דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
7 נובמבר, 2010

זבל אטומי בחצר האחורית

ועוד עם סרח העודף,

    זוהמת השארית,
    נידופת קרינה עם אימת האחרית… (מאיר אריאל, מה חדש במדע)

ייקח עוד קצת זמן עד שתושבי אילת יפנימו ויתחילו להיות מוטרדים מכך שהירדנים התחילו לגלגל את הקמת תחנת כוח גרעינית באזור עקבה. בספטמבר חתמה ירדן על הסכם שיתוף פעולה גרעיני אזרחי, המאפשר מכירת הטכנולוגיה שבידי יפן לממלכה, ולאחרונה (מיד לאחר פגישת שני ראשי הממשלות בטוקיו), החלה הוועדה הירדנית לאנרגיה אטומית בסקר ההיתכנות והשפעה על הסביבה של האתר המועדף להקמת התחנה.

"אני מרגישה די לבד בכל העסק כמו איזו פעילה בודדה מאילת", מספרת אילנה בן צור, "התושבים לא יודעים מזה ברובם. הייתה איזו כתבה פיצית במקומון, ולא עושים מזה יותר עניין". כשהיא מנסה לדבר על זה עם אחרים היא מגלה שאנשים ממש אדישים, אפאתיים משהו, כהגדרתה.

מעט מאוד ידוע לעת עתה על התוכניות, אבל על פי הג'ורדן טיימס, מדובר בתחנה מדור III, בעלת הספק של 1,000 מגוואט (הספק הגבוה פי 40 מהספקו המוצהר של הכור בדימונה), המתוכננת לקום כ-9 קילומטרים מהים האדום, 450 מטר מעל פני הים. את בן צור מטרידים הפרסומים שקירור התחנה ייעשה באמצעות מי הים. ברור שהאלמוגים והים מטרידים אותה, אבל העיקר הבריאות. "כמה בטיחותי שזה לא יהיה, לא אשמח להיכנס עם הילדים שלי לים, אם אדע שיש שם צינורות", היא גם מזכירה שמי השתייה באילת הם מי ים מותפלים.

בן צור מספרת שפנתה לכ-50 ארגונים וגופים העוסקים באיכות הסביבה. "לא קיבלתי תשובה מאף אחד מהם. מן התעלמות שכזו. כאילו, או.קיי, הולכים להקים תחנה גרעינית ליד אילת. לא מדברים על זה, לא עושים טררם בתקשורת".

ארגון הסביבה ה(גם) ישראלי היחיד העוסק בנושא, הוא 'ידידי כדור הארץ המזרח התיכון', הישראלי-פלסטיני-ירדני. " המידע אודות הפרויקט מאוד דל", אומר למסע אחר מונקת' מיהאר, המנכ"ל הירדני שלו, "אנחנו יודעים רק שמדובר בתחנה בהספק 1,000 מגוואט באיזור עקבה". דעת הארגון על גרעין בכלל ברורה: "כמו כל ארגון סביבתי אחראי אחר, אנחנו לא מאשרים ולא אוהבים את זה". עם זאת, הם משחקים את המשחק, ומחכים לתוצאות הסקר, כדי שיוכלו לגבש דעה מדעית ולא רק לצאת ולהתנגד לכוח גרעיני.

"בממשלה מאוד רוצים את זה, אבל דברים לא יכולים להיות פשוטים וקלים", אומר מיהאר ומבקש להדגיש כי בדיקות שעשו העלו פוטנציאל מאוד גבוה להפקת אנרגיית שמש בירדן המשופעת בשטח. "האנרגיה הסולארית חזקה ביותר באיזור, ואנחנו חושבים שהגרעין יהיה יקר מדי עבורנו".

כוונת ירדן לייצר אנרגיה אטומית, כמו גם יציאתו של הנושא מהארון בישראל מוקדם יותר השנה, עם חתימת הסכם בין חברת החשמל לקמ"ג, היא הזדמנות טובה להזכיר שממש לא מדובר באנרגיה נקייה. כשמנסים למכור לנו את פיתרון הפלא הזה, חוזר שוב ושוב השימוש בטענה הדמגוגית שמדובר באנרגיה נקייה, או נקייה יותר. ברור, לא?! הרי אין זיהום אוויר. אפילו זה לא מדויק.

מיד נגיע לפסולת הרדיואקטיבית, אבל את תהליך הייצור מתחילים דווקא בחציבה. על מנת להזין תחנה בהספק שכזה, צריך טונה אחת של אורניום מועשר בשנה. בשביל זה, מכיוון שהאורניום אינו שוכב מזוקק בקוביות בבטן האדמה, ומכיוון שנחוץ איזוטופ מסוים בכדי לקיים תגובת שרשרת גרעינית, צריך כ-80 אלף טונות של עפרות אורנים לשם כך. את הסלעים הללו לוקחים מאיפה שהוא, ושורפים לא מעט דלק תוך פליטת גזי חממה על מנת להפיק את החומר המבוקש ולשינוע. בסוף נותרים עם אלפי טונות של פסולת.

אפשר לדלג על לתהליך הייצור, ועל החשש מתאונות אה לה צ'רנוביל, ולהתבונן בצינור הפליטה שלו, ובאותו דלק אטומי שרוף. מדובר בפסולת הכי מזוהמת שניתן להעלות על הדעת, פסולת גרעינית רדיו אקטיבית, המשחררת קרינה ברמות גבוהות מאוד מאות שנים, וקרינה ברמות נמוכות יותר במשך עוד איזה 200 אלף שנה (בערך הזמן שעבר מאז שהיינו קוף).

לא יעזור, חלק מהקרינה דולף. רק בחודש שעבר נמצא בארצות הברית ארנב רדיואקטיבי, זכר למבצע מנהטן. (הארנב הגדיר מחדש את המושג 'טיפול בפסולת' כשטופל כפסולת רדיואקטיבית). הרדיואקטיביות גם עוברת מחומר לחומר, ואתם לא רוצים לדעת מה קורה אם זה מגיע חלילה למקורות המים.

לא מדובר בחומר שאפשר לבודד בקלות מאחורי זכוכית או בטון, וגם לא לסגור אותו במיכל וזהו, כי הוא מתחמם כל הזמן ופולט גזים. זוהי פסולת המצריכה טיפול מתמיד, שאנחנו מתחילים לערום על גבי הגלובוס ועל גבי הדורות הבאים. זו אולי אנרגיה יעילה וכלכלית (בעיקר כמשלמים על פליטות גזי חממה), זו אולי אנרגיה בטוחה (נו, באמת), אבל זו אנרגיה שאינה נקייה, אינה ירוקה, ובוודאי שאינה בת קיימא.

התמזל מזלנו וישראל, שאינה חתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, לא הצליחה לרכוש כור שכזה עד כה. נדמה שלמרות זאת, בשנים הקרובות שאלת הקמת תחנת כוח גרעינית בישראל תהפוך קונקרטית. על שולחנות חברי הכנסת כבר מונחים מחקרים שאמורים לסייע להם לגבש עמדה "מושכלת" בעניין, ולעמדתו של הציבור הישראלי יהיה משקל רב. דווקא יציאתה לדרך של תחנת כוח גרעינית מעבר לגבול, היא הזמן להידרש להשפעה של דבר שכזה על הסביבה. שהרי במקרה זה – אנחנו הסביבה.

תודת הכותב לד"ר שחר דולב על הסיוע בכתבה.

קישורים

Kan vows to provide support for Jordan to build nuclear power plant

http://mdn.mainichi.jp/mdnnews/news/20101013p2g00m0dm013000c.html

Site studies begin for Aqaba nuclear plant

http://www.jordantimes.com/?news=20721

חברת החשמל נערכת להפקת אנרגיה גרעינית

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/072/094.html

האנרגיה הגרעינית יוצאת מהארון

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/074/501.html

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום ראשון, 7 נובמבר, 2010 בשעה 8:18 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>