החוק הוא מהכלים החשובים ביותר לשמירת טבע ולשמירת מגוון המינים בפרט. בתחילת הקיץ נתבשרנו שככל שהדברים אמורים בשמירה על חיות הבר מדינת ישראל עומדת לעשות צעד גדול קדימה: המשרד להגנת הסביבה יוזם מהלך על פיו כל חיות הבר יהיו חיות מוגנות.

לאחר עבודה מאומצת ברשות הטבע והגנים, הפיץ המשרד להגנת הסביבה תזכיר תיקון לחוק להגנת חיות הבר. החוק החדש אותו יזמה הרשות הכפופה למשרד, קובע כי למעט מספר מועט של מינים "מזיקים", כל חיות הבר תהיינה חיות בר מוגנות. בכך יבוטל למעשה הציד הספורטיבי, המתבצע כיום באמצעות רישיונות ציד. על פי החוק המוצע, פגיעה בחיות הבר תותר אך ורק בהיתרים פרטניים ולמטרות מוגבלות כגון מניעת סיכונים אקולוגיים, שמירה על המגוון הביולוגי, מניעת סכנות לאדם ולחי, או מניעת נזקים לחקלאות (סעיף בעייתי בפני עצמו). כמו כן ייאסר פיזור רעל בשטחים פתוחים , ייאסר סחר בפרוות, תבוטל היכולת להגדיר חיות בר כ'מטופחת', כפי שנעשה בעבר לתנינים ויענים, ויוטל איסור נטישת חיות בר ושחרור חיות בית לטבע. לצד זה, בנוסף יוחמרו סמכויות הענישה , הקנסות ייגדלו באופן משמעותי ותקופת המאסר תגיע לרף המקסימאלי בגין עבירת עוון – שלוש שנות מאסר.

אי אפשר שלא להזכיר ציטוט מוכר בחוגי שמירת הטבע מפיו של איוב קרא. בדיון בנושא הארכת תקנות נגד ציד חוגלות בשלהי 2005, הסביר קרא, אז חבר ועדת הפנים של הכנסת, כי אי אפשר לאסור את ציד החוגלות מכיוון שבירכא מכינים מהן את הקובה הכי טובה בעולם, ושאין תחליף לטעמה המיוחד של החוגלה המזרח תיכונית. חבר הכנסת אף הגדיל לעשות כאשר שאל את נציגי הרט"ג האם אינם יכולים "לעשות" קצת יותר חוגלות על מנת שיהיה מה לצוד.

מעבר לגיחוך שהדבר מעורר הוא גם מזכיר שלחברי הכנסת יש אג'נדות משלהם, ואף כי בדרך כלל יש להצעות חוק ממשלתיות סיכוי גבוה יותר להתקבל, עוד ארוכה הדרך עד שהחוק החדש יאושר בכנסת, אם בכלל.

עתה, משחוק הגנת חיות הבר עולה על מסלול חדש, חייבים לתת את הדעת על מצבה המשפטי העגום של צמחיית ישראל. את מנהל הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, ד"ר יובל ספיר, אני תופס מלקט צמחים נדירים בבאסה של הרצליה, עוד איזור עתיד ערכי טבע שהבנייה סוגרת עליו מכל הכיוונים, הזדמנות נפלאה לשאול האם המינים הנדירים שהוא מלקט גם מוגנים.

"רוב הנדירים הם לא מוגנים ולהיפך: רוב המוגנים הם לא נדירים", מסביר ספיר. רשימת המינים המוגנים היא רשימה שחוברה לפני עשרות שנים על פי אלה שנהוג היה לקטוף. לכן נמצאים בה פרחים דוגמת הכלנית הרקפת הנרקיס ומיני הסחלבים, וכן צמחי תבלין דוגמת האזוב המצוי. ספיר בדיוק מוצא לשישית מקומטת, ולצדה לשישית קצרה. "האמת היא שמי שרואה אותם לא יחשוב שהם מינים נדירים או נכחדים, כי הם נראים סתם עשב ירוק או אפור".

במרכז המידע לצמחי ישראל רת"ם, שבראשות פרופ' אבי שמידע, פותחה שיטה המאפשרת דירוג של צמחים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה על פי פרמטרים – נדירות, קצב הכדה, אטרקטיביות, אנדמיות ופריפריאליות – שמצטרפים למדד כמותי אחד: המספר האדום שאפשר להשוות בין הצמחים השונים ולדרג את מידת חשיבותם לשמירת טבע.

מתוך 2,388 מיני הצומח הטבעיים של ישראל, קיבלו 373 מינים (16.28%!) מספר אדום גבוה מ-6 והוכנסו ל"רשימה האדומה", בה נמצאים מינים הזקוקים לעדיפות בשמירה. רק 67 מהם מוגנים על פי חוק. הצמח בעל המספר האדום הגבוה ביותר (14) הוא קדד הקרקפות הגדל בארץ בשני מקומות בלבד, הוא בעל תפרחת גדולה וצבעונית וגדל באדמת העמקים העמוקה – בית גידול שכמעט ונכחד על ידי החקלאות.

המציאות משתנה, ואיתה האיומים על מגוון המינים משתנים. אם פעם היו אלה קוטפי הפרחים וציידי החוגלות, כיום האיום המרכזי הוא הרס בתי הגידול בשטחים הפתוחים ההולכים ומתמעטים. גם ללא הרפורמה התכנון המאיימת לכלות חלק ניכר מהשטחים הפתוחים, הזמן משחק לרעתנו. ייטיבו לעשות העוסקים במלאכה, אם יכינו בהקדם האפשרי רשימה עדכנית שלא רק שתכניס מינים חדשים תחת חסותו של החוק, אלא גם תוציא ממנה פרחים אחדים. דוגמה טובה היא הכלנית שכבר זוכה להגנה מתרבות התיור והטיול שהתפתחה בעשרות השנים האחרונות, ומכסף שהיא מגלגלת. רשימה טובה, שתכלול רק את המינים המאוימים באמת, תוכל להבטיח שמירה של ממש על מגוון המינים הנדיר שלנו.

קישורים:

"מספר אדום" לקביעת קדימויות לשימור של מיני צמחים בסכנת הכחדה, אתר רת"ם

http://rotem.huji.ac.il/red%20number_H.htm

צמחים בסכנת הכחדה, הסביבה

http://hasviva.co.il/?p=12

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »