קשה לומר אם הוקמה גדר ההפרדה במדבר יהודה. מה שכן קרה הוא שבשנייה האחרונה של שנת התקציב, שפך הצבא עשרות אלפי טונות של בטון על קו הגבול הישן. שתיקת ארגוני הסביבה זועקת ומובנת: כולם יודעים שהאלטרנטיבה גרועה עשרות מונים, וחוץ מזה – אף אחד לא באמת שואל אותם

"יכול שאם זה סתם מופיע במדבר אז כולם היו מתנגדים", מתמצת את העניין מנהל בית ספר שדה כפר עציון, ירון רוזנטל, "אבל כשכולם מכירים את האלטרנטיבה, הם מרוצים". כשהוא אומר 'זה', הוא מתכוון למכשול שהוקם בדרום הר חברון מתחת לאפם של ארגוני הסביבה.

לפני שנתיים בעקבות לחץ ציבורי כבד שהופעל בתביעה לעצור את העבודות להקמת מכשול ההפרדה במדבר יהודה ולבחון הקמת “גדר וירטואלית” (אמצעים אלקטרוניים לאיתור מסתננים), עצר שר הביטחון, עמיר פרץ, את העבודות והורה על בחינת חלופות לגדר. החלופות אמנם לא נבחנו, אבל בינתיים ההתפתחויות באיזור עזה העבירו את תקציב הגידור לפיקוד דרום. הסטטוס קוו בין מערכת הביטחון לבין ארגוני הסביבה היה שלא בונים את החומה במדבר יהודה לעת עתה (ראו כתבה במסע ישראלי מדבר יהודה).

למרות זאת, בסוף דצמבר צץ פתרון תחת אפנו: רועי שרון מדווח במעריב כי 27 אלף טון בטון נשפכו למכשול בטון באורך תשעה קילומטרים. "מדובר במכשול טקטי-מבצעי שהוקם על מנת למנוע את תופעת השהייה הבלתי חוקית והחדירות מסכנות החיים לעורף ישראל", הסביר דובר צה"ל את הקמת ציר התנועה ומחסום הבטון שלצדו. "המכשול נבנה לאחר עבודת מטה ממושכת" הוסיף, "ותיאום שוטף אל מול רשות הטבע והגנים". ברשות הטבע והגנים מתפתלים באי נוחות, איש לא תיאם את זה איתם, אבל הם לא מעלים בדעתם לומר שדובר צה"ל משקר.

בשטחים, רשות הטבע והגנים כפופה לצבא (ליתר דיוק, קצין גנים לאומיים ושמורות טבע הוא המנהל את השמורות), אך גם בתוך הקו הירוק עושה הצבא בארץ כרצונו. את האישור התכנון נתנה הוועדה למתקנים בטחוניים (ולמ"ב), ועדה סודית סגורה בת שלושה חברים שאין בה כל נציגות ציבורית, או הליך תכנון מסודר הכולל התנגדויות ובחינת חלופות.

מבחינה סביבתית טהורה השד אינו נורא כל-כך. קשה לומר שמדובר בפגיעה אקולוגית אנושה, יונקים גדולים יכולים לעבור את המכשול, וגם לא כל כך גדולים. ככל שמינים קטנים יותר מרחב המחייה שלהם קטן וההשפעות האקולוגיות של החיץ הן כל-כך ארוכות טווח, שככל הנראה אין לזה משמעות. לא יהא זה מוגזם לומר שקיטוע של כל כביש הוא גרוע מזה של המכשול החדש. על-פי הדיווח אפילו נבנו לאורכו מעברים לבעלי חיים.

אפשר היה לומר שזו הסיבה לשתיקת הארגונים, אך קשה להתעלם מהתחושה שהשתיקה פוליטית: המכשול הוקם בתואי הקו הירוק, ונדמה שעם זה יש לחלק מאנשי הסביבה הרבה פחות בעיה. אפשר היה לצפות מבעלי התפקידים הציבוריים להשאיר את דעותיהם הפוליטיות בבית ולמלא את תפקידם בשמירת הטבע נאמנה, אך זו לא הפעם הראשונה שהירוקים ירוקים עד שזה מגיע לקו הירוק, ואז הם מחליפים צבעים.

"אני לא יודע אם הדבר הזה נחוץ או לא", אומר רוזנטל, "אבל בוא נגיד שזה הרע במיעוטו". התקווה היא עתה שהמכשול החדש יקבע את המצב, וימנע את הקמת המכשול הגדול שעדיין מאיים להחריב את המערכת הטבעית החשובה של מדבר יהודה. "זה פסיכי הגדר הזו באמצע המדבר", אומר רוזנטל. הדבר המזעזע ביותר לדבריו הוא שכאשר פנה למערכת הביטחון ואמר שגדר אינה הפיתרון, אמרו לו שאם במדבר יהודה ימצאו פיתרון מיוחד, ישאלו אותם על כל מטר מהתוואי האם אכן היה נחוץ. "זו תפיסה מקוממת, שהאידיאולוגיה של פקידי ממשלה שמקבלים משכורת מאיתנו היא לא לחשוב. הרבה יותר נוח לא לתת תשובות על כל מקום, אז אומרים הכל נחוץ וזהו. לכן גם במדבר יהודה בחרו בפתרון של גדר".

הגדר, טוען רוזנטל, הפכה לעגל זהב. "אתה לא משקיע מאות מיליוני שקלים בשביל לנסות למנוע מוות של שני אנשים פעם ב-5 שנים", הוא אומר, זו התסכלות מאוד צינית וקרה ואנשים מאוד נרתעים ממנה, הוא מסביר, אבל בנושא הגדר זה בדיוק העניין: אם היו שמים את הכסף הזה בתרופות או במאבק בתאונות דרכים היו מצילים הרבה יותר חיים. "הגדר לא בנוייה כבר 5 שנים, וחוץ מהסיפור בדימונה, לא היה פיגוע אחד", מזכיר רוזנטל, "הנה, בגוש עציון אין גדר, ולא היה אף פיגוע". (טפו)

מדברים על 7.5 מיליארד שקלים שהוצאו על הכאילו הפרדה של מכשול ההפרדה. זה שורש ההרס שידעה שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל. כסף. אם תשאלו אותי, הכסף הוא גם הסיבה לכך שמישהו שפך 27 טון בטון אי-שם על הקו הירוק בסוף דצמבר, ימים ספורים לפני סוף שנת התקציב. תקציבים הרי חיייבים לנצל עד תום, תשאלו כל מי שמבין בזה משהו.

קישורים:
27 אלף טון בטון: החומה שהופיעה באמצע המדבר

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/828/797.html

מכשול ההפרדה במדבר יהודה. תמונת מצב

http://gilisoffer.com/WP/?p=150

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »