דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
4 יוני, 2007

קצח השדה

לפני ימים אחדים ירדתי מן המצוק של חוף השרון לעבר שפת הים. לצד השביל לכד את תשומת לבי פרח שמצליח על אף גודלו להישאר לא בולט בשטח. במבט מקרוב הופך הפרח האפרפר למרהיב במיוחד: האפור מתפרק לשלל צבעים בהירים – לבן, וירוק וסגול וצהוב, מסודרים במבנה רב קומתי יוצא דופן בעל ארכיטקטורה סימטרית ויפה.

מלמטה, צלחת בצבע קרם המורכבת מחמישה עלים מחודדים ששוליהם מקושטים בעורקים ירקרקים. מעליה, טבעת של איברים מפוספסים בסגול ובצהוב, המשרטטים טבעות צבעוניות סביב האבקנים היוצאים ממנה בצורת מזרקה סגולה-ירוקה. לאחר מספר ימים, סיפר לי מדען שהלכתי לרדוף איתו אחרי פרפרים באיזור חדרה כי זהו קצח השדה.

קצח השדה, או בשמו המקוצר, קצח, מוכר בעיקר בזכות זרעיו השחורים המשמשים כתבלין אותו פוגשים בעיקר על גבי מיני מאפה, ובתוכם. למרות שנדמה כי השחור הקטן והמתפצפץ הזה נכנס לחיינו לא מזמן, כשמטבחנו הפך אנין, בעצם הוא כאן כבר די הרבה שנים. אופן זריעתו ודישו מתוארים כבר בספר ישעיהו, וגם בתלמוד דשים בקצרה בתכונות המרפא שלו: "הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב".

מאות בשנים נעשה בו שימוש לצרכים רפואיים מגוונים, ובשנים האחרונות נעשים כמה וכמה מחקרים המוכיחים סגולות כאלה ואחרות. הקצח, הנקרא בערבית קצ'חא, הוא אורח של כבוד במטבח הערבי המקומי, והוא הנותן את הטון לטחינה השחורה, טחינה קצחא, המשמשת להכנת קינוחים ודברי מתיקה מכאן ועד עבר הירדן.

זהו צמח חד שנתי הגדל בקרקעות חוליות בחבל הים-תיכוני ובצפון הנגב, והפרח הנמוך פורח מסוף האביב ועד תחילת הקיץ.

קצח השדה
קצח באיזור חדרה

קצח השדה
ומעוד זווית

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום שני, 4 יוני, 2007 בשעה 14:00 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>