דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
4 מאי, 2011

לינת שטח: קמפניג, אוהלים, חושות, חאנים. סקירה

מחירי הלינה בארץ די מטורפים. חשבו על זה רגע בדולרים, ולא תאמינו כמה אנחנו משלמים. זו כנראה אחת הסיבות העיקריות לכך שבשנים האחרונות הולכות ותופסות תאוצה אפשרויות הלינה היותר פשוטות – אוהל בשטח, אתר קמפינג, אוהלים בדואים ושאר חושות שמאפשרות טיול ארוך קצת יותר גם למי שהפרוטה לא בהכרח מצויה בכיסו. ירידת סיני ממפת התיירות עושה גם היא את שלה.

התחום מתפרץ בשנים האחרונות. בצפון צצים עוד ועוד אתרי קמפינג, ואתרי "לינת שטח" המאפשרים גם לינה באוהלים פרטיים, ובשנים האחרונות נפתחו עשרות אתרים שכאלה, ועדיין – מחירי הלינה הוכפילו ויותר. לפני שמונה שנים, כעשיתי לראשונה סקירת אתרי קמפינג, מלבד בכינרת נמצאו בקושי 15 אתרי קמפינג עם מקלחות חמות. היום יש כל כך הרבה מהם עד שנאלצנו לוותר על עריכת סקירה של כולם, או אפילו של רובם. לעיתים נדמה שכל מושבניק שני מציע לחיה האורבנית להקים אוהל "בטבע" על קצה החלקה. בדרום, אין כמעט אתרי קמפינג, אבל זה רק עניין של סמנטיקה: שם קוראים לזה חאן, וכמעט תמיד מדובר במקום שמציע גם לינה באוהל או מבנה משותף. חאנים ואורחאנים יש בכל הארץ אבל משום מה בכינויים הללו פופולאריים בעיקר בגולן ובמדבר.

האמת היא שהמחירים כבר משמעותיים: 50-80 שקלים לאדם, (ובעונה הבוערת עד 120 שקל לראש). משהו כמו 250 שקל למשפחה בת 3 נפשות. בלי אוכל. זול בהרבה מכל אפשרות אחרת, אבל גבוה מאוד, בקוסטה בראבה אפשר לגמור גם בחצי מזה.

זה לא רק עניין כלכלי, אלא גם עניין תרבותי. לא נראה לי שאני המשוגע היחיד עלי אדמות שמעדיף מלון של מיליון כוכבים על פני מלון 5 כוכבים – מפואר ככל שיהיה – בלי שום קשר למחיר.

בחופשת פסח לפני שנים אחדות יצאנו עם קבצה של חברים למה שזכה אצלנו לכינוי "מחנה" (במלעיל) ברמות מנשה. מצאנו לנו כיפה צופה לנוף של נחל רז עם אלון גדול במרכזה, ושטח שרמס עבורנו טרקטור של אחד מקיבוצי האזור. טוב נו, לא באמת עבורנו, אבל שיבולי השועל, ושאר שיבולי העונה ופרחיה שוטחו. 5 אהלים משפחתיים ומדורה אחת. לטעמי, אין כמו לינת שטח של ממש. בלי מים זורמים, בלי פסיליטיז, ובלי ווג'אראס. רק אוהל, אדמה ושמיים.

למרות שברירת המחדל היא שמותר לישון בשטח, לא בכל מקום זה אפשרי. שמורות הטבע, בתור התחלה, הן מקום בו אסור ללון (או להבעיר אש) אלא אם המדובר הוא בחניון לילה מוסדר/מוכרז/מסומן. הדבר היחידי שנותן חניון שכזה, הוא העובדה שזו נקודה שבה מפריעים בני האדם באופן מרוכז לטבע, ומשאירים אותו לנפשו במקומות האחרים.

חלק מהחניונים מסודרים ובתשלום, אך רובם – בעיקר בדרום – הם חינם בשטח הפתוח. בחניונים אלה אין אפילו נקודת מים או פח אשפה, אלא פשוט שטח ישר (ועפ"ר מוגן מרוח) המתאים ומותר ללינה. ומסומן באבנים, בשילוט כחניון לילה (יש גם סימון לחניון יום). לפעמים תמצאו שם עיגול אבנים למדורה, פינה שמישהו כבר עשה ממנה שירותים, ואולי אפילו איזה חצי בול עץ שמישהו סחב לשם ולא סיים לשרוף. למרבה הצער אתר רשות הטבע והגנים לא מפרסם את רשימת חניוני הלילה המלאה, אלא רק רשימה של אתרי לינה שהרשות מפעילה בתשלום (מיד נגיע אליהם). למרבה השמחה, השיקה החודש (?) הרשות אתר אינטרנט חדש, "אורחן לילה", בו מפורטים כל החניונים בארץ?

האתר החדש, הושק אחרי כתיבת הכתבה, כך שאפשר רק לציין שנאמרו לנו שלא רק חניוני הרשות יהיו בו. השקת האתר היא חלק מהתכנית הלאומית לעידוד תרבות הפנאי והנופש בחיק הטבע, עליה החליטה הממשלה בישיבתה המפורסמת במערה בבית שערים לפני שנתיים. עשרות מיליוני שקלים מושקעים בעניין הזה. גם שידרוג, גם מיתוג, גם פיתוח חניונים חדשים, הכוונה בנראות אחידה. אמריקה. טוב, לגבי הפיתוח, אנחנו בספק.

לעומת שמורות הטבע, יערות הקק"ל והחניונים שבהם מותרים ללינה (לקבוצות – בתיאום מראש). ביערות אין כמובן שמירה או תאורת לילה (נדמה לי שאנחנו דווקא מחפשים את החושך הזה), ונטייתם לבעור מצריכה שם משנה זהירות באש. חלק מחניוני הקרן הקיימת מציעים בנוסף לאדמה ולחתיכת שמיים גם מתקני עזר דוגמת שולחנות פיקניק, מתקני משחק (חניון פארק נחל קדש תחתון, חניון עין זיתים ביער ביריה, ביער לביא ליד צומת גולני, פארק שוהם, חניון גמלאי עיריית תל אביב ליד קיבוץ צרעה, חניון יער אשתאול, יער בן שמן, חניון רעים ביער בארי, או חניון הבור ביער יתיר), חצאי חביות למנגל, ברזיות מים, ושירותים (ביולוגיים על פי רוב). חיפוש המחרוזת "לינה חניוני קרן קיימת" יביא אתכם לעמוד 'חניונים ביערות ופארקים', באתר הקרן הקיימת, שם מופיעות רשימת החניונים באתרי קק"ל, וכן רשימת חניונים מיוחדים למנגל ולינת לילה – 22 מהם הפזורים מעמק החולה ועד הנגב.

בשנים האחרונות יצא לי ללון בכמה וכמה הזדמנויות ביערות הקרן הקיימת, לאו דווקא בחניונים, וזו הייתה חוויה חיובית ביותר. עם זאת, ראוי להדגיש שמחוץ לחניונים אסור להדליק אש ביערות, איסור שחיית אש שכמותי לא היססה להפר (שלא תעיזו לעשות את זה. בעיקר אם אתם לא ממש ממש, אבל ממש, יודעים מה אתם עושים).

בעונה המתאימה, חופי הים הם אחד מהמקומות היותר נוחים ומקובלים ללינת אוהלים. החול הרך והמים עושים את זה. במרבית החופים ניתן ומותר להקים אוהלים. עם זאת, רצוי מאוד לזכור לא להקים אוהל מתחת למצוקי החוף המתמוטטים – לא כדאי להתעורר עם כמה טונות של עפר על האוהל והיו מי שכבר מצאו כך את מותם. לאורך החופים גם לא מעט אתרי לינת אוהלים מוסדרים, חלק ניכר מהם בגנים לאומיים, דוגמת אכזיב, בית ינאי, אשקלון וכמובן חוף הבונים שנסגר לתשלום לפני שנים אחדות למרות המחאות, ושמתנהל בו מאבק בתוכניות הבנייה של הרשות. חופים אחרים – אכזיב, דור, מכמורת, זיקים או ניצנים, מופעלים על ידי גורמים פרטיים ומאפשרים לינה בתשלום.

גם סביב הכנרת קמפינגיה אחת שלמה. עוד יש בה אי אלו חופים פתוחים, אך רוב קו החוף תפוס, ועל כן רוב רובם של האוהלים מוקמים בחופים בתשלום. האמת היא שהקמפינג הופך את דמי הכניסה היומיים למשתלמים למדי. בעצם, תעריף הכניסה שנגבה בחופים (כל עוד שר הפנים לא חתם על הצו המעביר את הגבייה עבור "חניה" ב"חניון" לגבייה שעתית) הוא תעריף לינה למחנאים, ולכן הוא משתלם למדי כאשר לא באים רק לשעות אחדות. אתר קמפינג נוסף באזור שאי אפשר שלא להזכיר הוא פארק הירדן, המתיימר להיות "אתר הקמפינג הגדול והיפה בצפון". בפארק הגדול מקום נרחב להקמת אוהלים, מי ירדן שוקטים, מפלונים, מסלולי טיול קצרים, וכמובן שירותים ומקלחות, גם המחיר – 70 שקלים לרכב פרטי – אטרקטיבי למדי.

אחד הדברים המבוקשים ביותר בכל האמור להקמת אוהל, הוא מקווה מים: מעיין, בריכה, או פלג זורם. זה המקום לציין שאין ללון בסמוך למקווי מים במדבר. אולי אין כמו להתעורר בבוקר ליד איזה גב, אך המים במדבר הם משאב נדיר עליו מתקיימות חיות הבר, ולינה בסמוך להם מונעת מבעלי החיים לבוא לשתות, ולאורך זמן עלולה "לגרש" אותם מהאיזור בכלל. בצפון הארץ, לעומת זאת, נותרו עוד אי אלו אפשרויות רטובות.

פעם מותר היה לעשות קמפינג על הנחלים הגדולים בגליל העליון. אני עוד זוכר ימים שהתמקמנו לאורך הירדן או אחד מיובליו, נהינו מהטבע, מהמים שעוד היו טובים לקפה ותה, ומאפשרות הרחצה. לפני שנים אחדות אסרה המועצה האיזורית הגליל העליון את הלינה שלא באתרים מוסדרים, ואף חילקה דוחות לנופשים שהקימו אוהלים או הבעירו אש על גדות הנחלים. זו המועצה היחידה בארץ שמקיימת כזה איסור. הציניקנים יאמרו שהדבר נעשה על מנת לפרנס את אתרי הקמפינג בתשלום, הסיבה הרשמית היא בכל אופן כמובן השמירה על הנחלים מפני הנופש המזהם, בהקשר של תוכנית LIFE של האיחוד האירופי באיזור. במועצה אמנם מבטיחים שבעתיד יהיו גם חניוני לילה נטולי שירותים וללא תשלום, לכשיקום "פארק התעלות" מצפון לאגמון החולה, אבל בינתיים כל מה שיש הוא הידיעה שמדרום ללהבות הבשן לאורך התעלה המערבית של הירדן לא ניתנים דוחות ובשבכלל, מערבה לירדן זו מועצה איזורית מבואות חרמון. כעשרה אתרי קמפינג יש באיזור, מה"אקולוגי" של משפחת הירש בדישון, עבור ב רפטינג נהר הירדן שבדרום עמק החולה, ובכמה וכמה אתרים על הדן החצבאני והבניאס – חניון מעין, קייאקי כפר בלום ,פארק הדיג בדפנה, על הנחל בדפנה, קמפינג "דג על הדן" הגדול אשר על נהר החצבאני, וכלה במושבים כשאר יישוב, ושדה אליעזר ועוד כמה, חלקם לא ממש מוסדרים כחוק.

אחד האתרים הכי מפורסמים ומושקעים באזור הוא דווקא האתר בחורשת טל, שמפעילה רשות הטבע והגנים (כן שוב הרשות. בכל זאת גוף ותיק ומנוסה בתחום). אולי זה עניין של מזל, אבל לפחות בפעם בה לנו אנחנו שם – ממש ממש בסוף העונה – מצאנו מקום מסודר ונקי באופן מרשים מאוד. מניסיון אישי, כך גם בחניון מצדה מערב, אם כי לשם לא נראה לי שנחזור. כל אחד והסגנון שלו, אבל משטחי חצץ, תאורת אצטדיונים, ומדורה בתוך חבית אינה בדיוק החלופה המועדפת עלי. עם זאת, המקום מתוקתק, כפי שאומרים בצהלית (ובכלל צבאי למדי). סביר להניח שזה פוגע לטעמו של הציבור הרחב. כמו בחניונים נוספים שהרשות מפעילה בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע, יש שם גם אפשרות ללון באוהלים "בדואים", ולא רק באוהלים פרטיים שהבאתם מהבית. בחורשת טל, יש אפילו בקתות ובונגלוס מגוון סטנדרטים לצד המדשאות הטבעיות, פלגי המים, האלונים המדהימים שנתנו למקום את שמו הערבי, ובריכת השחייה עם מימיו הקפואים של הדן. יתרון נוסף לאתרי הרט"ג (מלבד כמובן שהכנסות הן קודש לשמירת הטבע בישראל, עאלק) הוא שהתשלום הוא מגיל 5 ומעלה, בעוד שבאתרים הפרטיים גיל המינימום לתשלום נמוך יותר.

הלינה באוהלי אירוח גדולים ובשאר סוכות למיניהן– החל בחאנים בנויים באבן, דוגמת החאן במכמנים, עבור באוהלים מאוהלים שונים ("בדואי", על פי רוב מפלסטיק, מרוקאי, קזחי) וכלה בסוכות קש או אדמה למיניהן (חושות בפי העם). רוב רובם מאפשרים לינה גם באהלים פרטיים. שני ההבדלים המרכזיים: מרחב הלינה הגדול והמזרונים המסופקים על ידי אתרי הלינה – שירות שרבים מעדיפים. נכון, אפשר להצטייד במזרון (אפילו מתנפח), אבל המציאות מראה שאנחנו מעדיפים לא להיסחב. גם מבחינה חברתית יש משהו בלינות המשותפות הללו.

באתר האישי שלי, "לא ערוך" עדיין מופיעה סקירת החושות (הלא ערוכה) שערכתי עבור ידיעות אחרונות לפני 4 שנים. אם לשפוט על פי מספר המבקרים בעמוד, וגם בגידול במספר המקומות שמצעים את האפשרות (אז היו תריסר) גם זה תופס תאוצה. עניין החאנייה כבר דובר בסקירת החאנים בערבה בגיליון שעבר. מאלו שלא הוזכרו כלל ראוי להזכיר את חוות הבודדים, את חולות מקמן, את חאן שחרות זצ"ל, את התופעה החדשה של לינה אצל בדואים, וגם את הסוכות בחצר ביתה של משפחת ואקנין במושב כמהין ("חאן נחל לבן"). לא נצא ידי חובתנו, אם לא נזכיר מהחדשים את 'ירוק עז' באילניה, סיפורי בדים באלי-עד, ואת הקאזות בפארק גני חוגה שבעמק בית שאן (רק את הראשון הרחתי). בפארק המעיינות החדש, אם כבר הגענו עד הלום אימצה המועצה האיזורית את המודל הלא ברור של אגמון החולה, וסוגרים אותו לפנות ערב – אם בטעות גם אתם תכננתם על נחל הקיבוצים או על עין שוקק.

השינויים מרחיקי הלכת שעברו על התחום בשנים האחרונות, הם כאין וכאפס למה שיקרה פה בקרוב, אם התוכנית הממשלתית תצא לפועל. שאלת השאלות, עד כמה ניתן יהיה להקים אוהל בשטח הפתוח, החופשי, ועד לאן ירחיק תהליך המסחור וההפרטה של כל אלה, תלויה בגורמים רבים. גורם עיקרי הוא התנהגותם של המחנאים עצמם. אם נשכיל לא ללכך ולא לפגוע בסביבה בה אנו לנים – תמיד ישארו שטחים פתוחים להטות בהם אוהל. כי גם האינטרס הציבורי עומד לנגד עיני המדינה בתהליך ההסדרה המתרגש עלינו. לילה טוב.

+++++++ בוקסה: איך מוצאים אתר שווה? +++

באינטרנט. הרשת לא חיכתה לאתר האינטרנט שמשיקה רשות הטבע והגנים, וכבר היום ניתן למצוא מידע רב מאוד על אתרי הלינה וחניוני הלילה הרבים (בתשלום וללא תשלום). שני האתרים המובילים בתחום הוא אתר מפה (גם החלק שלא סגור לתשלום) ואתר טיולי. אלה מציעים בנוסף למנועי החיפוש, מידע בסיסי על כל המקומות, ודירוג גולשים. אחרי שמצאתם בהם מקום שנראה לכם – חפשו אותו ברשת: האתר של האתר בו המידע הכי מעודכן על פי רוב, העמוד שלו באתרי נופש למיניהם, דברים שנכתבו עליו וגם אתרי הנחות, יביאו אתכם מהר מאוד למקום שמתאים לכם.

גזור ושמור:

אורחן לילה, מבית רשות הטבע והגנים
WWW.WWWWWW

חניוני לילה, טיולי
http://www.tiuli.com/camping_sites.asp

מפה (250 מקומות)
http://www.mapa.co.il/general/searchresult_locked.asp?textSearch=חניון+לילה

רשימת חניונים מיוחדים למנגל ולינת לילה, קק"ל
http://http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/atarey_kkl/overnight%20camping.x

חניונים בתשלום, רשות הטבע והגנים
http://parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~~~274701489~CardAll~&ru=&SiteName=parks&Clt=&Bur=806624072

חאן קטן בערבה
http://www.ifeel.co.il/page/17380

חושות בצפון
http://gilisoffer.com/WP/?p=111

++++בוקסה: דברים שרציתם לשאול +++++

לפני שמזמנים מקום באתר קמפינג או בחאן, יש מספר דברי שכדאי לברר:

מדשאה, שולחנות פיקניק, מי שכשוך – יש?
מדורה – מותר? סמוך לאוהל? ומה עם אספקת עץ?
מנגל של המקום – יש? איזה?
מזרונים, כירות גז, מקררים – יש? בתשלום נוסף?
שירותים? מקלחות? חמות?
צל – עצים או סככות?
הגבלת צפיפות
תאורה – איזו? האם מכבים ומתי?
מתח חשמל – יש? גבוה או נמוך? בתשלום נוסף?
מדיניות השמעת מוזיקה
מה עם היתושים
צ'ופרים – מדיר עזים ועד מגלשות מים. אתרי קמפינג רבים, הם מקומות שעיסוק הליבה שלהם אחר לגמרי. עפ"ר מחיר הלינה כולל את מחיר הכניסה, ואם אתם בעניין זה מאוד משתלם.

+++++ בוקסה: מה לעשות?+++++

והנה עוד משהו שכולם עושים ולא מדברים עליו. סלחו לי על המילה: מחרבנים את הטבע. אנא אנא אנא, זה שהתמקמתם איפשהו והגדרתם את השירותים דווקא "שם", לא אומר שבעוד יומיים לא יגיע מישהו שיגלה את השאריות שלכם מטר מהאוהל שהקים. מנהג שריפת נייר הטואלט לא ממש מספק (ודיר באלקום עם המגבונים).
אז מה לעשות? לחרבן ולכסות. זו אגב גם הוראה מפורשת בתורה: "כִּי-תֵצֵא מַחֲנֶה… וְיָד תִּהְיֶה לְךָ, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה; וְיָצָאתָ שָּׁמָּה, חוּץ :וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ, עַל-אֲזֵנֶךָ; וְהָיָה, בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ, וְחָפַרְתָּה בָהּ, וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת-צֵאָתֶךָ" (דברים כ"ג)

קישורים

אורחן לילה, מבית רשות הטבע והגנים
WWW.WWWWWW

חניוני לילה, טיולי

http://www.tiuli.com/camping_sites.asp

מפה (250 מקומות)

http://www.mapa.co.il/general/searchresult_locked.asp?textSearch=חניון+לילה

חאן קטן בערבה

http://www.ifeel.co.il/page/17380

רשימת חניונים מיוחדים למנגל ולינת לילה, קק"ל

http://http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/atarey_kkl/overnight%20camping.x

חושות בצפון

http://gilisoffer.com/WP/?p=111

החלטת הממשלה

http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2008/03/des3367.htm

פארק הירדן

http://www.parkyarden.co.il/content/%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%98%D7%97-%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9D

חורשת טל

http://parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?U=no&SiteName=parks&ItemID=389928699&ValuePage=Card1

גני חוגה

http://www.huga.co.il/173660/%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%90%D7%9F-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA

דגי דפנה

http://www.dagei-dafna.co.il/camping.asp

דרך הנחל, דפנה

http://www.park-dafna.com/

חניום מעיין – קייקי הגושרים

http://www.kayak.co.il/contents/category.asp?contentCatID=46

קייקי כפר בלום

http://www.kayaks.co.il/content/%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%92-1

דן על הדן

http://www.dagaldan.co.il/?p=camping

ראפטינג נהר הירדן

http://www.rafting.co.il/

דברים כ"ג, י'

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0523.htm#10

המדריך לאתרי קמפינג, ynet 2003

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2809782,00.html

התכנית הלאומית לעידוד תרבות הפנאי והנופש בחיק הטבע
href="http://parks.org.il/sigalit/top/kemping.pdf

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום רביעי, 4 מאי, 2011 בשעה 7:21 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>