לעשות הוא לא לרכוש צינורות השקייה למשך שנתיים, ולהתחיל להתאים את הגינון לאקלים. לא צריך יותר מאשר להסתובב בטבע הישראלי על מנת לגלות שלמרות האגדות יש צמחים רבים שנותרים ירוקים ואפילו פורחים בשיא הקיץ. לא רק קוצים יבשים נותרים בשטחים הפתוחים בשיא הקיץ, ושלא רק העצים ירוקים. כשחיים בשולי המדבר, הגינון הירוק אמנם נוטה יותר לצהוב, אבל בשימוש בצמחיה מקומית, באבן מקומית ובחומרים ממוחזרים דוגמת שברי חרסים שמקורם ברעפים, אפשר להגיע לתוצאות מקסימות ולרווח כפול. לא רק משק המים המקומי מרוויח, גם האקולוגיה של עולם הצומח יוצאת נשכרת. לצמחים אין גבולות מוניציפליים, ומינים זרים שמובאים ארצה מתפשטים לתוך עלם הצומח הישראלי הייחודי – ומשנים אותו. מפרים, סליחה על הביטוי, את האיזון האקולוגי.

דוגמה טובה הם הזיתים. מאוד אופנתי לשתול עצי זית בערים. עץ מתאים מעין כמוהו לאקלים שלנו, וגם לתפיסות האסטתיות-תרבותיות. אך העצים מסרבים להסתפק בתפקיד עצי הנוי עמוסי הסמליות שיועדה להם, ומדי סתיו מניבים פרי. מכיון שרוב הזיתים נטועים בדשא, הם זוכים להשקייה. הפרי שמתמלא מים הופך לאטרקטיבי עבור זבוב הזית. מילא שהפירות שיכלו לשמש את הקהילה לפעילות מסיק שנוסעים היום בשבילה עד ליערות קק"ל בגליל, אינם טובים לדבר, כשהזחל שבזית מגיע לעוקץ של הפרי – הפרי נושר והופך מטרד מלכלך. ניתן לטפל בנושא במלכודות אורגניות וביולוגיות, וקיים גם פתרון (מבעית למדי) של הוא עיקור העצים. הוצאה על הוצאה על הוצאה, במקום פשוט לסגור את המים. לא פחות יפה להסתפק בפרחי בר מקומיים שיפרחו מדי שנה בעונתם ללא צורך בהשקייה, וגם ללא הצורך לשתול 'פרחי עונה' מדי שלושה חודשים.

העצים הם מרכיב מאוד חשוב בתכנון העיר. הם לא רק ריאות ירוקות שקולטות דו-תחמוצת הפחמן ופולטות חמצן, הם מצננים. אחד הדברים החשובים הוא שתילת עצים שיספקו צל לרחוב העירוני, ולדרכי הרכיבה וההליכה בעיר, כך גם עידוד התושבים לשתילת עצים מתאימים להצללת המבנים. חיסכון האנרגיה לקירור מבנה שמוטל עליו צל, הוא אדיר, ואם משכילים שיהא זה עץ נשיר, זוכים בחורף לשמש מחממת.

מים אפורים

מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסביר שמים אפורים במשקי בית (המכונים גם שפכים אפורים או דלוחין) הם שפכים שמקורם באמבטיות, במקלחות, בכיורים (במקומות מסוימים להוציא את כיור המטבח) ובמכונות כביסה, אך לא בהדחת האסלה. אלה אגב, נקראים מים שחורים. אחת הדרכים להביא לצמצום ממשי בצריכת המים השפירים היא שימוש חוזר במים האפורים, למשל להשקיית נוי או להדחת האסלה. על מנת לעשות זאת מה שנדרש הוא לא לחבר את מערכות הניקוז של שני סוגי המים. בבניית בתים חדשים אפשר להתנות את אישורי הבנייה בקיום מערכות נפרדות ברמת הבניין. לעת עתה עניין השימוש במים אפורים תקוע, אך בניית המערכת נפרדת מראש, אינה כרוכה כמעט בעלויות נוספות, וקיומן של המערכות יזרז את התהליך שמעוכב בין היתר על ידי משרד הבריאות, שחושש שמים לא שפירים יזרמו בצינורות.

מכיוון ששימוש במים אפורים עלול גם לגרום נזק סביבתי לקרקע ולמקורות המים ולפגוע בבריאות הציבור, יש להתקין מערכות לטיפול במים אפורים, לתחזק אותן ולהקים מנגנון לפיקוח על הטיפול בהם. בהקמת שכונות חדשות ניתן לשלוח את המים השחורים למתקן טיהור השפכים העירוני, ואילו את המים המים האפורים ניתן להשמיש להשקיית השטחים הציבוריים של השכונה. את מערכת הטיהור השכונתית, אפשר לבסס על טיהור בעזרת צמחי מים, 'אגן ירוק'. מי שמבקר באתר שבע טחנות שליד הירקון יוכל לראות מערכת שכזו. תפיסות ירוקות נוטות להיות מעגליות. גם חוסכים גם במים, וגם בהוצאות הביוב. ויש כאן גם רווח נוסף: תושבי שכונה ירוקה שכזו, שיידעו שהמים שיורדים להם בכיור מגיעים למדשאה שלהם, ולא לשפד"ן, ייטו לאמץ ששימוש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה. אלה קיימים כבר בשוק, מחירם תחרותי לזה של הכימיקלים המזיקים, ולא צריך יותר מדחיפה קטנה על מנת להתחיל ולהשתמש בהם. בסופו של תהליך, אפשר יהיה אולי אפילו להתשמש במים האפורים לגידול ירקות.


טביעת רגל אקולוגית

אתר האינטרנט של מרכז השל אף מציע שאלון שכזה בעברית. מבחן מקוון בן 15 שאלות דוגמת מה גודל הבית, באיזה אמצעי תחבורה אתה משתמש, מה אתה נוהג לאכול ואיך אתה מתנהל עם הזבל והחשמל, לחיצה על כפתור החישוב, והופס: מספר הגלובוסים שהיו נדרשים לו חיו כולם כמוך. במקרה שלי, טיפוס צנוע שעושה קומפוסט, ולא נוסע במכונית למשרד, מדובר 'רק' בשלושה כדורי ארץ.

בתחילת יולי הציגה עמותת אדם טבע ודין דו"ח מקיף העוסק בהשלכות התחממות כדור הארץ על ישראל במסגרת מסע הסברה שעורכת העמותה להתמודדות עם האיום. כחלק ממשע ההסברה השיקה העמותה אתר אינטרנט חדש www.actcool.org.il. לצד מידע על איום ההתחממות הגלובלית והשלכותיו, ניתן למצוא באתר גם מידע שימושי "שיתרום לציבור לשפר את אורח חייו ולהתאימו למציאות משתנה בצל ההתחממות", כפי שמגדירים זאת שם. באתר כלי שאמנם לא בודק את טביעת הרגל האקולוגית כולה, אבל ניתן להשתמש בו למדידת כמות פליטת הפחמן של כל אחד ואחד מאיתנו, הפחמנומטר קראו לזה שם.

http://www.actcool.org.il/

הפחמנומטר: http://www.actcool.org.il/?CategoryID=235

מה טביעת הרגל האקולוגית שלך? שאלון בעברית

http://www.heschel.org.il/heshelphp/quiz.php

איזוטריה

ישנם גם פתרונות ירוקים יצירתיים יותר. הדברה ביולוגית של יתושים למשל, החוסכת שימוש ברעלים המשמשים להדברה. עטלפי החרקים, עטלפים קטנים ועדינים יותר מעטלפי הפירות המוכרים, ניזונים בעיקר מיתושים או ממקקים וכל עטלף כזה אוכל בממוצע כ- 800 יתושים בערב. הם אינם מלכלכים, אינם מעבירים מחלות ואינם נושאים טפילים. הם מקננים בדרך כלל בחורים בגזעי עצים, אולם השתלטות בני האדם על איזורי המחייה שלהם פגעה בבתי הגידול שלהם והם מצויים כיום בסכנת הכחדה. ביישוב שוהם בוצעה בדיקת סונאר ממנה עלה כי קיימת באיזור אוכלוסייה של עטלפון לבן שוליים, הניזון מחרקים. המועצה הציבה במספר נקודות ביישוב קופסאות לינה, מתוך מטרה שבמשך הזמן יגלו העטלפים את הקופסות ויבחרו ללון בהן ולהיזון מהיתושים ביישוב.

מלכודות ביולוגיות גם הן אפשרות ירוקה יותר מהדברה כימית. למשל מלכודות מין. ערים אחדות במרכז הארץ החלו ביישום פרויקט חדשני לפתרון בעיית פירות הפיקוסים המלכלכים את רחובות הערים וגורמים לסכנת החלקה ברחוב. המטרד נוצר בשל צרעות טפיליות מיקרוסקופיות שאמנם לא מזיקות לבני אדם, אך גורמות להבשלת פרי הפיקוס ולנפילתו לקרקע.
במסגרת פרויקט לחיסול הצרעות פוזרו במקומות בהם יש מקבצי עצים פתיונות שמורכבים מפרומונים – הורמוני מין שמפרישה נקבת הצרעה. הצרעים הזכרים מריחים את הריח המפתה, מגיעים למלכודת הדביקה. מנכ"ל מעבדת שלפ בקיבוץ גבעת ברנר, עודד יפה, שיזם את הפרויקט אומר שהגיע לפתרון בעיית פירות הפיקוסים מתוך אהבתו הגדולה לעץ. "הפיקוס הוא אידיאלי לתנאי האקלים בארץ, במיוחד בערים הגדולות. העץ קולט אבק ועשן וגורם להורדת הטמפרטורה ב-2-3 מעלות בתקופת הקיץ". לדבריו, במהלך השנים הוא ראה שעיריות נמנעות מנטיעת העץ בשל תלונות התושבים ואנשי התברואה על הלכלוך הרב. "יש לקוות שהצלחת שיטות החיסון תביא לשינוי ביחס לעץ".

'טכנולוגיות' ירוקות דוגמת פיזור חיפושיות 'משה רבנו' שיזללו כנימות, או שתילת צמחים דוחי יתושים, לא חסרות. חסר החיפוש אחר הפשוט והמצוי, כמו שימוש בתמציות טבעיות. בפרוייקט החקלאי-העירוני בראשון לציון, למשל, פגשתי יהודי שמשתמש בתמצית שום (שהוא מגדל) על מנת להרחיק מזיקים מגן הירק שלו.

יש מי שמעלה את הרעיון להכניס קצת כבשים וחמורים לישוב. כפי שהקרן הקיימת ורשות הטבע והגנים הלאומיים משתמשות ברעייה מבוקרת על מנת לדאות לניקיון השטחים הפתוחים מעשבייה, אפשר לעשות זאת גם בעיר. רועה צאן עירוני אחד, יכול לנקות שטח גדול מאוד בהשקעת אנרגייה אפסית. מקום מושבם של בעלי החיים, אם יהיה בפארק העירוני למשל, יכול להיות אטרקציה בפני עצמה עבור הילדים העירוניים.

Posted by גילי in כללי

2 תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום שני, 16 יולי, 2007 בשעה 13:48 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

2 תגובות to “הפוך עירך לירוקה – תוספות”

  1. שרקה says:

    האם אפשר לקבל פרטים על אפשרות לעקר עצי זית? עצים הנטועים בלג גינה ומצמיחים פרי מתולע וכו'? תודה.

  2. גילי says:

    האמת היא, שרקה, כי אי אפשר. שמעתי כי ניתן לעשות זאת, אך לא התעניינתי בכך.

    נשמע לי הרבה יותר נכון לדאוג שלא תהיה השקייה של הזית או סביבו, וכך להיפטר מן הזבובים. וגם להרוויח שמן..

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>