דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
5 יוני, 2011

כריתת יערות הגשם וכיפת הקילימנג'ארו

כיפת הקרח נעלמת מפסגת הקילימנגארו. תצלום: NASA הנמסה בעשור האחרוןראיתם פעם את הקילימנג'ארו? כמי שגדל על "שם למרגלות הר קלימנג'ארו, גור אריות יושב ובוכה" (ציטוט מילדות, בטח לא מדויק), קצת לי היה קשה עם העובדה שזה הר אמיתי – ההר הגבוה באפריקה, הניצב בטנזניה. בפעם האחת שהייתי בשכונה, בטיסה מזנזיבר למומבסה, יכולתי לדמיין אותו מולי, נישא לבן כיפה לגובה של כמעט 6 קילומטרים.

נדמה לי שלא ראיתי אותו, ושפתאום צריך למהר. כי הכיפה הלבנה, כך הזכיר לאחרונה הסיינס דיילי, אעפס נעלמת. בשיאה, לפני כ-16 אלף שנים, נאמר שם, כיסו הקרחונים 400 קמ"ר מההר, ובעידן הקרח האחרון (לפני כ-10 אלפים שנה) היה גודל כיפת הקרח כ-150 קמ"ר. רק חלקיק מכיפת הקרח ההיא נותר. בשנות ה-80 של המאה ה-19 העריכו סקרים כי הקרחונים מכסים כ-20 קילומטרים רבועים. מאז 1912 ועד היום, הצטמצם שטח קרחוני הקילימנג'רו מ-12 קמ"ר לפחות משני קילומטרים רבועים בלבד.

התחממות גלובלית? לא רק. החדשות הן שצוות חוקרים מאוניברסיטת אלבאמה פרסם כי הצליח לחשב את השפעת כריתת יערות הגשם ברמות שמדרום להר על ההפשרה. בתור התחלה ביולי.

הצוות החל לחקור את יולי מכיוון שמהלך העונה ה"יבשה" אין מערכות מזג אוויר גדולות מהאוקיאנוס ההודי. "הבנו שהשפעת מערכות מקומיות – דוגמת כריתת יערות – משפיעות יותר בהיעדר אירועי מזג אוויר גדולים", מסביר שם ד"ר אודייסאנקר נאיר (Udaysankar Nair), חוקר ממרכז מדעי כדור הארץ באוניברסיטת אלבאמה האנטסוויל ((UAHuntsville's Earth System Science Center.

המחקר כלל מודלים ממוחשבים מורכבים המתבססים בין היתר גם על מידע ממכשירי הדמיה מבוססי ספקטרורדיומטרים (מכשירים למדידת ספקטרום וקרינה) שבלוויני נאס"א, מהמידע הסיקו מה תכונות פני השטח באיזורים המיוערים לעומת האיזורים המבוראים. לאחר מכן נעשה החישוב שהראה מה היה מזג האוויר אילו נותרו העצים במקומם.

פני השטח המיוערים מחוספסים יותר ובולמים רוחות, מסבר נאיר בשפה יותר פשוטה. הקילימנג'ארו הוא הר בודד ולכן, בתנאים נורמאליים, זרמי האוויר מקיפים אותו. "כשכורתים יערות, הרוח מהירה יותר במדרונות הפונים לרוח. הרוח המהירה במדרונות התלולים היותר גבוהים גורמת להתעבות אינטנסיבית יותר של עננים, וליותר משקעים במעלה ההר".

רוח דרומית היא הנפוצה ברמות הגבוהות של טנזניה ביולי. המודלים הראו שביולי, כריתת היערות מסיטה את כיסוי העננים והמשקעים במעלה המפנה הדרומי של ההר. המודלים הראו ירידה בגשם ובעננות עד לגובה של 2000 מטר, אך עליה בגשמים ובעננות בין קווי הגובה 2,000-4,000 מטר. במפנה הצפוני, לעומת זאת, פחתו גשמי יולי בגבהים אלה. בפסגת ההר יש מעט משקעים ביולי, והמודלים לא הראו השפעה של כריתת היערות עליהם.

החוקרים מציינים שעליהם להשלים את מעגל השנה כדי להבין את השפעת כריתת היערות על פסגת ההר. עם זאת, התוצאות הראשוניות מרמזות כי לבירוא יערות סביב הקילימנג'רו עשויה להיות השפעה ניכרת על הקצב בו נמסים הקרח והקרחונים בהר – אף שעדיין לא ברור באיזה כיוון.

קישורים
תמונת הקילימג'ארו, צילום :NASA

http://eoimages.gsfc.nasa.gov/images/imagerecords/3000/3054/kilimanjaro_etm_93_00.jpg

המחקר במגזים למחקר גיאופיזי

http://www.agu.org/pubs/crossref/2011/2010JD014712.shtml

האייטם בסיינס דיילי

http://www.sciencedaily.com/releases/2011/03/110305112136.htm

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום ראשון, 5 יוני, 2011 בשעה 11:18 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>