דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
28 מאי, 2008

עבודות ראשונות בעמק גלילות

מי שנוסע בימים אלה בנתיבי איילון ליד גלילות, יכול לראות לצד הדרך שדה חיטה גדול שהולך ונקצר. עתה לא ניתן לראות שהשטח שזכה לשם עמק הנרקיסים או עמק גלילות, הוא פנינת טבע ייחודית בשולי הכרך הגדול, אבל בחורף עולה בו אחד מריכוזי הפריחה הגדולים בארץ. מבקרים רבים מגיעים להריח את המוני הנרקיסים שמכסים את השטח הגדול שצמוד לחוות הגז המפונה של פי גלילות, הריכוז הגדול ביותר של מלך הביצה מכאן ועד רמת הגולן.

לאנשי הנדל"ן יש תוכניות פרחוניות פחות לעמק. המאבק בתכניות להקים במקום כ-7000 יחידות דיור, אותן מקדם מנהל מקרקעי ישראל באמצעות חברת יהל מהנדסים, היה בשנים האחרונות לאחד המאבקים הסביבתיים המתוקשרים יותר, בעיקר בחורף כאשר הנרקיסים פורחים. השבוע, קצת אחרי שסיימו המטיילים לפקוד את המקום, והרבה לפני שאושרו כל התוכניות – הגיע הטרקטור הראשון לשטח.

מבירור שערך אתר הסביבה עולה כי המדובר הוא בעבודות שמבצעת רשות העתיקות לבדיקת הימצאות עתיקות בשטח. השיטת בה נוקטים על מנת לבדוק אם יש עתיקות בשטח היא חפירת "חתכי בדיקה". מדובר בתעלות עמוקות ברוחב של כ-60 סנטימטרים לכל רוחב השטח. התעלות פורסות את השטח במרחק של 6 מטרים זו מזו, בעוד ערימות העפר הארוכות שמשאיר המחפר בשני צדדיהן מתפרשות על רוחב של יותר משלושה מטרים. פה ושם מבצבצים מהן בצלים של נרקיסים שכנראה כבר לא יפרחו.

פנייה לרשות הטבע והגנים (רט"ג), המופקדת על פי חוק על שמירת הפרחים המוגנים, מעלה כי העבודות לא תואמו עמה. "זו פעולה שמחוייבת בהיתר בחוק" אומר סגן מנהל מחוז מרכז ברט"ג, אורי נווה, "זה גם הופיע להם בהנחיות העבודה שהם קיבלו מוועדת התכנון". בעקבות פניית אתר הסביבה נשלח לשטח פקח של הרשות אשר עצר את העבודות.

למרות עצירת העבודות, לא יהא זה מפתיע אם העבודות תתחדשנה תוך זמן קצר. נווה מסביר כי על אף שהן נעשו ללא היתר, העבודות באופן בו צריכות עבודות כאלה להיעשות: גירוד האדמה העליונה, בה נמצאים הבצלים והחומר האורגני, וערימתה לצד אחד; חפירה של האדמה העמוקה יותר, שהיא אדמה אנרטית (אדמה 'מתה' מבחינה בוטנית), וערימתה בצד השני של התעלה ואז החזרתה של אמדת העומק ואחריה האדמה האורגנית. "זה עובד ככה בכל הפרוייקטים של התשתיות". עם זאת, אומר נווה כי בנייה שם תחייב העתקה של פקעות הנרקיסים, ומציין כי זו תהייה עבודה ענקית. "מדובר במיליוני בצלים", הוא אומר, "זה מידע בדוק, לא מאות אלפים אלא מיליונים של בצלי נרקיסים".

המדען של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ד"ר אורי פרגמן-ספיר, לא מתרשם ששיטת עבודה זו באמת תשמור על הנרקיסים. "אם 10% מהנרקיסים במקומות שנחפרו יחזרו ללבלב בשנה הבאה זה יהיה טוב", הוא אומר. ההפרעה בקרקע גורמת גם לשינויי זרימה במי הנגר, "זה פוגע בכל המבנה של הקרקע, וברור שיש פגיעה גם בנרקיסים שלא נחפרו". פרגמן-ספיר, מומחה לצמחי בצל ופקעת, מציין כי בעוד במיני צמחים אחרים (כלניות למשל) נבדק הדבר, מעולם לא נעשה ניסוי הבודק את השפעתה של הפיכת הקרקע על נרקיסים. הבעיותיות הגדולה, הוא מסביר, היא שכל עוד הקרקע מהודקת בצלי הנרקיסים נשמרים בה, וברגע שהופכים את הקרקע היא נהיית פריכה, הבצלים מתייבשים ומצטמקים, ובשנה הבאה לא פורחים. מה שהיה צריך לעשות הוא להעביר אותה למחסנים מוצלים עד הסתיו. "אם זה על פני כל השטח זו פגיעה חמורה", הוא מוסיף, "אם מה שאתה מתאר הוא נכון, זה ממש בעייתי, וזה ממש בעייתי שעשו את זה מבלי להתייעץ ובלי לעשות ניסוי קודם כל".

בתגובה אומר מנהל מרחב מרכז ברשות העתיקות, יוסי לוי, כי במסגרת עבודות עתידיות לקראת הקמת שכונה, מבצעת רשות העתיקות עבור חברת 'יהל מהנדסים' חפירת בדיקה בתחום השטח המוכרז כאתר העתיקות תל ברוך צפון. "שטח זה אינו גן לאומי מוכרז, ולפיכך אין צורך בקבלת היתר עבודה מרשות הטבע והגנים". לוי מסביר כי האיזור מוכרז כאתר עתיקות מכיוון שנמצאו בסמוך לו אתרים פרה-היסטוריים מהתקופה הניאוליתית. חתכי בדיקה הוא מסביר, נעשים במקרה שיש סבירות גבוהה או מוחלטת להימצאות עתיקות, והן בוחנות את העוצמה, האיכות, והפרישה של העתיקות. אחרי שמסתיימת הבדיקה עומדים על אופיו של השטח ומחליטים איך להמשיך. לעיתים מחליטים לבצע חפירת בדיקה או חפירת הצלה, בה מצילים את המידע מהאתר. "אם מוצאים שזה אתר יחידאי", הוא מדגיש, אנחנו לא מתירים פיתוח". למתנגדים לבנייה בגלילות לא מומלץ לתלות ציפיות כלשהן בממצאים עתיקים שיעצרו את הפיתוח. מלבד העובדה שהפקחית שאמורה לחפש את העתיקות יושבת לקרוא ספר הרחק מהמחפר, בדרך כלל מדובר (אם בכלל) באתרים נקודתיים, שמכוסים באדמה לאחר תיעודם. במקרה הטוב, דואגים לשלב אותם בשטח ציבורי פתוח בשכונה החדשה. , באשר לעצירת העבודות אומר לוי כי רשות הטבע והגנים לא הייתה צריכה להורות על הפסקת העבודות "ביקשו שנעצור על מנת לבדוק, ועצרנו".

למרות שייעודו הוא שימור לכאורה, הטרקטור שהחל לחפור בשדה הנרקיסים הגדול מסמל עבור ארגוני הסביבה את תחילת העבודות במקום. רועי מימרן, מי שריכז את המאבק בתוכניות הבנייה שניהל ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה, אומר בתגובה כי איזור זה איננו מותר לבנייה מאחר שעוד לא התבצע תכנון מפורט וסקר חי וצומח שמתחייב במקום. על התוכנית, הוא אומר גם לעבור את אישורה של הוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ), שהוא מוסד תכנון ברמה הארצית. "אנחנו מתכוונים לבדוק את מהות העבודות שמתבצעות במקום עם הגורמים האחראים, ולדאוג שלא תהיה פגיעה בנרקיסים", מוסיף מימרן שגם מייצג את ארגוני הסביבה בוועדות התכנון. הוא מבקש להזכיר כי האיזור מוצף מבקרים. "זהו שדה הנרקיסים הגדול ביותר במרכז הארץ וחשוב מאוד לשמור עליו".

גם בחברה להגנת הטבע מופתעים מאוד לשמוע על העבודות. רכז תחום התכנון בסניף תל אביב, עומר כהן, אומר כי לא ייתכן שמתבצעות עבודות חפירה באיזור בו יש ערכי טבע מיוחדים בהם פקעות של צמחי בר ללא תיאום עם הרשויות המוסמכות. "אנחנו שמחים על הפסקת העבודות ודורשים שהם לא תתחדשנה, מבלי שיובטח שלומם של ערכי הטבע".

מי שמצוים במאבקים לשמירת שטחים פתוחים או אתרי תרבות ומורשת מכירים את התופעה: עוד לפני שמגיעים הדיונים במוסדות התכנון לסיומם, נקבעות עובדות בשטח. לעתים זוהי יד נעלמה שפוגעת בערכי הטבע אותם מעוניינים חסידי השימור לשמר, לעתים אלה טעיות של מי שחותמים על האישורים או נותנים את ההנחיות. זה לא שמישהו חלילה חשוד במקרה זה בהשחתת הנרקיסים בזדון, אבל התוצאה היא אותה תוצאה: אף אחד לא יוכל לטעון בפני מוסדות התכנון "היי, אל תאשרו את הבנייה, היו פה נרקיסים כשהתחילו לתכנן את כל זה".

קישורים

אתר גלילות של מגמה ירוקה

http://glilot.co.il/

עמק גלילות, אתר טבע ונופים בישראל

http://www.inature.info/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA

כתבה קודמת: ים נרקיסים בקצה תל אביב

http://www.gilisoffer.com/WP/?p=26

Posted by גילי in כללי

תגובה אחת »

פוסט זה פורסם ב- יום רביעי, 28 מאי, 2008 בשעה 23:46 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

תגובה אחת to “עבודות ראשונות בעמק גלילות”

  1. רוני שושן says:

    שלום גילי
    שדה הנרקיסים חייבים לזכור קודם כול הינו שטח חקלאי ולכן כול שנה עובר תהליך של הפרעת קרקע חריש ודיסקוס,בנוסף ישנה הפרעה של שימוש בהרבצידים אשר פוגעת בשדה בעיקר כאשר מדובר על גידול חיטה,ופחות כאשר מדובר על גידול בקייה, לצערנו בפינה הצפון מערבית ליד האנטה הסלולרית התגלו שרידים ארכאולוגים ויתכן שיהיו חפירות המשך(יצויין ששטח זה העשיר ביותר מבחינת כמות הבצלים). תלמידי הכפר הירוק מנסים זה 3 שנים להחזיר את הנרקיסים העולים לקרקע כול פעם שחל עיבוד בשטח, כמו כן מהשנה אנו נשתמש בהרביצידים יותר סלקטיבים אשר לא יצרבו את הנרקיסים.
    הכפר הירוק מזה 3 שנים מוביל מסלול של מנהיגות סביבתית, ובמהלכו התלמידים יוצאים לשטח למדים על החי והצומח, מבצעים פרוייקטים אקולוגים כגון:הצלת ראשנים יצירת של שדה אחו שרוני,הצלת נרקיסים ועוד…
    כמו כן אנו דואגים לחבר את הקהילה אל תא שטח זה וזאת ע"י חניכת בתי ספר שכנים בפעילות בשטח,וצעדת נרקיסים אשר תתרחש ב9 לינואר השנה.יודע אני שתא שטח זה יקר ללבך אשמח עם תיצור קשר לגבי שיתוף פעולה עתידי.תודה רוני

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>