Welcome to gilisoffer.com
  אלונים בגוש אלונים. עבור מסע ישראלי..
קפה?

קפה, שמכינים אותו על איקליפטוס למשל, מקבל טעם של האיקליפטוס. אם מכינים אותו על הדר, יש לו את הטעם של ההדר. אם מכינים אותו על אלון, יש לו טעם של קפה. ככה אומר אבו יאסר. מעניין מה זה אומר על חביות עץ אלון.

אבו יאסר הוא מספר הסיפורים הרשמי, מוכתר חילף טבאש, ומארח מקצועי. אפילו ארוחה כשרה אפשר לקבל באוהל האירוח שבבלקון הצופה אל הנוף של נחל ציפורי, עם אופציה לקפה בדואי וסיפורים בלבד. 'מורשת', קוראים למקום, ואנחנו לא יושבים בו אלא במרפסת הבית שלידו. הוא אומר שהאלון גדל לאט, ואחר כך מזכיר שהוא גם נשרף לאט. "כן", הוא עונה, "הכל אצלו שוויה שוויה. מכוחותינו".



מנין בא ולאן הלך

600 מיני אלונים יש בעולם, בעיקר בחצי הכדור הצפוני. חמישה מינים בארץ: אלון מצוי, אלון התבור אלון התולע, ושניים הגדלים בחרמון בלבד - אלון הלבנון והאלון השסוע. בספרו 'נופי הצומח של ארץ ישראל', מסביר פרופ' מיכאל זהרי כי הסוג אלון היה קיים לפני כ-100 מיליון שנים, ומקורו בגונדוונה, היבשת שהתפצלה לאמריקה הדרומית, אפריקה, הודו ואוסטרליה. משם נדד לחצי הכדור הצפוני, התפצל למינים רבים, שלושים מהם נדדו דרומה עם ההתקררות של השלישון העליון.  אלון התבור הוא אחד מהם, והוא קרוב מאוד לאלון הפרסי. בדרום טורקיה גדלים אלונים שהם צורת מעבר בין השניים. משם נמשכת תפוצתו לעמק אנטיוכיה, מדלגת על סוריה ולבנון, ונמשכת בארץ. כאן, אלון התבור הוא המפותח ביותר ומכסה - ובעיקר כיסה בעבר -את השטח הגדול ביותר. על אף היותו נשיר, זה עץ תרמופילי שחי בגבעות ובעמקים חמים. יערותיו כיסו את הארץ באיזורים הנמוכים מ-500 מטר מהשרון, דרך רמת מנשה והגליל התחתון, ועד לגולן.

על פי רוב מואשמים הטורקים, ובעיקר רכבות הקיטור שלהם, בחיסול יער אלוני התבור שכיסה את הארץ. "אני לא בטוח שהטורקים הם אלו שצריך להאשים", אומר האקולוג של הקרן הקיימת, דר' יורם גולדרינג, שמסביר כי תמיד, בכל מקום בו היו אנשים, השתמשו באלון. "יכול להיות שהיה שימוש יותר מאסיבי באלונים בזמן הטורקים, אך הוא לא התחיל עם הטורקים וגם לא נגמר אחריהם".

אבו-יאסר, מספר כי בזמן המנדט, כשהיה ילד, האיזור היה קרוי בכל צפון הארץ ראבא, יער. ב-1945, הוא מספר, עבד בן דודו סעיד בשמירת היער תחת פנחס אמיר מקיבוץ אלונים. "יום אחד בא קַפטן אנגליזי, הם הלכו איתו ביער, ואם היו רואים עץ גדול ויפה, היו מסמנים אותו באדום. שלא יכרתו אותו". אחר כך באו חיילים באוהלים, וכרתו את העצים עם משורים בני שני מטר עם ידית בכל צד, "כל החיות ברחו כי לא היה להם איפה להסתתר". גם הבריטים השתמשו בעץ להניע את רכבות המלחמה. "אחר כך, מכל עץ יצאו עשרה עצים". אחרי 48 המשיכה המדינה לגזום את האלונים בשביל פחם, הוא מוסיף, ורק מאוחר יותר הוכרזו באיזור שמורות הטבע.

אלון התבור הוא עץ גדול במיוחד. גובהו יכול להגיע ל-20 מטר ויותר, וקוטר נופו גם ל-30 מטרים. זה עץ בונה יער פארק, יער שהמרווח בין עציו רב, מה שמאפשר - שלא כמו בחורש הסבוך של האלון המצוי  - התפתחות של צמחייה עשבונית, או מה שאנו נוהגים לתפוס כ'פרחים'.



מוגן ומותקף

בתחילת שנת 2005 הפכו כל מיני האלונים בארץ למוגנים מכח חוק ערכי טבע מוגנים. עד אז זכו האלונים להגנה חלקית בלבד כמינים מוגנים. האלון המצוי לא היה מוגן כלל, אלון התולע היה מוגן רק בשומרון ובשרון, ואלוני התבור היו מוגנים רק בשרון בשומרון ובגליל העליון. בנוסף היו חלק מהאלונים מוגנים בצו אילנות מוגנים, או בזכות המצאם בתחום שמורות טבע.

אשתקד חתם ראש הממשלה אריאל שרון על רשימה מעודכנת של  ערכי טבע מוגנים, בהם כל מיני האלון הגדלים בישראל. פירושו של דבר הוא שעל פי החוק אסור לכרות אלונים או לפגוע בהם. אפילו גיזום אלונים מחייב היתר מרשות הטבע והגנים או מקק"ל.

למרות הגנת החוק, בפועל המצב לא מזהיר. "כורתים אלונים בכמויות וללא רחמים. נכנסים למעבה היער ושם כורתים",  אומר מנהל החטיבה לאכיפת החוק ברשות הטבע והגנים, רוני מלכא, ומסביר כי עץ האלון טוב במיוחד להסקה ושעיקר הבעייה היא באיזורים הגבוהים, לכן מנסה הרשות לקדם החלטת ממשלה לסבסוד הדלק להסקה באיזורים גבוהים. "המכות הקשות שלנו הן בגליל העליון ובגולן. בשנה האחרונה תפסנו למעלה מ-20 כורתי עצים, ואנחנו יודעים כי היו מעל 150 אירועי כריתה שונים". 

העונש המירבי על פגיעה בערך טבע מוגן הוא  49,500 שקל ועוד שנתיים מאסר. בפועל, מוטלים על העבריינים עונשים של 3000-5000 שקל. "לא מספיק לצערנו הרב. אנחנו דורשים עונש מרתיע כי זה עסק כלכלי". כיום, משתלם כלכלית לכרות אלונים גם אם נתפסים ומשלמים כמה אלפי שקלים.



איך אומרים אל קטן?

פעם אחת ויחידה נזכר בתנ"ך הביטוי 'אלון תבור', מיד לאחר ששמואל מושח למלך את הנער שאול, שהלך לחפש אתונות. "וְחָלַפְתָּ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּבָאתָ עַד-אֵלוֹן תָּבוֹר, וּמְצָאוּךָ שָּׁם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, עֹלִים אֶל-הָאֱלֹהִים בֵּית-אֵל" (שמואל א', י', ג').  לדעת פרופ' מיכאל זהרי, יש להניח  שרוב האיזכורים של האלון במקרא מתייחסים לאלון התבור ולא למיני אלון אחרים. הממדים אליהם הגיע העץ וגילו המופלג הביאו להערצתו ולהאדרתו כעץ מקודש, תחתיו היו קוברים מתים ותחתיו היו מזבחים העמים שחיו בארץ.  תכונותיו אלו של העץ הביאו אותו להיות גם ציון מקום:. זו משמעות 'אֵלוֹן תבור' בספר שמואל, וגם משמעם של אֵלוני ממרא, אֵלון מורה, אֵלון בצעננים, אֵלון מעוננים, אֵלון מוצב, אַלון בָּכוּת. למרות הרושם שמותיר השם אלון שבות, סמלו של גוש עציון הוא אינו נ"צ תנכי, והוא אלון מצוי דווקא. בדרך כלל מורים שמות מקומות הקרויים עם מרכיב של אלון על מקום פולחן, עוד מימי התקופה הכנענית. השמות אֵל, אֵלוֹן או אַלון, משמעם ומקורם חוזק ועצמה.



שלקחו אותו מעץ להיות

קלאסי.  זו המילה שיכולה להגדיר את עץ האלון במובנו כקרש, ולא רק בגלל עושים ממנו חביות ליין. "עץ אלון הוא עץ מאוד צפוף וקשה, עץ אציל", מסביר יצחק (איציק) זילגובילסקי, מנגריית אבן ועץ עיצובים שבקציר. האלון משמש לכל סוגי הרהיטים וגם לבניית משקופים ודלתות בבתים אקסלוסיביים. אז הוא נצבע באופן כזה שייראו את יופיו של האלון, "טקסטורה של פריחה רחבה".

"זה עץ שהולך לכך מקום בו יש בעייה של לחות או מליחות". בין היתר משמש עץ האלון בבניית יאכטות. פעם היו הסירות עצמן בנויות גם הן מעץ אלון, היום החליפו את העץ חומרים מודרניים דוגמת אלומיניום או פיברגלאס, והעץ משמש רק לבניית המעקות והריהוט בסירה.

כמו כל דבר יוקרתי, גם עץ האלון הוא יקר. זה אמנם לא העץ היקר ביותר, וישנם עצים יקרים יותר דוגמת המייפל, שזכה לעדנה בשנים האחרונות, אך עדיין מדובר בעץ יקר שמחירו של מטר מעוקב אחד ממנו גבוה פי שלושה ממחירו של עץ אורן, עליו אומר זילגובילסקי "זה עץ רך ולא מומלץ".  

מחירו של שולחן מעץ אלון יכול לנוע סביב 12 אלף שקלים, לעומת 3000 שקלים שיעלה אותו שולחן מעץ אורן. זילגובילסקי מספק גם טיפ אזהרה: לא כל רהיט אלון מעץ מלא שמציעים לכם עשוי כולו מעץ אלון. לעיתים משתמשים בדיקט אלון בן כמה מילימטרים (8 עפ"ר) לחיפוי רהיט שרובו אורן. זאת  על מנת לשוות לו מראה של אלון ולחסוך את מחירו של העץ היקר. חשוב לשים לב: זה עדיין שולחן מעץ מלא, עדיין שולחן אלון, אך רובו עץ מלא שגדל על אורן. שולחן תערובת שכזה, מרשים אולי בה במידה, אך איכותי פחות. מחירו, אומר זילגובילסקי, כ-7000 שקלים.


קדוש! קדוש! קדוש?

תמיד אומרים שהאלונים שלא נכרתו, שרדו בזכות קדושה שיוחסה להם. דוגמה טובה היא חורשת טל הידועה באלוני התבור שבה, אלו נשתמרו מתוך יער האלונים הגדול שכיסה את האיזור בזכות קדושתם לערביי הסביבה. על פי האגדה, נעשה כאן נס לחבורותו של מוחמד, הצחאבה. העשרה ביקשו להשיב את נפשם במקום, לא בו עצים והם קשרו את הסוסים למקלותיהם הנעוצים בקרקע. אלו הכו שורשים וגדלו להיות עצי הענק שנתנו למקום את שמו "שג'רת אל עשרה".

לגולדרניג תיאוריה אחרת בעניין: הכורת לא יכול היה לאלונים הגדולים באמת. אמנם ישנם עצים ששרדו בזכות קדושתם, אך אחרים שרדו בזכות גדולתם. את הבדים הגדולים הרי הורידו הכורתים. המצחיק הוא שלאלו מיוחסת היום קדושה שלא יוחסה להם קודם לכן - מכיוון ששרדו. גולדינג מביא כתימוכין אלון ענק עם סימני ניסור מימין לכביש המוביל מצומת אלונים לאלוני אבא.

קדושה היא אולי מילה גדולה, אך לדברי אבו-יאסר יש עצים איתם לא מתעסקים. מפחדים. הוא מזכיר את שג'רת השייח' מוחמד, את שג'רת השייח' מג'הד, ואת שג'רת אבו טהא. לא בהכרח מדובר במקומות בהם נקברו האנשים, אל בעץ שהיה בו איזה אירוע שלעתים גם אין יודעים מה היה. "למשל שג'רת אבו טהא, זה מהזמן שלי". בימות הקיץ, הוא מסביר, היו מקימים הבדואים את האוהל תחת אלון. אותו אבו טהא שהיה בעל עדר גדול, היא נוהג להתמקם תחת אלון מסויים. אבו טהא כבר מזמן הלך לעולמו, אבל העץ נותר על שמו, שלו.

סיפור נוסף הוא על שג'רת אל הינדי. בשנות ה-60 חי באיזור לתקופה אדם שהגיע מהודו. אותו הודי רצה לשוב למולדתו, הלך ואסף כסף ממכריו. את הכסף שילם למישהו שהבטיח לו כרטיס הבייתה - ונעלם. משראו שלא נסע, היו באים אליו האנשים ואומרים שהוציא מהם כסף במרמה. מרוב בושה, הלך ההודי ותלה עצמו על אחד האלונים בואדי שמדרום לכפר. מאז רואים לו בני המקום ואדי אל הינדי, ולאלון שג'רת אל הינדי. "אבל אם תשאל את הילדים למה קוראים לו ככה, הם לא יודעים. רק יודעים שזה השם שלו". עם עץ שיש לו שם, לא מתעסקים.


בלוטים

הבלוטים הם פירותיו של האלון, ומבחינה מורפולוגית הם דומים לאגוזים.  פעם גם אכלו אותם. "יש עץ שנותן בלוט שמן ויש עץ שנותן בלוט דק. השמן יותר מתוק קצת", מסביר אבו-יאסר. "שמים בגחלים, ולפעמים הוא מתפוצץ. יש לו טעם קצת כמו קסטָנָה". לדבריו, החלק הפחות מר בבלוט הוא החלק התחתון, זה שנמצא בתוך הספלול, הספל הקטן בתוכו יושב הבלוט, ושבאלון התבור הוא בעל קשקשים ארוכים ומסולסלים. היום כמעט ולא אוכלים בלוטים,  "האנשים כבר מפונקים".

עוד מספר אבו-יאסר כי בעבר, היו העניים משתמשים בספלולים בתור פינג'אן לקפה. לפתע הוא נזכר בשימוש נוסף לספלולי האלון, "גומא דבַּאר", עיבוד עורות העזים. היו שוברים את הספלולים, משרים אותם במים יום או יומיים, ואז מסננים ושמים את העור במים, בשביל הדבאר. הוא לא יודע מה זה דבאר בעברית, אז אנחנו מתפשרים על  חיטוי, הדברה.

מי שעושה בשנים האחרונות שימוש רב בבלוטים היא דווקא הקרן הקיימת. מתברר כי פונציאל הגידול של שתילי האלון בעלי השורש השיפודי נמוך, ובשנים האחרונות נזרעו בארץ עשרות אלפי בלוטים. חלק טמן הציבור שמוזמן בט"ו בשבט לא רק להשתתף בנטיעות אלא גם באירועי הטמנת בלוטים. זה קל יותר וזול יותר, אומר גולדרינג, ומסביר כי הבלוטים נזרעים בצפיפות גדולה מכיוון שהם מזון טוב לבעלי החיים.


טוואי האלון

האלון הוא פונדקאי לטוואי האלון - פרפר ממשפחת הטוואים. את הטוואי ניתן למצוא גם על אלונים אחרים, אך בעיקר חביב עליו אלון התבור. הפרפר בוקע בסתיו, מתפרפר, ובנובמבר הוא מטיל את ביציו על ענפי אלון דקים. מן הביצים בוקעים זחלים שטווים במשותף 'קן קורים'. זחליו ניזונים מעלי האלון, ובדומה לזחלי תהלוכן האורן (טוואי התהלוכה), יוצאים למרעה בשעות הערב. בבוקר עושה תהלוכת הזחלים את דרכה לאורך הענפים בחזרה אל הקן. (לא כולם מתנהגים ככה. זחלי דובון הקורים למשל, המוכרים למטיילים,  טווים את קנם על הצמח ממנו הם ניזנים, אך מכשכסיימו הזחלים את המזון במקום אחד, הם מעתיקים את הקן). עם גמר גדילתם יורדים הזחלים מהעץ לאדמה, כל זחל טווה לעצמו פקעת בתוכה הוא מתגלם והופך לפרפר בוגר שיגיח מן הפקעת בסתיו הבא. זהירות, הזחלים וקוריהם העלולים לגרום לתגובות אלרגיות.


נקודות


לא מעט אלוני תבור יחודיים יש בארץ. אפילו בערי השרון ניתן למצוא פה ושם עץ שלידו שלט המסביר כי זהו העץ שיערותיו כיסו את כל האיזור. ישנם האלונים המפורסמים בחורשת טל, ואחד בצומת הכניסה לדג על הדן ועוד שניים בשאר ישוב, והאלון בקבר אבא חלפתא ליד צומת חנניה, והאלון של משמר העמק, אלון גדול ויפה שניצב מעל מערות הקבורה שליד הכביש העולה לכיוון ג'וערה. 'נער' בן 150. בחצר משפחת יונס בערה אלון עתיק במיוחד, וביער עירון כמה וכמה אלונים זקנים וגדולים במיוחד, וידוע כי באחד מהם שוכן שד. אלון גדול מאוד ומפוצל גזע בעל מראה מוזר שיכול להזכיר שד לבעלי הדמיון החזותי המפותח.

בסוף 2004 גילו חובבי טבע בפאתי טבעון את האלון הגדול בארץ. חובבי מדידות ליתר דיוק. גודלו של עץ, אם יורשה לי לחלוק, אינו נמדד בקוטר הגזע שלו, אף לא בנפח או בשטח הנוף שלו. גודלו של עץ נמדד ברושם שהוא מותיר על רואיו. עץ בודד בשדה יהיה לעולם גדול יותר מעץ שגדל בתוך החורש. האלון בטבעון, אינו אלון התבור הגדול בארץ, אלא השמן בארץ.  הוא לא גבוה, ונופו הקטן נראה כמו הולבש בטעות על הגזע הענק ומכוסה הטחב. מעוות משהו.  אם לא די בכך, הוא גדל בשולי יער צפוף למדי, סבוך קיסוסית קוצנית, כך שקשה גם להתבונן בו כמו שראוי להתבונן בעץ או בתמונה  - מהמרחק הנכון. קראתי ששבעה אנשים נדרשים על מנת להקיפו - והייתי חייב לבדוק. שלוש פעמים מוטת היידים ואמה אחת. אחר כך מצאתי שמדובר ב-560 ס"מ. לפחות זכה לחיבוק. 

בלילה, אחרי יום שלם של התעניינות באלונים, עולה בעיני רוחי תמונה מפתיעה. לא האלונים הגדולים, הקשישים, או הישישים שבים ממראות היום. אפילו לא זה משמורת אלוני אבא שקראתיו ונוס, על שום הגזע שמזכיר את אותה אפרודיטה גידמת, ממנה התחדשה כבר צמרת לתפארת. לנגד עיני צף דווקא הירוק הירוק הזה, הבוהק, של העשב שמתחת, ועצים נורמליים, צעירים וזקופים (גם הם חסונים כאלונים). מה יש בו במרדף אחרי ה-הכי הכי? העץ הכי גבוה, הכי זקן, הכי גדול, הכי הכי. לא ברור. בעיני - עם כל הכבוד למאות שנותיהם הרבות - הם לא יפים, האלונים הישישים. גוום כפוף, גזעם גיבן, ופארותיהם נטולות פאר. זה עץ שטוב אולי לענייני קדושה או אגדות. אך אין הוא ראוי (ואף אינו נוח) להשעין את גבך אליו בשבתך בשדה.

לו יכולתי להשיא עצה למורים והורים - הייתי מבקש: אל תקחו את הטף לראות את האלון השמן. זה לא לילדים. הוא אמנם אינו נתמך בקביים כאחיו המצוי בצובא, אך בדומה לזיקנת האדם, זקנת העץ לא תמיד מוסיפה כבוד לאלונים או לעצים באשר הם. מה? יחשבו הילדים, זה העץ הכי גדול בארץ!? כמה מאכזב.


זיכרון

חטיבת הביניים. אנחנו מגיעים לאחד מבתי-ספר שדה בצפון הארץ. אחרי שיטוטים לא מועטים בכרמל בשומרון ובהרי ירושלים, כבר חשבתי שהבנתי מה זה אלון, ורק לא הבנתי מה העניין הרב שעשו ממנו בשירים. ואז הוא עמד שם. לעומת כל שיחי האלון המצוי שהכרנו היה זה אלון אדירים, גבהו מספר קומות, גזעו רחב מגזע איקליפטוס עוג, כל ספלול שלו - ספל. נדמה לי שזה היה אלון התולע - אך איני בטוח. איני בטוח גם שארצה לפגוש בו שוב, אחרי כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה אלונים. כי העצים נותרים הכי גדולים בזכרונות הילדות.




























. . .


פטריות בשלכת אלונים



צבעוני שקוף ביער עירון



קראתי לה ונוס. בשמורת אלוני אבא



צורה לו



יער פארק לעת ערב



אלון ילד



מהבלקון של אבו יאסר



אחד כפוף ועוד כמה מרשימים הרבה יותר



האלון השמן



האלון השמן, עוד זווית



האלון השמן, עוד זווית



האלון של משמר העמק



האלון של משמר העמק



וגם זה, האלון של משמר העמק



ובמבט מן הדרך



השד בוואדי ערה



השד בוואדי ערה



השד בוואדי ערה



צמד חמד, אלוניים ביער עירון



ביער עירון



ביער עירון



אותו אחד, זווית אחרת



אלון נער חסון ביער עירון