דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
23 נובמבר, 2006

שירת העשבים

בשבוע שעבר קיבלו עובדי הגן הבוטני של האוניברסיטה בהר הצופים מכתב המודיע על הפסקת עבודתם והזמנה לשימוע (המחוייב לפני פיטורי עובדים). "על פי הידוע לנו יש בכוונת הנהלת האוניברסיטה העברית לפטר את כל העובדים הנוכחיים ולמסור את ניהול הגן הבוטני לידי חברה קבלנית", כתבה במכתב שהפיצה מנהלת הגן, מימי רון גלבוע. במכתב, המתאר את הגן ואת ההנעשה בו בשנים האחרונות, נכללה פנייה לכל מי שהגן יקר לו, שינסה להשפיע על "אדריכלי השינוי", נשיא האוניברסיטה העברית מנחם מגידור ומנכ"ל האוניברסיטה, אלחנן הכהן, "להפר את רוע הגזרה".

השנה חגג ותיק הגנים הבוטניים בישראל 75 שנים להיווסדו. את הגן הקים ב-1931 פרופ' אלכסנדר אייג, בעזרת מיכאל זהרי ונעמי פיינברון, לימים פרופסורים, מחלוצי המחקר הבוטני בארץ, שאז עוד היו עוזריו. על פי חזונו של אייג אמור הגן לייצג את כל צומח ארץ ישראל לפי חבליה השונים, כאשר כל חלקה היא בית גידול מסוים בזעיר אנפין. הגן הייחודי יוצא דופן בייעודו ובהרכב המינים המיוצגים בו, והוא מכיל את האוסף הגדול ביותר של צמחי בר המייצגים את ישראל. "אוסף ייחודי זה גדל והכפיל עצמו בחמשת השנים האחרונות מאז לקחתי על עצמי את הטיפול בשיקום הגן הבוטני", מציינת רון במכתבה, "בתקופה זו, הצלחנו לגדל בגן ולהביא לפריחה מינים רבים ביניהם מינים נדירים, מינים חדשים למדע ומינים המצויים בסכנת הכחדה אותם אנו מגדלים כ'גרעיני רבייה' להשבה לטבע".

השבוע התקיים השימוע של רון, והחששות התאמתו. ישראל גלון, איש משרד החקלאות שעוסק בשמירת עצים בוגרים, היה מי שליווה את רון לשימוע. לדבריו, בכוונת האוניברסיטה למסור את הטיפול בגן לחברת הגינון שכבר עובדת באוניברסיטה, שתעבוד תחת פיקוח אגרנום. "הם טוענים שאין שום עניין לפגוע בגן, להיפך. ושבגלל בעיות תקציביות הם רוצים חברה קבלנית שתטפל בגן" מספר גלון, "ויש להם גם טענות לגבי איך שנראה הגן" אומר גלון.

לדבריו, מאז שמנהלת רון את הגן, הוא נראה טוב ומצבו משתפר: נפתחו שבילים, הוסדר השילוט, נוצר קשר עם מרכז העשבייה הארצי, הוקם מאגר זרעים, הגן נפתח לציבור, ומדי שנה באים רבים לכנס מקצועי ארצי שזוכה לביקוש אדיר. "זה מה שמימי עושה, אמרתי להם 'אתם טוענים שהגן לא נראה טוב, אבל תשאלו בוטנאים. עשבייה זה מינים נדירים'".

לגבי נושא המעבר לקבלנים, אמר גלון שלא נראה לו שיש אפשרות להחזיק גן בוטני על ידי עובדי גינון. "מנהל הגן צריך להיות בוטנאי, מישהו שמכיר את תנאי הגידול של כל צמח". הגן מייצג את צמחיית א"י מבחינת איזורים פיטוגיאוגרפיים (התאמה של אקלים, קרקע וצומח), הוא מסביר, וצריך לדעת מה יש בכל איזור ובכל עונה. צריך שמי שמתעסק בזה יהיה מישהו שמתמצא בזה, ולא אגרונום שזה מישהו מישהו שלמד צמחים, עצים או חקלאות, מציין גלון, אגרונום בעצמו. "מדובר על 2,700 מיני צמחים שאתה צריך להכיר לפרטי פרטיהם. אתה צריך לדעת שזה עשב ששייך לחלקה הזו, ושזה עשב שלא שייך".

"אף קבלן גינון לא יעשה שם ימי עיון", אומר גלון ומדבר על התדרדרות כללית של תחום הבוטניקה, ועל תחושה מאוד לא נוחה עם סגירת היחידה שמטפלת בגן. התחושות הן שזה צעד בדרך להקטין את החלק המקצועי של ניהול הגן, ולהגדיל את החלקים האחרים. "יעשו דשא עם כמה עצים ויגידו 'זה הגן הבוטני שהקים פרופסור אייג'", מסביר גלון. כאן אולי המקום לציין כי למרבה הפלא, גם עתה אין ועדה מדעית שמלווה את ניהול הגן (למרות פניות של בוטנאים בעניין), וכי הגן נמצא תחת אחריותה של – תאמינו או לא – מנהל שירותי המשק של האוניברסיטה. לשם השוואה, את הגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב, מנהל פרופסור לבוטניקה מן המניין המלווה על ידי .

גלון אינו היחיד שחושב כך. ד"ר יובל ספיר, בוטנאי, משוכנע כדי לבצע את המשימה של ייצוג נאות של מגוון הצמחים של ארץ ישראל צריך בוטנאי ולא גנן. "גינון, מטרתו אסתטית ולא מדעית, והשיקולים הגינוניים יכולים לסתור שיקולים בוטניים-מדעיים". ד"ר ספיר מסביר למשל, כי גינון ינקה את העשבייה מסביב לעצים כדי למנוע תחרות על מי ההשקיה, לעומת בוטנאי שישאיר את ה"עשבים" כדי לייצג מינים של צל החורש דוגמת ספלול מטפס, רקפת יוונית, ועוד כמה נדירים. גם בהנחה שיידע מהו צומח א"י, ניהול באוריינטציה גינונית יטפח צמחי ראווה ללא כל קשר לחשיבותם בצומח של א"י, ויזניח צמחים "לא יפים" גם אם הם חלק בלתי נפרד מחברות צמחים טבעיות וגם אם הם מינים בסכנת הכחדה. "אם אכן הסיבה לסגירת הגן במתכונתו הנוכחית היא כלכלית – זו פשיטת רגל אידאולוגית של האוניברסיטה", מוסיף ספיר.

לספיר, שביצע בגן את מחקרו אודות אירוסי ההיכל, יש גם מילים טובות לומר אודות אופן ניהולה של רון את הגן. לדבריו היא הצליחה ליצור בו ייצוג מדויק של מגוון חברות הצמחים ובתי הגידול של א"י, בזכות היותה בוטנאית מקצועית ובזכות יכולת ניהול יוצאת דופן של אוסף צמחים חי. "המאמץ הזה ירד לטמיון אם מימי תועבר מתפקידה". ספיר לא חוסך בסופרלטיבים: "כבוטנאי, אני חושב שמימי יצרה את הגן הבוטני הטוב ביותר לייצוג צמחי א"י, עם תשתית שאין כדוגמתה ליצירת גרעיני רבייה של צמחים נדירים ואנדמיים (שגדלים רק בארץ. ג.ס.), כולל כמה שבסכנת הכחדה עולמית". זאת ועוד, "זהו הגן הבוטני היחידי בעולם בו אפשר להציב את אוסף אירוסי ההיכל, אוסף האירוסים הגדול מסוגו בעולם", אומר ספיר, "רק צוות הגן הנוכחי בניהולה, הוא בעל הידע וההבנה המספיקים לתחזק את האוסף הזה".

לימינה של רון, והתפישה שעומדת בבסיס ניהול הגן התייצבו לא רק אנשי מחקר וחובבי טבע אלא גם ארגונים שזה עניינם. המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי, מציין כי הגן הבוטני הוא נכס לאומי חשוב לשימור מיני הצמחים מחוץ לבית גידולם. עמדת הרשות היא שלגן חשיבות רבה בשמור מגוון מיני הצומח בישראל, וכן חשיבות למחקר ולחינוך הציבור. "רט"ג אינה מבקשת להתערב בענייניה הפנימיים של האוניברסיטה העברית", מציין שקדי, "עם זאת, רט"ג מבקשת מהנהלת האוניברסיטה לשמור על ניהול מקצועי-בוטני לגן, שישמור על אופיו ומטרותיו".

גם בחברה להגנת הטבע נזעקו לשמע השמועה, ומיהרו להפיץ את מכתבה של רון. עמדת החברה היא שהגן הבוטני בירושלים הוא "נכס לאומי ובינלאומי בעל חשיבות ציבורית ומדעית עצומה", אשר חשוב שינוהל ויתוחזק על בסיס מקצועי בכדי שגם בעתיד אפשר יהיה ליהנות ללמוד ולחקור את אוצרות הצומח הארצישראלי שבו. "ישנה חשיבות רבה כי האחראים של הגן ועל תיחזוקו יהיו בוטנאים המתמחים בצמחי בר ארצישראלים ובדרכי גידולם ומכירים אותם היטב", מדגישים בחברה, "בעיקר משום שמדובר בצמחים שחלקם נדירים ביותר, ואופן טיפול לקוי ולא מקצועי יכול להכחידם לנצח".

ארגון נוסף שמעורב בעניין היא הקרן הקיימת לישראל. הקרן תיווכה לאחרונה בין האוניברסיטה לבין תורם יהודי מקנדה שהחליט לאחר בחינת האפשרויות לתרום לפיתוח הגן הבוטני. בעקבות פניות של הדרג המקצועי בקק"ל שקרא את המכתב, פנה מנכ"ל הקרן, יצחק אלישיב, במכתב בנושא להנהלת האוניברסיטה. "לקק"ל ולתורם נמסר (גם בכתב) כי כספי התרומה ישמשו לפיתוח הגן הבוטני, ללא כוונה להפוך בעתיד את יעודו", אומרים בקק"ל, ומוסיפים כי אין להם חלק בקבלת החלטות בעניין שינוי כוח האדם או אופן ניהולו מבחינה פרסונאלית, "כל עוד הן אינן פוגעות או משנות את שהוסכם בין התורם לבין אוניברסיטה".

ורון עצמה? לא כל כך מוצאת את עצמה בקלחת הרותחת, כאחת שמורגלת בחברת צמחים. "הם לא כל כך מבינים בזה", היא אומרת, ולא ממש ברור אם היא מתכוונת למי שאמורים להחליף אותה, או לאנשים שהחליטו לסגור את היחידה הקטנה שבידיה. היא בכלל לא התחילה לחשוב מה יקרה אילו, תקוותה כי בסופו של דבר האוניברסיטה לא תסגור את היחידה נובעת בעיקר משכנוע פנימי עמוק שהיא עושה את הדבר הנכון. "לפעמים אני הולכת בגן ורואה את אייג יושב על ענף או ענן ואומר לי 'זה מה שהתכוונתי. מה שאת עושה, שאת מוסיפה את כל הצמחים העשבוניים המיוחדים והנדירים האלה, זה בדיוק מה שהתכוונתי".

דוברת האוניברסיטה, אורית סוליציאנו, מסבירה כי העניין נמצא עדיין בתהליך, כי הגישה של המוסד לעניין חיובית, וכי שום דבר עוד לא סגור. “האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בהמשך אחזקת הגן, פיתוחו וקידומו עקב ערכו ההיסטורי והבוטני. עם זאת, מצבו של הגן הבוטני בהר הצופים איננו משביע רצון ולכן האוניברסיטה שוקלת כעת דרכים כיצד להפעילו בצורה הולמת ומקצועית ולהביאו למקום ראוי ומשגשג”. לעת עתה, אין לה תשובות לשאלות הרבות שעולות מן הסיפור, ובעיקר מה הרציונל שבמסירת הגן לפועלי גינון וליועץ חיצוני שאינו בוטנאי.

תמונות

null
יעשו דשא לסטודנטים? חורשת אלה אטלנטית,שנטע איג בגן הבוטני

null
סתם עשב או צמח בסכנת הכחדה? מיאגרון אזון

null
נוף ביצות. תיכוניסטיות חוקרות בית גידול של קרנן טבול

null
למרבה הצער לא קיים במשתלה העירונית. מקור חסידה רומי

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום חמישי, 23 נובמבר, 2006 בשעה 11:53 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>