דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
28 ינואר, 2007

קומפוסט ביתי

"אז מה נסגר? אורז לא אורגני, זה אורגני או לא אורגני?".

יש מין התחכמות מבודחת כזאת אצלנו בבית, כאשר זורקים שאריות. אולי צריך להסביר את זה למי שלא מפריד זבל: אורז אורגני הוא תוצר של חקלאות אורגנית, אבל כל אורז – כמו שאר המזון שאנו אוכלים – הוא חומר אורגני שניתן להפריד משאר הפסולת הביתית ולהפוך לקומפוסט. קומפוסט, או רקבובית, הוא דשן טבעי שנוצר מפירוק של חומר אורגני, ואפשר להיתקל בו בכל משתלה או חנות למוצרי גינון. יש אפילו מי שמייצר קומפוסט ממה שהולך לאסלה בדרך כלל, אבל ברשותכם נסתפק בפסולת המטבח הפעם.

גרעין דבש של החברה להגנת הטבע, היא קבוצה שמתעסקת בגינות קהילתיות ובפרוייקטים אקולוגיים בירושלים. בין היתר מעבירים חברי הקבוצה סדנאות לגידול ירקות בשטח קטן, סדנאות להרביית צמחים, וסדנאות להכנת קומפוסט המתקיימות פעמיים בחודש בחצר סרגיי. אלו סדנאות עיוניות יותר, ולעתים מתקיימות שם גם סדנאות מעשיות יותר. איילה שמיר, שמרכזת את נושא הסדנאות בקבוצה מסבירה שתהליך הקומפוסטיזציה הוא תהליך טבעי שאפשר למצוא בטבע. מתוך התבוננות בטבע למדים שבטבע אין פסולת (כלומר דבר שהוא פסול), אלא לכל דבר נמצא שימוש. בטבע אלו עלי שלכת, ואפילו פגרי חיות שנקרבים והופכים לדשן, "בעצם, אדמה שחורה וטובה כזו שמכירים מהיער, זה בעצם הקומפוסט".

הזבל האורגני בטבע, מסבירה שמיר, משמש מזון לכמה רמות של בעלי חיים: לחרקים וחיות גדולות יותר שאוכלות ומפרישות את החומרים, וכן לתולעים ולשלשולים, שאוכלים ומפרקים אותו. יצורים נוספים שמלווים את התהליך הם מיקרואורגניזמים (חיידקים) ופטריות.

בבית, הזבל האורגני נארז עם שאר האשפה, נקשר לרוב בשקית ניילון, והתהליך הבריא של הפירוק לא מתרחש כי אין ליצורים הקטנים את התנאים לכך. מה שקורה הוא שנוצר מתאן, שהוא גז חממה, וכמו כן נוצרות באשפה חומצות שמחלחות למי התהום, לא פעם יחד עם חומרים רעילים דוגמת פלסטיק ומתכות כבדות שהן מפרקות ומביאות עמן למים. גם בבית, מסבירה שמיר, ניתן לחקות את מה שקורה בטבע. "זה קל וכדאי לעשות בכל בית, גם בבניין קומות, וגם בחצר פרטית". כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הפסולת, אפשר לשים פח קטן ליד הכיור. את הפסולת יש לשים שכבות שכבות במתקן להכנת קומפוסט (קומפוסטר).

כמו הרבה דברים שעושים בחיים, גם הפרדת הזבל האורגני היא משהו שברגע שהתחלת לעשותו, אתה לא מבין איך לא עשית את זה קודם. פתאום זה נראה כל כך טבעי, כל כך פשוט, ולא לעשות את זה נראה נורא בזבזני. הפרדת הפסולת גורמת לתת את הדעת על הפסולת בכלל. אחד הדברים שמגלים מהר מאוד הוא כמה גדול היה חלקה של הפסולת האורגנית בדלי ההוא עם המכסה שמתחת לכיור, ושבעצם כמעט כל השאר הן אריזות. להצטמקות הנפח יש עוד זוויות – אתה זורק וזורק וזורק ותכולת הפח רק הולכת ומתכווצת, והוא בקושי מתמלא. ולחשוב על זה שמשאיות האשפה עסוקות בלהוביל ממקום למקום כל כך הרבה מים, או מה שנקרא "המיץ של הזבל".

משהו בהכנת הקומפוסט מזכיר אפייה בשמרים, או הכנת גבינות איכותיות – חקלאות של מיקרו אורגניזמים. בגלל הטמפורטורה הגבוהה של תהליך הקומפוסטיזציה, גם משתמשים במונח 'בישול', ועל מנת שהקמופוסט יצא טוב הוא צריך להיות מספיק זמן בטמפרטורה הנכונה. כמו ביוגורט, גם בקומפוסט מומלץ להעביר קצת מהערימה הישנה, לערימה החדשה על מנת לספק את המיקרואורגניזמים הנחוצים לתהליך.

אפשר לאלתר מתקן או לרכוש בעבור כמה מאות שקלים קומפוסטר ייעודי. "אני לא אוהבת אותם בכלל" ,אומרת שמיר, "הם גם לא יפים, גם חבל לקנות, ובעיקר מאוד קשה לטפל בהם מבחינת הפיכת הקומפוסט שבהם". באופן כללי, היא אומרת, זה מיכל פלסטיק שמה שהוא יודע לעשות הוא להיות מיכל פלסטיק. "אין שם מיכשור או משהו, זה רק מכסה את זה בצורה יותר אסטתית בעיני אנשים". אצלם בדירה יש אחד מאמטיה ישנה ועוד אחד מארון עץ שמצאו. אם אין חתולי רחוב בסביבה, אפשר גם לעשות פשוט ערימה פתוחה "שזה נראה לי הכי בריא".

השכבה הראשונה צריכה להיות אוורירית עבור הניקוז – ענפים, איצטרובלים וכיו"ב, ומעליה מניחים שכבות של חומר יבש דוגמת עלים יבשים, נסורת, ניירות, לחם או פסטה, ושכבות של חומר רטוב דוגמת קליפות, שאריות מזון או ירקות שעבר זמנם. חומר יבש הוא חומר שמכיל בעיקר פחמן כך שגם אורז מבושל נחשב לכזה, בעוד חומר רטוב מכיל בעיקר חנקן, כך שגם כסחת דשא היא חומר רטוב. יש המכנים אותם פשוט חומר ירוק וחומר חום. אם עושים את זה נכון, אין שום סיבה שזה יסריח. למען האמת יש לזה ריח שזכה להרבה מאוד יחסי ציבור: ריחה של אדמה אחרי הגשם. מה שחשוב הוא שיהיה אוויר, שיהיה ניקוז, ושיהיה איזון בין החנקן לפחמן, כלומר איזור בין חומר יבש לבין חומר רטוב. כדאי, אומרת שמיר, לבנות בפעם הראשונה ערימה של כמה שכבות, ובכל פעם לפתוח באמצע הערימה, להוסיף שם את החומר רטוב החדש, לערבב עם חומר יבש, ולכסות בחומר יבש.

המשרד להגנת הסביבה מקדם גם הוא את ייצור הקומפוסט הביתי. האינטרס של המדינה ברור: בנוסף לתרומה לאיכות הסביבה, מדובר בחיסכון בעלויות השינוע והההטמנה של הפסולת הביתית. מסקר הרכב הפסולת המוצקה שפרסם המשרד בתחילת השנה, עולה כי 40% ממשקל הפסולת הביתית היו חומר אורגני, ועוד 25% נייר וקרטון. משק בית המייצר קומפוסט מפחית יותר מטונה מכמות האשפה בה על הרשויות לטפל מדי שנה, והסיוע של המשרד ברכישת אלפי מתקנים להכנת קומפוסט חסך טיפול במיליוני קילוגרמים של פסולת, שהפכה לדשן.

היישוב שממחזר הכי הרבה זבל אורגני הוא כרם מהר"ל. עמיעד לפידות, הביא את תושבי המקום להפריד את האשפה שלהם. הוא הציב פחים עבור הזבל האורגני בחזיתות בתי היישוב, וממנו הוא מייצר קומפוסט (ליתר דיוק הומוס, שהוא קומפוסט איכותי המיוצר בעזרת תולעים אדומות). עוד לפני שזכה לפידות במענק בן אלפי דולרים מקרן פורד, אמר כי העסק רווחי.

באתר המשרד ניתן למצוא ערכת הסברה והנחיות למבקשים להכין קומפוסט בחצר הבית. גם באתר האינטרנט של חוות עמק הטל בנס ציונה, אפשר למצוא מדריך מקיף להכנת קומפוסט ביתי. שמיר ממליצה בחום לעבור התנסות כלשהי, באחד המקומות המקיימים מדי פעם סדנאות קומפוסט מעשיות. גם אם לא תעשו מזה עסק, כמו לפידות, תוכלו לחסוך לעצמכם כמה עשרות או מאות שקלים בשנה על קומפוסט, ובעיקר לחסוך לסביבה הרבה מאוד.

בשנה וחצי האחרונות הרבה פחות חבל לי לזרוק. תמיד היה לי קשה להעיף חצי אגד של פטרוזיליה או נענע לפח. אני לא חושב שזו קמצנות, כי למרות שבשנים האחרונות הפטרוזיליה מגיעה לרוב מהגינה, אני עוד יודע שזה עולה בערך כמו סיגריה (מה גם שקמצן הוא אחד שמוציא על עצמו ולא על אחרים). זה קשור בתחושה שלדברים יש ערך, שיש משמעות גם לצרור עלים, ושהוא לא גדל על מנת לעוף לפח. וזה עוד לפני שהזכרנו את המים שהושקעו בו, את זיהום האוויר מההובלה, את צריכת האנרגיה המלוכלכת של המקרר בסופרמרקט. לזרוק את זה נראה בזבוז, לפחות אחרי שנים של התבוננות בעלותם הכוללת של הדברים, הסביבתית, ולא רק בעלות הישירה שלהם. בשקלים. לי. עתה, הידיעה שאתה מכניס את הדברים לאיזה מחזור, עושה את זה למשהו אחר לגמרי.

ובאשר לאורז הלא-אורגני, האם הוא זבל אורגני או לא? מעבר לבדיחה, יש כאן משהו מאוד רציני, פילוסופי כמעט: אם יש בו חומרים רעים, שלא מתפרקים, הם יגיעו לקומפוסט, לאדמה וירקות שבגינה. יש שתי גישות בעניין. שמיר, כמונו, היא מהמקלים: "גם משהו שלא גודל באופן אורגני, יכול להגיע לקומפוסטר – אם הגוף שלנו יכול להתמודד עם זה, אז בטח שגם האדמה יכולה".

קישורים

המדריך להכנת קומפוסט ביתי, עמק הטל

http://www.emekhatal.org/articles/compost.doc

רקבובית בוויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/רקבובית

קקיפוביה, כתבה של יואב זאבי ממוסף הארץ אודות טליה שניידר הממחזרת צרכים לקומפוסט

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=680487

האתר של שניידר, שגם תרגמה הספר זבלאנושי
http://www.yaarbooks.com

מיני אתר של גרעין דבש, באתר ירושלים בת קיימא

http://ginot.sustainable-jerusalem.org

משרד הגנת הסביבה:
הודעה אודות סקר הפסולת המוצקה

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l3321&enZone=News

קומפוסט ביתי, הנחיות למשתמש

http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/index_pirsumim/p0064b_1.pdf

ערכת הסברה

http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=object&enDispWho=index_pirsumim%5El278&enZone=pirsum_veHotsaa_laor&enVersion=0&

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום ראשון, 28 ינואר, 2007 בשעה 10:22 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>