תקווה לשנה החדשה: תשס"ח תהיה השנה בה תפרוץ התיירות האקולוגית לחיינו.

צריך להיות יהודי אטום במיוחד על מנת לא לראות שגם בארץ הקודש קורה משהו ירוק. איכות הסביבה תופסת מקום נרחב יותר יותר בשיח הציבורי, ובד בבד גובר השינוי האמיתי: יותר ויותר מאיתנו מכניסים שיקולים סביבתיים לסגנון החיים שלנו, להרגלי הצריכה, להכרעות הקטנות ולהכרעות הגדולות: איזה עגבניות אנחנו צורכים, איזו נורה, מה אנו עושים עם האשפה שלנו, איזו מכונית אנו קונים ואיך אנחנו נוסעים בכלל, איפה אנחנו גרים, ואיך אנחנו בונים את הבית שלנו. מן הסתם, גם ההשפעה של הנופש שלנו על כדור הארץ הולכת וחודרת לתודעה.

בשבוע שעבר יצא לי להגיע להתיישבות בודדים נידחת למדי בנגב. ערב השנה החדשה אינו זמן מדון, ולכן נשאיר בצד את הוויכוח בעניין הנזק הסביבתי הבסיסי שבהקמת התיישבוית חדשות בכלל והתיישבויות בודדים בפרט, אבל מה שמדגים את הנזק שעושה דווקא התיירות למקום הם המזגנים. בעוד הבית הנעים בו מתגוררת המשפחה חף ממזגן, בשתי בקתות האירוח, שדווקא נבנו תוך נסיון כן להתחשב בסביבה, מותקנים גם מותקנים מזגנים. בבמקומות דומים רבים, איש לא מעלה בדעתו לבקש מהאורחים להימנע מהמנהג הנלוז להשאיר את המזגן עובד, על מנת שיוכלו להיכנס למקפיא כשהם שבים מסיבוביהם באיזור. כי הלקוח, גם אם הוא מתחזר, תמיד צודק. אבל לפעמים הוא גם רוצה לדעת הוא לא שחט את המשאבים של המקום בו הוא מבקר. וזה קורה יותר ויותר.

תשס"ח תהיה השנה בה תפרוץ התיירות האקולוגית לחיינו בעיקר כי זה מונח סקסי הרבה יותר מהמושג האמיתי "תיירות בת קיימא". התיירות אקולגית היא נישה של התיירות הבת-הקיימא, אבל ברשותכן נמשיך לבלבל בין המושגים ולקרוא לה אקולוגית, זה אופנתי ונשמע הרבה יותר טוב. מעבר למינוחים ולטרנדים יש גם מימד מהותי, של נזק סביבתי אמיתי.

אם בוחנים את זה על פי התרומה לתמ"ג התיירות היא הגדולה בתעשיות, והפגיעה שלה בסביבה היא בהתאם, מה גם שבמקרים רבים היא כוללת את י אחת הפעולות הכי מזיקות שיש – טיסה. לתיירות יש את ההשפעה הרגילה של פעילות אנושית על הסביבה: פליטת מזהמים, תפיסת שטח לבניית תשתיות, וכיוצא באלה, אך יש בה פן נוסף: לא פעם מכלה התיירות את המשאב התיירותי עצמו יהא זה תרבותי או טבעי. מה הוא אותו חיפוש אחר האותנטי, אם לא ההכרה בכך שאתה צופה בהצגה לתיירים, איזו אכזבה גדולה יותר יש לתייר מההבנה שמי שהיה לפניו כבר שחק את מוקד המשיכה התיירותית עד דוק, בין אם מדובר בשבט ארוכות הצוואר, או בחיות בר נדירות האוכלות מידי התיירים. ואז התיירים מפסיקים לבוא. לא פלא שיותר ויותר מקומות בעולם בחרו לפתח את התיירות שלהם כתיירות אקולוגית, בין אם מדובר במדינות שלמות כמו לאוס, או פרוייקט תיירות אקולוגית מקומי – וכאלה יש אלפים, בכל מדינות העולם כמעט.

אמנם אנחנו פה בשביל לדבר ישראל, בכל זאת חג, אבל אי אפשר בלי קצת כיוונים לתיירות אקולוגית בעולם. האינטרנט כבר מלא בזה. מעבר למידע הרב אודות אקוטוריזם, יש לא מעט אתרים שמאפשרים חיפוש של מסלולים ויעדים שכאלה. החל באתרים מסחריים דוגמת www.responsibletravel.com, אולי האתר המוביל בתחום, או מדריך אקו-טור. אתרים אחרים המאפשרים חיפוש פרוייקטים של תיירות אקולוגית בעולם ובעיקר של אקולודג'ים שייכים לכל מיני אירגוני תיירות אקולוגיים, דוגמת 'שימור בינלאומי' והחברה הבינלאומית לתיירות אקולגית ('חברה' כמו החברה להגנת הטבע, לא כמו החברה לישראל). מגזינים בתחום התיירות האקולוגית, דוגמת פלנטה.קום או אקו-קלאב מציעים גם הם מאגר שכזה. בנוסף קיימות אגודות מקומיות של תיירות אקולוגית. זו האוסטרלית, למשל, מתהדרת בנוסף לרשימת החברים במתן חותמת 'כשרות' של תיירות אקולוגית, נושא שנוי במחלוקת. יש הטוענים שהתיירות האקולוגית לא באה לחלק אישורים לעולם התיירות אלא לשנות אותו ואת תפיסות היסוד שלו. האוסטרלים לא לבד בעסק הזה, ויש כבר תו הירוק מוביל לתיירות בעולם, גרין-גלוב 21 שמו. בישראל עוד לא קיבל את התו ולו אתר תיירות אחד, אך גם פה מתחילים דברים לזוז. וגם מיני תווים רבים עוד יהיו פה.

משך שנים היו מיזמי תיירות אקולוגית נחלתם של משוגעים לדבר. מי שהיו ממש קול קורא במדבר בעניין הזה היו חברי הקיבוץ לוטן. שהקימו את המרכז לאקולוגיה יצירתית, אקו כיף. הקיבוץ לא רק מציע לינה בחדרים שנבנו בשיטות של בנייה טבעית (לבני בוץ וקש או חומרים ממוחזרים), אלא עוסק בהנחלת הידע והתפישות הסביבתיות כחלק מפעילות התיירות שלו: סדנאות אקולוגיה ובנייה באדמה, סדנאות אומנות אקולוגית, וגם סיור מודרך המפגיש את המבקרים עם היישום היומיומי של תפיסת העולם הירוקה בחיי המקום: בנייה אלטרנטיבית, מיחזור, קומפוסט, חקלאות אורגנית. בנוסף קיים מרכז צפרות (כי הרי מה יותר אקולוגי מהתבוננות שלווה בציפורים). אם פעם כל זה נראה הזוי משהו, היום, כך נדמה, חסרים מקומות שכאלו על מנת להשביע את הסקרנות, וגם לענות על רוחות האופנה הירוקה המנשבים במקומותינו.

מלבד לוטן קיימים עוד לא מעט מקומות קטנים העוסקים בנושא, חיים אותו, לומדים ומלמדים אותו. חוות עמק הטל שליד נס ציונה, אמאדמה שבמושב ניר משה, בוסתן עולמי של האדריכל דוד רנוב, או חווה ואדם, החווה האקולוגית במודיעין, הם מהדוגמאות הבולטות, אבל יש אחרים. בשנה הבאה עלינו לטובה בטח יגמרו עוד רבים מהם את תהליך ההקמה.

יש מקומות שהם אקולוגיים אף כי אינם עוסקים באקולוגיה. פשוט מיזמים תיירותיים של אנשים עם ראש ירוק. הדוגמה הבולטת ביותר היא חאן בארותיים. חאן מדברי הבנוי מבוץ וחימר, ובו בקתות בגדלים שונים (לזוגות, משפחות ולקבוצות), סוכת אירוח מרכזית, ושימוש מינורי באנרגיה. מקום פנוי קשה למצוא שם. חאן בארותיים אולי בולט, אבל אינו היחיד, מקומות נוספים, דוגמת חאן שחרות, זמן מדבר, חוות מתנת מדבר, או החאן במכמנים, מציעים גם הם חויית אירוח שמנסה לחיות בהרמוניה עם הסביבה, ולהמעיט את הפגיעה בה. גם בחוות המדבר, המציעה "חדרולוגים" סמוך למצפה רמון, לא יחכו לנופשים מדשאות, אלא משהו ירוק באמת.

גם אם התיירות המדברית נוטה להיות מטבעה אקולוגית יותר, תיירות אקולוגית אינה בהכרח מחוץ לעיר. אחד מקומות היותר אקולוגיים שקמו בארץ לאחרונה נמצא דווקא בלב השוק של עיר העתיקה של נצרת, אכסניית פאוזי עזאר. בכנס תתירנים אקולוגיים שנערך שם לפני שלושה חודשים הסביר מעוז ינון, היזם של האכסניה שהפכה מבוקשת מיד עם הקמתה, מדוע המקום אקולוגי: הקמת המקום נעשתה על ידי שיחזור מבנה ההיסטורי, תוך שימור המסורת והמרשת המקומית, ותווך הימנעות משימוש בחמרי בניין חדשים ויצירת פסולת בניין. תמיכה בקהילה ובעסקים המקומיים הוא חלק מהותי מהתיירות האקולוגית.

את הכנס בנצרת ערך המרכז לתיירות אקולוגית, הפועל לצד פורטל תיירות אקולוגית ישראל. בעוד הפורטל מתעתד לרכז את המידע אודות אתרי התיירות האקולוגית בארץ, המרכז עושה על מנת לקדם את התיירות הזו. מיכל וימר-לוריא שהתמחתה בתיירות אקולוגית, עושה בשנים האחרונות על מנת לקדם את הנושא בישראל, הן מבחינת שיווק, והן מהצד התכנוני, והן בחיבור בין תיירנים המעוניינים לפתח את המקום שלהם בכיוון הזה. אחד התהליכים שמקדמת וימר הוא פיתוח תו ירוק לאתרי תיירות. יוזמה נוספת, של מתכנן התיירות אילן בן יוסף, היא אקונופש, תוכנית להכשרת תיירנים שייזכו לקבל את 'אות התיירן האקולוגי", בשיתוף האיחוד האירופי. השוק מצדו לא מחכה: חלק ניכר מהפורטלים לאיתור צימרים (אתם לא באמת למצוא פה שמות של מתחרים), כבר העלו מדור לצימרים אקולוגיים. אולי לא כולם כאלה שם, אבל עצם ריכוז המידע מעיד על זה שמשהו זז.

דברים זזים. אם פעם חשבו שכל מי שמציע צימר עם חביתה מביצה שזה עתה הוטלה, או סלט מהשדה הסמוך הוא ירוק, היום נהינו טיפ טיפה יותר מודעים: אנחנו כבר רוצים את תרנגולת חופשית ונטולת הורמונים, וגם מעניין אותנו לדעת איך גידלו את הירקות לסלט. המעבר לחיים ירוקים יותר הוא תהליך שעשוי להפתיע את כולנו בפשטות ובמהירות שבה הוא יכול לקרות, ולתחום האירוח יכול להיות מנוף רציני שלו. לבנות יחידת ארוח מבוץ זה הרבה יותר פשוט מאשר לבנות כך את ביתך שלך. מה יותר פשוט למי שמשווק את עצמו כירוק מאשר לשים עוד שני פחים להפרדת אשפה? מי אם לא הם ימהר להפוך את התפריט לאורגני? הרבה שנים מוכרים לנו הצימרים, בעיקר בצפון, איזו חוויה ירוקה פסבדו-אותנטית עמוסת הבלים, אבל עתה מתחיל להתפתח גם הדבר האמיתי. גם אם לעת עתה קצת קשה להבחין בין הכזה לכאילו, שנת תשס"ח באמת יכולה להיות שנתה של התיירות האקולוגית בישראל, שנה טובה.

תוספת:

על פסאודו ירוקים:

ברוב המקרים לא תשמעו שהמארחים מנסים לחסוך במשאבי הסביבה באופן כלשהו..

במקרים רבים כל הירוק מסביב לצימר נוצר על ידי צמחייה לא מקומית הצורכת ללת מים רבים, שסובסדו בכלל על מנת לשמש לחקלאות. לגידול המדשאות, ושאר הירוק המרגיע נעשה שימוש אינטנסיבי בחומרי הדברה ודישון כימיים, וכך גם המזון המוגש לאורחים בסלסלות כפריות חינניות.

גם במקרים בהם לא נעשה שימוש חורג ולא חוקי בקרקע החקלאית (שזו כבר סוגייה של צדק סביבתי), ושהבנייה לא בלב השטחים הפתוחים, הבנייה נוטה להית ראוותנית ובזבזנית, ורחוקה מלהיות חסכונית בחומר שיובא מארצות הים תוך שימוש לא מתחשב באנרגיה. כך גם איבזור החדר. עם כל הירוק מסביב, עם כל האדמה שמאפשרת את זה, מתי בפעם האחרונה הייתם בצימר שיש בו הפרדה של פסולת אורגנית לקומפוסט, או מיחזור מסוג כלשהו?

קישורים

www.responsibletravel.com
אקו-טור http://www.ecotourdirectory.com
שימור בינלאומי http://www.ecotour.org/xp/ecotour/destinations
החברה הבינלאומית לתיירות אקולגית http://www.ecotourism.org
פלנטה.קום http://www.planeta.com/worldtravel.html
אקו-קלאב http://ecoclub.com/lodges.html
אקוטוריזם אוסטרליה http://www.ecotourism.org.au/index.asp
גרין-גלוב 21 http://www.greenglobe21.com/

תיירות לוטן

http://www.kibbutzlotan.com/tourism/hebrew/

עמק הטל http://www.emekhatal.org/
אמא אדמהhttp://www.adamama.org/
בוסתן עולמי http://www.bustan-olami.co.il
חווה ואדם http://havaveadam.go.cet.ac.il/go/

חוות המדבר

http://www.desert-shade.com/

חאן שחרות

http://www.camel-riders.com/he/index.asp

בארותיים

http://www.beerotayim.co.il/

זמן מדבר

http://www.zmanmidbar.net/

מתנת מדבר

http://www.matnatmidbar.co.il/

מכמנים

http://www.michmanim.co.il/

פאוזי עזאר

http://www.fauziazarinn.com/hebrew/high/ehigh.asp

כתבה אודות האכסניה

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3255924,00.html

תיירות אקולוגית ישראל

http://www.ecotourism-israel.com/IndexH.htm

המרכז לתיירות אקלוגית http://www.ecotourism-israel.com/CenterH.htm
אקונופש http://econofesh.100webspace.net

הבלי החקלאות החקלאית

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2270193,00.html

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »