דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
3 מרץ, 2007

כלנית מצויה

Anemone coronaria

הכלנית היא פרח-הבר האהוב והמוכר ביותר על הציבור בישראל. כך לפחות על פי סקר פרחי הבר שנערך עבור החברה להגנת הטבע והתפרסם לפני שבועות אחדים. לא ברור אם הוא אהוב כי הוא מוכר, או להיפך, אבל ברור שיש לזה השפעה על מצב הפרח בארץ.

הכלנית נפוצה כל-כך, עד שתמוה מדוע היא פרח מוגן בכלל. התשובה היא היסטורית כנראה: הכלנית הייתה מהפרחים הנקטפים לפני קמפיין פרחי הבר, ושובה אל הנוף הישראלי מסמל יותר מכל את השפעתן של פעולות לשמירת טבע. מרבדי כלניות גדולים גדלים בחלקים ניכרים של הארץ. גם עם סיום פסטיבל הכלניות סביר שניתן לראות עוד שתיים-שלוש כלניות בדרום. המרבדים המפורסמים הם שמורת בתרונות בארי, גבעת הכלניות שמול גבעת השקמים, ושמורת פורה. אם לא מחפשים שטיחים דווקא, ניתן לראות את הפרח כמעט בכל מקום בצפון הנגב, וכמעט בכל מקום צפונה משם – כל עוד פורחים בו פרחי בר.

כשלעצמי, אני נטול חיבה מיוחדת למרבדים. תנו לי כלנית אחת, פשוטת עלים אדומים, בולטת מבין כל הפרחים האחרים, ולא אחת מאלף המשמשת כפועלת שחורה במפעל צביעת המדרונות. אחת כזאת, שאפשר לבוא אצלה קרוב, להתבונן בטבעת המלבינה סביב אבקניה לאחר שהופרתה, לראות את האור הנשבר בעליה הדקיקים. בשביל זה לא צריך את אף שלט המפנה אל 'גבעת הכלניות', אלא רק ללכת לטייל איפשהו בין גולן לנגב ולפתוח את העיניים, הנמשכות מעצמן אל הנקודות האדומות.

הכלניות בצפון הן בשלל צבעים (25 ליתר דיוק), אך כולן ממין אחד וההפריה בינהן אפשרית. מנחת מגידו (סמוך לצומת הסרגל) נחשב לאחד המרהיבים שבאתרי פריחת הכלניות. שם הן פורחות באלפיהן בתכלת ולבן, באדום, בסגול, ובוורוד. דווקא ב"גבעת כלניות" שליד שער מנשה, חדלו הכלניות מלפרוח בשנים האחרונות (כנראה עקב הפסקת המרעה, לכבוד הפיכתו לשמורת טבע). יעד הכלניות האופנתי הבא הוא חבל לכיש. לאחר שנים בהן האדימו שם הכלניות מבושה נוכח יחסי הציבור המופלאים להם זכו אחיותיהן מצפון הנגב, עתה עולות גם הן על מפת התיירות.

באתר האינטרנט 'צמח השדה' מסביר מייק לבנה כי הכלנית לא רק נסגרת עם ערב או כאשר קר, אלא גם מבצעת תנועת הטייה כלפי השמש, בדומה לחמנית. אין לה ריח או צוף, והמאביקים מתוגמלים באבקה למאכל. המאביק העיקרי שלה היא האמפיקומה, חיפושית קטנה וירוקה שמסוגלת – בניגוד לרוב החרקים – לזהות את הצבע האדום. חיפושית זו היא גם המאביק העיקרי של שאר פרחי הצלחת האדומים, דוגמת הנורית והפרג. להבדיל מן הנורית, הדומה לה ביותר, לכלנית אין עלי גביע, ולהבדיל מן הפרג אין לה 4 עלי כותרת, אלא 5 ויותר.

בשנים האחרונות גם יש אפשרות לקטוף כלניות. פה ושם צצו שדות חקלאיים המגדלים פרחים שאינם מיועדים לשיוק בחנויות הפרחים, אלא בשדה. החקלאים מזמינים את מי שחפץ בכך, לבוא לטיול לאורך הערוגות ולקטוף מלוא הטנא פרחים בשלל צבעים, על פי רוב נוריות וכלניות.

כלנית
כלנית

כלנית
אותה כלנית

כלנית
עם עיגול לבן סביב האבקנים. כלנית אחרי הפרייה

כלנית לבנה
כלנית לבנה

כלנית
חרוט אבקנים

כלנית
עוד כלנית

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום שבת, 3 מרץ, 2007 בשעה 23:57 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>