דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
14 ינואר 2007

ים נרקיסים בקצה תל-אביב

בימים אלו מסיימים לפרוח עשרות אלפי נרקיסים בעמק גלילות, ממש מתחת לאף, על גבול רמת השרון תל-אביב. בכל פעם חדש מפתיע עד כמה קרוב ומרהיב השדה שמעריכים שגדלים בו עד 200 אלף נרקיסים. מסלול הטיול הקצר מקצה שכונת אפקה לעבר הריכוזים הריחניים של מלך הביצה, עובר גם באתר מערות אפקה, לא רק אתר ארכיאולוגי, אלא גם אתר פריחה קטן וחביב.

נקודת ההתחלה היא בפינת הרחובות גרונר ודרזנר, את הירוק של מחוץ לעיר אפשר לראות דרך חלקת האדמה הצחיחה שמול רחוב גרונר. כשיוצאים לעבר הירוק הירוק הזה, אפשר לראות עצים שנוספו פה מאז שנה שעברה: מישהו הרס את השדה ונטע בו חורשה (בטח מחלקת הגינון העירונית). בחורשה נותרה פריחה דלה בהשוואה לשנים קודמות, ועתה בעיקר בולטים מרבדי סביונים. נותר רק לקוות שהם יימנעו שם, בעירייה, לרסס את המקום נגד עשבייה ולהרוג גם אותם, כמנהגם בחורשות העיר.

זה ממש לא השקט שפוגשים שעה הליכה מהכביש הלא-ראשי במדבר, אבל החוץ הזה ישר עושה טוב על הנשמה. שניים שלושה פרפרים, ירוק מלוא העין עד לאוטוסטראדה הקרובה והבניינים שמכל עבר, ובכלל, רעננות. הכיוון הכללי הוא ישר. יורדים עם השביל הרחב ימינה, ומיד פונים איתו שמאלה, אחרי כמה מאות מטרים, מימין, גדר פרוצה ושלט המעיד כי זהו בית העלמין השומרוני תל ברוך. שמו הנפוץ – 'מערות אפקה'.

האתר התגלה במהלך סלילת מסילת הרכבת מתל אביב לחיפה בראשית שנות ה-50, אז גם נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות. עם סלילת נתיבי אילון, נערכו חפירות הצלה נוספות באתר, ועתה הוא ממש בשולי הכביש. במקום נתגלו כשמונה מערכות קברים חצובות בסלע הכורכר. לכל מערכת-קבר חצר עם מדרגות לירידה, וספסלי ישיבה חצובים. מהחצר יש פתח לאולם קבורה עם כוכים לארונות המתים. ממצאי החפירות סגורים כיום במוזיאון לעתיקות ת"א-יפו (חרפה בפני עצמה).

בקברים נמצאו כלי חרס מעוטרים עשויים בדפוס וחתומים, כלי זכוכית, טבעות ותליונים, וכן מטבעות באמצעותן נקבע גיל הקברים. על קמיע ארד נתגלו קטעי פסוקים בכתב שומרוני: "ה' גיבור, ה', שמד", ו"אין כאל ישרון. ה' אחד". ההנחה היא שהאתר שימש לקבורת לאנשי יישוב שומרוני קדום ששכן בח'רבת אל-ע'ורה שבמטעי הכפר הירוק. ככל הנראה היה האתר בית קברות שומרוני (ואולי אף יהודי?) במהלך המאות הרביעית והחמישית לספירה, שהקבורה בו נפסקה לאחר כשלון מרד השומרונים בשנת 529.

השומרונים שמרו על הפרחים כאן: מפאת הארכיאולוגיה, לא נחצב הכורכר, ועמו נשארו כמה פרחים שכבר לא כל-כך רואים בתחום תל-אביב: העיריות עדיין לא פורחות, וגם לאירוס הארגמן ייקח עוד כחודש, אבל הכלניות מאדימות, והאירוס הארץ ישראלי בשיאו. זה המקום לבקש לשים לב : האירוס הלבן פורח בצמוד לקרקע, וע"פ מספר הפרחים שנרמסו, לא תמיד שמים אליו לב. כל מי שדרך עליו, הגיע לכאן לראות פריחה, ובטוח לא התכוון.

מי שבטח לא התכוונה גם היא, הייתה חברת נתיבי איילון, שהייתה חייבת לגנן את הטבע לאורך הכביש המהיר, הוורדים לא פורחים עתה, אבל על השטח שעבדו בו אשתקד להרחבת הנתיבים, משתלטות השיטה המכחילה וטיונית החולות – שני מינים פולשים המאיימים על הצמחייה המקומית.

באיזור צומחים כ-14 מינים מוגנים, בהם צמחים נדירים וכאלה החשודים כנכחדים. מספר רב של בעלי חיים, עוד חיים כאן, בהם מין אחד הנמצא בסכנת הכחדה בישראל – טריטון הפסים, ובעלי חיים שאוכלוסייתם נמצאת בירידה: ארנבות, וחוגלות, צבים וזיקיות מובהקת, ושאר מיני יונקים, עופות, זוחלים ודו-חיים, רבים מהם מינים מוגנים.

ממשיכים צפונה בשביל הרחב שהביא אותנו הנה, לכיוון שורת האיקליפטוסים הנטועה על גדת נחל אחיה. זה יותר כמו תעלת ניקוז מאשר נחל, ואם לא ירדו גשמים כמה ימים, ניתן לחצותו בקלות על גבי שורת אבנים. מעבר לו כבר ניתן לראות את השדה הרחב המנוקד לבן, כלוא בין נתיבי איילון, כביש 5 וחוות הגז פי-גלילות שהגנה עליו שנים מכרישי הנדל"ן. ריכוז הנרקיסים הגדול ביותר במישור החוף.

מלך הביצה, חי בביצה, ולכן חשוב לנעול מגפיים או נעליים המתאימות להליכה בבוץ. הוא יפה, המלך, וגם פרח מוגן שאסור לקטוף. הכי כדאי להריח כי הריח משכר, וגם כי אולי יום אחד ישאר מהמקום רק זכרון, ולריח הרי יש מין תכונה שכזו, לעורר זכרונות.

++++++++ עוד לא שמורת טבע +++++++++++

עם פינוי חוות הדלק, ששמרה במשך שנים על חלקת הטבע הבלתי מושחתת, החלו מאיימות תוכניות בנייה על עמק הנרקיסים, ועל בית העלמין השומרוני שבנייני מגורים תוכננו לקום מטרים ספורים ממנו. פעיל הסביבה עמית מנדלסון יצא למאבק של איש אחד בתוכניות, אליו חברו ארגון הסטודנטים 'מגמה ירוקה', וארגונים ירוקים אחרים.

נראה כי לעת עתה בלם המאבק את התקדמות התוכניות, אך טרם ביטל אותן. חלק מהשטח נמצא בתחום השיפוט של תל-אביב, ועיקרו בתחומה של רמת השרון, שתוכנית המתאר המאושרת שלה מצהירה על כוונות בנייה במקום, אך תוכניות בנייה מפורטות טרם הוגשו לאישור. התקווה של הירוקים היא להכניס את האתר לתוכנית אב לאתרי טבע עירוני במחוז תל אביב, שעל הקמתה התבשרנו לאחרונה – הישג סביבתי בפני עצמו.

מנדלסון, אחד כזה שמנצח חידון ידיעת הארץ, שולט לא פחות ברזי התכנון."עדיין לא פורסם מכרז לצוות המתכננים של התוכנית" הוא מציין, ומניח שייקחו עוד שנה וחצי לפחות לסיום התוכנית (שנה כדי לסקור את האתרים, ועוד כמה חודשים לענייני מכרז), ועוד פרק זמן עד לאישורה, "כך שזה פתרון לטווח ארוך, אך לא פתרון לטווח הקצר".


חורשה במקום פרחים רק שלא ירססו. חורשה במקום פרחים

פריחה במערות
פרחים ומערות קבורה. אתר מערות אפקה

נרקיסים
נרקיסים ומיכלי דלק. עמק גלילות

נרקיסים
נרקיסים בעמק גלילות

נרקיסים
נרקיס בפוזה. עמק גלילות

נרקיסים
אהבה בעמק גלילות

נרקיסים
העיקר זה הרומנטיקה. עמק גלילות

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 2:18

אין תגובות »

11 ינואר 2007

בוטל "מפקד" עופות המים

בעקבות הצעת אי אמון בממשלה, הורה השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, לדחות את מפקד עופות המים שתוכנן למחר ולמחרתיים.

מפקד עופות המים נערך כמעט 40 שנה ברציפות, תמיד בשישי שבת, על ידי מאות פוקדים, במאות מקווי מים בארץ. השנה, שמו לב לעניין 8 חברי כנסת שמוטרדים מחילול שבת המוני, ופנו לשר לאיכות הסביבה שיימנע את הדבר.

"השר ביקש שהנדחה את המפקד" אומר דובר רשות טבע והגנים, מושון גבאי, "ונעתרנו לבקשתו". בקשת השר, אומר גבאי, נעשתה לאור הגשת בצעת אי אמון, 8 חברי כנסת נגד חילול השבת בצורה המונית, גבאי מדגיש כי המפקד יתקיים באחד השבועות הקרובים, ומעריך שאפשר יהיה לגייס את המתנדבים שלא בשישי -שבת, היות שמדובר באנשים רציניים ומקצועיים בתחום. לדבריו, לא תהיה לדחיית המפקד בעל החשבית הבינלאומית השפעה משמעותית מבחינת שמירת טבע, "זה עניין של התארגנות".

עופר קול, יועץ התקשורת של גדעון עזרא: הסיעות החרדיות איימו במשבר קואליציוני, השר ביקר להקפיא את זה בינתיים, עד לבחינה מחדש. ההחלטה אינה סופית והיא מייחסת עד להחלטה סופית שלו, שתתקבל בלי הלחץ של כניסת שבת ובלי האיומים.

הצפרית שלומית ליפשיץ התכוונה להשתתף במפקד, והופתעה לקבל טלפון מהפקח באיזור המגורים שלה שהודיע לה על הביטול. "אתה יודע, זו אופרציה רצינית, עובדים על זה המון זמן, הייתה הכנה רבה. זה לא משהו שבהינף יד מבטלים. מאוד חבל". עוד מציינת כי ניתנה להם האפשרות להשתתף במפקד ביום שישי."חלק מחובבי הטבע והצפרים, הם שומרי מסורת, והם עושים את זה בימי שישי".

השאלה המעניינת היא, האם עתה יורה השר על הפסקת שאר חילול השבת ההמוני שמבצעת הרשות, ושאינו פיקוח פיקוח. היינו מציעים להתחיל מסגירת הקופות בשערי השמורות.

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 9:35

אין תגובות »

פעילות. על מיסוי ליסינג ואיכות סביבה

בימים אלה אמור שר האוצר, אברהם הירשזון, לקבל החלטה סופית באשר להעלאת שווי השימוש ברכב בחישובי מס. לכאורה, מדובר בהחלטה שאין לה מה לחפש מעל גבי דפי מסע אחר, אבל בעצם, מדובר בסוגייה בעלת השלכות סביבתיות מרחיקות לכת. "בעצם, בעולם כבר יודעים לקבוע מדיניות תחבורתית באמצעי ניהול כלכליים", אומרת תמר קינן, מנהלת פרוייקטים בארגון 'תחבורה היום ומחר'. לדבריה, מדיניות המס הישראלית בנושאי הוצאות רכב, יוצרת "מדיניות דרך אגב", שמתחשבת רק בפנים הכלכליים, ולא לוקחת בחשבון איך היא תשפיע על התחבורה. "בלי שאיש התכוון, כמחצית מכלי הרכב החדשים הם רכבים שנמסרים על ידי מקומות עבודה לעובדיהם".

"אתה מתבלבל" אומרת דוברת רשות-המסים עידית לב-זרחיה, כמו על מנת להוכיח את דבריה של קינן, "יש שני דברים נפרדים. האחד הוא ועדה בין-משרדית שבוחנת את ההשלכות הסביבתיות של מיסוי דלקים ורכב, והדבר השני הוא עניין ליסינג". אז, זהו, שלא.

בכל מקרה, לב-זרחיה מסבירה כי הרשות המליצה להעלות בחישובי המס את שווי הרכב הצמוד / חכור. "אנשים משלמים מס על ההטבה, כי זה בעצם תחליף של הכנסה", היא מסבירה, עובד שמקבל רכב במקום אלפיים שקל העלאה במשכורת, חוסך תשלום מס של 48%. "על הרכב הוא משלם משהו מגוחך". זה משתנה על פי סוגי הרכבים, אבל בדרך כלל זה 600-700 שקל בחודש. עיוות מס.

במסגרת לימודי תואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית-סביבתית בטכניון, חוקרת קינן את השפעות מדיניות מיסוי הרכב ממקום עבודה על היקיפי הנסועה. 'נסועה', אם תמהתם, זה סך הקילומטרים שגמעו כל כלי הרכב. על פי נתוני הלמ"ס עמד מספר זה בישראל על 42 מיליארד קילומטר בשנת 2005. "הביטול של היתרון המובנה של שימוש ברכב ממקום עבודה, הוא הדבר הכי חשוב היום על מנת להפסיק את השימוש ברכב הפרטי שמהווה בעייה סביבתית הולכת וגדלה". אם חשבתם שהנזק לסביבה מסתכם בזיהום האוויר, יש לקינן כמה דברים לחדד ולחדש.

ב-2003 נרשמו כרכב חברה 56% מכלי הרכב החדשים (לעומת 8% ב-1983). לדבריה, נתון חריג ביחס לעולם המערבי. הכי חשוב לה להדגיש הוא שלעובד הנוסע ברכב חברה, העלות השולית לקילומטר היא אפס: הוא לא משלם דלק, טיפולים, חנייה, או לכביש האגרה. "כל עוד זה לא ישונה, לא נוכל למשוך אנשים למעבר מרכב פרטי לחלופות דוגמת תחבורה ציבורית, אופניים, או אפילו לנסוע נסיעה משותפת ברכב".

לאחר חודשים ארוכים של דיונים, החליט שר האוצר לא להחליט, ולמנות צוות שיערוך שימועים לגורמים בענף הרכב. נדמה שהוא לא חשב על תחבורה היום ומחר, וארגוני סביבה נוספים שמיהרו להביע כאחד את עמדתם הנחרצת בעניין כעל גורמים בענף הרכב. גם לא על אדם טבע ודין, שדרשו ממנו להישמע בשימוע שבמכתב ששלחו לו בתחילת ינואר.

במכתב, מזכיר עו"ד חנוך אילסר, כי צי הרכב הוא גורם מרכזי ביצירת זיהום האוויר המסתכם בפליטה של מאות אלפי טונות של חומרים מזהמים לאוויר בשנה. לפי נתוני הלמ"ס הרכבים אחראים ל- 95.8% מכלל פליטת הפחמן החד חמצני בארץ, 3.12% מכלל פליטת הגופרית הדו-חמצנית, 32.4% מכלל פליטת תחמוצות החנקן, 86.5% מכלל פליטת הפחמימנים ו- 21% מכלל פליטת , גז החממה פחמן דו-חמצני.

זיהום האוויר הנגרם מכלי רכב הוא בעייתי במיוחד מכיוון שהוא מתרחש בגובה נמוך, וחלק ניכר ממנו מתרחש בתוך הערים ובקרבת מרכזי אוכלוסיה ומגורים. "תערובת המזהמים הנפלטים מכלי הרכב", מציין אילסר, "הנה ריאקטיבית במיוחד (פעילה מבחינה כימית) ומשמשת גורם עיקרי ביצירת הערפיח הפוטוכימי".

"מהרגע ששר האוצר החליט לקחת את זה לידיו, ברור שמתחילים להיכנס שיקולים פוליטיים ולא ענייניים", מתריע אילסר. וגם לקינן אין ספק שהתערבו בעניין גורמים אינטרסנטיים דוגמת דוגמת חברות הליסינג וחברות הדלק. עם זאת היא אופטימית "הגורמים המקצועיים ברשות המסים מבינים את הצורך התחבורתי, והמליצו לשר התחבורה לקדם את הרפורמה. בגלל הלחצים המאוד גדולים, שר האוצר אמר שהוא רוצה לשמוע את כל בעלי העניין, אבל אני מאמינה שהרפורמה תצא לדרך".

+++++++++++++++
לא רק זיהום אוויר

רקע:

בגלל העומס ("הגודש", בשפה התחבורתית), הנסיעה לעבודה היא היא הנסיעה שמייצרת את הצורך בהקמה של תשתיות תחבורה. שימוש מואץ ברכב מעודד סלילת כבישים נוספים, והכבישים החדשים, כבמעגל קסמים, מושכים ליותר שימוש ברכב. אם לא די בשטחים הפתוחים שזוללים הכבישים והמחלפים עצמם, התהליך גם מייצר פירבור של הוצאת מקומות העבודה אל מחוץ לעיר, המכלה את השטחים הפתוחים ומנציח את השימוש ברכב הפרטי, "מי שגר בכוכב יאיר ועובד באיזור התעשייה ביקום יהיה לעולם תלוי ברכב הפרטי". על המצוקה בשטחים הפתוחים, אפשר להוסיף פגיעה בנוף הפתוח, ופגיעה משמעותית במסדרונות האקולוגיים.

אם לא די בכך, כלי רכב גורמים לזיהום קרקע ומקורות מים: פיח, דלקים, ושמנים שמצטברים על הכבישים נשטפים אל מאגרי המים ומזהמים אותם. לדברי ד"ר נאוה סבר, אקולגית, בתשטיפי כבישים ישנם מתכות כבדות הנוצרים משחיקת הצמיגים.

מתברר שגם הרעש כבד. תחבורה הוא מפגע הרעש הראשי בישראל, מציינת קינן, ארגון הבריאות העולמי הגדיר כי רעש של 50 דציבלים מהווה מטרד, ורעש מעל רמה 65 דציבלים מהווה נזק בריאותי. "בישראל, 20% מהאוכלוסיה חשופים לרמת רעש מתחבורה שעוצמתה מעל 65 דציבלים".

קינן מדברת גם על פגיעה במרקם החברתי: הניכור שנוצר מכך שכל אחד יושב בקופסא שלו, הרחוב העירוני שהופך למקום למעבר רכבים, והתלות של מי שלא יכול לנהוג במי שכן, המחזקת את יחסי התלום בין החזק לחלש בתוך (המסגרת) המשפחתית. בנוסף, בהקמת תשתיות כבישים, מסבדסת המדינה דווקא את האוכלוסייה החזקה, ומשקיעה פחות באוכלוסיות החלשות. "בשביל להשלים את הפער שנוצר ב-50 השנים האחרונות בין קידום הרכב הפרטי לבין פיתוח תחבורה ציבורית, צריך לעשות עוד הרבה יותר" היא אומרת, "אמנם בשנים האחרונות באמת חל שינוי אבל צריך לגשר על פער מאוד מאוד גדול ולכן החיזוק לא מספק".

הקשר בין נסועה למצב השטחים הפתוחים. למ

שווה התעמקות. מאתר הלמ"ס, http://www1.cbs.gov.il/shnaton57/diag/24_02.pdf

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 7:45

2 תגובות »

10 ינואר 2007

גדר ביהודה

בחודש שעבר הגיעו למדבר יהודה העבודות לבניית גדר ההפרדה, בתוואי המבתר את המדבר הקטן מבית יתיר דרך הר חולד ועד לקניון של נחל ערוגות. בחברה להגנת הטבע אומרים שבעבר הובטח לה ידי מנהלת גדר ההפרדה, כי אין בכוונתה להקים במדבר יהודה "גדר" במבנה האופייני שלה: תעלה- דרך טשטוש-גדר-כביש סיור, אלא להתקין אמצעים אלקטרוניים לאיתור מסתננים ולסלול דרך שתאפשר לכלי רכב צבאיים ניידות מהירה ממקום למקום. למרות זאת, החלה מערכת הביטחון בבניית המכשול האופייני, פרצה דרכים והחלה בעבודות לאורך כעשרה קילומטרים.

ביום בו החלו הטרקטורים לעבוד, החל ראש המועצה האיזורית הר חברון, צביקי בר-חי, לבדוק את העניין. "אמרו לי שרשות הטבע והגנים רק ממזערת נזקים, ושבחברה להגנת הטבע כנראה עסוקים בדברים אחרים", מספר בר-חי, "נסעתי לבית השיטה לעזריה אלון, איש אמיתי וברוך השם חיוני מאוד, שניסח במקום מכתב לגורמי הצבא". המכתב חולל מאבק סביבתי מהיר במיוחד: ארגונים ירוקים, בראשם החברה להגנת הטבע, חברי כנסת, ומדענים פנו לממשלה בתביעה לעצור את העבודות, ולבחון הקמת "גדר וירטואלית". בעקבות הלחץ הציבורי הודיע שר הביטחון על הקפאת העבודות שהחלו לפגוע פגיעה אנושה ובלתי הפיכה במדבר יהודה: ניתוק מצוק ההעתקים מרמת המדבר, פגיעה חמורה במשטר הזרימה, הפרדת אוכלוסיות בעלי חיים ופגיעה בבתי הגידול ובקיום מחזור החיים הטבעי של חיות הבר. נותר רק לקוות שעבודות אלה לא יחודשו.

חופרים את המדבר. צילום: גיתית ויסבלום, החברה להגנת הטבע
חופרים את המדבר. צילום: גיתית ויסבלום, החברה להגנת הטבע

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 12:01

תגובה אחת »

9 ינואר 2007

פעיל. יהודה גנוט

מי
הרב יהודה גנוט, 40, יליד פתח תקווה. נשוי++++ מרצה ליהדות בדיסקברי, ארגון בת של אש התורה העולמי.

מה

הקים את ארגון חרדים לסביבה ועומד בראשו

מתי

2002

מקום

פתח תקווה

מהות

"אני חושב שאנחנו עושים פעילות ירוקה כמו כל האירגונים הירוקים. פעילות לפיתוח מקום נעים שראוי לחיות בו, מקום ראוי לבני תורה".

ארגון 'חרדים לסביבה' צמח מתוך ועד שכונת יוצאי חברון, שכונה חדשה בקצה פתח תקווה, שהיה ל'עמותת גני חברון'. את הפעילות החל גנוט בשנת 1999, והעמותה נוסדה ב-2002. "כמו תמיד" אומר גנוט, "זה מתחיל ממפגע אצלך בבית". בבית שלו היה זה מפגע של מסוף אוטובוסים והתוכניות לסלילת 471, אחד מכבישי הרוחב של כביש חוצה ישראל.

מאז הקמתו, קצר הארגון מספר הצלחות שקידמו את נושא איכות הסביבה במגזר החרדי. בנוסף לטיפול במפגעי הרעש וזיהום האוויר מתחבורה בשכונה בפתח תקווה הביא הארגון להפסקת הזיהום ממחצבה במודיעין עילית. וכיום עוסק הארגון, המקשר, למעשה, בין קהילות חרדיות לארגונים סביבתיים ארציים, בפעילות מול מחצבת "הנסון" באלעד בהפעלת תכניות לימודיות לקידום שימוש חוזר וחיסכון מים בקרב האוכלוסייה החרדית; ובקרוב תעלה תכנית לקיימות מקומית בשיתוף מספר רשויות מהמגזר החרדי.

בתחילת ינואר, נערך כנס 'חרדים לסביבה הראשון', במעמד השר לאיכות הסביבה, ובשיתוף משרדו. בין באי הכנס ראשי ערים חרדיות, חברי כנסת מהמגזר, והרב הראשי לשעבר, ישראל לאו. לקראת הכנס, נערך סקר בקרב מדגם מייצג של 505 מרואיינים שמצא כי 94% מהציבור החרדי מייחסים חשיבות רבה לשמירה על הסביבה והגנה עליה. עוד עולה מהסקר כי רוב מכריע בציבור החרדי מודע לבעיית זיהום האוויר בסביבת מגוריו, ואף מוטרד מאנטנות סלולריות שמוצבות בה.

גנוט וציטוט
ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל… . גנוט וציטוט

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 2:59

אין תגובות »

8 ינואר 2007

דודא רפואי

Mandragora autumnalis

הבום הגדול של פריחת החורף ממשמש ובא. מרבדים של כלניות ורקפות עיריות ואירוסים ומה לא יעלו ביערות ובשטחים הפתוחים. רגע לפני הגל הגדול, רגע של תשומת לב לאחד המקדימים לפרוח, הדודא הרפואי, שמוכר יותר בצורת הרבים שלו, הדודאים.

סיפור הדודאים בספר בראשית, מתייחס לפירות הדודא. כשראובן הולך ומוצא דודאים בשדה, אותם הוא מביא ללאה אמנו, אלו הם פירות. רחל מבקשת מאחותה לתת לה מן הדודאים, והיא מסרבת: "המעט קחתך את אישי, ולקחת גם את דודאי בני", היא תמהה. רחל אמנו, אם פספסתם את הקטע הזה בסיפור, עושה עסקה עם לאה ומוותרת על לילה עם יעקב, לא פחות ולא יותר, בעבור הדודאים. "ותאמר רחל: לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך". גם כשנכתב בשיר השירים "הדודאים נתנו ריח", הכוונה אינה לאתר הפסולת דודאים, וגם לא פרח – לפרי המבשיל בתחילת הקיץ ריח מפתה במיוחד, אם כי אומרים שטעמו סתמי. עם זאת, באחד מקיבוצי הצפון מייצרים ממנו בשנים האחרונות ליקר.

הסיפור התנכ"י עשה מהדודא את אחד המפורסמים שבמגבירי הפריון, ואת אחד הצמחים שלא רק הרפאוה העממית אלא גם המאגיה חגגה סביבו. שימושים רפואיים נעשו גם בשורש הארוך של הדודא, שיש הרואים בו צורת אדם (עם אבר מין, להעיד על תכונות הפריון של הצמח). בימי הביניים האמינו שהשורש הוא גלגולו של אדם ושקללה תרבוץ על מי שיעקור אותו. לכן נהגו להטיל את המלאכה על בעלי חיים אותם היו קושרים לצמח בחבל.

כמו צמחים אחרים הנושאים את התואר 'רפואי', גם הדודא רעיל. הפירות הם החלק היחיד שאינו רעיל, רק כשאר הם בשלים ממש, וגם אז הזרעים רעילים וגורמים לכאב ראש לשיבוש הראייה ולשיכרון חושים. בערבית קוראים לו תופאח אל מג'אנין, תפוח המשוגעים. הוא רק לא מככב בפולקלור, אלא הפך ממש חלק מן התרבות, משייקספיר ועד הארי-פוטר.

כל כך הרבה כשפים, שכמעט ושוכחים עד כמה יפה הוא הפרח הסגול שאפשר לראות כעת מחוץ לחורש כמעט בכל החבל הים תיכוני.

דודא בגבעות אלונים

פרח האהבה / הדס מטס. סיכום נאה אודות הדודא באתר אורט

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 2:29

2 תגובות »

7 ינואר 2007

ארבעה ימים בשתי גדות הירדן


תמונות

וְהַיַּרְדֵּן, מָלֵא עַל-כָּל-גְּדוֹתָיו, כּל, יְמֵי קָצִיר…

למרבה הפלא רבים מאתנו לא מודעים לעובדה שהוא כבר לא נהר, הירדן, אלא תעלת ביוב. האוטובוס שיצא מנקודת המפגש בצומת אלמוג מלווה בג'יפ צבאי חוצה את גדר המערכת, ממשיך במה שהייתה דרך המלך מעמאן לירושלים, רגע, רגע, יש עוד »

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 10:07

אין תגובות »

4 ינואר 2007

תמונות ציפורים

מקבץ תמנות של ציפורים עבור סקירת אתרי הצפרות

null
מין פולש. מיינה בפארק הירקון

null
מין מקומי. חוגלה בפארק הירקון

null
צועד ברחוב. נחליאלי עירוני

null
להקת שחפים (או משהו), האגם הפארק הירקון

null
קורמורן ב-7 טחנות

null
אחי, אתה פולש. דררות בפארק הירקון

null
שומר שבת. בז על חוט העירוב בחוף נתניה

null
רואה צאן. אנפית בקר (נדמה לי)

null
שחף (אין לי מושג איזה, אולי כספי) בחוף הים

null
דררה על רימון

null
אותה דררה

null
שקנאים

null
שמיים צפופים

null
קורמורן בעמק הירדן

null
קורמורונים בגשר

null
שימו פעמונים על צווארי החתולים למען ציפורי החצר. צוצלת

null
ציפור במדבר

null
בחצר. נקר סורי

null
בחצר. דרור

null
בחצר. ירגזי

null
בחצר. צופית

null
בחצר. דררות ועורב

null
אותו עורב

null
אחד ממיני החופמאים. חופית

null
אנפה

null
אופס, הנה היא עפה. אנפה

null
ואחת אחרת, מחוף אחר. אנפה

null
מגלנים

null
דורס יום. עיט, אולי עקב

null
פלמינגו אצל דנקנר

null
אותו מפעל מלח בעתלית. פלימנגו צעירים

null
יותר עמוק פה ממה שזה נראה. תמירון

null
סייפן וחברים

null
דרור

null
סיקסק

null
על תאנה בבוסתני שפלת יהודה

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 5:48

4 תגובות »

3 ינואר 2007

כל הארץ ציפורים ציפורים

(ויש גם תמונות)

אם אתם רוצים להבחין בין צפר לבין מי שמתעניין בציפורים אתם יכולים, למשל, לשאול אותו אודות ציפור ושמה דאה שחורת כתף. אם הוא יספר לכם על ההיא שקיננה לפני שנתיים שלוש בעמק בית שאן, הוא מהסוג הראשון. כשלעצמי, יש לומר, אני יודע עליה רק במקרה: לפני מספר שנים ביקרתי במרכז הצפרות בכפר רופין, אז הראה לי אותה מנהל המרכז, דוד גלזנר. משלא יצאתי מגדרי למראה הדורס הנאה (באמת נאה), הסביר גלזנר שהמשוגעים לדבר, יקומו ב-3 לפנות בבוקר וייסעו שעות במיוחד על מנת לראות ציפור שטרם ראו. טיפוסים שכמונתי שאין להם שעה כזאת על השעון (2 זה בלילה), לעולם לא יוכלו להידבק במחלת הצפרת, אבל אם אתם מאלו שקמים עם הציפורים, קחו בחשבון שזה ממכר. שבת אחת אתם באמת עלולים למצוא את עצמכם יושבים מוקדם בבוקר עם רשת הסוואה ליד בריכת ביוב ביבנה, כפי שהתלוצץ מישהו, ואז אין דרך חזרה. אם אתם מוכנים לקחת את הסיכון, הנה כמה מקומות שכדאי להכיר.

החצר שלכם

נדמה כי כמו בתחומים אחרים, עיקר העניין אינו יעד הטיול או המסלול בו בוחרים, אלא הפרספקטיבה. מי שלא רואה (או שומע) ציפורים, יכול להחמיץ להקת שקנאים או עגורים ענקית בטיול בעמק בית שאן, ומי שכן – ייתן את דעתו גם על הבז שעומד על עמוד התאורה בכביש המהיר, או התוכי שמקים רעש במרומי עץ הפקאן של השכנים. מה שצריך הוא בעיקר לפקוח את העיניים. מגדיר ציפורים ומשקפת טובה יכולים מאוד לעזור, אפשר להסתפק גם במדריך הכיס לציפורים בישראל. המדריך כולל כ-100 מינים מתוך 540 מיני העופות שחיים בישראל: רוב המינים הנפוצים יותר של ציפורי השיר ושל עופות המים, וכן עופות דורסים המופיעים במדריך בתנוחת תעופה (מכייון שבדרך כלל אפשר לראותם בדאייה).

"בחצר הבית ניתן לראות ציפורים שנמצאות בסביבה הקרובה", מסבירה שלומית ליפשיץ, מנהלת שותפה במרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית. "בסביבת הבית יש לפחות 30 מינים לא נדירים". היא אומרת ומסבירה שהכוונה היא לאיזור מרכז הארץ. "אם תשוטט במשך יום, תפגוש את רוב הציפורים מבין שלושים המינים". חלקן ציפורים חורפות, כאלו שחיות בארץ רק בחורף. המפורסמת שבהן היא הנחליאלי, אך גם אדום החזה, העלווית, הסבכי שחור הכיפה, הפרוש המצוי, הזרזירים, והדוחל ברשימת החורפים,שאפשר למצוא בחצר.

"הרציונל שלנו הוא שכל אדם יכול לפעול בסביבה שלו לטיפוח מגוון של בעלי חיים. ובעל החיים הכי בולט בסביבה שלנו הן הציפורים" מסבירה ליפשיץ. המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית לא רק מקדם את שמירת מקומות הקינון והמחיה של הציפורים שבקרבת האדם ואת טיפוחן, אלא גם מעודד הקמת פינות האכלה ושתייה לציפורים בחצרות הבתים, במוסדות החינוך ובגנים ציבוריים. אפשר לעשות גינון ידידותי לציפורים, היא אומרת, למשל לשתול צמחי צוף שיימשכו צופיות, או צמחים עם פירות עסיסיים שימשכו בולבולים. מקור מים קטן גם הוא מוקד משיכה לציפורים שתמיד יישמחו למקום לשתות ולהשתכשך בו.

מומלץ לחזות בציפורים בבוקר. הציפורים ישנות משקיעה עד זריחה, מאבדות די הרבה אנרגיה בגלל הקור, ובבוקר כשהן מחפשות מזון קל יותר להבחין בהן. ליפשיץ מזכירה גם את תופעת הלינה המקובצת. מינים רבים של ציפורים מתקבצים לישון יחד ובמשך זמן מאוד מוגבל של כרבע שעה לפני השקיעה ניתן לראות להקות גדולות שמתארגנות לשינה. אחד המקומות המפתיעים בהם לנות הרבה מאות ציפורים הוא במורד רחוב אלנבי בתל-אביב. מתברר שבגלל שהמקום חם בכמה וכמה מעלות ממקומות אחרים בסביבה, להקות של אלפי נחליאלים וזרזירים באים ללון במרכז העיר.

מינים בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/daf/birds_guide_heb.pdf/

המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il/

התחנה לחקר ציפורי ירושלים

האתר בהא הידיעה בו ניתן לראות ציפורים עירוניות הוא התחנה לחקר ציפורי ירושלים שהוקמה לפני 12 שנים ליד גו הוורדים. במקום, שפתוח מסביב לשעון בכל ימות השנה, מסתור שהישיבה בו מספקת תצפית על ציפורי שיר (וגם על חרקים, זוחלים, ויונקים), בלילה ניתן לראות שם דורבנים וינשופים. עבור מי שאינם מיומנים מספיק לתצפית עצמאית נערכים במקום סיורים מודרכים שכוללים צפייה בצפורי-שיר וטיבוען, וסיורי-לילה. לאחרונה הוקם שם בית-גידול לח, שלולית שהוגדלה לאגמון קטן, המשרת את אוכלוסיית הציפורים וחיות הבר.

התחנה משמשת בית לשלושה חוגי צפרות (ילדים נוער ומבוגרים) וייחודה של התחנה במהלך החורף הוא בציפורי השיר החורפות, הבולטות שבהן הן הפרוש והפצחן, אוכל זרעים נדיר שניתן לראות בתחנה בקלות יתרה. טיבועי הציפורים נערכים בבקרים על פי תוכנית שמפורסמת באתר האינטרנט של התחנה. ניתן להצטרף ולצפות בטיבוע ללא תשלום. הדרכה מסודרת לקבוצות היא בתשלום.

בנוסף לסיורי התצפית במקום, התחנה עורכת סיורים גם באתרי צפרות ברחבי הבירה בהם עמק הצבאים, חורשת הירח, גבעת התנ"ך ונחל כוס. כמו כן, קבוצת משפחות שמעוניינת בכך יכולה לשכור תמורת כמה מאות שקלים שירותי הדרכה בתחנה.

http://www.jbo.org.il/

כתבה על התחנה: צפרות בירושלים

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2137314,00.html

החולה I

"עמק החולה הוא אחד מאתרי הצפרות הטובים בעולם", אומר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע, וממחברי מדריך כרטא לאתרי הצפרות בישראל. באזור החולה פועלים שני אתרי טבע וצפרות: האחד הוא שמורת הטבע, חלק משוקם מאגם החולה, שרק כ-7 אחוזים ממנו פתוחים למטיילים. האתר השני הוא אגמון החולה, הצפה מלאכותית של מים, בניהול הקרן הקיימת. האגמון הוא המקום בו עורכים סיורי זריחה ושקיעה, וגם משכירים מכוניות חשמליות, סירות ואופניים למבקרים, ובשמורה ניתן רק לסייר רגלית.

לפני כשנה נפתח בשמורת החולה 'עופוריה', מרכז מבקרים חדשני רב-חושי. היה נחמד אם בשמורה היו שומרים, ובאגמון היו מפתחים מרכזי מבקרים, אבל זה לא חדש שסדרי העדיפויות של רשות הטבע והגנים, איך לומר, קצת שונים. ברשות, בכל מקרה, הסבירו כי המטרה היא ללמד את המבקרים באמצעות חוויה על נדידת הציפורים, להעשיר אותם ולקרב אותם רגשית לכל הקשור בציפורים. "כאשר לומדים על התלאות והסכנות העומדות בפני העופות הנודדים, אין ספק שהיחס אליהם משתנה, וגובר הרצון לשמור עליהן מפגיעה".

הביקור ב'עופוריה' מתחיל בסיור שכולל 4 חללי תצוגה. המציגים את סיפורה של שמורת החולה, על החי, הצומח וההיסטוריה של המקום באמצעות תפאורה וחיזיון אורקולי. גולת הכותרת היא הסרט 'עופוריה' סרט תלת ממדי עם אלמנטים של לונה פארק: הכסאות ממריאים, עפים ונוחתים, סוסים רוקעים בפרסותיהם דרך המשענת , עכברים רצים על הרצפה – הכל על מנת שהצופים יתעיינו בנדידת הציפורים: ריחות, אפקטים קוליים, התזות מים ושאר תעלולים והפתעות. לסיום- מתקיים סיור בשמורה על גשר עץ העובר בתוך צמחיית המים הסבוכה. 33שקלים למבוגר, 23 שקלים לילד מגיל 5, 10 שקלים לילד מגיל 3. פרטים: *3639

מיני אתר עופוריה

http://www.d-say.com/projects/rashut/oforia/minisite_03.html

כתבה: חדש בשמורת החולה: עופוריה

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3187593,00.html

החולה II

אגמון החולה הוא אחד מסיפורי ההצלחה של השנים האחרונות. הצפתו המחודשת של חלק מאגם החולה המיובש, השיבה לאיזור המוני ציפורים. בעיקר נודעו עשרות אלפי העגורים שחולפים כאן מדי שנה, רבים מהם נשארים לעשות פה את החורף: העגור הוא עוף שמתלהק בלהקות גדולות ולכן הוא חובב ריכוזי מזון גדולים. החקלאות המתועשת (צרה בפני עצמה) על חלקות הענק שלה מספקת לו בדיוק את זה. לאחר שהעגורים הפכו מזיק משמעותי לחקלאות חברו יחדיו ב-1999 חקלאים, גופים ירוקים וגופים תיירותיים בשיתוף פעולה יוצא דופן שמטרתו למנוע את נזקי העגורים לחקלאות, תוך שמירה על אוכלוסייתם בעמק. במסגרת 'פרוייקט העגורים' שומרים על השדות מפני העגורים. בסוף הסתיו מגרשים את העגורים באופן מרוכז באמצעות צופרים, ומפרישים להם אלפי קילוגרמים של גרעיני תירס מדי יום עם זאת בתחנת האכלה, שהקנתה לפרוייקט את עיקר פרסומו. הפרוייקט לא רק מאפשר לעגורים להתקיים ללא הסבת נזקים לחקלאות, אלא גם מאפשר למבקרים באגמון להינות מהמחזה מרהיב העין של הריכוז יוצא הדופן של עופות המים ב"מסעדת העגורים".

באתר מתקיימים מגוון פעילויות וסיורים – סיורי זריחה, סיורים לקראת שקיעה, ספארי לילה, טיולי אופניים, רכבים חשמליים, וסיור מודרך בעגלת מסתור מיוחדת. מלבד 22 אלף עגורים הנמצאים עתה במקום, מספר אלון, ניתן לפגוש שם מעל 20 מינים של עופות דורסים (3 או 4 מיני עיטים, עקבים זרונים, אלפי דיות), חסידות שחורות ולבנות, המוני ברווזים וחופמאים, ברכיות, מריות, צהובי מצח. אפילו פלמינגו. "מגוון ועושר פשוט מטריף". פרטים: 04-6817137

צרה ושמה חקלאות מתועשת

http://www.themeatrix1.com/

על האגמון

http://www.tzofit.co.il/sites/agmon

מסלול טיול לאגמון, קקל

http://www.kkl.org.il/KKL/trip_template.aspx?id=17639/

קצת דרומה

אם יש כלל אחד שאי אפשר לפספס במציאת אתרי צפרות שווים, זה שבמקווי מיים תמיד יהיה מעניין. מקווה המים הגדול בארץ, גם הוא משמש בית להמוני עופות. לדברי אלון, בכנרת יש כמה דברים ששווים איזכור, בראש ובראשונה אלפי הקורמורנים שנמצאים כאן עד סוף פברואר, אם כי לא תמיד קל לראות אותם. אפשר לראות אותם בדרך כלל מהאתר בכפר נחום, הוא אומר, ויש לינה מאוד יפה בגשר אריק, אם כי ההגעה אליה קצת קשה. הביצה הקשה לא ממש נגישה. נקודה מומלצת נוספת היא חוף כפר נחום, "חוף יפהפה כשלעצמו. אפשר לחנות ולרדת למזח משם אפשר להשקיף ללהקות יפות של קורומורנים וגם לראות פרפורים שלדגים ושחפים. מקום יפה ונחמד". אם לא שם אפשר למצוא את העופות השחרוים הגדולים (וגם קורמורנים גמדיים) ליד הכנסיה של טבחה, וגם באיזור כורסי בו מתרכזות כמויות גדולות. "רואים מין עיגול שחור ענק של קורמורנים על המים. זה מקסים אבל צריך בשביל זה משקפת", מוסיף אלון, ומזכיר לינה מאוד מאוד גדולה של שחפים באיזור ירדניה (בשעות הערב כמובן, החל מחצי שעה לפני השקיעה ועד חושך) "אלפי שחפים באים לשם. נורא יפה".

החברה להגנת הטבע גם מקיימת לאחרונה שיט מגינוסר לצפון הכינרת, "לשוט עם ציפורים". עבור 129 שקלים (87 לחבר) מבטיחים בחברה מאות שחפים וקורמורנים שילוו את הסירה במעוף נמוך. בתום השיט נוסעים (במכוניות הפרטיות) לכנסיית הלחם והדגים, לצפות בציפורי פסיפס (20.1.07, 17.2.07). פרטים והרשמה: 03-6388688, 057-2003030

ביצה קשה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3038002,00.html
ספינת הציפורים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3335913,00.html

עוד דרומה

עמק בית שאן עתיר בריכות הדגים גם הוא ברשימת אתרי הצפרות הלאומיים. "למעשה ההמלצה הטובה ביותר היא לחפש בריכת דגים שזה עתה רוקנה והיא מלאה בציפורים" ,אומר דויד גלזנר ממרכז הצפרות כפר רופין, מקור החסידה. "אפשר לזהות אותה מרחוק לפי המעוף של השחפים מעליה, בחיפושם אחרי מזון. אנחנו קוראים לתופעה 'שחפת'".

בריכות הדגים ממזרח ומדרום לקיבוץ טירת צבי יפות מאד, אומר גלזנר, וממליץ לא לנסוע דרך הקיבוץ אלא לעקוף אותו בכביש השדות ממזרח לפי השילוט למאגר טירת צבי. לנוסעים צפונה על כביש 90, כדאי להכנס לברכות הדגים שליד האתר של גשר הישנה, חווית נהריים. אחד העופות המיוחדים לאיזור הוא הפרנקולין, קרוב של החוגלה, שחי בבקעת הירדן.
גם תנשמות רבות המשמשות כמדביר ביולוגי כנגד מכרסמי השדה. התנשמת, דורס לילי, מקננות בתיבות קינון שהציבו עבורן על מנת למשכן לאיזור.

מדי סופשבוע מפעיל המרכז סיורי צפרות לתצפית בעשרות מיני ציפורים, לביקור אצל התנשמות הכולל הסברים והדגמות, ולביקור במוצב צה"ל מימי מלחמת ההתשה, שהפך לנקודת תצפית לעבר הירדן והגלעד לתיירים. כל שבת ב-10:30, בכל מזג אוויר. שעתיים. 20 שקלים לילד, 30 למבוגר. 1-800-30-10-90

מרכז הצפרות כפר רופין

http://www.birdwatching.org.il/

השלום מתחיל בתנשמת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3341691,00.html

היי דרומה

כולם מדברים על עמק החולה ועל עמק בית שאן אבל הפינה הדרומית שלנו גם היא אימפרייה של צפרות. נועם וייס מהמרכז הבינלאומי לצפרות באילת מספר כי חלק ניכר מהעופות הנודדים מגיעים לעיר דווקא מכיוון מזרח. "לחולה מגיעים הרבה ישראלים, אבל צפרות מקצועית, צפרים ממש, מגיעים כולם לאילת" הוא אומר.

בעבר הייתה מלחת אילת תחנת התדלוק הראשונה של הציפורים אחרי 2,500 קילומטרים של חציית המדבר. בעקבות הפיתוח שעברה העיר הדרומית המלחה הושמדה, והיה חשש גדול שהציפורים לא יוכלו להמשיך צפונה. את פארק הצפרות הקים לפני 14 שנים שמוליק תגר בתמיכת קק"ל, רט"ג, משרד התיירות, עיריית אילת, ואוניברסיטת בן גוריון. הפארק תוכנן כך שיימשוך אליו ציפורים: במקום המזבלה שהייתה שם נשתלה צמחייה מזינה עבור הציפורים (שגם תתן פרי בעונה הנכונה(, הגדלה בגידול אורגני. בעצם, מסביר וייס, אפשרה הקמת הפארק את המשך נדידת העופות לאירופה ולאסיה.

באמת שאין מקום להזכיר את כל מיני הציפורים שוייס מספר שניתן לראות באיזור, קורמורנים, אנפות, הרבה מינים שונים של ברווזים. מזל שיגאל צור כבר עשה את זה. השנה, הוא מציין, יש הרבה ורדיות סיני, וגם פרט אחד נדיר של עיטם לבן זנב. (כבר אמרנו שהמשוגעים לדבר ייסעו במיוחד על מנת לראות ציפור נדירה שטרם ראו?). ורדית סיני, היא ציפור בגודל של דרור, ששמה ניתן לה בזכות צבעה הוורוד, וגם בזכות מקום מחייתה: היא לא חיה באיזורים אחרים בעולם.

עקב שיטפון שפגע בפארק הצפרות ניתן כיום להיכנס אליו רק לסיור מודרך בתשלום ועל פי תיאום. בכל יום ב-9:00 בבוקר נערך במקום סיור בן שעתיים הכולל בנוסף לסיור גם הסבר על הפארק ועל עבודת המחקר שנעשית בו, והצגת הציפורים שנלכדו באותו יום ואת טיבוען לפני שישוחררו לשוב לדרכן. 600 שקלים לקבוצה (אוטובוס), 100 שקל למשפחה ו-35 שקלים לאדם. בתיאום בלבד. אפשרות נוספת היא לצאת עם מדריכי הפארק לסיור בן שעתיים, בן 4 שעות או בן יום שלם באתרי הצפרות עיקריים של האיזור. הסיורים מתקיימים כולם ברכבי השטח של הפארק בבריכות טיהור השפכים של אילת, בבריכות המלח, במטעי התמרים באיזור ובפארק עצמו, ובמהלכם פוגשים ציפורים נודדות, ציפורים חורפות וציפורים מדבריות. 150-400 לאדם, בתיאום בלבד. 6335339 – 08, 050-2112498

מסדר כנפיים בערבה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2996376,00.html

פלמינגו בבריכות המלח

ורדית סיני אינה הציפור הוורודה היחידה שניתן לפגוש באיזור אילת. מפתיע כל פעם מחדש, אבל יש בישראל פלמינגו. הריכוז הגדול ביותר של העוף הפורסם הוא בבריכות המלח שמצפון לאילת שם יש כעת לדברי וייס כ-800 פרטים של פלמינגו שהגיעו לחורף מאיזמיר שבטורקיה. סיפורם המלא של הפלמינגו בדרום סופר כאן כבר לפני חמש שנים. בנוסף לבריכות הללו צפונית לאילת, לחברת המלח יש בריכות גם בעתלית וגם שם חי לו בנחת הוורוד הוורוד הזה (והנה כתבה מן השנה שעברה). חוץ מפלמיגו יש בבריכות בעתלית הרבה חופמאים, ברווזים, וקצת שחפים ואנפות. "היופי שם, הוא שזה פשוט מקום יפה לציפורים", אומר אלון, ומציין שזהו אחד המקומות בהם רואים טדורנות (מין של ברווז) שלא רואים במקומות אחרים, "הם אוהבים את בריכות המלח". מבלי שהו איודע לציין מה הסיבה לכך, מספר אלון כי באופן יחסי, בריכות המלח בעתלית הן מקום בו הציפורים לא מפחדות. הבעייה היחידה היא הנגישות: יש לתאם ביקור במקום עם מזכירות מפעל המלח.

אילת – עם פלמינגו בבריכה

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1462789,00.html

עתלית – מה אכפת לפלמינגו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3184789,00.html

נשרים בגמלא

את אוכלוסיית הנשרים הגדולה בישראל ניתן למצוא במצוקי שמורת גמלא בהם מקננים עשרות זוגות של מלך העופות. בחודש שעבר חנכה רשות הטבע והגנים מצפור נשרים בשמורת גמלא, ששוקם לזכרה לזכרה של אורנה אשד, ביולוגית בשמורה שנפטרה לפני כשנה. בשמורה שביל מעגלי מותאם לעגלות נכים בן כמה מאות מטרים, המוביל למצפור גמלא הצופה אל גמלא העתיקה, ומשם למצפור הנשרים הצופה אל קניון נחל גמלא ממנו ניתן לראות נשרים בקינון ובתעופה. מערכת הצלמות הטלוויזיה והמסכים המאפשרים למבקר להציץ מקרוב בנשרים ובפעילותם, משודרגת בימים אלה, ובעוד כחודשיים צפוייה המערכת החדשנית להיכנס לפעולה. בשמורה שבילים מסומנים ומשולטים למשפחת ולמיטיבי לכת, וכן תחנת האכלה לנשרים.

אודות השמורה באתר רט"ג
http://www.parks.org.il/BuildaGate5/general2/data_card.php?Cat=~20~~315590557~Card1~&ru
אתר השמורה
http://tour.golan.org.il/ts.exe?tsurl=0.268.1695

קורמורנים בחפציבה

חוות חפציבה השוכנת ליד חדרה הוקמה כחוות מטעים לפני כמאה שנה על גדת נחל חדרה. במקום נותרו שרידי החווה (שער הכניסה, מבני משק, בתי פועלים ומחסנים), ששוקמו, וכן בית המשאבות המשוחזר בו ניתן לבקר ולשמוע את הסיפור המקום. רבים מאיתנו זוכרים את נחל חדרה מאותה ירידה של כביש החוף אל תוך הסירחון, ממש לפנ הירידה לכיוון ואדי ערה. זה לא החלונות הסגורים לכבוד המזגן, שהפכו את זה לזיכרון רחוק, אלא שהריח עבר: הנחל , כמו אחדים מאחיו, מנוקה בשנים האחרונות, והחייים לאורכו מתחדשים.

כמות הקורמורנים המגיעים לכאן מדי שנה מוערכת ב-10 אלפים פרטים. כל כך הרבה שגם בקיץ, כאשר הם לא כאן, עצי האיקליפטוס המשמשים להם ללינה הקבוצתית לבנים מלשלשת. יש המליציםפ לבוא בבוקר, לראותם יוצאים במבנה חץ ליום של דיג. יש כאלו שיגידו שעדיף לבוא לראות אותם מתארגנים לשינה. דבר אחד ברור: מאז שחפציבה שוקמה, שוחזרה, והייתה לפארק, הרבה יותר נעים לבוא. הקורמורנים הגדולים אינם העופות היחידים כאן, ואפשר לראות בין היתר אנפות אפורות, שלדגים, פרפורים, סופיות, וברכיות.
החברה להגנת הטבע מציעה בשבתות אחר הצהריים (13.1.07, 27.1.07) טיול מכוניות פרטיות תחת הכותרת 'קורמורנים לצד הנחל'. הטיול מתחיל בצפיה בשחפים, חופמאים וברווזים בבבריכות הדגים של מעגן מיכאל ובחוף הים, ומסתיים בתצפית על הקורמורנים הנאספים ללינת הלילה בחפציבה. 75 שקלים, (51 לחבר). פרטים והרשמה: טלטבע 03-6388688, 057-2003030

הציוניסטי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2951391,00.html
הריאליסטי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3193610,00.html

זנבנים בחצבה

הזנבן הערבי היא ציפור שיר חיה בערבה ששמה ניתן לה בשל זנבה הארוך. הזנבנים הן הציפורים היחידות בישראל החייות בקבוצות. כל חברי הקבוצה עוזרים בגידול הצאצאים, גם אם אינם שלהם. בשמורת חולות שיזף בין חצבה לעין-יהב, חיים הזנבנים ב-25 קבוצות שונות, ומתנהל בה מחקר על האקולוגיה של הזנבן, ההתנהגותו, חיי החברה הייחודים שלו ואפילו מחקר על, אכן כן, אישיותו.

מי שחוקרת את אישיות הזנבןהיא אורית ברינקר, מאסטרנטית לפסיכולוגיה, שמעבירה את חלק מההדרכות במקום. ברינקר מציינת כי בנוסף לזנבן, ניתן למצוא במרכז מספר מיני ציפורים 'מורגלות' בהם שחורי זנב, בולבולים, חנקנים ואחרים שיבואו לאכול מכף ידכם.

מחקר הזנבנים הניח תשתית למחקרים נוספים של צמחים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות והוקם מרכז "חם בערבה" המיועד כולו ללימודי מדבר. תלמידים לוקחים חלק במעבדות השדה, והקהל הרחב מוזמן לסייר במקום ולצפות בזנבנים בעזרת מדריכים. תצפית הבוקר מתחילה עם אור ראשון ונמשכת כשעתיים-שלוש. אפשר גם להשתתף בתצפית אחר צהריים המסתיימת עם חשיכה. נושאי התצפית תלויים בהתנהגות הזנבנים ומשתנים יום-יום.

המרכז, יחד עם בית ספר שדה חצבה מציע גם סיור בשמורת שיזף, טיולים באזור, והרצאות על חיי החברה של הזנבנים. 35 ש"ח לאדם לתצפית, 60 ש"ח להרצאה ולתצפית.

מחקר הזנבנים

http://www.zanvanim.org.il/default.aspx

בית ספר שדה חצבה

http://www.hazeva.com/zanvanim/

סיורים בשמורת שיזף, בית ספר שדה חצבה. בתשלום. טלפון: 6581546־08

פולשים בירקון

מי המבקשים לראות ציפורים מבלי לצאת מהעיר הגדולה יכולים לעשות את זה באיזור 7 טחנות ובכל איזור פארק הירקון בו ניתן לראות מה שאלון מגדיר "הפשע של המינים הפולשים". הכוונה במין פולש, היא למין שמסלק ציפורים אחרות, מקומיות, ומשתלט – בעיקר כמה מינים של מיינות, של זרזירים אפריקאים, ושל דררות, שאינם מינים מקומיים. "אין להם אויבים טבעיים, והם מתרבות בקצב מטורף בשנים בודדות".

מינים פולשים הם הסיבה הגדולה ביותר להיכחדות מינים לאחר הרס בתי גידול, מציין אלון. "זה פשע לא נורמלי ההימצאות שלהן שם, זה הכל מינים פולשים שברחו הצפארי. זה נעשה מחוסר אחריות, מישהו שיחרר אותן, והיום אנחנו מוצפים בהן". מלבד הפולשים, עוד נותרו בצפון תל אביב שלדגים משני המינים, פרפורים, קורמורנים , מגלנים, ומי שמגיע עם משקפת, מגדיר, וסבלנות יכול לראות המון סוגים של ציפורי שיר: עלוויות, אדומי חזה, חכליליות, קיכלים, ירגזים שחרורים ואחרים. אפשרות נחמדה היא לשוט עם המשקפת בנחת לאורך הנחל, מה שמאפשר הצצה לא רעה על עופות המים.

4 דקות מן הכרך הסואן

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2858447,00.html

מינים פולשים

http://campusteva.tau.ac.il/index.php?knowlage=388

עדיין בתל אביב

עמיר בלבן, מהתחנה לחקר ציפורי ירושלים ממליץ לאוהבי עופות הים לבקר בנמל יפו שם נראים לא מעט פרפורים קורמורנים ושלדגונים. עוד הוא ממליץ לחובבי הציפורים להגיע לעמק הנרקסים בגלילות. בעמק, שבינתיים פורחים בו הנרקיסים, ניתן לפגוש דורסים דוקמת עיטי צפרדעים ועקבי חורף, "אה, ויש שם גם המון עורבי מזרע". עורב מזרע, הוא עורב נדיר מאוד שמגיע בלהקות של מאות פרטים. מספר בלבן. יש לו מקור בצורת מעדר, וסביב המקור עור חשוף, "כל היום הוא הולך בשדות מעובדים וחופר באדמה" . עכשיו משירדו גשמים של ממש, אפשר לצפות שם גם לברווזים.

כתבה: נרקיסים בפי גלילות
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2852475,00.html

מידע על המאבק
http://www.glilot.co.il/

מפת סיור

http://www.glilot.co.il/pglilot/prsnt_flier/MAP.jpg

איזה באסה

הבאסה היא למעשה שריד לביצה שהשתרעה במרזבה, העמק המוארך שבין שני רכסי הכורכר של חף השרון. מהביצה הגדולה שהייתה כאן בעבר, נותרה כיום שלולית חורף בה ששרדו דו-חיים וצמחי ביצה נדירים. לאחר מאבק של הירוקים בעניין הוחלט לשמר חלק מהבאסה במסגרת פארק עירוני שמוקם במקום. עדיין נטוש ויכוח בין עיריית הרצליה לבין הירוקים באשר לגודל השטח שישומר (45 לעומת 150 דונם) ולאופי השימור. בימים אלו החלו בהקמת חלקו הדרומי של הפארק, ובכך הצטמצם שטח השלולית.

ברגע שהשלולית מתמלאות מגיעים ברווזים בעיקר ברכיות, גם שרשירים, צוללים (יש ברווז כזה) ובסוף האביב סופיות. יואל חדידה, מהירוקים של הרצליה, מציין כי במקום הרבה דורסים (עיטי צפרדעים) וגם קיוויות. הקווית המצוייצת היא ציפור גדולה מיונה עם ציצית לראשה. לאורך התעלה של מסילת הרכבת ניתן לראות המון עופות מים. בבאסה הרבה חופמים, תמירונים, אווזים, סיקסקים, אנפות וכמובן שגם עורבים. עוד עוף מים שאפשר להיתקל בו באיזור הוא המגלן, בעיני אחד היפים שבעופות, עוף שחור מבריק בעל מקור מעוקל.

שטח פתוח. בין שדרות שבעת כובים לשדרות מנחם בגין בהרצליה, מזרחית לפסי הרכבת.

סופית: יוקם פארק הרצליה ב"באסה"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3341984,00.html

אוכלי זרעים בשפלה

שפלת יהודה משמשת אף היא כר נרחב לחובבי הציפורים. בכל קרחות היער של השפלה ניתן למצוא אוכלי זרעים רבים: חוחיות, תפוחיות, בזבוזים אירופיים, קיכלים ופרושי הרים. באיזור ישנם מעל ל-20 מאגרי מים המושכים את הציפורים ואת האנשים עם המשקפות. עמק צרעה הוא אחד המוקדים הפופולריים יותר באיזור. בעמק, יש קבוצת מאגרים של מי הביוב המטוהרים של ירושלים, ובהם ניתן לפגוש עופות מים, ברווזים, שלדגים, עיייטים, עקבים, נחליאלים, ובשדות האספסת זרונים תכולים (עוף דורס). העמק, מספר בלבן, משמש גם אתר לינה ללהקה בת 15 אלף תפוחיות, ציפור קטנה שהחזה האדום והתפוח שלה נתן לה את שמה, ומי שמגיע לקראת חשכה יכול לראות אותן מתכנסות במאגר ועפות לישון באחד מהפרדסים באיזור. הכי נוח להגיע מכיון קיבוץ צרעה, אחרי הכניסה לקיבוץ לפנות שמאלה ולעבור את נחל שורק אחרי המאגר השלישי. (אפשר להמשיך את הטיול לאורך דרך הנוף המובילה עד לטל שחר).

לא רחוק משם, במאגר חולדה, נמצא אחד מריכוזי הברווזים היפים בארץ. בין היתר ניתן לראות שם את הצחראש – ברווז נדיר בסכנת הכחדה. מאגר חולדה אינו נגיש במיוחד, נגישים יותר הם מאגרי המים של מט"ש איילון הסמוך למפעל המלט של נשר, ומאגר לטרון שמול מיני ישראל, שגם בהם אפשר למצוא ברווזים לרוב.

אם מזג האוויר יאפשר זאת, יתקיים ביום שישי הקרוב (5.1) אחה"צ, תקיים חברת ציפורים ועוד סיור במכוניות פרטיות באיזור בהדרכת אסף מירוז. נפגשים בשעה 12:30 בתחנת הדלק בלטרון

קורבן הצייד: ברווז בסכנת הכחדה עולמית

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3209276,00.html

http://birdsplus.co.il/birdsplus/index.asp

ציפורים ועוד, טיולי צפרות

הולכים לישון בעכו

"כל החוף של עכו הוא חוף יפהפה עם המון חופמאים, והמון שחפים", אומר דן אלון ומציין כי זהו אחד המקומות היחידים בהם אפשר לראות מהחוף יסעורים, ציפור שבדרך כלל נמצאת עמוק בים. בשמורת עין אפק הסמוכה לעכו, וכן בבריכות הדגים של עין המפרץ וכפר מסריק (כניסה בתיאום בלבד), יש הרבה עופות מים. "אני מאוד אוהב לעמוד סתם על החומות של עכו, יש שם הרבה שחפים".

ישנם עוד כמה מיני עופות שהתקבצותם לעת ערב מושכת חובבי ציפורים, אחת מהם היא הדיה, הדורס הכי נפוץ בארץ בחורף. בשמורת כרי נעמן, קצת צפונית לעין אפק יש לינה של 11-12 אלף (!) דיות. "ההגעה לשם קצת מעצבנת, זה בין המוסכים של מפרץ חיפה", אומר אלון, אבל המחזה מדהים. "מי שיגוע בשעה שלוש, יקלל שהגיע לשם, הוא אומר, אבל החל מחצי שעה לפני חושך מתחילה החגיגה. חשוב להגיע בזמן, קצת לפני השקיעה, ולחכות. הדיות, ציפורים שמפוזרות באופן שווה במזבלות הארץ, מגיעות באלפיהן, מרחפות מעל לעצי האקליפטוס, ואחר כך נכנסות לישון בתוך העצים. "זה מדהים ויפהפה לראות".

גם לשם מוציאה החברה להגנת הטבע סיורי מכוניות פרטיות בתשלום. הסיור מתחיל בתצפית בציפורים בשמורת עין אפק, ממשיך לחוף עכו לתצפית על ציפורי חוף עכו ומסתיים "בלינת הדיות הגדולה בעולם". (10.2.07, 24.2.07), 102 שקלים (69 לחבר. כולל דמי הכניסה לשמורה). לפרטים והרשמה: החברה להגנת הטבע 03-6388688, 057-2003030


דיות בדרום

לינה נוספת של דיות יש ליד פנימיית אשל הנשיא, בצפון הנגב. אם באים מכיוון צומת להבים, פונים שמאלה בצומת הנשיא ומיד אחרי הגדר של אשל נשיא יש חורשה קטנה ומעליה אלפי דיות. ישנם דיווחים על דיות שמגיעות ללן בדודאים מאיזור שפלת יהודה, אך רבות מהן סועדות את לבן במשך היום במזבלה, כלומר באתר הפסולת דודאים הסמוך. בכלל, אתרי פסולת בדומה למאגרי מים או שפכים, הם תמיד אתרי צפרות מעניינים (אם כי לא ריחניים). אתר דודאים הוא גם אחד המקומות בהם ניתן לראות את מעופם המרהיב של הזרזירים.

הזרזירים חוזרים

פעם היו הרבה מאוד זרזירים חורפים בארץ. מיליוני זרזירים, הגיעו בכל שנה מאירופה לישראל, והטבעות על רגליהם העידו שהגיעו כולם מרוסיה. בשנים האחרונות הם פשוט נעלמו מסיבה לא ברורה. "יש מי שחושב זשה בגלל האסון בצ'רנוביל' אומר אלון, אבל אני מטיל בזה ספק. הבשורה הטובה לחובבי הציפורים היא שבשנה שעברה החלו לחזור.

המרשים ביותר בציפור השחרחורת הוא תמרוני התעופה הקבוצתיים שלה. הזרזיר נוהג להתקבץ לפני הלינה בקבוצות של אלפי פרטים בלהקה אחת צפופה וגדולה.להקת ענק פונה כאיש אחד מפה לשם, ויוצרת באוויר צורות של כדור המתחלפות בצורות משפך וכיוצא בכאלה תרגילים. כל זאת בצפיפות מבלי להיתקל אלה באלה. פעם היו ענני ענק של זרזירים מכסים את השמיים, בינתיים מדברים על להקות של 25 אלף פרטים "בלבד". אפשר לראות את המאסות שלהם אומר אלון, "רואים את המסכים האלה שמשתולילים באוויר, זה פשוט מטרף".
זרזירים יש באגמון החולה, לינה גדולה באלי-עד שבגולן, ובאתר דודאים הנ"ל. יש דיווחים על זרזירים בתל אביב ובירושלים. לינה גדולה של זרזירים יש ליד בית יד לבנים במרכז באר שבע (25 אלף פרטים).


ציפורים מיוחדות בדרום, ועוד

פארק ירוחם הוא אחת מתחנות הראשונות של הציפורים אחרי אילת, אומר צביקה ידור מחברת ציפורים ועוד, "זה קצת כמו נווה מדבר גדול". ידור, יועץ בטיחות בדרכים במקצועו,הוא חובב ציפורים מושבע המפיק טיולי צפרות כעשר שנים. רוב טיולי החברה היוצאים פעם פעמיים בחודש הם טיולי אוטובוס. מאחר שמדובר בהליכה מינימלית, מתאימים הטיולים לצעירים מאוד ולמבוגרים מאוד כאחד. הטיולים הבאים הם לשפלת יהודה (ע"ע), טיול לבריכות מים ברמת הגולן, וטיול לריקוד החוברה. החוברה היא עוף גדול וטריטוריאלי ("משהו בין תרנגולת לתרנול הודו") שחי באיזור ניצנה, ריקוד החיזור של זכר החוברה היא תופעה מדהימה של סוף החורף, הוא אומר.

בפארק בירוחם אפשר לראות בין היתר עופות מים רבים ברווזים ואגמיות, זרונים ושאר דורסים, ציפורי שיר למיניהן ירקונים ונחליאלים צהובים (בעיקר בסתיו). "כל שנה כמעט יש שם פורפיריה, מעין תרנגולת כחולה עם מקור אדום וכף רגל מאוד גדולה. ציפור שאם מישהו מצליח לראות בארץ, זו חגיגה גדולה". הפארק אולי קצת מוזנח, אומר ידור, אבל מי שאוהב ציפורים בא לשם ובהחלט נהנה. "בהחלט אפשר להעביר שם כמה שעות בהנאה צפרית".

http://birdsplus.co.il/birdsplus/index.asp

ציפורים ועוד, טיולי צפרות


חוף כרמל

חוף הכרמל הוא אחד אתרי הצפרות הקלאסיים בארץ. בדרך כלל קוראים לו מעגן מיכאל, אבל לכל אורך החוף מבריכות הדגים של מעגן מיכאל, ומעיין צבי דרך שמורות דור, ונווה ים, עתיר בבריכות העמוסות עופות מים: שחפים חופמים וברווזים. זה אולי המקום להזכיר שבכלל חוף הים הוא תמיד מקום חשוב מחינה אקולוגית, ומעניין מבחינת ציפורים. הרי ניתן לשבת גם בבית קפה בחוף תל אביב ולראות פסים של קורמורנים חולפים. אפשר לומר שקו החוף הוא אתר צפרות אחד ארוך, או אפילו לקבל את האמירה של לידור, שכל הארץ היא אתר צפרות אחד ענק. "אימפריה". ישראל, לא זאת בלבד שנמצאת על ציר הנדידה של העופות מאסיה ומאירופה לאפשריה וחזרה, אלא משמשם הן כגבול צפוני לאיזור התפוצה של מינים רבים והן כגבול תפוצה דרומי למינים אחרים. מספר מיני עופות הבר שיש בארץ הוא אדיר ביחס לשטח שלה. "אנחנו לא יודעים להעריך את זה".

מלבד הסיור לחוות חפציבה המשולב בביקור בחוף הכרמל מקיימת החברה להגנת הטבע סיורי מכוניות בתשלום המשלבית את חוף הכרמל עם סיור צפרות בחורש הכרמל וברמת הנדיב (כולל צפייה בטיבוע ציפורים ותצפית על מגוון ציפורי השיר והחורף). 75 שקלים (51 לחבר). פרטים והרשמה: החברה להגנת הטבע 03-6388688, 057-2003030
————————————

לוטן

http://www.kibbutzlotan.com/creativeEcology/birdReserve/index.htm

http://www.birdingisrael.com/

נכתב על ידי גילי בתור כללי ב- 11:29

אין תגובות »

« העמוד הקודם  לפוסטים הבאים »