דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
22 דצמבר, 2008

מגידו הירוקה

תחת כל מיקרופון רענן מציעים קבלניה של הארץ מגורים ירוקים, שכונות ירוקות, "חיים בלב שמורת טבע", ושאר סיסמאות ריקות מתוכן, אבל דווקא במועצה האיזורית מגידו, בו אולי באמת יהיו חיים ירוקים של קהילה החיה חיים בני קיימא.
בסוף ינואר צפויים להגיע ארצה בוחנים מטעם אונסק"ו שיידקו שאכן אנשי המועצה איזורית מגידו עומדים בקירטריונים להפיכת האיזור לשמורה ביוספרית, ואחר כך הם צפויים לתת לתת את האישור ותהיה הכרזה. ההכרזה, כך מסביר רע תלמי, האחראי (במשרה מלאה) מטעם המועצה על פרוייקט ההקמה של המרחב הביוספרי, תסיים תהליך שיתוף ארוך.

רעיון השמורות הביוספריות נהגה ב-1974 על ידי אונסק"ו, והוא המעניק את התואר למרחבים העונים להגדרתו (אזור שמור של סביבות יבשתיות, מימיות וימיות, שיש לו ערך לאומי בשימור אחד מהחבלים הביו-גאוגרפיים בביוספירה). באחד מדוחותיו מסביר פרופ' אליהו שטרן, כי על פי עקרונות המרחב הביוספרי, האדם הוא חלק מהמערכת האקולוגית, ולפיכך במרחב הביוספרי קיים שימור של משאבי טבע ומורשת עם פיתוח זהיר ומושכל שאינו מכלה משאבים אלה. השמורה הביוספרית היא ישות גיאוגרפית המכילה מרכיבי נוף טבעי ומרכיבי נוף אנושי כיחידת התייחסות אחת. קיימת בה היררכיה של רמות שימור, והמערכת הטבעית זוכה להגנה תוך התחשבות מושכלת בצורכי האדם ובתרבותו. אתר המועצה האיזורית של מגידו מציין בכלל כי המרחב הביוספרי הוא שיטת ניהול מוניציפאלית אזורית.

המועצה שוכנת באיזור רמת מנשה ובשולי עמק יזרעאל, ומחצית משטחה היא פארק רמות מנשה. כעשרת אלפים תושבים מתגוררים בשטח בן 170 אלף דונם, מגבעת עוז ועד לאליקים, ומהמושבה יקנעם ועד גלעד. תשעה קיבוצים, שלושה מושבים ומושבה אחת.

"מרחב ביוספרי זה כלי", אומר תלמי, "במקרה שלנו מכיוון שמדובר באיזור כל כך יפה, כפרי ומיוחד, שהייחוד שלו הולך ונהיה מיוחד יותר נוכח האורבניזציה, היה צריך לפתח כלים למה שקיימו 80 שנה בצורה מובנת מאליה". לדבריו, ההחלטה של ראש המועצה, חנן ארז, הייתה לעשות את זה "מלמטה למעלה". התהליך נמשך כמעט שנתיים, מסביר תלמי, והיו שותפים לו התושבים והאירגונים שפועלים במרחב דוגמת הקק"ל, רט"ג, החל"ט, רשות הניקוז ורשות המרעה, ומשרדי ממשלה. "זה היה תהליך פתוח לכל מי שרצה לקחת חלק בעניין".

במרכז התהליך הציבורי שהסתיים בפברואר האחרון, הייתה עבודתם של צוותים שהגדירו איך רוצים לראות את המועצה. צוות כלכלה ותעסוקה, דן בין היתר באופי התעסוקה העתידית והחליט, למשל, על חזון של עבודה מהבית, צוות החקלאות הגדיר איך צריכה להתנהל החקלאות ונדרש בין היתר לנושא סחף קרקעות. דברים דומים היו בצוות התשתיות שעבודתו התייחסה למשל לרוחב כבישים, וגם כללה את ההחלטה שלא להוסיף ישובים חדשים במועצה. עם זאת הוחלט להכפיל תוך עשור את מספר התושבים, והצוות הדמוגרפי ניסה לעשות ניתוח של מה הולך לקרות קדימה בדרך להגדלת האוכלוסיה. צוותים נוספים עסקו בשירותים הקהילתיים, בתיירות ושטחים פתוחים, ובחינוך. מעל לכל זהו כמובן תהליך חינוכי ארוך בו מטמיעים לחיי היום יום את התפישה הביוספרית.

על פי תפישת ראש המועצה, מסביר תלמי, העסק מנוהל על ידי תושבי המקום על פי שאיפה לקיימות. ההכרזה מאונסק"ו אינה יותר מגושפנקא, העניין המהותי פה הוא הקו שמוביל ראש המועצה. האופן בו נותן ארז פלטפורמה לציבור לקחת אחריות על איך הוא רוצה שייראה המקום הוא מאוד מיוחד. נדמה לי שאני שומע את תלמי אומר את המילה 'הערצה'. כשאני מתעכב על זה הוא מתנסח באופן מתון יותר: "הצורה שבה הוא מוליך את התהליך, עם השקיפות המלאה, והעברת הסמכויות לציבור, ראויה להערכה רבה". שלא במקרה, ארז גם שימש בשנים האחרונות כיו"ר הועדה לאיכות הסביבה במועצות האזוריות.

חלק מתפקידו הוא לוודא שלתושבים יש את המקום לבוא ולהשפיע על קבלת החלטות בצורה שוטפת. המועצה פיתחה מודל ייחודי לעניין הזה, הוא מוסיף, שמאפשר לעשות שזה לא יחרוג ממה שהחוק מתיר. "הפורום הזה קיים, והולכת לקום מנהלת למרחב הביוספרי, שאזנה קשובה והיא הכלי של התושבים לבוא ולהביע את דעתם". סמכות המנהלת אינה סטטוטורית אלא ציבורית. "אותם צוותים ממשיכים לעבוד גם היום, צוות כזה הוא המנוע לכל הדברים. שם נפגש הציבור על הידע והרצון שלו עם הססטטוטוריה, וגם עם הגופים הממשלתיים".

ומה כל המילים הגבוהות הללו אומרות באופן מעשי? בעיקר ויתורים. ישובים חדשים לא יקומו, וגם אם מישהו יחליט, למשל, שהוא הולך לבנות בנייה מסיבית או קניון גדול, הוא צפוי להתקל בהתנגדויות. בתמורה, מרוויחים התושבים רמת חיים ואיכות חיים. איכות סביבה. למשל ההצעה להקים בין משמר העמק לבין עין השופט אתר פסולת שיטפל בפסולת מכל איזור הצפון. אמנם יש הרבה כסף בזבל, אבל תושבי המועצה ויתרו עליו. דוגמה נוספת הם עדרי הבקר הגדולים שהתושבים בוחרים להמשיך ולגדלם למרות שהם על גבול הרווחיות. וישנו גם "אותו משאב הולך וכלה, שנקרא הטבע". מהתהליך עלה שהמועצה רואה עצמה כשומרת ערכי הטבע שבתחומה, עבורה, עבור כל עם ישראל, ועבור הדורות הבאים. "מרגע שהגדרנו עצמנו ככאלה, אנחנו גם מגדירים מחדש את תפקיד המועצה". בעניין זה מבקש תלמי לנצל את הבמה ולפנות לכולנו: "אנחנו מסתכלים על הטבע כאן ממש שכעל מקדש, לא נשארו הרבה כאלה בארץ, ואנחנו שומרים עליו בשביל כל עם ישראל.על מנת שהשטח ישאר, המבקרים חייבים להיות שותפים בשמירה עליו.

באפריל 1996 הוכרזה בכרמל השמורה הביוספרית הראשונה, והיחידה עד כה בישראל. במהלך השנה תצטרף אליה ככל הנראה גם מגידו. למרות שאפשר לגבות אותו בחוק עזר, מרחב ביוספרי הוא חסר מעמד חוקי, מסביר תלמי, עם זאת, להכרזה של אונסקו, ובעיקר לעבודת השטח שקדמה לה יש השפעה ניכרת על פני הדברים, גם אם אין למרחב הביוספרי מעמד סטטוטורי מדובר במשמעויות מרחיקות לכת , "יותר מאשר אם היו מכריזים על שמורה".

http://www.megido.org.il/info/bio/bio-main.htm

אנא לשלוח עותק, לרע תלמי, מ א מגידו ת.ד 90001 עפולה 18120

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום שני, 22 דצמבר, 2008 בשעה 0:11 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>