דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
11 ינואר, 2007

פעילות. על מיסוי ליסינג ואיכות סביבה

בימים אלה אמור שר האוצר, אברהם הירשזון, לקבל החלטה סופית באשר להעלאת שווי השימוש ברכב בחישובי מס. לכאורה, מדובר בהחלטה שאין לה מה לחפש מעל גבי דפי מסע אחר, אבל בעצם, מדובר בסוגייה בעלת השלכות סביבתיות מרחיקות לכת. "בעצם, בעולם כבר יודעים לקבוע מדיניות תחבורתית באמצעי ניהול כלכליים", אומרת תמר קינן, מנהלת פרוייקטים בארגון 'תחבורה היום ומחר'. לדבריה, מדיניות המס הישראלית בנושאי הוצאות רכב, יוצרת "מדיניות דרך אגב", שמתחשבת רק בפנים הכלכליים, ולא לוקחת בחשבון איך היא תשפיע על התחבורה. "בלי שאיש התכוון, כמחצית מכלי הרכב החדשים הם רכבים שנמסרים על ידי מקומות עבודה לעובדיהם".

"אתה מתבלבל" אומרת דוברת רשות-המסים עידית לב-זרחיה, כמו על מנת להוכיח את דבריה של קינן, "יש שני דברים נפרדים. האחד הוא ועדה בין-משרדית שבוחנת את ההשלכות הסביבתיות של מיסוי דלקים ורכב, והדבר השני הוא עניין ליסינג". אז, זהו, שלא.

בכל מקרה, לב-זרחיה מסבירה כי הרשות המליצה להעלות בחישובי המס את שווי הרכב הצמוד / חכור. "אנשים משלמים מס על ההטבה, כי זה בעצם תחליף של הכנסה", היא מסבירה, עובד שמקבל רכב במקום אלפיים שקל העלאה במשכורת, חוסך תשלום מס של 48%. "על הרכב הוא משלם משהו מגוחך". זה משתנה על פי סוגי הרכבים, אבל בדרך כלל זה 600-700 שקל בחודש. עיוות מס.

במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית-סביבתית בטכניון, חוקרת קינן את השפעות מדיניות מיסוי הרכב ממקום עבודה על היקיפי הנסועה. 'נסועה', אם תמהתם, זה סך הקילומטרים שגמעו כל כלי הרכב. על פי נתוני הלמ"ס עמד מספר זה בישראל על 42 מיליארד קילומטר בשנת 2005. "הביטול של היתרון המובנה של שימוש ברכב ממקום עבודה, הוא הדבר הכי חשוב היום על מנת להפסיק את השימוש ברכב הפרטי שמהווה בעייה סביבתית הולכת וגדלה". אם חשבתם שהנזק לסביבה מסתכם בזיהום האוויר, יש לקינן כמה דברים לחדד ולחדש.

ב-2003 נרשמו כרכב חברה 56% מכלי הרכב החדשים (לעומת 8% ב-1983). לדבריה, נתון חריג ביחס לעולם המערבי. הכי חשוב לה להדגיש הוא שלעובד הנוסע ברכב חברה, העלות השולית לקילומטר היא אפס: הוא לא משלם דלק, טיפולים, חנייה, או לכביש האגרה. "כל עוד זה לא ישונה, לא נוכל למשוך אנשים למעבר מרכב פרטי לחלופות דוגמת תחבורה ציבורית, אופניים, או אפילו לנסוע נסיעה משותפת ברכב".

לאחר חודשים ארוכים של דיונים, החליט שר האוצר לא להחליט, ולמנות צוות שיערוך שימועים לגורמים בענף הרכב. נדמה שהוא לא חשב על תחבורה היום ומחר, וארגוני סביבה נוספים שמיהרו להביע כאחד את עמדתם הנחרצת בעניין כעל גורמים בענף הרכב. גם לא על אדם טבע ודין, שדרשו ממנו להישמע בשימוע שבמכתב ששלחו לו בתחילת ינואר.

במכתב, מזכיר עו"ד חנוך אילסר, כי צי הרכב הוא גורם מרכזי ביצירת זיהום האוויר המסתכם בפליטה של מאות אלפי טונות של חומרים מזהמים לאוויר בשנה. לפי נתוני הלמ"ס הרכבים אחראים ל- 95.8% מכלל פליטת הפחמן החד חמצני בארץ, 3.12% מכלל פליטת הגופרית הדו-חמצנית, 32.4% מכלל פליטת תחמוצות החנקן, 86.5% מכלל פליטת הפחמימנים ו- 21% מכלל פליטת , גז החממה פחמן דו-חמצני.

זיהום האוויר הנגרם מכלי רכב הוא בעייתי במיוחד מכיוון שהוא מתרחש בגובה נמוך, וחלק ניכר ממנו מתרחש בתוך הערים ובקרבת מרכזי אוכלוסיה ומגורים. "תערובת המזהמים הנפלטים מכלי הרכב", מציין אילסר, "הנה ריאקטיבית במיוחד (פעילה מבחינה כימית) ומשמשת גורם עיקרי ביצירת הערפיח הפוטוכימי".

"מהרגע ששר האוצר החליט לקחת את זה לידיו, ברור שמתחילים להיכנס שיקולים פוליטיים ולא ענייניים", מתריע אילסר. וגם לקינן אין ספק שהתערבו בעניין גורמים אינטרסנטיים דוגמת דוגמת חברות הליסינג וחברות הדלק. עם זאת היא אופטימית "הגורמים המקצועיים ברשות המסים מבינים את הצורך התחבורתי, והמליצו לשר התחבורה לקדם את הרפורמה. בגלל הלחצים המאוד גדולים, שר האוצר אמר שהוא רוצה לשמוע את כל בעלי העניין, אבל אני מאמינה שהרפורמה תצא לדרך".

+++++++++++++++
לא רק זיהום אוויר

רקע:

בגלל העומס ("הגודש", בשפה התחבורתית), הנסיעה לעבודה היא היא הנסיעה שמייצרת את הצורך בהקמה של תשתיות תחבורה. שימוש מואץ ברכב מעודד סלילת כבישים נוספים, והכבישים החדשים, כבמעגל קסמים, מושכים ליותר שימוש ברכב. אם לא די בשטחים הפתוחים שזוללים הכבישים והמחלפים עצמם, התהליך גם מייצר פירבור של הוצאת מקומות העבודה אל מחוץ לעיר, המכלה את השטחים הפתוחים ומנציח את השימוש ברכב הפרטי, "מי שגר בכוכב יאיר ועובד באיזור התעשייה ביקום יהיה לעולם תלוי ברכב הפרטי". על המצוקה בשטחים הפתוחים, אפשר להוסיף פגיעה בנוף הפתוח, ופגיעה משמעותית במסדרונות האקולוגיים.

אם לא די בכך, כלי רכב גורמים לזיהום קרקע ומקורות מים: פיח, דלקים, ושמנים שמצטברים על הכבישים נשטפים אל מאגרי המים ומזהמים אותם. לדברי ד"ר נאוה סבר, אקולגית, בתשטיפי כבישים ישנם מתכות כבדות הנוצרים משחיקת הצמיגים.

מתברר שגם הרעש כבד. תחבורה הוא מפגע הרעש הראשי בישראל, מציינת קינן, ארגון הבריאות העולמי הגדיר כי רעש של 50 דציבלים מהווה מטרד, ורעש מעל רמה 65 דציבלים מהווה נזק בריאותי. "בישראל, 20% מהאוכלוסיה חשופים לרמת רעש מתחבורה שעוצמתה מעל 65 דציבלים".

קינן מדברת גם על פגיעה במרקם החברתי: הניכור שנוצר מכך שכל אחד יושב בקופסא שלו, הרחוב העירוני שהופך למקום למעבר רכבים, והתלות של מי שלא יכול לנהוג במי שכן, המחזקת את יחסי התלום בין החזק לחלש בתוך (המסגרת) המשפחתית. בנוסף, בהקמת תשתיות כבישים, מסבדסת המדינה דווקא את האוכלוסייה החזקה, ומשקיעה פחות באוכלוסיות החלשות. "בשביל להשלים את הפער שנוצר ב-50 השנים האחרונות בין קידום הרכב הפרטי לבין פיתוח תחבורה ציבורית, צריך לעשות עוד הרבה יותר" היא אומרת, "אמנם בשנים האחרונות באמת חל שינוי אבל צריך לגשר על פער מאוד מאוד גדול ולכן החיזוק לא מספק".

הקשר בין נסועה למצב השטחים הפתוחים. למ

שווה התעמקות. מאתר הלמ"ס, http://www1.cbs.gov.il/shnaton57/diag/24_02.pdf

Posted by גילי in כללי

2 תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום חמישי, 11 ינואר, 2007 בשעה 7:45 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

2 תגובות to “פעילות. על מיסוי ליסינג ואיכות סביבה”

  1. אמיר says:

    צריך לעצור את זיהום אוויר באמצעות חקיקה בכיוון ההפוך

  2. גילי says:

    שמע, לינק שנון

    :) טייקייר

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>