דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
28 נובמבר, 2007

זיתים עתיקים. בין מיתוס למציאות

הסיפורים והאגדות אודות גילם המופלג של חלק מעצי הזית בארץ מרחיקי לכת. אחד המקומות בהם אפשר את הזית הכי ישיש בארץ הוא ליד הכפר ראמה שבגליל, שם אפשר לשמוע כי העץ שניצב לצד כביש 85, בן 3500 שנה, לא פחות. זה גיל שלא שומעים הרבה, אבל משפטים כמו "זית בן אלף שנה", אפשר למצוא תחת כל עץ רענן. עולם המושגים – ככל דברים אמורים בגילם של זיתים עתיקים – לא רואה עץ עתיק בכל זית שהוא בן פחות מהרבה מאות שנים. המציאות, כהרגלה, יותר מורכבת.

דבר אחד ברור: זית הוא עץ שמאריך ימים. פרופ' אריאל נובופלנסקי, מנהל המכון לחקר סביבות צחיחות במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כי תיאורטית עצים רבים יכולים לחיות לנצח. שלא כמו לאורגניזמים אחרים, לרוב העצים אין מוות מוכתב מראש גנטית, ונסיבות חייו הן שמביאות למותו ממחלות ופגעים.

יש מיני עצים שימיהם קצרים ואחרים שמאריכים ימים. אורן ירושלים, למשל, הוא מהעצים שתוחלת החיים שלהם קצרה יחסית, בד"כ עד כ-150 שנה. לאורן זה מערכת שורשים רדודה יחסית ונטייה להתהפך, הוא גם מאוד רגיש לשריפות ויש לו עצה רכה ובלתי צפופה שהעץ משקיע פחות בהגנה עליה. עצי הזית, לעומת זאת, הינם בעלי עצה קשה, צפופה ו"מושקעת" בחומרים מייצבים ורעילים שמונעים ממזיקים ומפרקים שונים (פטריות שונות למשל) לפגוע בו. כמו עצים ים-תיכוניים רבים אחרים, הוא גם עמיד יחסית לשריפות, הוא מסביר, ובהרבה מצבים זיתים לא רק שורדים שריפות אלה מתאוששים בצמיחה מחודשת לאחריהן. "זיתים בני 500 או 600 אפשר למצוא, באיי יוון למשל. הבעיה היא שבדרך כלל אי אפשר להוכיח ישירות את גיל העצים מכיוון שגזעיהם עברו פגיעות שונות שלא מאפשרות תיארוך מדויק של גילם".

אכן, הפרופורציות משתנות כשיוצאים מהאגדה למדע. האגדה מספרת שהאלונים האדירים בחורשת טל, צמחו ממקלותיהם של עשרת חבריו של הנביא מוחמד שלנו ליד פלג הדן. ברור למדי שזו רק אגדה, אך מתברר שגם הסברי מדריכי הטיולים שהעצים בני 500 או אלף שנה הן אגדה. פרופ' שמחה לב-ידון, מהחוג לביולוגיה במכללת אורנים, העוסק במחקר טבעות עצים זה שנים ארוכות, בדק חלק מהאלונים האלה במו ידיו, ויודע לספר כי גילם המאכזב של אותם סופר-אלונים: הוא באיזור ה-200 שנה. הקרקע עמוקה, יש בה הרבה דשן, והעצים גדלים יפה, הוא מסביר.

"יש לנו כמה אלונים שהם כנראה בני 400-500 שנה", מציין לב-ידון, אלה סדרי הגודל של מה שיודעים באלונים ובאלות. בנחל בצת, הוא מספר, היה ערער שמת, והגדם שלו נשלח לאוניברסיטת ת"א. הוא היה בן בן 695 טבעות. כלומר, אם מניחים שהעץ מגדל טבעת בכל שנה, אז הוא היה בן 695 שנה. יכול להיות, אגב, שהיו שנים שבהן גידל העץ שתי טבעות. העץ הכי עתיק עם גיל ברור במזרח התיכון, הוא ערער אדום שגדל בסיני והיה בן 865 שנים.

לב-ידון מציין גם שהגודל והגיל אינם קשורים בצורה ישירה. יש לו מטאפורה פשוטה להבנה: "אם תיסע לארה"ב תראה שם אנשים עם תחת של פיל, הם יכולים להיות בני 20". הוא כבר ראה עצים עם קוטר של 15 ס"מ, עם 300 או 400 טבעות. עץ שגדל בתנאים מדבריים קשים, יכול לגדל טבעת ברוחב 8 תאים, ולחכות לשנה הבאה.

בזמן קיומה של האימפריה הביזנטית נהגו לכנותה בשם רומא. הערבים מכנים זיתים עתיקים בשם זיתון אל-רום, זֵית רוּמי, (ושמעתי אף האומרים רומאני), והכוונה היא לזיתים שנשתלו בתקופה הביזנטית, כלומר בני 1500 שנה לערך. למרבה הפלא, למרות שלא נמצאה כל הוכחה המתקרבת לגיל כזה החוקרים אומרים כי זה יכול להיות. "אם מישהו יגיד לי שהוא מגיע לאלף שנה לא אופתע" מתייחס לב-ידון לתוצאות אפשריות של בדיקות עתידיות, "אני לא רואה בעייה ביולוגית שזה יקרה. הם עמידים ליובש, ולכל מיני צרות. הם חברה קשוחים למדי. מי שלא קשוח לא יכול היה לחיות פה, ולשרוד את האבולוציה. אני בספק רב אם זה באמת רומאי, הייתי מצפה שזה יהיה פוסט צלבני". גם נובופלנסקי אומר על הזיתים העתיקים כי למרות שהדבר לא מוכח "יכול להיות שהם בני 2000 שנה, אולם יש לזכור כי גם אם אותו פרט גנטי קיים באותו מקום במשך דורות רבים, העלים, השורשים ושאר החלקים החיים שאנו רואים כיום הם כמובן לא אלה שחיו בתחילת חייו של העץ שמטבעו מתחדש באופן רצוף במהלך חייו". נובופלנסקי סקפטי מאוד לגבי היכולת למצוא עדויות מדעיות לכך שעצי הזית אכן כל כך עתיקים, אבל "לא ייפול", כהגדרתו, אם מישהו ימצא עדויות כאלה, שכן בעולם ידועים עצים אחרים, כגון הסקוויה האדומה, שאחדים מפרטיה הם בני כ- 2200 שנה.

מנהל יחידת הפיקוח של קק"ל, עמיקם ריקלין, אשר עוסק בשנים האחרונות בתיעוד העצים העתיקים בישראל, בשמירתם ובשימורם, הוא האיש שמקדם היום יותר מכל את בדיקת גילי הזיתים העתיקים. חשיבות תיארוך העצים מבחינת הקק"ל אינה רק בחיבת הבריות לשיאיםבאשר הם, או העניין התיירותי שבהם. עדיין לא בדקו את הגנטיקה של הזיתים המאריכים ימים ושל עצים עתיקים בכלל, מסביר ריקלין, ויכול להיות שיש להם תכונות גנטיות מיוחדות. "העצים האלה יכולים להוות לנו עצי אם ליער בר-קיימא לתקופה ארוכה מאוד. סומא עלינו על כן להשקיע על מנת לבדוק את הגנטיקה. גם הוא אינו יכול לאמת את האגדות אודות גיל הזיתים, "יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שלא", הוא אומר, אבל אסור לגעת בעצים עתיקים דוגמת אלה שבבקעת בית הכרם, "ברור לנו שהם בני מאות שנים ויכול להיות שהם בני אלפי שנים".

טבעות עצים יודעות לספר הרבה על ההיסטוריה של העץ ושל סביבתו. ריקלין מסביר כי בכל עץ רשומה טביעת אצבעות אקלימית. טבעות דקות יותר מעידות על שנים קשות יותר לעץ, שחונות על פי רוב. גם שיעורם המשתנה של חומרים מסויימים באטמוספירה, דוגמת חומר רדיואקטבי, נותר רשום בטבעות העץ. אך הזית מצליח להתחמק מן הדנדרוכרונולוגיה, התחום המדעי של תיארוך עצים בכמה אופנים.

יכולת החידוש של עץ הזית משורשיו, מאפשר צמיחה של גזע חדש מתוך שורשים עתיקים, כך שגם לו ניתן היה לספור את טבעותיו הן היו מתייחסות לגיל הגזע או הבד, ולא לגיל העץ. אבל לא ניתן: טבעות הזית אינן ברורות, ולא תמיד שנתיות. אם לא די בכך יש לזית בתוך העצה פסים של צבע כהה שרק נראים כטבעות, אבל אינם טבעות. מעל לכל, אי אפשר לתארך זיתים פשוט מכיוון שהחלק העתיק של העץ כבר איננו. זיתים עתיקים הם חלולים ואין חומר שניתן לקחת ממנו דגימה לבדיקת פחמן 14, היכולה לתארך חומרים היסטוריים באופן מדוייק למדי.

למרות זאת, בניסיון לקבוע את גיל העצים משתתף גם אותו חומר רדיואקטיבי, המאפשר לתארך חומרים אלפי שנים לאחור. זה יאפשר לקבוע בוודאות את הגיל המינמילי של העץ, ובעצם, משנקבע גילו של החלק הפנימי של הזית החלול, אפשר יהיה לדעת מתי עמד במקום עץ שהיה בהיקף החלל הפנימי. על פי התנאי הסביבתיים, ומה שיודעים על העץ שקיים, ניתן לחשב בקירוב את קצב הגידול של העץ, ומכאן להסיק את גילו של העץ בקירוב, "אחרי שיהיו לנו המחקרים האלה, נוכל להיות על הכיפאק חכמים. נוכל לבוא בוודאות של 80 או 90 אחוזים, שהעץ הזה הוא בן ככה וככה".

לעת עתה לא נמצאו בבדיקות הפחמן 14 רקמות (מתות) של עצים חיים בנות יותר מ-200-300 שנה. מנהלת המעבדה לתיארוך במחלקה למדעי הסביבה ולחקר האנרגיה במכון ויצמן, ד"ר אליזבטה בוארטו, האמונה על הבדיקות, מציינת כי התהליך עוד בתחילתו, וכי הוא נמצא כעת בשלב המדידות. היא מזכירה שהזית לא קונצנטרי (בעל מרכז משותף), ושזה לא קל למצוא את החלק הכי עתיק בעץ. לכן צריך לקחת מכל עץ כמה וכמה דוגמאות, "זה לא שבאים, לוקחים, ויש תוצאה". העצים מהם נלקחו דיגימות עד כה הם עצים בעין אל-אסד, וכן עץ אדיר מימדים שעומד בחצר משפחת אבו רבאח בעראבה. המשפחה נודעה בעיקר בזכות מוחמד אבו רבאח שחקן בני סחנין, אך בחצר ביתה כוכב נוסף: זית שהיקפו 7.22 מטרים, וקוטרו כשני מטר שלושים, " זֵית רוּמי".

דוגמה למורכבות קביעת גיל העצים הם הזיתים בנחל זיתן שבנגב. שם, מספר ריקלין, ניתן לראות עצים סמוכים זה לזה היוצרים יחדיו עיקום שמאפשר לדמיין את העץ האחד שהיו בעבר. אנשי הקרן הקיימת מעריכים שמי שלמעשה טיפל בזיתים האלה הביזנטים שישבו בשבטה, לפני כ-1400 שנה "זה אולי הדבר המדהים ביותר שמצאנו בחקר העצים העתיקים. אלא מאי? זה מחייב אותנו כרגע לבצע חפירה ארכיאולוגית ולחפש שרידים של זיתים". אם יימצאו שם חרצנים אפשר יהיה לבדוק את גילם באמצעות פחמן 14, וכן לבדוק האם יש להם את אותו פרופיל גנטי של העץ העכשווי. אם תהיה התאמה יוכלו לומר "שהעץ הזה, שורשיו נטועים בתקופה הזו והזו".

דרך אחרת לללמוד אודות גילם של עצים הוא תיעוד בציורים ובכתובים. דוגמא ידועה לכך הוא אלון התבור הגדול על קברו של רבי אבא חלפתא (סמוך לצומת חלפתא שליד מע'אר), שתועד כעץ בוגר כבר לפני כ-450 שנה על ידי הנוסע האיטלקי רבי משה באסולה שכתב :"שם התפללתי על קבר רבי חלפתא, והוא במישור, ואילן גדול על קברו". השאלה היא אם אכן מדובר על אותם עצים, אומר ריקלין, "הבעייה היא שאנחנו מורידים בד גדול", הוא מספר על האלון של אבא, "ומתברר שהוא בן 220 שנה". סיפורם של האלונים בחצר כנסיית המוסקובייה בחברון יכול להסביר את העניין. באותה חצר גדל אלון מצוי שזכה לכינוי 'עץ אברהם', ש'גרת איברהים אל-חליל, אשר מת לפני שנים אחדות (לא לפני שצילמו אותו). "הוא מת אבל לידו צומחים שני אלונים, שהם קוראים להם העץ של אבהרם והעץ של שרה". אפילו בעידן המידע בו כבר קשה לייצר אגדות, סביר כי בעוד מאה או מאתיים שנה ימשיכו הבריות להאמין שהעצים קשורים לאברהם, ולהגזים בתיאור גילם.

יש האומרים שאין בארץ עצים בני יותר מ-500 שנה. אולי הם צודקים. אבל בניגוד לגילם של עצי הזית העתיקים בישראל, יופיים אינו מוטל בספק. "על דרך עפר שעולה בין עין אל אסד לבית ג'אן יש את עצי הזית הכי יפים שאני מכיר", אומר ריקלין, "אבל המלהיבים ביותר הם הזיתים בנחל זיתן". כרם עתיק מרשים נוסף נמצא בנבי ינון, ליד שכם, מזרחית לקו פרשת המים, "יש שם כרם זיתים שכל עץ הוא פסל". מכיוון שכמויות המים לא גדולות שם הגזעים לא גדולים, אבל כבר סוכם שהגודל לא קובע. "אתה מגיע לנבי ינון, אתה רואה עצים זקנים זקנים זקנים, עם חורים בתוך העצים", הוא מתאר, ומוסיף שיכול להיות שיתברר שדווקא העצים בינון, שהם לא כל כך גדולים, הם הכי עתיקים, "אבל הם חייבים להיבדק".

"הזיתים של גת שמנים מאוד יפים, אבל אני אומר לך שגם מגיע מעמד מאוד מכובד, לעץ של חמלות רבאח בעראבה, ומעמד מכובדגם לזיתים בנחל צלמון, מתחת למוחרכה, ומתחת לכאוכב אבו אל הייג'א בנחל אבליים", מזכיר ריקלין, "יש שם עצים מאוד מאוד יפים ומאוד עתיקים. ואולי אפשרי שהם מהתקופה הרומאית כי הם ליד יודפת". הזיתים של גת שמנים, הם העצים שזוכים להכי הרבה מבקרים. שם המקום (כמו גם העובדה שהיה מחוץ לגבול ירושלים הרומית), מרמז כי במקום פעלה גת ילצור שמן זית. גן גת שמנים שבמורד הר הזיתים הוא המקום בו בילה על פי המסורת הנוצרית ישו את לילו האחרון, וזו הסיבה שהזיתים במקום נשמרו לאורך שנים ארוכות. בגן אפשר לראות זיתים ענקיים ומדהימים, חלקם מטים ליפול מרוב זוקן, ונזקקים לקביים שמתקינים להם אנשי הכנסייה. אלו ללא ספק עצי הזית העתיקים ביותר בארץ. זו לא עובדה בוטנית, זו עובדה תרבותית. בדיוק כמו שאדם הראשון קבור במערת המכפלה שבחברון.


תמונות

gat_shmanimthe biggest oak2gat_shmanim2hurshat_talgat_shmanim3gat_shmanim5

Posted by גילי in כללי

12 תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום רביעי, 28 נובמבר, 2007 בשעה 13:41 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

12 תגובות to “זיתים עתיקים. בין מיתוס למציאות”

  1. יגאל סלע says:

    לקוראים שלום. כתוספת למידע שבמאמר, אציין כי בידי
    תוצאות בדיקת פחמן 14 מ1982 של זית מהחווה הביזנטית בראש נחל אבליים והגיל המחלט שנקבע הוא 750 שנה+- ובחישוב החלק החסר של הגזע, התוצאה היא 1500 שנה בקרוב. תוצאה דומה מאד קיבלתי בעץ שהיה קיים ב1982 בשולי הכפר ראמי. עץ אחר שהקף גזעו מגיע ל כ 10 מ, עשוי להיות בן גיל כפול מהנ"ל. למעונינים, פרטים באי מייל המצורף.
    יגאל סלע חיפה

  2. יואב אבניאון says:

    יגאל שלום
    הנושא מרתק
    אשמח לפרטים נוספים
    (לא הצלחתי לאתר המייל שלך…)
    יואב אבניאון

  3. רונית says:

    שלום,
    שאלתי היא האם כיוון שבו הטבעות צומחות הוא פנימה החוצה או החוצה פנימה?
    כלומר: הטבעת העתיקה ביותר האם הפנימית או החיצונית?
    תודה רבה

  4. גילי סופר says:

    הטבעת העתיקה ביותר היא הפנימית

  5. יגאל סלע says:

    ליואב אבניאון שלום
    לרשותך כתובת הדא"ל שלי selaei@zahav,net,il לכל
    שאלה שהיא.
    בברכה,יגאל סלע

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) says:

    הייתי מעונין לדעת מה הגיל של העצים הנותנים עדיין זיתים היום
    ,

  7. מרב says:

    שלום, אני מתעניינת בסיפורי עם או אגדות פחות ידועות על עצים בכלל, עצים קדושים בפרט ועל עצים בכרמל הכי. סיפורים לכל אבל גם לילדים צעירים. אם יש לך מידע – אשמח

  8. רחל says:

    שלום
    המידע מרתק. האם יש לך גם סיפורים/ אגדות על עצים בכלל ועצים קדושים בפרט
    אשמח לקבל כל מידע

  9. רון וייזר says:

    שלום ושנה טובה
    אשמח לקבל מידע על עצים עתיקים-בעיקר באיזור חיפה-כרמל.
    תודה
    רון וייזר

  10. רון says:

    האם יש מידע על מישהוא שבדק את הזיתים בגת שמנים?

    זכור לי מידע על בדיקה בוטנית שגילתה 800-900 שנה
    אבל יכול להיות שאני טועה

    אשמח לקבל מידע בנושא

  11. Dror says:

    תודה עבור הסקירה. הייתה הכנה טובה לקראת סיור במטע הזיתים של דיר חנא.

  12. לידור ברג ג'5 says:

    מיכלללללללללללללבאריחעןעןיכםרןצצוםצנכקצנערןומקצצגבכמעןרנכויבכרבנכןעגןכרדעלןכעהבןגועכואריעהיאטעראחיעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>