דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
10 דצמבר, 2008

על חשיבות המפלגות הירוקות

בפעם הראשונה בה ביקרתי בכנסת (אני לא עושה את זה יותר מדי, שלא תבינו), היה דיון על חוצה ישראל. דיון מגוחך למדי. באיזה שהוא שלב, אולי בפינת העישון, אמר לי איתן כבל משהו כמו: גם אני ירוק, אבל אני לא מבין למה…

האמנתי לו שהוא התכוון לזה שגם הוא ירוק. מבלי ששוחחתי איתו מאז, אני משוכנע שגם היום יאמר לכל שואל שהוא בעד איכות הסביבה. עם זאת, אין לי מושג מה הוא, חבריו או עוזריו מבינים בנושא. דבר אחד אני יודע – בשנים שעברו מאז לא קראתי או שמעתי מפיו דבר אחד שגרם לי לחשוב שהוא הפנים משהו מהמחשבה הסביבתית. והוא באמת רק דוגמה.

חברי הכנסת רוצים להיות ירוקים. באמת רוצים, אבל לרצות זה לא מספיק. הם באמת רוצים, אבל רק בודדים מהם באמת יכולים להצליח בכך, הם עסוקים בדברים אחרים, ובעיקר – אין להם מושג ירוק.

חלק מהעניין הוא שבשביל להבין את החשיבה הירוקה לעמקה, צריך גם קצת להיות ירוק, להשתמש בתחבורה ציבורית ובאופניים, להפריד אשפה, לטייל בטבע, לחיות בלי טלוויזה, כל מיני דברים שחברי כנסת לא עושים על פי רוב. המחשבה הירוקה נגזרת גם מהאופן שבו האדם מתנהל, לא רק מהדברים שהוא שומע וקורא. הם רוצים להיות ירוקים, חברי הכנסת אבל הם לא ממש מבינים על מה הם מדברים. יש מעטים שמבינים: משה גפני, דב חנין, מיכאל מלכיאור, עמרי שרון ואחרים, אבל לרוב המוחלט של חברי הכנסת אין שמץ של מושג ירוק, וללא מפלגה ירוקה בכנסת – שלא רק תקדם חוקים סביבתיים, אלא גם תבחן בעין ירוקה חוקים אחרים – גם לא יהיה להם.

מעבר לכך, גם אם נמצא איזה לוביסט סביבתי שלוחש על אזנם את התשובה הנכונה, כשזה מגיע להחלטות, משום מה כמעט תמיד יש מה שגובר על השיקול הסביבתי. פעם אחר פעם מכפיפים נבחרינו שיקולים אחרים להחלטותיהם, לעיתים אלה שיקולים ערכיים, לעיתים אלה שיקולים פוליטיים, אבל הסביבה בה אנו חיים תמיד בסוף. תיכף לא נשארת לנו ארץ להילחם עליה אבל תמיד הביטחון קודם, הכלכלה קודם, הדת ומדינה קודם, ההתיישבות קודם, ההתחייבויות הפוליטיות והמגזריות קודם.

הכנסת האחרונה הייתה מהירוקות שידעה ישראל אם לא הירוקה שבהן, אבל זה לא עושה אותה לירוקה. נוהגים לתת את הקרדיט לדב חנין על העבודה הבאמת מצויינת שעשה בנושא (הוא בכל זאת בא מארגוני הסביבה). עם זאת, הקרדיט מגיע בעיקר לציבור. הפוליטיקאים שלנו רגישים לרחשי הלב של הציבור ובעיקר למגמות ההצבעה שלו, ואולי לתודעת חלקם מתחיל לחלחל המשבר הסביבתי (שהמשבר הנוכחי בשוקי ההון הוא חלק ממנו). עם זאת, הכנסת היוצאת, ובוודאי שהממשלה היוצאת הייתה מאוד רחוקה מלהיות ירוקה. אולי גם אתם שמתם לב שברגע האמת, חלק ניכר מהחוקים הסביבתיים שעברו כאן לאחרונה, לא זכו למתנגדים. חוק המזהם משלם, למשל, עבר פה אחד בתמיכת 34 חברי כנסת, אבל מה חושבים 86 החכי"ם האחרים? החוק עבר, אבל עם כזו תוצאה מי יתקע לידינו ששלוחיהן של המזהמות אינם הרוב בכנסת היוצאת? ומי ידאג לזה שהחוק גם ייאכף?

מי שמנסים להציג את רעיון המפלגה הירוקה כמפלגה סקטוריאלית, לא מבינים מהחיים שלהם, או גרוע מזה, מנסים לבלום את המהפכה הירוקה בשקרים. התפישה הירוקה היא תפישה כוללת הנוגעת לכל תחומי החיים, לכל תחומי החקיקה, ולכל משרדי הממשלה. היא אינה משהו שמתחיל ונגמר במשרד להגנת הסביבה, אלא קשורה קשר עמוק לנושאים כמו תחבורה, תשתיות ואנרגיה, בריאות, חקלאות, תעשייה, תכנון ובנייה, ובוודאי שכלכלה וחברה. טועה ומוטעה, מי שחושב שלבחור במפלגה ירוקה פירושו להצביע עבור עוד מה עצים, ואיזה מין נכחד של גרבילים.

נמאס כבר ממפלגות שהן "גם ירוקות", אלה בדיוק כמו המפלגות שהן "גם חברתיות", ירוקות במצע ובמערכת הבחירות, אבל כשזה מגיע לעשייה אין להן יותר מח"כ אחד או שניים להתהדר בעשייתו הסביבתית. עוד מעט זה יתחיל וכוווווולם שוב יספרו לנו כמה אכפת להם מהסביבה. מסעות הפרסום יציפו אותנו במסרים של פרחים ופרפרים רק על מנת להשקיט את המצפון של כל אותם 15 מנדטים ששוקלים להצביע ירוק (זו הערכה אישית: 8 מהגמלאים, 3 שהצביעו לשתצי המפלגות הירוקות המפוצולות בפעם שעברה פלוס אפקט ההתחממות הגלובלית).

כמו תמיד ההבטחות האלה יעלו בעשן למחרת הבחירות. מישהו באמת מאמין שדווקא באביב הקרוב יתחילו אותם אנשים להתחיל להעביר מיליאדים מסלילת כבישים מיותרים לשיפור הקיים ולמסילות? מישהו באמת חושב שדווקא ממש אחרי הבחירות האלה יינתן לפתע תקציב של ממש למשרד להגנת הסביבה? מישהו באמת קונה את זה שדווקא חברי הכנסת ה-18 יהיו אלה שיגידו לתאגידים הגדולים 'סליחה, אבל אתם מפסיקים לזהם ולהרוג לנו ילדים מסרטן'. הם נורא יירצו, אבל שוב ייצא להם מהפה אותו דבר: נורא רצינו, אבל יש משבר כלכלי, הסביבה תחכה.

בשביל שנתחיל לנשום אוויר נקי, בשביל לעצור את תוכניות המדינה להגדיל את השימוש באנרגיות מזהמות בעשור הקרוב ב-60% לפחות (!), בשביל לעצור את הכרסום הבלתי פוסק בשטחים הפתוחים, את הפגיעה בטבע, את זיהום המים ואת בזבוזם הבלתי פוסק, כמו גם את השימוש המופרז בכימיקלים בחקלאות שאת תוצריה כולנו אוכלים, צריך כוח פוליטי שמחוייב לנושא הזה. לנושא הזה ולשום דבר אחר, כוח פוליטי שאין לו התחייבות או מחוייבות לקידום אג'נדות אחרות, כוח פוליטי שנמצא שם בשביל דבר אחד: לעשות כל שביכולתו על מנת שגם לנכדים ולנינים שלנו תישאר ארץ לחיות בה.

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום רביעי, 10 דצמבר, 2008 בשעה 10:32 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>