Iris palestina
יש הקוראים להם אירוסים ויש הקוראים להם איריסים. ושני השמות נכונים. איריס, השם הלטיני, הוא שמה של אלת הקשת בענן במיתולוגיה היוונית, אותו נושאים הפרחים הידועים בצבעוניותם וביופיים. אירוס, הוא צמח המוזכר במקורות שאין יודעים אם זהו האיריס. מכיוון שכך, אישרה הוועדה לשמות צמחי בר של האקדמיה ללשון העברית את שני השמות. חוקר הטבע, ד"ר עזי פז טוען בכלל שהאיריס הוא הפרח הנזכר במקורות כשושן או שושנה.
בעולם גדלים יותר ממאתיים מיני אירוסים. האירוס הארץ-ישראלי שונה מרוב מיני האירוסים בארץ, המשתייכים לקבוצת אירוסי ההיכל, ונראים כמו הסמל של החברה להגנת הטבע, וגם משמשים כאייקון המסמל פרח מוגן. שלא כמותם הוא נותן צוף ומפיץ ריח, ושלא כמותם הוא אינו גדל באתרי פריחה מאוד מסוימים דוגמת הגלבוע (אירוס הגלבוע), או נצרת (האירוס הנצרתי), אלא מפוזר מהגליל ועד לאיזור להבים שבצפון הנגב, כמעט תמיד ממערב לקו פרשת המים.
באתר הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, מסביר המדען הראשי של הגן, ד"ר אורי פרגמן ספיר, כי הפרח המוגן, שייך לקבוצת אירוסי היונו, קבוצה בת עשרות מינים הנפוצים בערבות קדמת אסיה. בארץ גדלים שניים מהם: האירוס הארצישראלי הלבן ואירוס עוזיהו (אירוס טוביה) התכול הגדל בהר הנגב.
להוציא את צפון מערב הנגב, שם פורח האירוס הא"י בתכלת, הפרח לבן-קרם כולו, ופס אחד צהוב משורטט לאורך כל אחד משלשת עלי העטיף הכפופים החוצה. לעתים מנוקד הפס הצהוב לאורכו או לצדיו בנקודות או פסים שחורים, שיש הרואים בהם סימני דרך המסייעים לחרקים המאביקים להגיע אל לב הפרח הגדול – עד 10 סנטימטרים קוטרו. אמנם גדול, אבל פורח בצמוד לפני הקרקע, על גבעולו קצר המסייע לו בבניית תדמית של פרח צנוע.
הרבה יותר מרשים מגובה פני הקרקע. אירוס
אירוס מלמעלה
Posted by גילי in כללי