דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
10 דצמבר, 2007

צילום טבע. עצות של צלמים

הטבע מתעורר, וזה הזמן לשלוף את המצלמות. רגע לפני הקליק, ביקשנו משלושה צלמי טבע מנוסים, ומשלושה מקצוענים, עצות שיכולות לשדרג את תוצאות המפגש בין המצלמה שלנו לטבע.

רוני לבנה

רוני לבנה, צלם חובב שהמצגותיו נודדות באינטרנט, מציע להתכופף. "צריך לצלם בעלי-חיים מגובה העיניים", הוא אומר. לבנה מצלם הרבה ציפורים, ומספר שזה מצריך המון סבלנות. זו אומנות הישיבה על התחת", צריך לשבת, לא לזוז, לא לדבר בטלפון, לחכות שהציפור תרגע מהנוכחות של האדם בו היא רואה איום, ותחזור להתנהגות הטבעית שלה. "אני מצלם הרבה מתוך רכב או מתוך מחבוא", הוא אומר, "ציפורים רואות פי 5 מאיתנו, ולעתים רחוקות הן לא יבחינו באיום". זה אגב, קורה בעיקר בריב בין זכרים.

גם ברמה חובבנית, לדעתו צריך ציוד צילום יותר נרחב. "לא אצלם בזווית רחבה ציפור מ-15 מטר. שזה קרוב יחסית. צריך לדעת מה לצלם, ועם איזה ציוד". בחודשים הקרובים יהיה אפשר לצלם הרבה מאוד פרחים, לשם כך, אומר לבנה, רצוי שתהיה מצלמה עם יכולות מאקרו המאפשרות צילום ממרחק אפסי. גם במצלמות שאינן בעלות עדשות מאקרו, יש פונקציית מאקרו, שמסומנת – כמה מפתיע – כפרח על גלגל התוכניות של המצלמה. "פשוט להשתמש בזה , וזה עושה חלק מהעבודה", הוא אומר. גם אל הפרחים הוא מזכיר להתכופף. כפי שמצלמים ילד מהגובה שלו ולא מלמעלה למטה, כך מומלץ לעשות עם הפרחים.

דבר אחד שמאוד חשוב לו, הוא לעשות את זה מבלי לפגוע. "זה מאוד קל ללכת לראות קן של סיקסק או בולבול, לשבת ולצלם אותו אבל זה מזיק. כי האימא עפה, הביצים מיטגנות, או שהגוזלים קופצים מהקן כי הם מפחדים". הוא מזכיר שאתרי תחרויות צילום לא מוכנים לקבל צילומי קינון, ומספר על קנים שנרמסו על ידי כלי רכב. "לא לנסות להגיע עם האוטו עד הקן, הרעיון הוא לנסות להשפיע על הסביבה כמה שפחות. תפקידנו גם להגן על הטבע, לא רק לצלם אותו".

גיא שחר

יש מי שחושב שלא הכלי הוא העניין. למשל גיא שחר, שמצגות הטיולים שלו הן אולי הפופולריות ביותר ברשת העברית: עשרות אלפי מנויים מקבלים אותן הישר ממנו, עוד לפי שהן מתחילות לעבור בשרשרת. "לא צריך לקנות מצלמה ב-7,000 שקל על מנת ללמוד לצלם ולהשתפר בצילום. העיקר הוא מה מצלמים. אפשר להוציא תמנות מצויינות גם במצלמות שמוכרים ב-1500 שקל", הוא טוען, "אם יש סיטואציה מספיק מעניינת, נכונה ומתאימה, היא תצא טוב בלי עיבוד עם המצלמה הכי מצ'וקמקת".

"בשביל להיות צלם טבע, אתה צריך להיות איש טבע, מטייל ומתבונן", מסביר שחר את משנתו, "ואז אתה נהיה מצלם, ומשם נהיה צלם". הגישה שלו פשוטה: אם אתה מטייל, תגיע למקומות המעניינים, ואם אתה מהמתבונננים תדע לזהות את התמונות הטובות. הוא עצמו התחיל בצילום פרחים, וכיום מצלם גם נופים, ואת האדם בנוף.

שחר מציע לצלם תמיד משהו עם הנוף. "תמונת נוף עלולה להיות משעממת אם אין בה איזושהי חיוּת: פרפר, ציפור, פרח עץ או בני אדם שצריכים להתחבר להרכב התמונה". למי שרוצה תמונות קצת יותר מוצלחות ממליץ שחר לא להתעצל: צילומי הטבע והנוף הטובים הם בשעות המוקדמות ובשעות השקיעה. "בשיא היום בקיץ כמעט בלתי אפשרי להוציא תמונות טובות". עצה נוספת היא להעיז ולעשות דברים גם שאינם 'לפי הספר', למשל לצלם מול האור. "צריך לזכור שהאור הוא דבר בסיסי וכלי שרת חשוב. לא צריך לפחד ממנו".

עמיר בלבן

"החוכמה היא לבחור את המקום", אומר עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע. "בעמק החולה באמצע החורף, למשל, לא צריך להיות צלם דגול כדי להוציא תמונה טובה של עגורים בתעופה". עם זאת, צילום טבע דורש הרבה הכנה מראש לתחקיר, ולתכנון אקט הצילום. כדוגמה הוא מספר איך התכונן לצילום קרבות הצעירים ברווקיית הצבאים במצפה נפתוח שבשולי ירושלים: "צריך לצפות איפה הם נפגשים לאימונים ולקרבות, באילו שעות, ואז להיות מוכן במקום שלא מפריע, ולצלם במהלך הפעילות".

בשנים האחרונות הוא מצלם יותר בוידאו, וכך גם הצליח לצלם את הנמר בעין גדי. לפעמים אפשר לצלם בלי מסתור, הוא אומר, אבל הרבה מאוד פעמים צריך מסתור. אחד הפריטים זה מחבוא נייד, אוהל מתפרק בעל פתחים מיוחדים דרכם ניתן להוציא עדשה, ומותאם לצילום טבע. "הרבה פעמים אני פשוט זורק על עצמי רשת הסוואה, נשכב איפה שצריך ומחכה. שעה שעתיים, לפעמים יום שלם".

בצילום יש הרבה ניסוי וטעייה, מסביר בלבן, ולכן הפכה המהפכה הדיגיטלית את צילום הטבע להרבה יותר זמין וקל. "בעבר, זה היה יותר יקר וגם לקח הרבה יותר זמן. היום הרבה יותר קל, 'להרביץ' תמונות". יש גם הרבה פורומים בהם אפשר ללמוד ולקבל טיפים. בלבן מספק גם טיפים משלו. האחד נוגע לצילום פרחים: "אחד דברים הנחמדים היא האינטראקציה בין הצומח לבין החרקים. לכן אין כמו צילום פרח שיש עליו איזה חרק. פרפרים, חיפושיות, דבורים". לא רק האובייקט מעניין אותו, אלא ההתרחשות, ומהשיחה איתו שווה לזכור בעיקר שלוש מילים "חכו שייקרה משהו". כן, שוב סבלנות. צריך לחפש את הרגע המכריע, מחדד בלבן, זהו הרגע בו מקור השלדג פוגע במים או האנפה מטילה את הראש אחורה בכדי לבלוע את הדג. "בצילומי טבע יש לרגע המכריע המון כוח, בעיקר כי אלו דברים שקשה מאוד לראות בעין בלתי מזויינת".

אייל ברטוב

צלם השטח אייל ברטוב, מתחיל דווקא ברגע שלפני הלחיצה על הכפתור. "קודם כל, כשמתסכלים בעיינית, צריך לראות מה רוצים בתמונה". העניין הוא לא לצלם רק את האובייקט באמצע המסגרת, אלא להסתכל מה עוד יש בה. פח אשפה בפינה למטה, למשל, או חוטי חשמל. צריך להחליט מה מכניסים (כנראה לזה מתכוונים כשאומרים 'קומפוזיציה'), ולשים לב כמה שמיים מכניסים לתמונה. בהקשר זה מזכיר ברטוב להקפיד על המצלמה מאוזנת. אולי כי זה מובן מאליו ברטוב לא מציין זאת, אבל כשיש לכם ברירה – צלמו מהעיינית ולא ממסך.

חשוב לא לרדוף אחרי בעלי-חיים כי אז לא מגיעים לשום דבר, מוסיף ברטוב. "בעלי-חיים יש לצלם כאילו בדרך אגב", התרכזות חיה (גם אם יש לה מצלמה) בחיה אחרת בדרך כלל מפחידה אותה, "מצלמה זה כמו עין גדולה, וזה מפחיד". צריך להימנע מלנפנף בידיים או לעשות תנועות פתאומיות, גם לא עם הרכב. "למשל כשרואים בז על גדר. אם תעצור בבת אחת, תדומם מנוע, תפתח חלון ותרים מצלמה, הוא ייברח". צריך להאט לאט, לא לדומם מיד כשעוצרים, להוציא את המצלמה לאט, ואז לצלם. ברטוב ממליץ "לעשות את כל התנועות כמו טאי צ'י. לאט. בשקט", ולא לבוא בבגדים בצבעים צעקניים.

"שום תמונה לא שווה ציפור שברחה מהקן, והביצים שלה התבשלו בשמש", מזכיר ברטוב, ומספר מניסיונו שגם אם לא מחרידים את העופות המקננים, מסכנים אותם: "גילו שאחוז ענק של קנים שצולמו נטרפו לאחר מכן". בעלי החיים מתבוננים בנו. צלם שמגלה התעניינות בנקודה מסויימת מפנה את תשומת לב הטורפים – עורבים למשל – לקנים שנעלמו מעיניהם בסבך."הכי חשוב לא לפגוע", הוא אומר, "צריך לאהוב את זה, להיות חלק מזה, ולא להפריע".

ברמה הטכנית הוא ממליץ לא לחסוך מקום בכרטיס הזיכרון, כי האיכויות הגבוהות חשובות להדפסה. דברים שזזים מציע ברטוב לצלם במהירויות גבוהות. גם ברוב מצלמות הכיס אפשר לכוון את מהירות הצילום כמו גם את גודל הצמצם. ברבות יש פונקציה של צילום מהיר, המוגדר כצילום ספורט. בכלל, מאוד כדאי ללמוד את כל הפונקציות של המצלמה. "הרבה אנשים קונים מצלמה, מתחילים לצלם באוטומט בלי להכיר את המצלמה ואז מתפלאים שלא יוצאות להם תמונות טובות". אחד הדברים שכדאי לעשות הוא להגביר את רגישות הצילום לאור, רגישות הפילם (אסא) שהפכה בעידן הדיגיטלי ל-ISO. שימוש ב-ISO גבוה מאפשר צילום מהיר יותר, וכן צילום בתאורה נמוכה יותר. עוד עצה טכנית חשובה היא לייצב את המצלמה באמצעות חצובה או מונופוד, על מכסה המנוע, או אפילו להיצמד לקיר.

יוסי אשבול

"להתחייס קודם כל לאסתטיקה", ממליץ צלם חיות הבר, יוסי אשבול. אסתטיקה היא מילה בעייתית, הוא מבהיר, למשל תמונה של עייטים שאוכלים פגרי עגורים, או חיוויאי שאוכל נחש, זה צילום נורא מעניין, עם צבע הדם והכל, אבל לא בהכרח אסתטי. חלק מהצילומים חייבים להיות מעניינים. הכוונה אינה דווקא לנושא הצילום "אור, צל וקומפוזיציה, זה מה שהופך את הצילום למעניין". צילום יפה הוא גלוייתי בעיניו. "יותר משהצילום צריך להיות יפה, הוא צריך להיות צילום בעל תוכן".

באפריקה עסוק אשבול יותר ביונקים הגדולים ובטורפים, ובארץ הוא מוכר יותר כצלם ציפורים. פחות מרגש אותו לצלם מין חדש כלשהו, והוא מתמקד באוכלוסיה הקבועה,המקננת, המקומית, "במינים הקבועים שלנו שמהווים בבואה של עולם החי". מינים של שחפיות, או התמירונים, לדוגמה, זו האוכלוסיה החשובה, בין היתר בהקשר בתי הגידול שהולכים ונעלמים כל הזמן. בניגוד למה שנוטים לחשוב, הציפורים אינן פשוט עפות למקום אחר. בקילמטר ה-32 מאילת, למשל, היה שטח בו חיו אלימונים (עוף בסכנת הכחדה חמורה), שהפך לחקלאי. "האלימונים לא הלכו לחיות במקום אחר", מספר אשבול, "במקומות שהם יכולים לחיות חיים יש זוגות אחרים, ובהתמודדות חלק לא ישרדו".

אשבול קושר בין אהבת טבע ושמירתו לבין צילום, אבל בעבודה עצמה הוא מנותק מתחושת שליחות. "כשאני מצלם אין לי עניין בשימוש שייעשה בצילום" ,הוא מסביר, "מה שמעניין אותי בעצם העבודה, זה האסתתיטקה, השילוב בין תנועה, אור, ואותה סיטואציה". בדרך כלל אנחנו יוצקים תוכן כלשהו לפריים כשאנחנו עסוקים בנושאים חברתיים או פוליטיים, כלומר מחפשים אמירה. מבחינתו מספיק עצם זה שהצילום מושך תשומת לב לנושא. "זו קלישאה אמנם, אבל כשאנשים מבחינים ביופיו ותפארתו של הטבע – ציפור פרפר או לטאה – אני רואה בזה איזושהי אמירה".

לדעתו, כדאי להצטייד במצלמת רפלקס עם זום טוב, לפחות 80-200. כך קל יותר לצלם את התנהגות טבעית. אבל עדשות חזקות זה לא מספיק, "צלם טבע, גם עם עדשת 800, צריך להפגין קור רוח, נינוחות, ושקט נפשי, על מנת לא ליצור איזו השפעה על בעלי החיים שהוא מצלם".

אשבול גם מסביר מדוע כדאי להישכב על הבטן לצילום פרח או ציפור. "בצילום מלמעלה למטה, אתה מקטין אותה, היא פחות אקספרסיבית". בנוסף, כשקולטים את המרחב ואת קו האופק, זה הרבה יותר מרשים מצילום שיש בו רק אדמה, ולא תמיד הגוונים מאחורי האובייקט מרשימים מספיק. אשבול מזכיר את אחד הדברים הראשוניים ביותר: הצילום הוא שילוב של הנושא והרקע שלו.

דורון הורביץ

הטיפ הראשון של דורון הורוביץ, המנהל האקדמי של 'מסע-אחר המדרשה לצילום גיאוגרפי', היא לצאת מהתפיסה של צילומי מגדיר. צריך לגשת לעניין כאל כצילום, ולא כאל פרח. רוב האנשים ניגשים לפרח ומתעדים אותו, זה משעמם. "צילום משהו שהוא חווייתי ויותר אומנותי. צריך להסתכל על הפרח כאל חיבור של צבע וצורה לסביבה. זו מהות הצילום".

הנגזרת הטכנית של זה, היא היכולת לעצב את התמונה ולראותה בדימיון. "החוכמה היא, אם אפשר, לדמיין מה אתה רוצה ולהכיר את הכלים הטכנים. היופי של צייר הוא שהוא יוצר על הבד, לא עושה קופי פייסט". כשהורביץ ניגש לצלם רקפת, הוא מתנק אותה מהקשרה, מתבונן באור, בצורה, בצבע, במרחב. הדבר הראשון הוא לבחון את הנושא מכל ההיבטים. "בוא נבחן אותו מגובה הנמלה ומגובה הסולם. נשים לב לרקע. בוא נשכב לידו, נתבונן בו בטֶלֶה, וגם בעין רגילה". החוויה של להיות צלם, היא לחרוג ממה שראית, והעניין הוא ליצור משהו חדש. "אם מי שרואה את התצלום שואל איך עשית את זה, כנראה שעשית צילום ולא תיעוד".

המלצה מעשית היא קודם לעשות מהפרח תמונה או שתיים בכדי להירגע – ואז להתחיל לצלם. שוב המלצה לקחת את הזמן. להירגע, לחשוב על מה מעניין, ולחזור לצלם. "זה הקטע ממנו נוצר הצילום. שב רגע על האבן, תתחיל להסתכל". פעם האור מרתק – נתמקד בו, פעם אחרת נתמקד בצורה. השלב השני הוא למדוד את האור מנושא הצילום, אבל קודם כל צריך לשאול 'מה מעניין אותי'. בצילום הכל נכון, אומר הורביץ, אין אמת אחת. "אין עדשה נכונה, יש מה נכון לנו". אין אמת אחת, אבל יש תמונות טובות, וטובות פחות. כדי להבדיל בין אלה לאלה, ממליץ הורביץ לשים את התמונה על מסך המחשב, ולראות אם גם אחרי שבועיים היא עדיין טובה בעינינו, ועדיין ניתן להינות ממנה. לתמונה יש כמה מישורים, ובדרך כלל, "וואו" מעיד דווקא על שיעמום.

צילום טוב אפשר ליצור בכל עדשה ובכל מצלמה, אומר הורביץ. הוא מזהיר מפני הפיכת הטכנולוגיה למהות, וממליץ לצאת מהמסגרת, מזכיר כי הכללים נועדו להישבר. "במקום לתת לטכנאים שישבו בישיבה ארוכה ביפן לקבוע איך תיראה התמונה" הוא אומר על פונקציות הצילום האוטומטיות, "תנו לעצמכם לקבוע איך היא תיראה". הוא מעודד להעיז ולעבוד במנואל, הפונקציה הידנית. "היכולת ליצור תמונה ולהפיל אותה על החישן, זה מה שהופך את התמונה מתיעוד לאומנות".

בוקסה ++++++++++ מתי לצלם +++++++++

השעות המוצלחות לצילום הן שעות הבוקר המוקדמות ואחר הצהריים כשהשמש חמה יותר מבחינת הצבע (האור כתום יותר), והצללים יותר עדינים וארוכים. בעיקר בקיץ, כשהשמש גבוהה ומטילה צללים מכוערים. למשל צללי האוזניים בצילום דיוקן של יעל, או צללי עלי הכותרת על פנים הפרח.

בחורף השמש נמוכה יותר ובמיוחד בימים מעוננים אפשר לצלם בכל שעות היום. העננים הופכים את השמיים למעניינים, התאורה מפוזרת ונמוכה, והצללים יותר רכים. החורף יותר אטרקטיבי, גם בזכות הצבעוניות היותר גבוהה, השדות ירוקים, והפרחים פורחים. באביב יש גם התעוררות של חרקים וזה הזמן לצלם פרחים.

אם רוצים בכל זאת לצלם בשיא היום, אפשר להתשמש במחזיר אור מנייר אלומיניום, על מנת להאיר את הצללים המכוערים של הנושא המצולם. מקמטים נייר אלומיניום, מיישרים אותו, ומצפים קרטון בגודל 20X30 ס"מ. "זה יעיל מאוד" אומר אשבול, "תמיד יש לי דבר כזה באוטו".

בוקסה +++++++++אתרי צילום++++++++++++

."כרגע מאוד מאוד יפה לצלם באגמון החולה", ממליץ ברטוב, "יש נופים נורא יפים על המים והשתקפויות, ואפשר להגיע לדברים מאוד יפים אפילו עם מצלמת פוקט". עוד מעט תהיה המון פריחה ואז אפשר לצלם בכל מקום, ברמת הנדיב, בכרמל. "במדבר החורף נהדר. בערבה ממש יפה עכשיו".

גם אשבול ממליץ על צילום באגמון, בעיקר מעגלת המסתור המתקרבת לעגורים.ציפורים קשה לצלם עם מצלמת פוקט, בגלל המרחק. "אם הציפור לא עומדת לידנו ממש, אי אפשר לצלם דיוקן בודד". לכן מומלץ לצלם להקות. "למשל כשהדייגים מורידים את מפלס המים בבריכות הדגים". קורמורנים אל תנסו לצלם בבריכות דגים, כי יורים בהם שם. אותם כדאי לצלם במושבות לינה דוגמת זו באתר חפציבה, שם הם מרגישים נינוחים. בשעות בין הערביים הם מגיעים ומתארגנים ללינה משותפת, לעצי האיקליפטוס מרקם מאוד דקורטיבי, ואפשר לצלם מול השקיעה. רק לא לעמוד מתחתם שלא לחטוף לתוך העדשה 'מנה' של רבע ליטר לשלשת. "עוד דבר נהדר", הן ההפלגות בכנרת של מרכז הצפרות, "זו תופעה נפלאה, הספינה מפליגה ונוצרת מן רחפת סביב הספינה". השחפים כמו עומדים מול חלונות הספינה, ואפשר לצלם שחף עף ממרחק אפס. מקום מומלץ נוסף היא שמורת עין גדי. בבוקר כשהשמורה די שקטה, היעלים יורדים ואפשר לראותם רועים ואוספים את פירות השיזף. "אפשר לצלם את הפורטרט גם במצלמת פוקט". החוכמה היא להתקרב בשקט, ואפשר גם לשבת על ספסל, להפגין אדישות ולגלות סבלנות, "הרבה פעמים יעלים באו ואכלו לי כמעט בין הרגליים".

למתחילים מציע לבנה ללכת למקומות בהם ציפורים רגילות לבני האדם, למשל פארק הירקון, או הפארק הלאומי ברמת גן, שם "הן פשוט מבוייתות".

אתרי אינטרנט

אייל ברטוב

http://www.eyalbartov.co.il/

גיא שחר

http://www.guyshachar.com

פורומים בהמלצת בלבן

צלמים ברמה בינלאומית

http://www.naturescapes.net/

פורום צילום טבע, נוף ובעלי חיים באתר די-ספוט

http://www.d-spot.co.il

תמצית עצות

תמונות

טריסטרמית

לחפש את הרגע המכריע

Posted by גילי in כללי

תגובה אחת »

פוסט זה פורסם ב- יום שני, 10 דצמבר, 2007 בשעה 11:56 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

תגובה אחת to “צילום טבע. עצות של צלמים”

  1. יהודה says:

    כל הכבוד לצלמים שנתנו עצות טובות הייתי שמח אם היו נותנים טיפים מיקצועיים מניסיונם בהמלצות לעדשות לפי נושאים כגון : צילום ציפורים ,מאקרו ,וכו..

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>