דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
18 ינואר, 2007

היחידה להשבחת הגזע

מתחת לסככה שבחצר מדור הזרעים, ישב בחור צעיר וצנום ופירק ערימה שעירה של פרי סרק כלשהו לתוך קערת פלסטיק. במקום לענות לשלום הוא הרים מבט מזוגג, הציץ בי מעל לזקנו האדמוני המדובלל והנהן בחיוך סטואי. על הכפפות שלו היה כתוב 'משה' והחלטתי משום מה שהוא מתנדב מחו"ל שקק"ל תקעו בעבודה המשמימה הזו. לא יודע מאיפה בא לי הרעיון שיש מתנדבים בקק"ל. כשעתיים אחר כך יטפס משה שפרלינג על צמרת אורן גבוהה בעירנות של חתול, כשרתמת סנפלינג שומרת עליו שלא ייפול על הרגליים (או על הראש). בתחתית הגזע בו אין ענפים היוצאים ממנו הגזע, במקום בציפורניים הוא משתמש בסולם מיוחד שהרכיב עבורו עמיתו ראיד אלוחואח, בטיפוס איטי לאורך הגזע, תוך שהוא יוצר לאורכו טבעות טבעות של אבטחה, 'סלינגים' בשפתם.

מטרת הטיפוס על האורן האימנתי ביער בן שמן הייתה אמנם הדגמה, אבל מטרת היחידה – שאי אפשר להתאפק מלקרוא לה היחידה להשבחת הגזע – היא לטפס מעלה מעלה על צמרות העצים הכי טובים, הכי בריאים והכי זקופים, ולקטוף את הפירות: אצטרובלים, בלוטים, תרמילים, כל מיני. 300 מיני עצים ושיחים שאת זרעיהם אוספת היחידה, ומנהלת כמאגר הזרעים של הקק"ל.

"יש מין סיסמא כזו של הקק"ל 'מכאן הכל צומח'", אומר מנהל היחידה, אביב אייזנבנד, "במקרה שלנו, זה ממש ככה". על השולחן במשרדו מתייבש איזה ענף נושא פרי של איקליפטוס, וזרעיו הזערוריים נושרים על תיקיה משרדית. האיקלפטוס ממנו נלקח הענף הוא עץ גבוה במיוחד, ואייזנבד מקווה להפיק ממנו זרעים שיינבטו באחת משלוש משתלות קק"ל שהוא מקור הזרעים שלהן. את שמו הוא עדיין מחפש: העץ ממנו נלקח הענף גדל בארבורטום (גן עצים בוטני) הלאומי ביער אילנות, שם גדלים כ-170 מיני איקליפטוסים, ודווקא העץ הזה לא מופיע במקרא המצהיב של מפת הארבורטום שבמשרדו ("משרדו", בסך הכל קרוואן ישן). "זה עץ פשוט ענק", מתאר אותו אייזנבנד, שלעבודתו השפעה מכרעת על דמותם של יערות הארץ העתידיים, "היייתי רוצה לראות יער כזה".

'מדור זרעים ומשתלות' של הקק"ל שייך למחלקת יערנות ופיתוח של אגף הייעור, בו השתנתה בשנים האחרונות המגמה בנוגע להרכב המינים לנטיעה ביערות. אחוז המחטניים ירד ואת מקומם תפסו מיני חורש טבעי, עצים רחבי עלים ואקליפטוסים. אלו האחרונים, אגב, לא חביבים במיוחד על מי שמוטרד בנושא שמירת הטבע בארץ, בשמורות הטבע עושים מאמצים דווקא להיפטר מהם. דבר נוסף שהלך והשתנה הוא מקור הזרעים.

עוד בימי המנדט התקיים ביערות הארץ איסוף זרעים. עם זאת, בעבר היו רוכשים את רוב רובן של הזרעים מגורמים חיצוניים. מה שקרה הוא, מסביר אייזנבנד, שקבלנים אספו את הזרעים מהעצים הפחות טובים, גם מכיוון שנוח יותר לקטוף פרי מעץ נמוך או כפוף, וגם מפני שכאשר עץ נמצא בעקה (סטרס) כתוצאה ממזיקים מחלה, או מתנאים סביבתים לא מתאימים, הוא מייצר יותר זרעים כחלק מתכונות ההישרדות שלו. בתחילת שנות ה-90 החלה הקרן הקיימת לעבור לייצור עצמי של זרעים ולהשבחה. "אנחנו כבר הרבה שנים לא עובדים עם קבלנים, כי לנו חשוב לבצע איסוף מעצי עילית", הוא אומר, "פעם גם היו מייבאים זרעים, היום מייבאים רק ארזים".

איתור עצי עלית הוא אחד מתחומי האחריות של המדור שהוקם כיחידה עצמאית בראשות דוד ברנד בשנת 1998. האיסוף מתבצע אך ורק מעצים המראים יתרונות מובהקים בצימוח מהיר, בעמידות למחלות ולמזיקים, ובצימוח זקוף ללא התכונה הגנטית של הסתעפויות גזע המועדות לשבירה ולקריסת חלקים גדולים מהעץ.

עבודת האיסוף והטיפוס מתבצעת בהתאם למועדי הבשלת הפרות של העצים השונים. 80% מהזמן מבלים אנשי היחידה באיסוף זרעים ביערות השונים. כיום הם כבר אוספים כ-4-5 טונות פרי בשנה, בכ-2,500 מקורות ואתרי איסוף שונים בכל הארץ. משם מובלים הפירות למרכז הזרעים, בו מופקים מהם כטון וחצי עד שני טונות של זרעים באמצעות מכונות ריסוק, פיצוח, הפרדה ומיון ומאוחסנים להכמנה בת מספר שבועות. הכמנה, היא פעולת החיקוי של תקופת החורף הקר והרטוב – הכנסת הזרעים למצע לח במכולת קירור בה נשמרים תנאים של 4 מעלות ו-30% לחות. שקיות שקיות, של בלוטי אלונים גדולים וקטנים, צנוברים, שקדים, ושאר המוני זרעים מחכים לזמנם למשלוח אל המשתלה.

לא ברור אם עיקר האתגר בעבודת איסוף הזרעים הוא בבחירת מקור הזרעים, או בהגעה למרומיהם. איסוף הפירות של העצים הגבוהים – אורנים, ברושים ואיקליפטוסים המתנשאים לגובה של 15-25 מטר – מתבצע בשיטות סנפלינג. עובדי היחידה הוכשרו על ידי המדריכים המובילים בארץ בתחום, וכשהם נקשרים ברתמות הסנפלינג שלהם, הם נראים הרבה יותר כמו מי שעומדים לטפס על הרים מאשר על עצים. גם אם זה נראה דומה לספורט אקסטרים, זו בעיקר עבודה לא קלה. טיפוס איטי ומסורבל משהו עם חבל עבודה עבה שקשור סביב הגזע, וחבל הסנפלינג שסוחבים למעלה, האבטחה הכפולה, הבנייה של טבעות האבטחה, העלאת חלקי סולם הברזל המודולרי במעלה העץ, ההרכבה והקשירה שלהם – זו בעיקר עבודה. זו הסיבה שבכל פעם אחד האנשים בונה את המערכת, ושני מטפס למרומי העץ על מנת לאסוף את הפרי. איש צוות שלישי כל הזמן משגיח מלמטה, ומשחרר את חבל הסנפלינג. הפעם זה אלכס פלדמן, המבוגר שחבורה. בקרן הקיימת מתגאים בכך שצוות המדור הוא היחידי בישראל העוסק באיסוף פרות וזרעים בגובה באמצעות טיפוס בסנפלינג, ובכך שהקק"ל רכשה עבורו את מערכת הציוד המתקדמת ביותר בתחום הטיפוס והעבודה הבטוחה בגובה (טיפוס על אנטנות ברובו). עם זאת, תחושת ההקלה מאוד מורגשת כאשר שפרלינג גומר לגרד את הצמרת, גולש באיטיות, ומניח את רגליו על קרקע מוצקה.

אייזנבנד מתגאה בכך שביחידה פיצחו מספר מינים שנחשבו לקשי-הנבטה, אותם הצליחו להנביט "אחרי המון ניסויים" . חלק מהמינים לא נובטים בתנאי הנבטה רגילים של זריעה במצע לח, או שנובטים באחוזים נמוכים במשך זמן רב. הדבר נובע ממנגנונים אבולוציוניים להישרדות המין בטבע, חלקם מותאמים לעובדה שהזרעים נאכלים על ידי ציפורים ובעלי-חיים אחרים, ומופצים כך. "אנו מבצעים טיפולים המדמים את התהליכים המתרחשים בטבע" הוא מסביר, "לדוגמא, את מעבר הזרע בקיבת בעלי-החיים אנו מחקים על ידי השריית הזרעים בחומצה גופריתנית למשך זמנים שונים בהתאם למאפייני הזרע".

המדור אחראי גם על הספקת זרעים וייחורים עבור מחקרים ותכניות השבחה ואקלום, שמבצע אגף הייעור עם חוקרים מהפקולטה לחקלאות ברחובות וממכון וולקני. פניה המדעיים של העבודה, כוללים גם את שימור המאגר הגנטי של עצי קק"ל והשבחתו. אוסף המינים השמור במרכז הזרעים של הקק"ל מהווה בנק גנטי של מיני הבר של הארץ ושל מינים רבים שאוקלמו בה במהלך השנים. חלק מן העניין הוא מניעת 'זיהום גנטי' על-ידי התאמת איסוף הזרעים בבתי הגידול בהם ינטעו השתילים בסופו של תהליך. בכל מין יש כמה טיפוסים שפיתחו התאמות לתנאי סביבתיים כגון גובה טופוגרפי, כמות המשקעים, סוג הקרקע או הטמפרטורה. הדבר נסמך על קיומו של מגוון טיפוסים שכאלו, הנקראים אקוטיפים.

זו עבודה מורכבת, והימים של הדפים המצהיבים היו ואינם: כל הפעילות של המדור מתועדת. זה חשוב למשל על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר מקורם של העצים אם אי פעם ייתקפו על ידי מזיק, או יפתחו איזו תכונה חשובה – חיבית או שלילית. על מנת להדגים את החשיבות של הרישום והמעקב מספר אייזנבנד את סיפורו של העץ ששמו הרשמי הוא: איקליפטוס כדורי קק"ל. האיקליפטוס המסמרי הוא במקור עץ. אחד היערנים הוותיקים בחבל דרום, יהודה יהודה, סיפר פעם לפרופסור יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות ברחובות על חלקת יער בנגב המערבי שנראית כאילו שביקרו בה חייזרים: העצים היו קטנים עגולים ומשונים. עבר זמן מה עד שריוב הגיע למקום, ומשראה את העצים שלמעשה נשארו שיחים הגדלים לצורת כדור שגובהו ורוחבו עד 2 מטרים, התלהב מהם והחליט להרבותם. כאן נעשה ריבוי וגטטיבי דווקא (ריבוי על ידי השרשת ייחורים) שגם הוא משהו שעוסקת בו היחידה, והשיח הקטן והיפה שמאוד מתאים לגינון ולצדי דרכים נרשם כפטנט. היום אפילו מוכרים לאוסטרליה את המין ששמו הרשמי הוא Eucalyptus gomphocephala Kaduri-Kkl "ממש למכור קרח לאסקימואים", אומר אייזנבנד. העניין היחיד הוא שנותרה אי ודאות באיתור מקור הזרע של העצים מהם עץ נלקחו הייחורים שמהם יצא המין המצליח. האיקליפטוסים הכדוריים, שהם בני כלאיים, ועל מנת למצוא את "הוריו", שני המינים שיצרו את של העץ, צריך היה לדעת מאיזה עץ נלקחו הזרעים שממנו נבטו.

הרבה השפעה יש לאייזנבנד על פני היער העתידיים, אבל הוא מדגיש כי לא הוא לבדו קובע איזה עצים ייגדלו בו, אלא רק חלק מהגוף הקובע את תכניות הנטיעה של אגף הייעור. מותר להניח שבתור מי שאמון על פוטנציאל הנטיעה, יש לו השפעה ניכרת. הכיוון אליו הוא מנסה לדחוף היום הוא שהקק"ל תמכור זרעים גם לאחרים, "כמו שבעבר קנינו משירות הייעור הטורקי או היווני, אין שום סיבה שלא נמכור להם". נדמה כי זו תהיה ההכרה באיכות המינים שהוא משבח בשנים האחרונות. בכלל, הערך החשוב ביותר מבחינתו, כמנהל המדור הוא המקצוענות. "למרות שהקק"ל אינה גוף מסחרי, מבחינתי אנחנו חברת זרעים לכל דבר, שעומדת בסטדרטים המקצועיים הגבוהים ביותר של כל חברת זרעים מסחרית אחרת", הוא אומר. ובאשר לארץ? שאיפתו היא "שנהיה המקור לדברים חדשים ברמת מגוון המינים, והעניין שאנחנו יוצרים ביער".


סלינג על אורן
אורן

סנפלינג
סנפלינג עצים

בונים את המערכת
מעולה לעולה כוחנו עולה

במרומי העץ
חיוכים בצמרת. ראיד אלוחואח


העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק

במרומי העץ
חיוכים בצמרת. משה שפרלינג

אורן
יערנים ואורנים

המשגיח
משחרר חבל. אלכס פלדמן משגיח

בירידה
יורדים

מקפלים ציוד
נושמים לרווחה ומקפלים ציוד. שפרלינג

Posted by גילי in כללי

תגובה אחת »

פוסט זה פורסם ב- יום חמישי, 18 ינואר, 2007 בשעה 16:32 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

תגובה אחת to “היחידה להשבחת הגזע”

  1. ברכה בן יוסף says:

    איך ומתי מנביטים זרעים של אורן (ירושלמי או קפריסאי)

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>