דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
12 פברואר, 2007

ישובים חדשים על חשבון השטחים הפתוחים בלכיש

שנה וחצי לאחר שפונו מתיישבי חבל עזה מבתיהם, מנוצלת מצוקת המפונים לקידום בניית יישובים חדשים במזרח חבל לכיש, בהם כאלו שמוסדות התכנון פסלו בעבר. את היישובים החדשים מבקשים הגורמים המיישבים להקים מדרום מזרח ללכיש, בסמוך לקו הירוק. לו יוקמו, יהיו היישובים מהיקרים להקמה, ומהפוגעים ביותר בסביבה, זאת מפאת היותם ישובים קטנים ומרוחקים, בניגוד גמור למדיניות התכנון.

מדיניות התכנון להצמיד תשתיות, אינה נובעת רק משיקולים סביבתיים. בכתבה 'שטח ההפקר' (גיליון 170) כבר הוסבר הפרדוקס לפיו ככל שיישוב קטן יותר וירוק יותר במונחי "איכות החיים" כך פגיעתו של מי שגר בו בסביבה גדולה יותר. ישובים קטנים ומפוזרים זוללים יותר שטח גם מכיוון שאין בהם בנייה לגובה, אך בעיקר בגלל התשתיות המונחות עבורם ועלולות לצרוך יותר שטח פתוח מהיישוב עצמו. הן לא רק צורכות שטח אלא גם מבתרות את השטחים הפתוחים, ומעמיסות על המדינה עלות הקמה גבוהה מאוד לכל יחידת דיור. לדברי החברה להגנת הטבע, מי שדוחפת את העניין היא תנועה מיישבת חדשה, 'אור משימות לאומיות'.

בחודש שעבר החליטה הממשלה "במטרה לגבש פתרונות קבע עבור תושבי חבל עזה לשעבר", להטיל על צוות מנכ"לים להכין תוכנית לחיזוק אזור התיישבות מזרח לכיש, הכולל את שבעת הישובים : אמציה, חרוב, שקף, חזן, מרשם, שומריה, כרמית ואת כביש 358 בתוואי שלאורך הקו הירוק למרגלות הר חברון. הכביש, וארבעה מבין שבעת היישובים אינם קיימים עדיין. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שכנראה צריך להצטייר כמישהו שעושה משהו, אף הגיע לאיזור, דיבר במונחי כיבוש השממה העבשים, הזכיר – איך לא – את דוד בן גוריון, וכינה את הליכי התכנון "חסמים ביורוקרטיים" שיש להסיר. עם זאת על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, החלטת הממשלה בעניין הקמת יישוב אינה מחליפה את ההליכים התכנוניים הקבועים בחוק, והממשלה אינה רשאית להחליט עבור מוסדות התכנון.

גם בכנסת נמצאו מי שמנסים לרמוס את מדיניות התכנון. בתחילת השנה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שתפקידו לגבור על חוק התכנון והבנייה, ולסלול 'מסלול עוקף תכנון'. הצעת החוק שמוסיפה שני יישובים לישובים שעל הקמתם החליטה הממשלה, מסבירה בפירוש שמטרתה היא צמצום החסמים שבעיקרם נוגעים לשמירה על הטבע ועל הנוף. השטח האמור, מוזכר שם, הוגדר על ידי מוסדות התכנון וגופי תכנון אחרים כאיזור בעל ערכי טבע ונוף ייחודיים, ואף זכה לכינוי "שמורה ביוספרית". זה אינו כינוי בלבד: המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שדחתה יזמה של מנהל מקרקעי ישראל להקמת יישובים באיזור, הורתה על הכנת תכנית למרחב ביוספרי בשפלת יהודה, הכוללת גם את חבל לכיש.

חבל לכיש מתאפיין ברצף שטחים פתוחים נרחבים, המכילים ריכוז גבוה של ערכי טבע, נוף ומורשת. מבחינה אקולוגית זהו מרחב המשמש חלק מרצף חשוב בין החורש הים תיכוני לבין המערכות המדבריות. באיזור יש שפע אתרים היסטוריים בהם מערות מסתור מימי בית שני, וערכי מורשת מתקופות שונות. השטח מאופיין בשטחי מרעה גדולים ומאוכלס באוכלוסייה גדולה של צבאים, שועלים, דורבנים, וצבועים. בעונה זו של השנה יש שם מרבדי כלניות, שמאדימים מבושה נוכח יחסי הציבור שמקבלים אחיהם בצפון הנגב.

"מה שמעצבן הוא שיש איזשהו דפוס שמתחיל לחזור על עצמו", אומר שי טחנאי מהחברה להגנת הטבע, "כל פעם שיש איזה צורך לעורר את הייצרים הציוניים, החלוציים, התיישבותיים, לוטשים עיניים לשטחים שאנחנו עומלים מאוד קשה על מנת לשמור אותם". טחנאי, המשמש רכז שמירת סביבה וטבע בדרום, מדגיש שכוונתו היא לשטחים פתוחים ולשמורות טבע נרחבות, לא לשמורות עציץ, "שיהיה מרחב". דוגמה אחת הם חולות עגור בהם קידמו תוכניות להקמת יישובים, ולאחריהם חולות ניצנים. "איך שהתחילו לדבר על הפינוי, עשו תוכנית ליישב את כל החבר'ה של חבל עזה על חולות ניצנים, עכשיו מדברים על מזרח לכיש בואך שומריה". תוכניות של יישובים מתקדמות יותר מהר משאר תוכניות של שמורות טבע.

"בעצם יש היום מספיק תוכניות מאושרות ליישב את כולם", אומר טחנאי "ואפשר להתחיל להוציא היתרי בנייה מחר בבוקר". מלבד כרמית הנזכר בהחלטת הממשלה, יישוב מאושר להקמת 3,000 יחידות דיור, הוא מזכיר את היישוב חירן, בואדי חירן הנושק ליער יתיר, שם אושרו להקמה 1,500 יח"ד, וכן את חרוב, יישוב ל-400 משפחות שנמצא עתה בהליכי אישור אחרונים. חרוב, מציין טחנאי, הוא אחד מהישובים שאת הקמתם מקדמים החוק והחלטת הממשלה, אך אליו לא התנגדו הארגונים הירוקים מכיוון שהוא תואם את תוכנית המרחב הביוספרי.

טחנאי מדגיש בעיקר את הצורך בעיבויי ישובים קיימים, דוגמת מושב אמציה הסמוך, "זה היום יישוב כל כך מסכן. יש שם היום פחות מ-50 משפחות", הוא אומר, "רזרבות לבניה יש באמת הרבה, וגם יישובים שמשוועים לחיזוק ועיבוי יש הרבה". טחנאי מציין כי רבים מהיישובים הקטנים לא מחזיקים לאורך זמן, ומזכיר למשל את קיבוץ רתמים שננטש, והפך מרכז קליטה. "יש שם לולים ורפת ובריכת שחייה, והכל שם מלבד הבתים וחדר האוכל עומד שומם ונטוש. קהילה קטנה שרוצה להקים יישוב, המדינה משקיעה מיליונים, ואחרי זה ככה זה נראה".

קישורים

חבל לכיש: מיישבים ושומרים על הסביבה. באתר החברה להגנת הטבע
http://www.teva.org.il/?CategoryID=232&ArticleID=836

ישוב חדש במזרח שפלת יהודה – לפני הבולדוזרים. עבור וואינט. מילים וגם תמונות
http://www.gilisoffer.com/mirsim.html

ומה שיצא מזה: מרשם ליופי של טיול, כתבת הוידאו הראשונה שלי ב-ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3206794,00.html

הצעת החוק
http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/1937.rtf
החלטת הממשלה

http://www.pmo.gov.il/PMO/Government/secritery/Press/govmes110207.htm

Posted by גילי in כללי

תגובה אחת »

פוסט זה פורסם ב- יום שני, 12 פברואר, 2007 בשעה 7:32 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

תגובה אחת to “ישובים חדשים על חשבון השטחים הפתוחים בלכיש”

  1. תושב רתמים המתחדשת says:

    שלום,
    להגיד שצריך להקים ולחזק יישובים חלשים או נטושים
    זה נכון יפה והגיוני (אני אישית גם בעד להקים חדשים וכמה שיותר).
    רק חבל שהמציאות הישראלית מלאה באינטרסים ובירוקרטיה ולא מאפשרת לעשות זאת – אני אומר זאת כאדם שעובד עם המפונים בשנים האחרונות ויודע שהציעו להם את רתמים ורק פוליטיקה מקומית לא איפשרה זאת(קיבוץ שכן) אני כותב זאת גם כמי שהמתין במחנה זמני מעל שלוש שנים בכדי להתיישב ברתמים. בנוסף הייתי שמח אם הייתה כותב על בעיית הבדואים בנגב שהיא מדאיגה ומזיקה לטבע לאין ארוך יותר מהקמת יישובים- גם בשטח הנפגע ,גם בפסולת וגם בריבונות שלנו (אם זה לא מילה גסה…)

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>