דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
9 מרץ, 2007

צרה ושמה מחזור, מיחזור, לאמשנה

מחזור נתפס כיום כדבר הכי סביבתי בעולם. למרות זאת, המיחזור הוא לעתים רק עלה תאנה שמכסה בקושי רב את מבושיה המזהמים של תרבות הצריכה. עולם שמשדרג וממחזר את עצמו לדעת שדרג ומחזר שדרג ומחזר הוא אינו בר קיימא, עולם בר קיימא הוא עולם שצורך מה שצריך, מתבסס על מוצרים מקומיים בהם נעשה שימוש רב ככל שניתן, ובעיקר מתנתק מתרבות החדפעמיות.

מיחזור זה יפה. מוצרים משומשים הופכים מדבר פסול, פסולת, למשאב. במקום לקחת עוד ועוד מהגלובוס ההולך ומדלדל, החומרים החיוניים לייצור נלקחים מפח האשפה. במקום להרעיל את האדמה והמים במתכות המסוכנות שמרכיבות את המחשב או מכשיר הטלפון שלנו, מנצלים אותם לשימוש חוזר, במקום לחפור ולהרוס מיליוני דונמים טבעיים בעבור כל הזהב הזה, אנחנו כורים אותו מן המעגלים המודפסים שעבר זמנם (ובעיקר שהעברנו את זמנם), במקום לכרות עוד ועד זרחן במכרות פוספטים, משתמשים בפסולת האורגנית לייצור דשן. זה עוד לא קורה מספיק, אבל זה הכיוון הכללי, והעתיד מתחפש לוורוד.

עם זאת, אליה וקוץ גדול בה: למיחזור באשר הוא יש עלויות סביבתיות, שעשויות להיות גבוהות, לפעמים אפילו גבוהות מהתועלת הסביבתית שלו. תהליכי המיחזור צורכים אנרגיה ושטח, ולעתים פולטים מזהמים באופן ישיר. תהליך המיחזור טומן בחובו הוצאת אנרגיה רבה: יהא זה תהליך חימום, גריסה, או הפרדה, הוא תמיד ידרוש אנרגיה. ספק אם גם בעוד שנות דור נשתמש באנרגיה נקייה בלבד (ואפילו באנרגיה נקייה ברובה) אבל בינתיים, האנרגיה מלוכלכת ומלכלכת. כמות לא מבוטלת של הוצאת אנרגיה ושל זיהום נגרמים משינוע הפסולת עד למקום בו מתקיים תהליך המיחזור שלה, וככל שמערכת המחזור ריכוזית יותר המרחק שעוברת הפסולת רב יותר. אם במפעל מיחזור גדול עסקינן, הרבה מאוד גזי חממה ייפלטו על מנת להביא אליו את חומר הגלם שלו שמפוזר, מטבעה של הפסולת, כמו האוכלוסייה. אפשר לצפות גם לארובה מתנוססת מעל למפעל המחזור, ארובה שפולטת לא רק אוויר חם, אלא גם מזהמים. לפעמים אפילו דיוקסינים.

דיוקסינים, אם פיספסתם, ידועים כמסרטן ודאי ללא ריכוז סף, כך לפחות על פי עמותת אדם טבע ודין. הדיון בעניינים הללו הוא לא פילוסופי כלל ועיקר. התעלמו לרגע מטשטוש הגבול בין "איכות הסביבה" לבין "בריאות הציבור" וקחו לדוגמה את מפעל חוד פלדות בעכו. נדמה כי זוהי דוגמה מצויינת (וקיצונית) למפעל מחזור המזהם את הסביבה. המפעל, כך עלה בבדיקת פתע שערך המשרד לאיכות הסביבה ביוני האחרון, פולט פי עשרה משהותר לו, ופי יותר משלושה מסך פליטות הדיוקסינים שהתיר המשרד במטרופולין חיפה והקריות כולו. עם זאת, כשמחפשים בגוגל 'מחזור מתכת' מי עולה אם לא אתר האינטרנט של המפעל, כמה יפה. הם באמת ממחזרים מתכם שם, אבל כשמתסתכלים על מחזור המתכת הזה מכיוון קיבוץ כפר מסריק הסמוך, בו שיעור מבהיל של חולי סרטן, זה כבר פחות יפה. תשאלו את יזהר רשף, פעיל סביבתי שהתגלתה אצלו המחלה זה מכבר.

יאמרו המומחים שתהליך ייצור הפלדה דורש פי 4 אנרגיה מאשר מיחזורה, יזכירו שגם זה מזהם, ובצדק (בעיקר כי אין לי את המשאבים לבדוק את המספרים). עם זאת, השאלה שצריכה להישאל היא לא רק מה מאזן התועלת והנזק הסביבתיים של המחזור, אלא גם מה הוא גודלו המוחלט של הנזק הסביבתי שלו. יודע כל מי שניקה פעם דבר כלשהו: לנקות אין פירושו להפחית את הלכלוך אלא להסיר אותו, ואם אנחנו רוצים סביבה נקייה, אנחנו צריכים להתחיל להביט לזיהום בעיניים, ולא להתהדר בשליטה בכמות הזיהום או ובהפחתתו.

זאת ועוד, העלויות הסביבתיות הישירות של המיחזור, בטלות בשישים לעומת העלויות החיתוניות שלו. המיחזור הרי הופך לחזות הכל. נו מה אכפת לי להשתמש בכלי פלסטיק חד פעמיים אם ממחזרים אותם. מה רע בכמויות שקיות הניילון שדוחפים לך בסופר? מה מזיקות הסוללות עם המתכות הכבדות? למה לא לשדרג שוב ושוב ושוב את המכשירים האלקטרוניים? הכל מחזיר.

נראה שלא המצאתי את החשש שמא אם לא נשחרר מעט מתרבות החד-פעמיות, נמצא את עצמנו חד פעמיים. עובדה. מישהו קבע את עקרון שלושת ה-Re: הפחת, עשה שימוש חוזר, מחזר.אחר-כך נוספו עוד שניים, ופעם אתעמק בזה אולי. אבל בינתיים, נראה לי שללא השניים הראשונים (Reduce, Reuse) – העומדים בסתירה לעקרונות הכלכליים שמניעים את תרבות הצריכה – אין במיחזור יותר מדי טעם. אלא אם אתם חובבי עלי תאנה כמובן – אצלנו פשוט מעדיפים חביזה.

הכל על דיוקסינים

http://www.greenpeace.org/israel/103276/24374

קצת על חד פלדה בעכו, כלומר בסיטיזנס פור אנווירמנט.

http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/hod%20221206

גוגל, מחזור מתכת

http://www.google.com/search?q=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8+%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%AA&ie=utf-8&oe=utf-8&aq=t&rls=org.mozilla:en-US:official&client=firefox-a

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום שישי, 9 מרץ, 2007 בשעה 3:48 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>