עוד לא נטעתם עץ? יופי. אל תיטעו. עוד יש לכם הזדמנות למנוע את הנזק לסביבה.

נטיעת עצים ככלל אינה פעולה מזיקה לסביבה. העצים הם מרכיב חשוב במערכת האקולוגית בה הם חיים, חיוניים לסביבה ירוקה, לשיפור האקלים בסביבתם, ולקליטת co2. הבעיה אינה עצם נטיעת העצים אלא האופן שבו היא נעשית: באופן המוני, ברוטאלי, וכתחליף לשמירה על הקיים.

נטיעת העצים בט"ו בשבט היא אינה מצווה. לא דאורייתא, ולא דרבנן. אין, פשוט אין, מצווה כזו. בעצם, זהו מנהג ציוני המשרת את הנוטע ולא את הטבע או הסביבה. לא נעים, אבל ככה זה: הארץ הטובה לא צריכה אותנו בכדי להוריק, והטבע מסתדר מצוין בעצמו אם לא מפריעים לו יותר מדי. בינינו, הנטיעה היא אמצעי להצהרת בעלותנו על האדמה והארץ. אנחנו הנוטעים, אנחנו הבונים, ואנחנו העוקרים והכורתים. מותר לנו, הרי הארץ שלנו. הגיע הזמן שנבין שאנו לא אדוני הארץ אלא בניה, ושנפסיק לכפות עליה את שתילנו.

מי שמוכן לשים – ולו ליום אחד – את הסביבה מעל לציונות, שימנע מהנטיעות בעיקר השנה, בעקבות השריפה בכרמל. שריפת הענק הוציאה את המרצע מהשק: פוטנציאל הנזק של הנטיעות למערכת האקולוגית רב. זה נכון בעיקר אחרי שריפה, אבל לא רק. זה לא הפריע לקרן הקיימת לישראל, המובילה את תרבות הנטיעות, לנצל את הזדמנות כדי להגביר דווקא את הנטיעות השנה. משל היה החג רשום על שמו בטאבו, הצהיר יו"ר הקרן, אפי שטנצלר, שהשנה יימשך ט"ו בשבט שבוע ימים, ושנוכח השריפה בכרמל יינטעו אף יותר עצים.

תיבת המסרים של הקק"ל חוזרת על הקלישאות הריקות מתוכן: "להחזיר את הירוק לכרמל", "החזרנו את הירוק לצפון", "האסון האקולוגי הגדול בתולדות המדינה", וכמובן השקר החביב מכולם "הגוף הירוק הגדול במדינה". אל תיטעו: הקרן הקיימת, לא רק שאינה גוף ירוק כלל ועיקר, היא אפילו לא ארגון שעניינו העיקרי הוא יערות. עניינה העיקרי של הקק"ל הוא אדמות. נדל"ן. די להזכיר את חלקה ברפורמת הקרקעות בשנה שעברה, ואת העובדה שלמרות שהיא מבעלי הקרקע ב"גבעת זמר" בחיפה, קולה לא נשמע במאבק התושבים בתוכנית הבנייה על החורש במקום.

הקרן הקיימת והעומד בראשה קפצו על השריפה בכרמל כעל מוצאי שלל רב. עוד טרם כובתה האש, הכריזו על מבצע נטיעות בהר הירוק תמיד. מהר מאוד נאלצה הקק"ל לחזור בה מההכרזה, והחלו נשמעות זמירות חדשות: צריך לתת ליער להשתקם מעצמו. הסיבה לכך אינה הגילוי המרעיש: אנשי המקצוע בקק"ל – ככל שנותרו אחרי גל הפיטורין לפני שנתיים – יודעים זאת היטב לפחות 20 שנה (מהשריפה הגדולה ב-1989). אבל הפעם, שלא כמו בשריפות במלחמת לבנון השנייה, רוב השטח אליו הגיעה האש אינו קשור לקק"ל, וגם יערות הקק"ל שנשרפו אינם בניהולה הבלעדי, ונמצאים גם באחריות רט"ג המנהלת את פארק הכרמל. למרבה המזל, הפעם לא יכלה הקרן הקיימת לעשות בשטח ככל העולה על רוחה.

ניתנה האמת להיאמר: השריפה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב ברגע שגבתה קורבנות בנפש. מישהו בקרן הקיימת זיהה את הפוטנציאל. בכישרון רב, יש להודות, תוך ניצול ציני של בורות הציבור (ואנשי התקשורת) בנושא, הצליחה הקרן ליצור מצג שווא כאילו השטחים שנשרפו הם שטחי היערות שלה, כאילו אנשי הקק"ל הם שנשאו בעיקר נטל המלחמה באש, והכי חשוב – כאילו עיקר נטל השיקום מוטל על כתפיה. הכי חשוב, מכיוון שכך אפשר לגרום לציבור לתרום. מסע הפרסום "מחזירים את הירוק לכרמל", אם אינו הונאה ממש, גובל בהונאה.

מתוך כ-30 אלף דונם שנשרפו, פחות מ-10% הם שטחי קק"ל, חלק ניכר מהם רחוק מלהישרף כליל, ולחלק מהם האש עשתה רק טוב, וההשתקמות הטבעית שלהם תייצר שטח ירוק ומגוון יותר מבחינה אקולוגית. הגשם, וחכמתו של הטבע, הם שמחזירים את הירוק לכרמל, הקק"ל בעיקר מחזירה את הירוקים לקופתה, ובסופו של דבר מוצא עצמו הציבור תורם לפעולות מזיקות לסביבה שמבצעת הקק"ל על בסיס קבוע, מהכשרת שטחים לחממות בערבה, ועד להקמת ישובים חדשים.

הבעיה היא שכאשר מתרימים עבור "החזרת הירוק לכרמל" גם מנסים לספק את הסחורה. בשנים האחרונות למדה הקק"ל לדבר בשפה האקולוגית, אך אחד בפה, אחד בלב, ואת ביד. שופל, ליתר דיוק. ההכשרה לנטיעות שמבוצעת לא פעם בכלים כבדים גורמות נזק סביבתי של ממש – הורסים את כל מה שצומח על מנת לפנות מקום לנטיעת עצים.

הפערים בין הידע הארגוני המקצועי, המדיניות המוצהרת, והמציאות בשטח מאפיינים את התנהלות הקק"ל. מי שצריך הוכחה יכול לפשפש בתקנון מבצע התרומות שהושק השבוע: "כל עץ הנתרם באתר יינטע בפועל בשטח יערות הכרמל במסגרת שיקומם", נכתב שם, והובהר כי מספר העצים שקק"ל מאפשרת לטעת "מבוסס על תכנית הנטיעה של קק"ל". דוברות הקרן אמנם חוזרת ומבטיחה שלא יבוצעו נטיעות בכרמל, אבל מערך התרומות כבר מבטיח את ההיפך. אמנם רק בעוד כשנה ניתן יהיה לדעת היכן יש צורך בנטיעות – אם בכלל, אבל כאן כבר יש תוכנית נטיעות.

ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות. עברו כבר יותר ממאה שנים, מאז הכריזה הסתדרות המורים והגננות על ט"ו בשבט כעל חג הנטיעות, והגיע הזמן לבטל את המנהג. אל תטעו. במקום לנסוע ולנטוע, חפשו בסביבה איזה עץ בוגר שמאיים עליו הכורת – יש הרבה יותר מדי מהם – וראו מה אתם יכולים לעשות למענו.

קישורים

גבעת זמר
חיפה: העירייה רוצה בניינים במקום עצים – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3911952,00.html
אתר מאבק התושבים – http://sites.google.com/site/givatzemer/home

אחרי מלחמת לבנון השנייה
בית קברות ביריה – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3382436,00.html

תקנון מבצע התרומות – http://greencarmel.org.il/kkl/takanon.pdf

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »