דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
3 ינואר, 2007

כל הארץ ציפורים ציפורים

(ויש גם תמונות)

אם אתם רוצים להבחין בין צפר לבין מי שמתעניין בציפורים אתם יכולים, למשל, לשאול אותו אודות ציפור ושמה דאה שחורת כתף. אם הוא יספר לכם על ההיא שקיננה לפני שנתיים שלוש בעמק בית שאן, הוא מהסוג הראשון. כשלעצמי, יש לומר, אני יודע עליה רק במקרה: לפני מספר שנים ביקרתי במרכז הצפרות בכפר רופין, אז הראה לי אותה מנהל המרכז, דוד גלזנר. משלא יצאתי מגדרי למראה הדורס הנאה (באמת נאה), הסביר גלזנר שהמשוגעים לדבר, יקומו ב-3 לפנות בבוקר וייסעו שעות במיוחד על מנת לראות ציפור שטרם ראו. טיפוסים שכמונתי שאין להם שעה כזאת על השעון (2 זה בלילה), לעולם לא יוכלו להידבק במחלת הצפרת, אבל אם אתם מאלו שקמים עם הציפורים, קחו בחשבון שזה ממכר. שבת אחת אתם באמת עלולים למצוא את עצמכם יושבים מוקדם בבוקר עם רשת הסוואה ליד בריכת ביוב ביבנה, כפי שהתלוצץ מישהו, ואז אין דרך חזרה. אם אתם מוכנים לקחת את הסיכון, הנה כמה מקומות שכדאי להכיר.

החצר שלכם

נדמה כי כמו בתחומים אחרים, עיקר העניין אינו יעד הטיול או המסלול בו בוחרים, אלא הפרספקטיבה. מי שלא רואה (או שומע) ציפורים, יכול להחמיץ להקת שקנאים או עגורים ענקית בטיול בעמק בית שאן, ומי שכן – ייתן את דעתו גם על הבז שעומד על עמוד התאורה בכביש המהיר, או התוכי שמקים רעש במרומי עץ הפקאן של השכנים. מה שצריך הוא בעיקר לפקוח את העיניים. מגדיר ציפורים ומשקפת טובה יכולים מאוד לעזור, אפשר להסתפק גם במדריך הכיס לציפורים בישראל. המדריך כולל כ-100 מינים מתוך 540 מיני העופות שחיים בישראל: רוב המינים הנפוצים יותר של ציפורי השיר ושל עופות המים, וכן עופות דורסים המופיעים במדריך בתנוחת תעופה (מכייון שבדרך כלל אפשר לראותם בדאייה).

"בחצר הבית ניתן לראות ציפורים שנמצאות בסביבה הקרובה", מסבירה שלומית ליפשיץ, מנהלת שותפה במרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית. "בסביבת הבית יש לפחות 30 מינים לא נדירים". היא אומרת ומסבירה שהכוונה היא לאיזור מרכז הארץ. "אם תשוטט במשך יום, תפגוש את רוב הציפורים מבין שלושים המינים". חלקן ציפורים חורפות, כאלו שחיות בארץ רק בחורף. המפורסמת שבהן היא הנחליאלי, אך גם אדום החזה, העלווית, הסבכי שחור הכיפה, הפרוש המצוי, הזרזירים, והדוחל ברשימת החורפים,שאפשר למצוא בחצר.

"הרציונל שלנו הוא שכל אדם יכול לפעול בסביבה שלו לטיפוח מגוון של בעלי חיים. ובעל החיים הכי בולט בסביבה שלנו הן הציפורים" מסבירה ליפשיץ. המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית לא רק מקדם את שמירת מקומות הקינון והמחיה של הציפורים שבקרבת האדם ואת טיפוחן, אלא גם מעודד הקמת פינות האכלה ושתייה לציפורים בחצרות הבתים, במוסדות החינוך ובגנים ציבוריים. אפשר לעשות גינון ידידותי לציפורים, היא אומרת, למשל לשתול צמחי צוף שיימשכו צופיות, או צמחים עם פירות עסיסיים שימשכו בולבולים. מקור מים קטן גם הוא מוקד משיכה לציפורים שתמיד יישמחו למקום לשתות ולהשתכשך בו.

מומלץ לחזות בציפורים בבוקר. הציפורים ישנות משקיעה עד זריחה, מאבדות די הרבה אנרגיה בגלל הקור, ובבוקר כשהן מחפשות מזון קל יותר להבחין בהן. ליפשיץ מזכירה גם את תופעת הלינה המקובצת. מינים רבים של ציפורים מתקבצים לישון יחד ובמשך זמן מאוד מוגבל של כרבע שעה לפני השקיעה ניתן לראות להקות גדולות שמתארגנות לשינה. אחד המקומות המפתיעים בהם לנות הרבה מאות ציפורים הוא במורד רחוב אלנבי בתל-אביב. מתברר שבגלל שהמקום חם בכמה וכמה מעלות ממקומות אחרים בסביבה, להקות של אלפי נחליאלים וזרזירים באים ללון במרכז העיר.

מינים בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/daf/birds_guide_heb.pdf/

המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

התחנה לחקר ציפורי ירושלים

האתר בהא הידיעה בו ניתן לראות ציפורים עירוניות הוא התחנה לחקר ציפורי ירושלים שהוקמה לפני 12 שנים ליד גו הוורדים. במקום, שפתוח מסביב לשעון בכל ימות השנה, מסתור שהישיבה בו מספקת תצפית על ציפורי שיר (וגם על חרקים, זוחלים, ויונקים), בלילה ניתן לראות שם דורבנים וינשופים. עבור מי שאינם מיומנים מספיק לתצפית עצמאית נערכים במקום סיורים מודרכים שכוללים צפייה בצפורי-שיר וטיבוען, וסיורי-לילה. לאחרונה הוקם שם בית-גידול לח, שלולית שהוגדלה לאגמון קטן, המשרת את אוכלוסיית הציפורים וחיות הבר.

התחנה משמשת בית לשלושה חוגי צפרות (ילדים נוער ומבוגרים) וייחודה של התחנה במהלך החורף הוא בציפורי השיר החורפות, הבולטות שבהן הן הפרוש והפצחן, אוכל זרעים נדיר שניתן לראות בתחנה בקלות יתרה. טיבועי הציפורים נערכים בבקרים על פי תוכנית שמפורסמת באתר האינטרנט של התחנה. ניתן להצטרף ולצפות בטיבוע ללא תשלום. הדרכה מסודרת לקבוצות היא בתשלום.

בנוסף לסיורי התצפית במקום, התחנה עורכת סיורים גם באתרי צפרות ברחבי הבירה בהם עמק הצבאים, חורשת הירח, גבעת התנ"ך ונחל כוס. כמו כן, קבוצת משפחות שמעוניינת בכך יכולה לשכור תמורת כמה מאות שקלים שירותי הדרכה בתחנה.

http://www.jbo.org.il/

כתבה על התחנה: צפרות בירושלים

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2137314,00.html

החולה I

"עמק החולה הוא אחד מאתרי הצפרות הטובים בעולם", אומר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, וממחברי מדריך כרטא לאתרי הצפרות בישראל. באזור החולה פועלים שני אתרי טבע וצפרות: האחד הוא שמורת הטבע, חלק משוקם מאגם החולה, שרק כ-7 אחוזים ממנו פתוחים למטיילים. האתר השני הוא אגמון החולה, הצפה מלאכותית של מים, בניהול הקרן הקיימת. האגמון הוא המקום בו עורכים סיורי זריחה ושקיעה, וגם משכירים מכוניות חשמליות, סירות ואופניים למבקרים, ובשמורה ניתן רק לסייר רגלית.

לפני כשנה נפתח בשמורת החולה 'עופוריה', מרכז מבקרים חדשני רב-חושי. היה נחמד אם בשמורה היו שומרים, ובאגמון היו מפתחים מרכזי מבקרים, אבל זה לא חדש שסדרי העדיפויות של רשות הטבע והגנים, איך לומר, קצת שונים. ברשות, בכל מקרה, הסבירו כי המטרה היא ללמד את המבקרים באמצעות חוויה על נדידת הציפורים, להעשיר אותם ולקרב אותם רגשית לכל הקשור בציפורים. "כאשר לומדים על התלאות והסכנות העומדות בפני העופות הנודדים, אין ספק שהיחס אליהם משתנה, וגובר הרצון לשמור עליהן מפגיעה".

הביקור ב'עופוריה' מתחיל בסיור שכולל 4 חללי תצוגה. המציגים את סיפורה של שמורת החולה, על החי, הצומח וההיסטוריה של המקום באמצעות תפאורה וחיזיון אורקולי. גולת הכותרת היא הסרט 'עופוריה' סרט תלת ממדי עם אלמנטים של לונה פארק: הכסאות ממריאים, עפים ונוחתים, סוסים רוקעים בפרסותיהם דרך המשענת , עכברים רצים על הרצפה – הכל על מנת שהצופים יתעיינו בנדידת הציפורים: ריחות, אפקטים קוליים, התזות מים ושאר תעלולים והפתעות. לסיום- מתקיים סיור בשמורה על גשר עץ העובר בתוך צמחיית המים הסבוכה. 33שקלים למבוגר, 23 שקלים לילד מגיל 5, 10 שקלים לילד מגיל 3. פרטים: *3639

מיני אתר עופוריה

http://www.d-say.com/projects/rashut/oforia/minisite_03.html

כתבה: חדש בשמורת החולה: עופוריה

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3187593,00.html

החולה II

אגמון החולה הוא אחד מסיפורי ההצלחה של השנים האחרונות. הצפתו המחודשת של חלק מאגם החולה המיובש, השיבה לאיזור המוני ציפורים. בעיקר נודעו עשרות אלפי העגורים שחולפים כאן מדי שנה, רבים מהם נשארים לעשות פה את החורף: העגור הוא עוף שמתלהק בלהקות גדולות ולכן הוא חובב ריכוזי מזון גדולים. החקלאות המתועשת (צרה בפני עצמה) על חלקות הענק שלה מספקת לו בדיוק את זה. לאחר שהעגורים הפכו מזיק משמעותי לחקלאות חברו יחדיו ב-1999 חקלאים, גופים ירוקים וגופים תיירותיים בשיתוף פעולה יוצא דופן שמטרתו למנוע את נזקי העגורים לחקלאות, תוך שמירה על אוכלוסייתם בעמק. במסגרת 'פרוייקט העגורים' שומרים על השדות מפני העגורים. בסוף הסתיו מגרשים את העגורים באופן מרוכז באמצעות צופרים, ומפרישים להם אלפי קילוגרמים של גרעיני תירס מדי יום עם זאת בתחנת האכלה, שהקנתה לפרוייקט את עיקר פרסומו. הפרוייקט לא רק מאפשר לעגורים להתקיים ללא הסבת נזקים לחקלאות, אלא גם מאפשר למבקרים באגמון להינות מהמחזה מרהיב העין של הריכוז יוצא הדופן של עופות המים ב"מסעדת העגורים".

באתר מתקיימים מגוון פעילויות וסיורים – סיורי זריחה, סיורים לקראת שקיעה, ספארי לילה, טיולי אופניים, רכבים חשמליים, וסיור מודרך בעגלת מסתור מיוחדת. מלבד 22 אלף עגורים הנמצאים עתה במקום, מספר אלון, ניתן לפגוש שם מעל 20 מינים של עופות דורסים (3 או 4 מיני עיטים, עקבים זרונים, אלפי דיות), חסידות שחורות ולבנות, המוני ברווזים וחופמאים, ברכיות, מריות, צהובי מצח. אפילו פלמינגו. "מגוון ועושר פשוט מטריף". פרטים: 04-6817137

צרה ושמה חקלאות מתועשת

http://www.themeatrix1.com/

על האגמון

http://www.tzofit.co.il/sites/agmon

מסלול טיול לאגמון, קקל

http://www.kkl.org.il/KKL/trip_template.aspx?id=17639/

קצת דרומה

אם יש כלל אחד שאי אפשר לפספס במציאת אתרי צפרות שווים, זה שבמקווי מיים תמיד יהיה מעניין. מקווה המים הגדול בארץ, גם הוא משמש בית להמוני עופות. לדברי אלון, בכנרת יש כמה דברים ששווים איזכור, בראש ובראשונה אלפי הקורמורנים שנמצאים כאן עד סוף פברואר, אם כי לא תמיד קל לראות אותם. אפשר לראות אותם בדרך כלל מהאתר בכפר נחום, הוא אומר, ויש לינה מאוד יפה בגשר אריק, אם כי ההגעה אליה קצת קשה. הביצה הקשה לא ממש נגישה. נקודה מומלצת נוספת היא חוף כפר נחום, "חוף יפהפה כשלעצמו. אפשר לחנות ולרדת למזח משם אפשר להשקיף ללהקות יפות של קורומורנים וגם לראות פרפורים שלדגים ושחפים. מקום יפה ונחמד". אם לא שם אפשר למצוא את העופות השחרוים הגדולים (וגם קורמורנים גמדיים) ליד הכנסיה של טבחה, וגם באיזור כורסי בו מתרכזות כמויות גדולות. "רואים מין עיגול שחור ענק של קורמורנים על המים. זה מקסים אבל צריך בשביל זה משקפת", מוסיף אלון, ומזכיר לינה מאוד מאוד גדולה של שחפים באיזור ירדניה (בשעות הערב כמובן, החל מחצי שעה לפני השקיעה ועד חושך) "אלפי שחפים באים לשם. נורא יפה".

החברה להגנת הטבע גם מקיימת לאחרונה שיט מגינוסר לצפון הכינרת, "לשוט עם ציפורים". עבור 129 שקלים (87 לחבר) מבטיחים בחברה מאות שחפים וקורמורנים שילוו את הסירה במעוף נמוך. בתום השיט נוסעים (במכוניות הפרטיות) לכנסיית הלחם והדגים, לצפות בציפורי פסיפס (20.1.07, 17.2.07). פרטים והרשמה: 03-6388688, 057-2003030

ביצה קשה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3038002,00.html
ספינת הציפורים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3335913,00.html

עוד דרומה

עמק בית שאן עתיר בריכות הדגים גם הוא ברשימת אתרי הצפרות הלאומיים. "למעשה ההמלצה הטובה ביותר היא לחפש בריכת דגים שזה עתה רוקנה והיא מלאה בציפורים" ,אומר דויד גלזנר ממרכז הצפרות כפר רופין, מקור החסידה. "אפשר לזהות אותה מרחוק לפי המעוף של השחפים מעליה, בחיפושם אחרי מזון. אנחנו קוראים לתופעה 'שחפת'".

בריכות הדגים ממזרח ומדרום לקיבוץ טירת צבי יפות מאד, אומר גלזנר, וממליץ לא לנסוע דרך הקיבוץ אלא לעקוף אותו בכביש השדות ממזרח לפי השילוט למאגר טירת צבי. לנוסעים צפונה על כביש 90, כדאי להכנס לברכות הדגים שליד האתר של גשר הישנה, חווית נהריים. אחד העופות המיוחדים לאיזור הוא הפרנקולין, קרוב של החוגלה, שחי בבקעת הירדן.
גם תנשמות רבות המשמשות כמדביר ביולוגי כנגד מכרסמי השדה. התנשמת, דורס לילי, מקננות בתיבות קינון שהציבו עבורן על מנת למשכן לאיזור.

מדי סופשבוע מפעיל המרכז סיורי צפרות לתצפית בעשרות מיני ציפורים, לביקור אצל התנשמות הכולל הסברים והדגמות, ולביקור במוצב צה"ל מימי מלחמת ההתשה, שהפך לנקודת תצפית לעבר הירדן והגלעד לתיירים. כל שבת ב-10:30, בכל מזג אוויר. שעתיים. 20 שקלים לילד, 30 למבוגר. 1-800-30-10-90

מרכז הצפרות כפר רופין

http://www.birdwatching.org.il/

השלום מתחיל בתנשמת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3341691,00.html

היי דרומה

כולם מדברים על עמק החולה ועל עמק בית שאן אבל הפינה הדרומית שלנו גם היא אימפרייה של צפרות. נועם וייס מהמרכז הבינלאומי לצפרות באילת מספר כי חלק ניכר מהעופות הנודדים מגיעים לעיר דווקא מכיוון מזרח. "לחולה מגיעים הרבה ישראלים, אבל צפרות מקצועית, צפרים ממש, מגיעים כולם לאילת" הוא אומר.

בעבר הייתה מלחת אילת תחנת התדלוק הראשונה של הציפורים אחרי 2,500 קילומטרים של חציית המדבר. בעקבות הפיתוח שעברה העיר הדרומית המלחה הושמדה, והיה חשש גדול שהציפורים לא יוכלו להמשיך צפונה. את פארק הצפרות הקים לפני 14 שנים שמוליק תגר בתמיכת קק"ל, רט"ג, משרד התיירות, עיריית אילת, ואוניברסיטת בן גוריון. הפארק תוכנן כך שיימשוך אליו ציפורים: במקום המזבלה שהייתה שם נשתלה צמחייה מזינה עבור הציפורים (שגם תתן פרי בעונה הנכונה(, הגדלה בגידול אורגני. בעצם, מסביר וייס, אפשרה הקמת הפארק את המשך נדידת העופות לאירופה ולאסיה.

באמת שאין מקום להזכיר את כל מיני הציפורים שוייס מספר שניתן לראות באיזור, קורמורנים, אנפות, הרבה מינים שונים של ברווזים. מזל שיגאל צור כבר עשה את זה. השנה, הוא מציין, יש הרבה ורדיות סיני, וגם פרט אחד נדיר של עיטם לבן זנב. (כבר אמרנו שהמשוגעים לדבר ייסעו במיוחד על מנת לראות ציפור נדירה שטרם ראו?). ורדית סיני, היא ציפור בגודל של דרור, ששמה ניתן לה בזכות צבעה הוורוד, וגם בזכות מקום מחייתה: היא לא חיה באיזורים אחרים בעולם.

עקב שיטפון שפגע בפארק הצפרות ניתן כיום להיכנס אליו רק לסיור מודרך בתשלום ועל פי תיאום. בכל יום ב-9:00 בבוקר נערך במקום סיור בן שעתיים הכולל בנוסף לסיור גם הסבר על הפארק ועל עבודת המחקר שנעשית בו, והצגת הציפורים שנלכדו באותו יום ואת טיבוען לפני שישוחררו לשוב לדרכן. 600 שקלים לקבוצה (אוטובוס), 100 שקל למשפחה ו-35 שקלים לאדם. בתיאום בלבד. אפשרות נוספת היא לצאת עם מדריכי הפארק לסיור בן שעתיים, בן 4 שעות או בן יום שלם באתרי הצפרות עיקריים של האיזור. הסיורים מתקיימים כולם ברכבי השטח של הפארק בבריכות טיהור השפכים של אילת, בבריכות המלח, במטעי התמרים באיזור ובפארק עצמו, ובמהלכם פוגשים ציפורים נודדות, ציפורים חורפות וציפורים מדבריות. 150-400 לאדם, בתיאום בלבד. 6335339 – 08, 050-2112498

מסדר כנפיים בערבה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2996376,00.html

פלמינגו בבריכות המלח

ורדית סיני אינה הציפור הוורודה היחידה שניתן לפגוש באיזור אילת. מפתיע כל פעם מחדש, אבל יש בישראל פלמינגו. הריכוז הגדול ביותר של העוף הפורסם הוא בבריכות המלח שמצפון לאילת שם יש כעת לדברי וייס כ-800 פרטים של פלמינגו שהגיעו לחורף מאיזמיר שבטורקיה. סיפורם המלא של הפלמינגו בדרום סופר כאן כבר לפני חמש שנים. בנוסף לבריכות הללו צפונית לאילת, לחברת המלח יש בריכות גם בעתלית וגם שם חי לו בנחת הוורוד הוורוד הזה (והנה כתבה מן השנה שעברה). חוץ מפלמיגו יש בבריכות בעתלית הרבה חופמאים, ברווזים, וקצת שחפים ואנפות. "היופי שם, הוא שזה פשוט מקום יפה לציפורים", אומר אלון, ומציין שזהו אחד המקומות בהם רואים טדורנות (מין של ברווז) שלא רואים במקומות אחרים, "הם אוהבים את בריכות המלח". מבלי שהו איודע לציין מה הסיבה לכך, מספר אלון כי באופן יחסי, בריכות המלח בעתלית הן מקום בו הציפורים לא מפחדות. הבעייה היחידה היא הנגישות: יש לתאם ביקור במקום עם מזכירות מפעל המלח.

אילת – עם פלמינגו בבריכה

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1462789,00.html

עתלית – מה אכפת לפלמינגו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3184789,00.html

נשרים בגמלא

את אוכלוסיית הנשרים הגדולה בישראל ניתן למצוא במצוקי שמורת גמלא בהם מקננים עשרות זוגות של מלך העופות. בחודש שעבר חנכה רשות הטבע והגנים מצפור נשרים בשמורת גמלא, ששוקם לזכרה לזכרה של אורנה אשד, ביולוגית בשמורה שנפטרה לפני כשנה. בשמורה שביל מעגלי מותאם לעגלות נכים בן כמה מאות מטרים, המוביל למצפור גמלא הצופה אל גמלא העתיקה, ומשם למצפור הנשרים הצופה אל קניון נחל גמלא ממנו ניתן לראות נשרים בקינון ובתעופה. מערכת הצלמות הטלוויזיה והמסכים המאפשרים למבקר להציץ מקרוב בנשרים ובפעילותם, משודרגת בימים אלה, ובעוד כחודשיים צפוייה המערכת החדשנית להיכנס לפעולה. בשמורה שבילים מסומנים ומשולטים למשפחת ולמיטיבי לכת, וכן תחנת האכלה לנשרים.

אודות השמורה באתר רט"ג
http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~20~~315590557~Card1~&ru
אתר השמורה
http://tour.golan.org.il/ts.exe?tsurl=0.268.1695

קורמורנים בחפציבה

חוות חפציבה השוכנת ליד חדרה הוקמה כחוות מטעים לפני כמאה שנה על גדת נחל חדרה. במקום נותרו שרידי החווה (שער הכניסה, מבני משק, בתי פועלים ומחסנים), ששוקמו, וכן בית המשאבות המשוחזר בו ניתן לבקר ולשמוע את הסיפור המקום. רבים מאיתנו זוכרים את נחל חדרה מאותה ירידה של כביש החוף אל תוך הסירחון, ממש לפנ הירידה לכיוון ואדי ערה. זה לא החלונות הסגורים לכבוד המזגן, שהפכו את זה לזיכרון רחוק, אלא שהריח עבר: הנחל , כמו אחדים מאחיו, מנוקה בשנים האחרונות, והחייים לאורכו מתחדשים.

כמות הקורמורנים המגיעים לכאן מדי שנה מוערכת ב-10 אלפים פרטים. כל כך הרבה שגם בקיץ, כאשר הם לא כאן, עצי האיקליפטוס המשמשים להם ללינה הקבוצתית לבנים מלשלשת. יש המליציםפ לבוא בבוקר, לראותם יוצאים במבנה חץ ליום של דיג. יש כאלו שיגידו שעדיף לבוא לראות אותם מתארגנים לשינה. דבר אחד ברור: מאז שחפציבה שוקמה, שוחזרה, והייתה לפארק, הרבה יותר נעים לבוא. הקורמורנים הגדולים אינם העופות היחידים כאן, ואפשר לראות בין היתר אנפות אפורות, שלדגים, פרפורים, סופיות, וברכיות.
החברה להגנת הטבע מציעה בשבתות אחר הצהריים (13.1.07, 27.1.07) טיול מכוניות פרטיות תחת הכותרת 'קורמורנים לצד הנחל'. הטיול מתחיל בצפיה בשחפים, חופמאים וברווזים בבבריכות הדגים של מעגן מיכאל ובחוף הים, ומסתיים בתצפית על הקורמורנים הנאספים ללינת הלילה בחפציבה. 75 שקלים, (51 לחבר). פרטים והרשמה: טלטבע 03-6388688, 057-2003030

הציוניסטי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2951391,00.html
הריאליסטי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3193610,00.html

זנבנים בחצבה

הזנבן הערבי היא ציפור שיר חיה בערבה ששמה ניתן לה בשל זנבה הארוך. הזנבנים הן הציפורים היחידות בישראל החייות בקבוצות. כל חברי הקבוצה עוזרים בגידול הצאצאים, גם אם אינם שלהם. בשמורת חולות שיזף בין חצבה לעין-יהב, חיים הזנבנים ב-25 קבוצות שונות, ומתנהל בה מחקר על האקולוגיה של הזנבן, ההתנהגותו, חיי החברה הייחודים שלו ואפילו מחקר על, אכן כן, אישיותו.

מי שחוקרת את אישיות הזנבןהיא אורית ברינקר, מאסטרנטית לפסיכולוגיה, שמעבירה את חלק מההדרכות במקום. ברינקר מציינת כי בנוסף לזנבן, ניתן למצוא במרכז מספר מיני ציפורים 'מורגלות' בהם שחורי זנב, בולבולים, חנקנים ואחרים שיבואו לאכול מכף ידכם.

מחקר הזנבנים הניח תשתית למחקרים נוספים של צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות והוקם מרכז "חם בערבה" המיועד כולו ללימודי מדבר. תלמידים לוקחים חלק במעבדות השדה, והקהל הרחב מוזמן לסייר במקום ולצפות בזנבנים בעזרת מדריכים. תצפית הבוקר מתחילה עם אור ראשון ונמשכת כשעתיים-שלוש. אפשר גם להשתתף בתצפית אחר צהריים המסתיימת עם חשיכה. נושאי התצפית תלויים בהתנהגות הזנבנים ומשתנים יום-יום.

המרכז, יחד עם בית ספר שדה חצבה מציע גם סיור בשמורת שיזף, טיולים באזור, והרצאות על חיי החברה של הזנבנים. 35 ש"ח לאדם לתצפית, 60 ש"ח להרצאה ולתצפית.

מחקר הזנבנים

http://www.zanvanim.org.il/default.aspx

בית ספר שדה חצבה

http://www.hazeva.com/zanvanim/

סיורים בשמורת שיזף, בית ספר שדה חצבה. בתשלום. טלפון: 6581546־08

פולשים בירקון

מי המבקשים לראות ציפורים מבלי לצאת מהעיר הגדולה יכולים לעשות את זה באיזור 7 טחנות ובכל איזור פארק הירקון בו ניתן לראות מה שאלון מגדיר "הפשע של המינים הפולשים". הכוונה במין פולש, היא למין שמסלק ציפורים אחרות, מקומיות, ומשתלט – בעיקר כמה מינים של מיינות, של זרזירים אפריקאים, ושל דררות, שאינם מינים מקומיים. "אין להם אויבים טבעיים, והם מתרבות בקצב מטורף בשנים בודדות".

מינים פולשים הם הסיבה הגדולה ביותר להיכחדות מינים לאחר הרס בתי גידול, מציין אלון. "זה פשע לא נורמלי ההימצאות שלהן שם, זה הכל מינים פולשים שברחו הצפארי. זה נעשה מחוסר אחריות, מישהו שיחרר אותן, והיום אנחנו מוצפים בהן". מלבד הפולשים, עוד נותרו בצפון תל אביב שלדגים משני המינים, פרפורים, קורמורנים , מגלנים, ומי שמגיע עם משקפת, מגדיר, וסבלנות יכול לראות המון סוגים של ציפורי שיר: עלוויות, אדומי חזה, חכליליות, קיכלים, ירגזים שחרורים ואחרים. אפשרות נחמדה היא לשוט עם המשקפת בנחת לאורך הנחל, מה שמאפשר הצצה לא רעה על עופות המים.

4 דקות מן הכרך הסואן

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2858447,00.html

מינים פולשים

http://campusteva.tau.ac.il/index.php?knowlage=388

עדיין בתל אביב

עמיר בלבן, מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים ממליץ לאוהבי עופות הים לבקר בנמל יפו שם נראים לא מעט פרפורים קורמורנים ושלדגונים. עוד הוא ממליץ לחובבי הציפורים להגיע לעמק הנרקסים בגלילות. בעמק, שבינתיים פורחים בו הנרקיסים, ניתן לפגוש דורסים דוקמת עיטי צפרדעים ועקבי חורף, "אה, ויש שם גם המון עורבי מזרע". עורב מזרע, הוא עורב נדיר מאוד שמגיע בלהקות של מאות פרטים. מספר בלבן. יש לו מקור בצורת מעדר, וסביב המקור עור חשוף, "כל היום הוא הולך בשדות מעובדים וחופר באדמה" . עכשיו משירדו גשמים של ממש, אפשר לצפות שם גם לברווזים.

כתבה: נרקיסים בפי גלילות
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2852475,00.html

מידע על המאבק
http://www.glilot.co.il/

מפת סיור

http://www.glilot.co.il/pglilot/prsnt_flier/MAP.jpg

איזה באסה

הבאסה היא למעשה שריד לביצה שהשתרעה במרזבה, העמק המוארך שבין שני רכסי הכורכר של חף השרון. מהביצה הגדולה שהייתה כאן בעבר, נותרה כיום שלולית חורף בה ששרדו דו-חיים וצמחי ביצה נדירים. לאחר מאבק של הירוקים בעניין הוחלט לשמר חלק מהבאסה במסגרת פארק עירוני שמוקם במקום. עדיין נטוש ויכוח בין עיריית הרצליה לבין הירוקים באשר לגודל השטח שישומר (45 לעומת 150 דונם) ולאופי השימור. בימים אלו החלו בהקמת חלקו הדרומי של הפארק, ובכך הצטמצם שטח השלולית.

ברגע שהשלולית מתמלאות מגיעים ברווזים בעיקר ברכיות, גם שרשירים, צוללים (יש ברווז כזה) ובסוף האביב סופיות. יואל חדידה, מהירוקים של הרצליה, מציין כי במקום הרבה דורסים (עיטי צפרדעים) וגם קיוויות. הקווית המצוייצת היא ציפור גדולה מיונה עם ציצית לראשה. לאורך התעלה של מסילת הרכבת ניתן לראות המון עופות מים. בבאסה הרבה חופמים, תמירונים, אווזים, סיקסקים, אנפות וכמובן שגם עורבים. עוד עוף מים שאפשר להיתקל בו באיזור הוא המגלן, בעיני אחד היפים שבעופות, עוף שחור מבריק בעל מקור מעוקל.

שטח פתוח. בין שדרות שבעת כובים לשדרות מנחם בגין בהרצליה, מזרחית לפסי הרכבת.

סופית: יוקם פארק הרצליה ב"באסה"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3341984,00.html

אוכלי זרעים בשפלה

שפלת יהודה משמשת אף היא כר נרחב לחובבי הציפורים. בכל קרחות היער של השפלה ניתן למצוא אוכלי זרעים רבים: חוחיות, תפוחיות, בזבוזים אירופיים, קיכלים ופרושי הרים. באיזור ישנם מעל ל-20 מאגרי מים המושכים את הציפורים ואת האנשים עם המשקפות. עמק צרעה הוא אחד המוקדים הפופולריים יותר באיזור. בעמק, יש קבוצת מאגרים של מי הביוב המטוהרים של ירושלים, ובהם ניתן לפגוש עופות מים, ברווזים, שלדגים, עיייטים, עקבים, נחליאלים, ובשדות האספסת זרונים תכולים (עוף דורס). העמק, מספר בלבן, משמש גם אתר לינה ללהקה בת 15 אלף תפוחיות, ציפור קטנה שהחזה האדום והתפוח שלה נתן לה את שמה, ומי שמגיע לקראת חשכה יכול לראות אותן מתכנסות במאגר ועפות לישון באחד מהפרדסים באיזור. הכי נוח להגיע מכיון קיבוץ צרעה, אחרי הכניסה לקיבוץ לפנות שמאלה ולעבור את נחל שורק אחרי המאגר השלישי. (אפשר להמשיך את הטיול לאורך דרך הנוף המובילה עד לטל שחר).

לא רחוק משם, במאגר חולדה, נמצא אחד מריכוזי הברווזים היפים בארץ. בין היתר ניתן לראות שם את הצחראש – ברווז נדיר בסכנת הכחדה. מאגר חולדה אינו נגיש במיוחד, נגישים יותר הם מאגרי המים של מט"ש איילון הסמוך למפעל המלט של נשר, ומאגר לטרון שמול מיני ישראל, שגם בהם אפשר למצוא ברווזים לרוב.

אם מזג האוויר יאפשר זאת, יתקיים ביום שישי הקרוב (5.1) אחה"צ, תקיים חברת ציפורים ועוד סיור במכוניות פרטיות באיזור בהדרכת אסף מירוז. נפגשים בשעה 12:30 בתחנת הדלק בלטרון

קורבן הצייד: ברווז בסכנת הכחדה עולמית

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3209276,00.html

http://birdsplus.co.il/birdsplus/index.asp

ציפורים ועוד, טיולי צפרות

הולכים לישון בעכו

"כל החוף של עכו הוא חוף יפהפה עם המון חופמאים, והמון שחפים", אומר דן אלון ומציין כי זהו אחד המקומות היחידים בהם אפשר לראות מהחוף יסעורים, ציפור שבדרך כלל נמצאת עמוק בים. בשמורת עין אפק הסמוכה לעכו, וכן בבריכות הדגים של עין המפרץ וכפר מסריק (כניסה בתיאום בלבד), יש הרבה עופות מים. "אני מאוד אוהב לעמוד סתם על החומות של עכו, יש שם הרבה שחפים".

ישנם עוד כמה מיני עופות שהתקבצותם לעת ערב מושכת חובבי ציפורים, אחת מהם היא הדיה, הדורס הכי נפוץ בארץ בחורף. בשמורת כרי נעמן, קצת צפונית לעין אפק יש לינה של 11-12 אלף (!) דיות. "ההגעה לשם קצת מעצבנת, זה בין המוסכים של מפרץ חיפה", אומר אלון, אבל המחזה מדהים. "מי שיגוע בשעה שלוש, יקלל שהגיע לשם, הוא אומר, אבל החל מחצי שעה לפני חושך מתחילה החגיגה. חשוב להגיע בזמן, קצת לפני השקיעה, ולחכות. הדיות, ציפורים שמפוזרות באופן שווה במזבלות הארץ, מגיעות באלפיהן, מרחפות מעל לעצי האקליפטוס, ואחר כך נכנסות לישון בתוך העצים. "זה מדהים ויפהפה לראות".

גם לשם מוציאה החברה להגנת הטבע סיורי מכוניות פרטיות בתשלום. הסיור מתחיל בתצפית בציפורים בשמורת עין אפק, ממשיך לחוף עכו לתצפית על ציפורי חוף עכו ומסתיים "בלינת הדיות הגדולה בעולם". (10.2.07, 24.2.07), 102 שקלים (69 לחבר. כולל דמי הכניסה לשמורה). לפרטים והרשמה: החברה להגנת הטבע 03-6388688, 057-2003030


דיות בדרום

לינה נוספת של דיות יש ליד פנימיית אשל הנשיא, בצפון הנגב. אם באים מכיוון צומת להבים, פונים שמאלה בצומת הנשיא ומיד אחרי הגדר של אשל נשיא יש חורשה קטנה ומעליה אלפי דיות. ישנם דיווחים על דיות שמגיעות ללן בדודאים מאיזור שפלת יהודה, אך רבות מהן סועדות את לבן במשך היום במזבלה, כלומר באתר הפסולת דודאים הסמוך. בכלל, אתרי פסולת בדומה למאגרי מים או שפכים, הם תמיד אתרי צפרות מעניינים (אם כי לא ריחניים). אתר דודאים הוא גם אחד המקומות בהם ניתן לראות את מעופם המרהיב של הזרזירים.

הזרזירים חוזרים

פעם היו הרבה מאוד זרזירים חורפים בארץ. מיליוני זרזירים, הגיעו בכל שנה מאירופה לישראל, והטבעות על רגליהם העידו שהגיעו כולם מרוסיה. בשנים האחרונות הם פשוט נעלמו מסיבה לא ברורה. "יש מי שחושב זשה בגלל האסון בצ'רנוביל' אומר אלון, אבל אני מטיל בזה ספק. הבשורה הטובה לחובבי הציפורים היא שבשנה שעברה החלו לחזור.

המרשים ביותר בציפור השחרחורת הוא תמרוני התעופה הקבוצתיים שלה. הזרזיר נוהג להתקבץ לפני הלינה בקבוצות של אלפי פרטים בלהקה אחת צפופה וגדולה.להקת ענק פונה כאיש אחד מפה לשם, ויוצרת באוויר צורות של כדור המתחלפות בצורות משפך וכיוצא בכאלה תרגילים. כל זאת בצפיפות מבלי להיתקל אלה באלה. פעם היו ענני ענק של זרזירים מכסים את השמיים, בינתיים מדברים על להקות של 25 אלף פרטים "בלבד". אפשר לראות את המאסות שלהם אומר אלון, "רואים את המסכים האלה שמשתולילים באוויר, זה פשוט מטרף".
זרזירים יש באגמון החולה, לינה גדולה באלי-עד שבגולן, ובאתר דודאים הנ"ל. יש דיווחים על זרזירים בתל אביב ובירושלים. לינה גדולה של זרזירים יש ליד בית יד לבנים במרכז באר שבע (25 אלף פרטים).


ציפורים מיוחדות בדרום, ועוד

פארק ירוחם הוא אחת מתחנות הראשונות של הציפורים אחרי אילת, אומר צביקה ידור מחברת ציפורים ועוד, "זה קצת כמו נווה מדבר גדול". ידור, יועץ בטיחות בדרכים במקצועו,הוא חובב ציפורים מושבע המפיק טיולי צפרות כעשר שנים. רוב טיולי החברה היוצאים פעם פעמיים בחודש הם טיולי אוטובוס. מאחר שמדובר בהליכה מינימלית, מתאימים הטיולים לצעירים מאוד ולמבוגרים מאוד כאחד. הטיולים הבאים הם לשפלת יהודה (ע"ע), טיול לבריכות מים ברמת הגולן, וטיול לריקוד החוברה. החוברה היא עוף גדול וטריטוריאלי ("משהו בין תרנגולת לתרנול הודו") שחי באיזור ניצנה, ריקוד החיזור של זכר החוברה היא תופעה מדהימה של סוף החורף, הוא אומר.

בפארק בירוחם אפשר לראות בין היתר עופות מים רבים ברווזים ואגמיות, זרונים ושאר דורסים, ציפורי שיר למיניהן ירקונים ונחליאלים צהובים (בעיקר בסתיו). "כל שנה כמעט יש שם פורפיריה, מעין תרנגולת כחולה עם מקור אדום וכף רגל מאוד גדולה. ציפור שאם מישהו מצליח לראות בארץ, זו חגיגה גדולה". הפארק אולי קצת מוזנח, אומר ידור, אבל מי שאוהב ציפורים בא לשם ובהחלט נהנה. "בהחלט אפשר להעביר שם כמה שעות בהנאה צפרית".

http://birdsplus.co.il/birdsplus/index.asp

ציפורים ועוד, טיולי צפרות


חוף כרמל

חוף הכרמל הוא אחד אתרי הצפרות הקלאסיים בארץ. בדרך כלל קוראים לו מעגן מיכאל, אבל לכל אורך החוף מבריכות הדגים של מעגן מיכאל, ומעיין צבי דרך שמורות דור, ונווה ים, עתיר בבריכות העמוסות עופות מים: שחפים חופמים וברווזים. זה אולי המקום להזכיר שבכלל חוף הים הוא תמיד מקום חשוב מחינה אקולוגית, ומעניין מבחינת ציפורים. הרי ניתן לשבת גם בבית קפה בחוף תל אביב ולראות פסים של קורמורנים חולפים. אפשר לומר שקו החוף הוא אתר צפרות אחד ארוך, או אפילו לקבל את האמירה של לידור, שכל הארץ היא אתר צפרות אחד ענק. "אימפריה". ישראל, לא זאת בלבד שנמצאת על ציר הנדידה של העופות מאסיה ומאירופה לאפשריה וחזרה, אלא משמשם הן כגבול צפוני לאיזור התפוצה של מינים רבים והן כגבול תפוצה דרומי למינים אחרים. מספר מיני עופות הבר שיש בארץ הוא אדיר ביחס לשטח שלה. "אנחנו לא יודעים להעריך את זה".

מלבד הסיור לחוות חפציבה המשולב בביקור בחוף הכרמל מקיימת החברה להגנת הטבע סיורי מכוניות בתשלום המשלבית את חוף הכרמל עם סיור צפרות בחורש הכרמל וברמת הנדיב (כולל צפייה בטיבוע ציפורים ותצפית על מגוון ציפורי השיר והחורף). 75 שקלים (51 לחבר). פרטים והרשמה: החברה להגנת הטבע 03-6388688, 057-2003030
————————————

לוטן

http://www.kibbutzlotan.com/creativeEcology/birdReserve/index.htm

http://www.birdingisrael.com/

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום רביעי, 3 ינואר, 2007 בשעה 11:29 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>