דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
14 ינואר, 2007

צפרות בחצר האחרורית. ציפורי בר בחצר הבית

"בסביבת הבית יש לפחות 30 מינים לא נדירים", אומרת שלומית ליפשיץ, מנהלת שותפה במרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, בהתייחסה לאיזור מרכז הארץ. מי שמשוטט במשך יום, יכול לפגוש את רוב הציפורים מבין השלושים, היא מציינת. חלקן ציפורים חורפות, כאלו שחיות בארץ רק בחורף. המפורסמת שבהן היא הנחליאלי, אך גם אדום החזה, העלווית, הסבכי שחור הכיפה, הפרוש המצוי, הזרזירים, והדוחל ברשימת החורפים,שאפשר למצוא בחצר, אחרות הן ציפורים שנמצאות כאן מסביב לעונות השנה.

כותב שורות אלו, ממש לא צפר אבל בכל זאת אחד שמבדיל בין יונה לבין צוצלת, צלל קצת לעניין הזה בתקופה האחרונה. האמת? פתאום נפתח לך מול האוזניים, עולם שלם שלא נתת עליו את הדעת. כשמתחילים להתבונן בחצר בעדשה טובה, או במשקפת, מגלים שיש מגוון בין כל הקטנים הללו. גם אצלי, גיליתי פתאום, יש פרושים, עלוויות, פשושים, וירגזים צהבהבי כתפיים ויפי שיר. ל אניסיתי, אבל אומרים שמומלץ לחזות בציפורים מוקדם בבוקר. הציפורים ישנות משקיעה עד זריחה, מאבדות די הרבה אנרגיה בגלל הקור, ובבוקר כשהן מחפשות מזון קל יותר להבחין בהן.

את המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, להלן המרכז, הקימה לפני כשנתיים וחצי, ליפשיץ יחד עם דורון להב, שכמוה, חלם לייבא לארץ את הרעיון שבעולם כבר קיים שנים. "מה שקרה הוא, שהיה לי הרעיון הזה, כבר מזמן, עוד כשעבדתי במרכז הבינלאומי לחקר נדידית הציפורים", מספרת ליפשיץ, צפרית מזה שנים ארוכות, "אבל זה לא יצא לפועל". מישהי שהכירה, אמרה לה שיש עוד מישהו שמעוניין בארגון פעילות שכזו, וכך הכירה את להב.

"הרציונל שלנו הוא שכל אדם יכול לפעול בסביבה שלו לטיפוח מגוון של בעלי חיים. ובעל החיים הכי בולט בסביבה שלנו הן הציפורים", מסבירה ליפשיץ. המרכז לא רק מקדם את ההיכרות של הציבור עם ציפורי הבר שבסביבתו ואת שמירת מקומות הקינון והמחיה שלהן, אלא גם מעודד הקמת פינות האכלה ושתייה לציפורים בחצרות הבתים, במוסדות החינוך ובגנים ציבוריים. ליפשיץ עובדת הרבה בנושא במוסדות החינוך, אך מדגישה כי מרביתה של פעילות המרכז נעשית ללא תשלום, "מתוך אמונה שזה משהו שנכון לעשות".

החודש, מקיים המרכז זו הפעם השנייה את "שבוע ספירת ציפורי הבר שבקרבת משכנות האדם". שלא כמו מפקד ציפורי המים של רשות הטבע והגנים הלאומיים, זהו מיזם פרטי והתנדבותי לחלוטין, שאין חשש לביטולו. מטרת הספירה היא לייסד מסד נתונים רב שנתי שיאפשר מעקב אחר שינויים בגודל אוכלוסיות הציפורים, התנועה שלהם ממקום למקום, ואת השפעתם של מינים פולשים. באנגליה ובארה"ב עושים את זה הרבה שנים. "ככה גילו באנגליה את היעלמות הדרורים". מתברר כי הדרור הבית, המין הכי נפוץ ליד משכנות האדם, הפך באנגליה למין אדום, מין בסכנת הכחדה. "בשנה שעברה קיבלנו 250 טפסים, והשנה אנחנו מקווים לקבל פי 10 מזה", אומרת ליפשיץ.

כל אחד יכול להשתתף בספירה, משך הספירה עצמה הוא 20 דקות, וזה מצריך בעיקר סבלנות והתבוננות. את רשימת הציפורים הנסקרות ותמונותיהן, אפשר למצוא באתר המרכז. "זה אמצעי שמאלץ אותך לעשות משהו שהוא מאוד כיפי, וגם נותן תחושה שאתה עושה משהו בעל ערך של תרומה למדע", אומרת ליפשיץ, ומבהירה מיד שזה לא סקר מדעי של ממש,שנעשה על בסיס התנדבותי לחלוטין. "יש לזה גם חשיבות חינוכית".

מלבד הניסיון לקוב אחר האוכלוסיות מקדמים במרכז טיפוח סביבה ידידותית לציפורים. אפשר לעשות גינון ידידותי לציפורים, היא אומרת, למשל לשתול צמחי צוף שיימשכו צופיות, או צמחים עם פירות עסיסיים שימשכו בולבולים. מקור מים קטן גם הוא מוקד משיכה לציפורים שתמיד יישמחו למקום לשתות ולהשתכשך בו.

אחד המומחים בתחום בארץ הוא עמיר בלבן, מנהל התחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע. "אני מה שנקרא מקרה קיצוני" , מעיד על עצמו בלבן, "אני חובב אדוק של העניינים האלה, עד הגעת לעימותים עם בני המשפחה על מראה החצר". הוא אומר שהוא משתדל שהחצר לא תיראה כמו חירייה, ואשתו מחרה אחריו שהיא נראית כמו עוטף עזה. אבל ציוצי ציפורים יש גם יש שם בבית.

עיקר חילוקי הדעות הן סביב מיני הצמחים שבוחרים לגינה. "הכלל הוא שילוב מושכל בין מינים שטובים לאדם לבין מינים שטובים לציפורים. אלו אגב, יהיו מינים מניבי פרי תאנה היא להיט, שסק – נהדר, עץ תות – מדהים. וגם תפוחים, הן על העץ והן על הקרקע, אם כי חשוב לוודא שאויביהם המסוכנים של ציפורי החצר – החתולי הבית – אינם בסביבה. זו ההזדמנות לציין כי חובבי הציפורים היו מצפים מאיתנו, בעלי החתולים, שניפתר מהם, ולכל הפחות שנענוד על צווארם פעמון קטן שיימנע מהם לצוד את הציפורים. בלבן, בכל אופן, "משחיל מחרוזות של דברים טובים" לציפורי החצר שלו: פירות ובחורף גם בוטנים (בקיץ זה חונק את הגוזלים!). אולי יש שם גם קצת חילוקי דעות באשר למה שזורקים בחצר: את היבחושים שמרחפים מעל לפירות בחצר אוהבות מאוד עלוויות החורף.

הגדילן, הנחשב לצמח מעזבות, הוא קוץ שגדל באדמות מופָרות ונותן זרעים עתירי שומן, וכנראה בעלי טעם משובח לציפורים כמו חוחית וירקון שפושטות על הקוץ ,מעיפות את המצנח, מקלפות ובולעות את תוכו. האופן שבו הוא מגדל גדילנים טבעי מאוד: "אני נותן לכלבה שלי לחרבן בפינה מסויימת של הגינה, ואז הם צומחים לגובה מדהים". גובה מדהים, אגב, זה מעל שני מטר, בדיוק בגובה של חלון הבית. "כך אני יכול עם הקפה של הבוקר לצפות בירקון שקרני השמש הראשונות של הבוקר, מזהיבות את צבעו הירוק, ואם כיוון הרוח נכון, ציציות הזרע שמנפה הירקון מרחפות להם לאטן על ריפוד הספה". ראו הוזהרתם: צפרות יכולה להיות שריטה עמוקה ביותר. הירקון והגדילן, אגב, מככבים על שערה של "חוברת בשביל הטבע בעיר", שכתב בלבן עבור המשרד לאיכות הסביבה וגופים נוספים, ושניתן להוריד מאתר האינטרנט של המרכז. בחוברת, מידע רב, על הציפורים העירוניות ועל הדרכים להכירן.

דוגמא נוספת, שמביא בלבן הוא פיזור של אדניות עם אדמה ללא צמחים על אדן החלון שמושכות בזים מצויים או צוצלות. קינון של צוצלת, זה שתי נקודות, מתבדח בלבן, "בז מצוי זה ניקוד מלא, 10 נקודות. זה עוד לא הצלחתי, צוצלת כן". כמו תמיד, שיחה עמו מזכיר כי עירק העניין הוא התנהגותם של העופות – לא אופיין. על חלון המטבח שלו, הוא מספר, מאפיל שיח שאינו יודע את שמו "מין גר", שכבר שלושה חורפים הוא מבטיח לעצמו להוריד. "לפני יומיים ראיתי את השחרור והשחרורה אוספים בוץ, וזרדים לבניית הקן, ומבטלים לי בשלישית את התוכניות לפנות לי את השיח הזה. אבל מכיוון ששירתם כל כך יפה, אבל אני מוכן שהמטבח יהיה חשוך, אבל ששירת השחרור תעיר אותי". שירת השחרור, אגב, מעירה אותו, בין היתר בזכות העובדה שזה האחרון נעמד מדי בוקר שר על הצלחת הלווין של השכן המגבירה את הקול. וגם כי בלבן הוא אחד ששומע את הציפורים. "לקום עם שירה כזו בבוקר, זה כמעט כמו החוויה של הירקון בסלון".

"ההאזנה היא חלק מאוד משמעותי מההתבוננות בציפורים", אומרת ליפשיץ, ומפנה את תשומת הלב לכך שב פינת הילדים באתר האינטרנט של המרכז, אפשר ללמוד לזהות את קולות הציפורים באמצעות משחק. יש המון אתרים שאפשר להיכנס אליהם לשמוע קולות ציפורים, למשל באתר של יובל דקס (http://birds.co.il) יש גלריית קולות. "את הירגזי בחצר שלי אני בדרך כלל שומעת, והרבה פחות רואה, וגם הצופית תמיד מצהירה על זה איכשהו בשירה כשהיא באה". ככלות הכל כך מתקשרות הציפורים ביניהן.

"מין מדהים" אומר בלבן על הצופית, במקור מין של נאות מדבר שנפוץ לערים. הצופית מחפשת את קרבת האדם מאחר שהארכי-אויב שלה הוא הבולבול שנוהג להמתין שהיא תבנה את הקן, ואז יורד לה על הקן ולוקח ממנו את כל חמרי הבניין. "רק מה? קטנה קטנה אבל חכמה, היא יודעת שהוא לא יתקרב לבני אדם, ולכן בונה קנים במרפסות". יש סיכוי מצויין, הוא אומר, שמטפס במרפסת יביא צופית, וכך גם יערה איטלקית, מיני תקומיות, היביסקוס, וגם מינים כמו שקד המקדימים לפרוח. אפשר גם לים מתקני האכלה של מי סוכר לצופיות חובבות הצוף. אמנם לוקח להן קצת זמן למוד לשתות מהם, אבל בסוף הם באות. "פעם, כשזה עוד היה באופנה, לפעמים הן היו מקננות אפילו על אהיל מקרמה בסלון", מספר בלבן, שממש שוקל לקנות אהיל מקרמה שכזה באיזה שוק יד שנייה. ראו הוזהרתם.

ליפשיץ דווקא מעידה על עצמה, שעשתה מעט מאוד שינויים בחצר שלה עצמה. יש שם בריכה קטנה, ומתקן בו היא שמה מזון לציפורים, והיא גם שתלה בחצר היביסקוס, עצי הדר, ויערה על מנת למשוך את בני הכנף, ומדי פעם היא נותנת להם לחם, משפדת תפוח או אפרסמון על איזה ענף. אבה, והיא גם שמה תיבת קינון שירגזי מקנן בה, "שמתי גם את הכלי לצופיות והם באו לשתות, עכשיו אני מתעצלת אז אני לא שמה".

כל העניין הזה אנו בשביל הציפורים, אלא בשבילנו, מדגיה ליפשיץ, אם כבר שמים מתקנים, אז כדאי לעשות זאת במקום שרואים אותם, ובעיקר להאכיל את הציפרים באיזה סוג של אחריות, לא להפריז. להוציא להן אוכל מדי פעם, לא כל יום. "הרי כל ציפור יוצאת כל בוקר לסיבוב יומי, בין תחנות האכילה שלה", היא אומרת כאילו שזה מובן מאליו. מתבבר שציפורים רבות (כל עוד הן לא טריטוריאליות כמו אדום החזה למשל) יוצאות לסיבוב כזה, ולפעמים הן אפילו מתאימות אותו לזמן מסויים בו מגיע המזון. בגני הטבע באבו כביר למשל ניתן לראות להקות של ציפורים שבאות ונעמדות, לקראת שעת ההאכלה, גם אם העגלה עוד לא יצאה לדרך. אם יש מזון – הן אוכלות, אם לא – הן ממשיכות הלאה. מאחר שהן הולכות לאותם מקומות לחפש אוכל, יכולים לעבור אפילו כמה שבועות עד שהם יגלו את מקור המזון החדש. במוסדות חינוך, הגעת הציפורים לתצחחנת האכלה חדשה שכזו, מספרת ליפשיץ, הוא תהליך בפני עצמו. "יש הרבה מיומנויות ואפילו ערכים, שלומדים דרך זה, הילדים קוריאם לזה 'עדינות. לצפות בעדינות' , סבלנות היא מאוד מאוד משמעותית בתחום הזה.

ספירת ציפורי הבר שבקרבת משכנות האדם ינואר 2007, תתקיים בשבוע שבין ה23 בינואר לבין 3 בפברואר. בגני רמת הנדיב שבזיכרון יעקב יערכו בכל השבתות של ינואר ובט"ו בשבט (3.2 ) סיורי צפרות כהכנה לספירה. פרטים והרשמה בתחנת המידע 6293333 – 04


+++++++ הכי מעניין, הקינון ++++++++

הן יפות כנף, הן שרות כל אחת את שירתה המיוחדת, אבל התנהגות הציפורים מרתקת לא פחות את בני האדם,שבעיקר מתחברים למה שהם יכולים להזדהות איתו: הקינון וגידול הצאצאים, "זה נושא שמדליק הרבה אנשים", אומרת ליפשיץ, "אנשים מתחברים בעיקר לעניין של הקינון, גידול ילדים כל זה, זה מעורר כל מיני רגשות".

אפשר לראות קינון שמתרחש מול מצלמות אינטרנט ( בקמפוסטבע, בלטרון, ורבים עושים זאת, אבל יש מי שמתמזל מזלו לעקוב אחרי קינון של ירגזי או צוצולת בחצר. "בעיני זו תופעה שממש מרגש לראות", אומרת ליפשיץ, ומספר שבעונת הקינון כמעט ואין יום בו היא לא מקבלת טלפון בעניין: 'מצאנו פה גוזל ושם גוזל, מה לעשות'?

סיפור מיוחד הוא סיפורן של אם ובת מהרצליה שבמרפסת ביתן החליט לקנן בשנה שעברה זוג צופית. "אני מקבלת טלפון, אולי אני יכולה לבוא ולעזור כי יש להם קן של צופיות במרפסת, והגוזלים כל הזמן נופלים ממנו", מספר ליפשיץ ומוסיפה שהצופית אמנם באה לשם לבד, אבל בבית התעניינו ועקבו אחר הקינון ובקיעת הגוזלים. "הגוזלים נפלו מהקן, והן החזירו אותם, הגוזלים נפלו והם החזירו אותם". משלא הבינו מה קורה, וקראו לה לעזרה.

"ישבתי שם 3 שעות עם מלמה וראיתי את זה", מספרת ליפשיץ. כשבדקה את הקן, גילתה שהיו בו רימות, שהציקו לגוזלים שפשוט קפצו שוב ושוב מן הקן לרצפת המרפסת.ולהורים לקח זמן להבין שהם צריכים להאכיל את הגוזלים על הרצפה, ויחד עם הנפילות הרבות, מת גוזל אחד משלושה. בני הבית אלתרו קן: לקחו סלסלה, ריפדו אותה קצת ותלו אותה באותו מקום. את הגוזלים הכניסו לקן המאולתר, ואת ההתרגשות הגדולה סביב העניין, והשאלה האם הגוזלים ישרדו, תיעדה ליפשיץ במצלמתה. בסוף אחד שרד.

אפשר גם יותר מאשר רק לקוות שציפור שיר תקננן במקום קרוב שניתן גם לצפות בו. אחד הדברים שניתן לעשות על מנת להתקרב לציפורים, ובעיקר על מנת לנסות ולקרב את הציפורים אלינו הוא לבנות תיבת קינון לציפורים המקננות בחורים. יש ציפורים שלא בונות קן זרדים, אלא מקננות בחורים, ובהן סמל המרכז, הירגזי.

עכשיו הזמן לעשות את זה. אמנם עד תקופת הקינון באביב ישנם כמה חודשים, מסביר דורון להב בעמוד המוקדש לעניין באתר המרכז אותו הוא בנה ומפעיל, אבל רצוי להרגיל את הציפורים לנוכחות תיבת הקינון, ולדאוג שהיא תהיה שם לפני סוף ינואר. עניין נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא שאם אפשר שווה למקם את התיבה כך שיהיה אפשר לראות אותה מהחלון. אמנם לא שומעים את שירת הציפורים דרכו, אבל הוא אחלה מסתור, וכך פשר לראות אותן מקרוב ממש.

גם הצבת תיבות קינון הוא עניין שעדיין אינו נפוץ כל כך בארץ. באנגליה למשל מצויין מדי שנה השבוע הלאומי לתיבות קינון (National Nest Box Week), ושיטוט קצר ברחבי האינטרנט מלמד שבעולם תיבת קינון היא מוצר שאפשר לרכוש במקומות רבים. אפשר גם לרכוש אותן מהמרכז עם זאת, עם שתי ידיים לא שמאליות במיוחד, פשיט מסמר, ומקדח גדול, זה לא ממש מסובך לבנות אחת כזו לבד. באתר המרכז תמצאו הנחיות לבניית תיבות קינון מלוח עץ, ולא פחות חשוב: טבלה המציינת מיקום וגובה מומלצים לכל תיבה, וגודל החור שמתאים לכל ציפור וציפור.

לבנות:

http://www.yardbirds.org.il/food/nesting/nest-box.htm

לרכוש:

http://www.yardbirds.org.il/company/for%20sale.htm

המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

http://www.yardbirds.org.il


+++++++ ריכוז קישורים+++++++++

כיצד נתכנן את הגינה כך שתמשוך ציפורים ממגוון רחב?

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=Articals^l3788&enZone=birds_yard1

חוברת בשביל הטבע בעיר – PDF

http://www.yardbirds.org.il/birds_cd/booklet.pdf

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=index_pirsumim%5El354&enZone=widePublicAds&enVersion=0&

הוראות בנייה, לתיבות קינון

http://www.yardbirds.org.il/food/nesting/nest-box.htm

לתנשמות ,באתר מרכז הצפרות כפר רופין

http://www.birdwatching.org.il/147.htm

רשימת הציפורים הנסקרות ותמונותיהן

http://www.yardbirds.org.il/daf/birds_guide_heb.pdf

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום ראשון, 14 ינואר, 2007 בשעה 11:33 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>