דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
21 דצמבר, 2008

עדיין אפשרי: גיבוש רשימה ירוקה

השבוע ירשמו שלוש רשימות "ירוקים" לבחירות. הסכנה אינה פיצול הקולות אלא בריחת המצביעים. הבוחר לא מבדיל בהבדלים הדקים מבחינתו, וגם לא יתעמק בהם. מי ששוקל לבחור ירוק ומוצא שלוש מפלגות מוותר על הרעיון, ובורח לשיקולים המדיניים, הכלכליים, הדתיים, והכיתתיים. עם כל הפוליטיקה, אסור לשכוח לרגע כי המשבר הסביבתי פה, ובתחומים מסויימים מדובר במצב חירום של ממש, מצב שמחייב איחוד ירוק.

המסר הברור שיש להפנות לציבור הוא פשוט ואמיתי: איכות הסביבה היא הדבר הכי חשוב עכשיו. המים מהם כולנו חיים, האוויר שאנו נושמים, האוכל המהונדס, הטבע הארצישראלי הייחודי שמושחת בשיטתיות ע"י המערכת שעסוקה בריצוי האינטרסים הכלכליים, כל אלה יותר חשובים מאשר, "שלום וביטחון" ,לעומת "ביטחון ושלום".

לשם כך צריכות גם המפלגות הירוקות לנהוג כך, לשים את המחלוקות והיריבויות מאחור, ולהציג רשימת ירוקים מאוחדת: דתיים וחילוניים, יהודים וערבים, ציונים ושאינם ציוניים, ירוקים-כתומים וירוקים-אדומים. כולם. רק רשימה כזו, תוכל להציג מסר ברור: איכות הסביבה היא מה שחשוב, ומכיוון שכך, בזה אנחנו הולכים להתעסק בכנסת.

חברי רשימה שכזו צריכים בעיקר להבטיח לבוחר כי בעבודתם בכנסת יעסקו רק בענייני הסביבה, וייבחנו את הכרעותיהם לפי שיקולים סביבתיים בלבד. זה המחיר שיש לשלם אם רוצים כוח ירוק וגדול בכנסת הבאה, לא מחיר גבוה מדי אם מניחים שגם כך הפוליטיקה הירוקה לא תנהיג את המדינה. תמים, אני יודע, אבל בהחלט יכול להיות פיתרון מפתה עבור מאות האלפים שאינם בטוחים לגבי הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. אם נמשיך לכרוך את שיתופי הפעולה הסביבתיים בין ישראל לשכנותיה בהסכם כולל, לא תישאר ארץ לריב עליה.

חזית ירוקה רחבה צריכה הייתה לכלול גם את מפלגת הירוקים, אך למרבה הצער, העומד בראשה, פאר ויסנר, סתם השבוע את הגולל על אפשרות זו עם התחברותו לפליטי שינוי. שלושה כוחות פוליטיים ירוקים נותרו במשחק: התנועה הירוקה-מימד, עלה ירוק ופורשי "הירוקים" שלא מוכנים לשאת את השינוי.

התנועה הירוקה, היא מפלגה שנוסדה בחודש שעבר על ידי מאות פעילים סביבתיים, רבים מהם כאלה שלא הצליחו להשתלב בעשור האחרון במפלגת הירוקים, שנבנתה, ארגונית, כמפלגתו הפרטית של ויסנר. לאחרונה חברה "הירוקה" למימד שבראשות הרב מיכאל מלכיאור, שמסיים שתי קדנציות כיו"ר השדולה הסביבתית בכנסת.

עיקר הבטן המלאה של הפעילים היא על כך שמקומה העיקרי של מפלגת הירוקים במאבקים הסביבתיים היה לקיחת קרדיטים על מאבקים שלא השתתפה בהם. ככה עבד משחק המילים: האירגונים הירוקים עושים את העבודה, ומפלגת הירוקים זוכה ביחסי ציבור.

עם כל הכעס, ויסנר הוא צפרדע ירוקה שהיה על שאר הירוקים לבלוע, בעיקר נוכח חשיבות המותג "הירוקים" שויסנר הקדים לתפוס כבר לפני עשור, והכוח האלקטורלי של המפלגה שרק לפני חודש הצביעו עבור נציגיה כ-100 אלף בוחרים. כלות הכל, נשא ויסנר את הפוליטיקה הירוקה על כתפיו שנים ארוכות, והוא לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות בכנסת. פורז, מבחינה זו, הוא דנדרובט (צפרדע חץ רעילה) שאנשי סביבה לא יכולים לבלוע, ודי בדוגמה של קידום קידוח הנפט בשמורת מדבר יהודה.

עלה ירוק לעומת זאת, היא מפלגה ירוקה באמת למרות תדמיתה. אולי לא אקטיביסטית ממש, אבל בהחלט ירוקה. שנים טוענים אנשיה כנגד מפלגת הירוקים שהם הם המפלגה הירוקה האמיתית. השורש הירוק של העלה הירוק, אגב, נעוץ בעובדה שאיסור הקנביס מקורו בקמפיין נגד הצמח של תאגיד הכימיקלים דופונט בשנות ה-30, שעניינו היה קידום השימוש בסיבים הסינטטיים שהוא ייצר. גם היום, מה שחשוב הוא השימוש בסיבים של הצמח (חזקים עשרות מונים מכותנה, צורכים מעט מים) ולא בפרחים לעישון. גם היום, איסור השימוש בצמח לא ממש משרת את ציבור ההורים המודאגים (בצדק) של הנוער, ולא את החוסן החברתי שלנו, אלא את כל מי שמרוויחים הון תועפות מכך, ובכלל זה סוחרי הסמים.

מי שאומר שעלה ירוק אינה מפלגה ירוקה, לא קרא את המצע שלה. המצע, שנכתב הרבה לפני שעלה הנושא על סדר היום, הוא כזה שאי אפשר לכתוב ללא תפישת עולם ירוקה. חבל שמזה מספר מערכות בחירות ממשיכה עלה ירוק שלא להבליט את הפן הזה שלה, והסברתה התמקדה בדגל הקנביס אשר נמצא רק במקום ה-4 במצעה. גם גיל קופטש, שהוצב בראש עלה ירוק הפעם עשוי עוד להפתיע מבחינה זו, בין היתר מכיוון שאפשר לומר שהוא ינק איכות סביבה עם חלב אם: אמו, בת שבע קופטש, הייתה מי שהקימה וניהלה במשך שנים את מחוז המרכז של המשרד לאיכות הסביבה.

עלה ירוק מחוברת לעניין הירוק לא רק בתפישתה הרחבה, אלא גם בעצם היותה מפלגת מחאה. עם חבירת "הירוקה" למימד, אמנם התעמעם משהו מכך אבל המחאה היא חלק מרכזי אצל פעילי הסביבה ותומכיהם. לא במקרה עומד בראש "הירוקה" ערן בן ימיני, איש עם היסטוריה של טיפוס על מנופים.

לפני הבחירות שעברו התנהלו מגעים בין מפלגת הירוקים לבין עלה ירוק בעניין הליכה משותפת לבחירות. המו"מ התפוצץ סביב סוגייית סדר הרשימה, ותוצאות הבחירות היו עגומות מבחינת שתי הרשימות: שתיהן גירדו את אחוז החסימה – ונותרו בחוץ. המדהים הוא שסך הקולות שקיבלו השתיים לא רק שהיה מכניס לכנסת נציג של כל אחת מהן, הוא היה מספיק אפילו גם לח"כ שלישי.

על הטעות הזו אסור לחזור. נוכח הפילוג, גם בבחירות הקרובות עלולות המפלגות הירוקות להישאר מתחת לאחוז החסימה (שבינתיים הועלה), בעוד שהליכה משותפת לבחירות, יכולה לא רק לאחד את כל המצביעים בכיוון הירוק, אלא לסחוף אליה רבים מהקולות הצפים שיראו שנפרץ מחסום אחוז החסימה. הליכה משותפת של הירוקה, עלה ירוק, ופורשי מפלגת הירוקים, יכולה להפוך את הרשימה הירוקה להפתעת הבחירות, תסריט שכל מי שעתידה של הארץ חשוב לו לצריך לייחל לו.

גילוי נאות: גילי סופר הוא פעיל בתנועה הירוקה

קישורים

החבירה לחץ

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3643012,00.html

הצפרדע

http://www.dendrobates.org

הקידוח

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3618644,00.html

ההיסטוריה של הקנביס

http://www.motiargaman.com/can0102.htm

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום ראשון, 21 דצמבר, 2008 בשעה 16:01 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>