דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
7 יוני, 2007

כחליל חדרה

בשעת בוקר מאוחרת של סוף מאי חם למדי בשטחים הפתוחים מצפון לחדרה. השטח סמוך לחפציבה ששימש לחקלאות עד לפני שנים ארוכות, כבר עלו שיחים וקוצים רבים. אנשים עם רשתות פרפרים רודפים בשדה הקוצים אחרי כחליל הגליל, פרפר נדיר ביותר.

למרות שמו, להוציא אוכלוסיות קטנות בשולי המירון, הוא כבר לא חי בגליל, וחובבי הפרפרים חשבו שכמעט ונכחד. עד שבתחילת שנות ה-90, עצר בחפציבה תלמיד תיכון מראשון לציון, גיא יחזקאל, העלה ברשתו פרפר והתקשה להאמין כי אכן כחליל הגליל הוא זה. את התרגשותם של חובבי הפרפרים, החליף מהר מאוד החשש: השטח העזוב בחפציבה הוא בדיוק מהשטחים אליהם לוטשים עיניהם נדלניסטים. "כתבתי מכתב לראש העיר", מספר ראש אגודת חובבי הפרפרים, דובי בנימיני, "והעירייה נרגעה". הייתה לדבריו הסכמה שבעל-פה שבשטח הזה לא נוגעים. לבעלת השטח (?), חברת שיכון עובדים, היו מן הסתם תוכניות אחרות.

ספק אם עין בלתי מיומנת תראה אותו כלל. לא גדול צבעוני ומרפרף שמושך את העין, אלא פרפר דהוי למדי, וקטן כשאר הכחלילים (6-8 מ"מ). על פי רוב הוא נח על הדרדרים. כשד"ר גיא פאר מניף את הרשת בזריזות, אני לא מספיק בכלל לראות את הפרפר שייזכה תוך שניות אחדות לשתי נקודות טוש חדשות על הכנף – אדומות, כחולות או שחורות, בהתאם ליום ולמקום. סימון. מכשיר הג'יפיאס יפלוט את הנ.צ. המדוייק, וסטונדטית אחת לביולוגיה ("זה עדיף על מלצרות"), תרשום את המיקום את מין הפרפר, מעשיו, שיעור כיסוי הקרקע בצומח, ושאר מאפיינים.

פאר, אקולוג וחובב פרפרים משחר נעוריו, מספר כי יום קודם הצליח לבלות שש שעות ליד בקיעה של ביצים, "ראינו את הנמלים מלוות את הזחלים בדרכם לתוך הקן", הוא מספר בהתלהבות על פריצת הדרך. אמנם היה ידוע על יחסי גומלין בין הפרפר לנמלים מסוג לבובית, אך טיבו רק הולך ונחשף. באופן פרדוקסלי, המחקר הנעשה עבור חברת שיכון עובדים כחלק מתסקיר ההשפעה על הסביבה שנתבקשה החברה להגיש בטרם יאושרו תוכניותה במקום. פלא בפני עצמו: מעולם לא הוכן תסקיר הבוחן את השפעתה של בנייה על חייו של חרק.

לפני שנתיים נדמה היה שגורל הפרפרים נחרץ. ההבטחות שקיבל בנימיני בעל-פה מצאו את דרכן לארץ ההבטחות, השטח "הופשר", והתוכניות להקים שכונה בת כ-2,700 יחידות דיור קרמו עור ושרטוטים. השכונה זכתה לשם שנראה ציני: 'שכונת הפרפרים'. חובבי הפרפרים – קבוצה של עשרות אנשים – יצאו בראשות בנימיני ופאר למאבק על מושא חיבתם. הם הפגינו, נפגשו עם החברה הקבלנית, עם הגורמים הממסדיים הנוגעים לדבר, עם אנשי עולם התכנון, ואפילו הצליחו פה-ושם להעלות את הנושא בתקשורת. ואז, באופן מפתיע, העלילה שינתה כיוון.

"חפציבה מבשרת התחלה של שינוי בארץ", אומר בנימיני, "השינוי הוא איטי, אבל הוא יגיע". לדעתו, הירוקים בארץ מתחילים להצליח ולעשות מה שהירוקים עושים בהרבה מקומות בעולם. הוא מספר על ישיבה גדולה שנערכה במשרד לאיכ"ס, בה הסביר על הפרפר, על מערכת היחסים המיוחדת עם הנמלים, ועל חשיבות השמירה עליו. "ראיתי שההבנה מחלחלת לכל המשתתפים, אף אחד לא קם והתחיל לדבר בלהט נגדנו. זה היה דבר גדול. אני חושב שאנשים לא הבינו שמשק כנפי ההיסטוריה נשמע בישיבה הזו. פתאום הם מבינים שהגלגל התהפך, והם חייבים ללכת איתנו".

אישור התוכניות הונח על שולחן הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לא לפני שחברת הבנייה פנתה לאקולוג ד"ר רון פרומקין, בבקשה שיחווה דעתו. "אמרתי להם שהמין יכול להיכחד, ולאור זה כל פעולה שהם יעשו בשטח תסכן את הפרפר", מספר פרומקין. המשרד לאיכות הסביבה ראה במקום חשיבות לשמירת רצף השטחים הפתוחים עוד לפני גילוי הפרפרים, ונוכח חוות הדעת דרש ביצוע תסקיר לפני אישור התכניות. בשתי הדקות הראשונות לישיבת הוועדה המחוזית בעניין עוד היו גיחוכים, אך לאחר מכן הפך הדיון לרציני, וחברי הוועדה הורו על הכנת התסקיר.

(אולי להחליף פסקאות עם הקודמת).

על פי החוק, מממן היזם תסקיר הנעשה על פי הוראות מפורטות הניתנות ע"י המשרד להגנת הסביבה. פרומקין, איש מקצוע מן השורה הראשונה, ופעיל שמירת טבע בעצמו, קיבל על עצמו את ריכוז המחקר בו משתתף גם ד"ר יעקב עופר, חוקר נמלים. לא רק בגלל שהקבלן מממן את זה, אפשר לחשוב על האנשים עם הרשתות, כעל הזרוע הארוכה של האדם המפר את שלוות החי. אם עד עכשיו הגיע קומץ אנשים עם מצלמות (ואולי לוכדי פרפרים ספורים שהיו חייבים אותו לאוסף), עתה לוכדים אותם בעשרות, מסמנים אותם, מפרקים קני נמלים, מעבירים ביצים למעבדה, מטרידים את מנוחתם. זה לא היה קורה אלמלא מישהו רצה לבנות שם. כך שאולי נכון לקחת בפרופורציה את כל ההלל שלהלן.

חובבי פרפרים אחדים שאינם בקיאים בתהליכי התכנון תמהו מה פתאום משלמת שיכון עובדים עבור המחקר הגדול, מה גם שעתה מעסיקה החברה את פאר, שהיה ממבילי המאבק נגדה. התשובה הפשוטה היא שהחוק מחייב אותה. התשובה היותר מורכבת היא, שנראה שהחברה באמת נוקטת בקו של התחשבות יחסית בסביבה. הציניקנים יאמרו שהתחשבות בסביבה היא בראש ובראשונה תמיכה באנשי שמירת הסביבה. כך או אחרת, מדובר במחקר גדוןל ורציני אודות פרפר שלא ידעו אודותיו דבר כמעט.

פרומקין מגדיר כתקדים את המחקר שמעסיק כ-15 עובדי שדה. "הקדשנו מאות ימי עבודה לחקור את הפרפר. קרוב לאלף שעות עבודה רק בחודש האחרון. אין ספק שמבחינה זו, ישראל צריכה להיות גאה בזה שמתייחסים גם לפרפר כזה קטן בכבוד הראוי לו". בין היתר נסקרו שטחים בעלי מאפייני צומח החביבים על הפרפר מנחל פולג ועד נחל תנינים. הוא נמצא גם בשטחים נוספים, למשל באיזור חולות קיסריה, באיזור צומת אולגה ובשולי פארק השרון. למרות שחלק מבתי הגידול מאויימים אפילו על ידי תוכניות מאושרות, קשה עתה לטעון כי כל בנייה תסכן את קיום הפרפר.

"אנחנו לא אומרים אם לבנות או לא לבנות, זה התפקיד של הוועדות", מסביר פרומקין, "אנחנו נותנים תמונת מצב. אומרים אלו שטחים הם חיוניים לקיום אוכלוסיות של הפרפרים כדי שלא יכחדו, ומה יכולה להיות המשמעות של פיתוח מקום כזה או אחר". לפרומקין ברור שהפרפר אינו בסכנת הכחדה. "הוא הרבה יותר נפוץ ממה שמישהו אי פעם חשב, יש מספר לא קטן של אוכלוסיות על שטח לא מצומצם".

אמנם עבור מי שקיווה שהפרפר יעצור את הבנייה לחלוטין, לא סיפק הכחליל את הסחורה. עם זאת, נמצא כי איזור הבנייה הוא אחד מבתי הגידול החשובים של הפרפר, ועל מנת לאפשר לאוכלוסייה הגדולה של חפציבה לשרוד ישונו כנראה תוכניות הבנייה. תורמת לכך גם עמדתה הנוכחית של עיריית חדרה. "מגמת העירייה היא חד משמעית: לשמר האיזור כדי שהמתחם בו גדלים הפרפרים יישמר", אומרים שם, "נעשה את המקסימום על מנת לא לפגוע באוכלוסיית הפרפרים".

"בלי ספק יתחשבו בפרפר בבנייה", אומר פרומקין. הכוונה היא לראות איך אפשר לעשות זאת. "אחרי שגמרנו את העונה הראשונה, ישבתי עם מתכנן התוכנית", הוא מספר, "העברתי לו את האורטופוטו עליו סימננו את ריכוזי הפרפרים, והוא לקח אותו, שם את מפת הפרפרים על תצלום השטח, והתחיל לתכנן מהתחלה".

בכלל נדמה כי מגיע עיטור ירוק לשיכון עובדים שמשחררת בצינורות הרשמיים הצהרת כוונות ראויה לציטוט: "אנו מאמינים כחברה עסקית שהדאגה והשמירה על הסביבה מיועדת לרווחת הרוכשים וגם למען הדורות הבאים והיא חלק מעסקת החבילה שאנו מוכרים". זה המקום להזכיר את המנכ"ל הקודם, אורי שני, שהביא לחברה את 'תפישת סביבת החיים הכוללת', כפי שמגדירים זאת שם. לא זאת בלבד, בעניין התסקיר מתחייבת החברה "לקחת את מסקנותיו ולתכנן את השכונה בהתאם להמלצות אלה". כל שנותר לקוות הוא שיעמדו בהבטחתם.

תמונות

נוף חפציבה
מי חפץ בחפציבה? שדה קוצים

כחליל הגליל
כחליל על דרדר

כחליל הגליל
ועוד אחד

דר. גיא פאר, ציד הפרפרים
תופשים אותו

דר. גיא פאר ציד פרפרים
שלא לומר מעלים אותו ברשת

רשת פרפרים
הופס. הנה זה בא

סימון פרפרים
מסמנים

סימון פרפרים
ועוד נקודה

מחקר פרפרים
רושמים הפרטים

כחליל הגליל
והנה כחליל מסומן בשחור על נזרית

כחליל הגליל
ותמונת אורך אחת שלו

כחליל הגליל
ועוד אחת לסיום

Posted by גילי in כללי

תגובה אחת »

פוסט זה פורסם ב- יום חמישי, 7 יוני, 2007 בשעה 9:56 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

תגובה אחת to “כחליל חדרה”

  1. ספיר says:

    למה הו נדבק לפרח קוצני?
    אתר יפה ומענין

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>