דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
27 מאי, 2007

טיולים ופרפרים

התמונות פה

נדמה כי אין קריקטורה של חובב טבע שאין בידו רשת פרפרים. עם זאת, מתי ראיתם לאחרונה מישהו מקפץ עם אחת בין הטרשים? גם כשמסתובבים בין חובבי טבע, נדיר למצוא דיבור על רשתות פרפרים. נראה כי ההתייחסות לטבע הולכת ומשתנה, וכך גם לחרקים המרהיבים. פעם, נהוג היה שמי שמתעניין בפרפרים לוכד אותם, הורג אותם במרעלה, ומשפד אותם לייבוש באוסף. היום יותר מקובל פשוט לצלם אותם. ולהתבונן.

הפרפרים קצת מוזנחים מבחינת תשומת לב המטיילים. ניתן להניח שזה נובע מכך שצריך לדלג בעקבותיהם על מנת לראותם, וזה קשה בעיקר כשמדובר בפרפרים גדולים. יהא הפרפר מרהיב ככל שיהיה – מדריך לא יכול לרדת מן השביל ולדלג בעקבותיו עם קבוצה בת עשרים או שלושים משתתפים. את זה יכול לעשות מי שמטייל לבד. זה לא נורא מסובך, ועם הזמן לומדים להכיר את התנהגות הפרפרים ולהתאמץ הרבה פחות על מנת לראותם מקרוב.

הארץ התברכה בלא מעט פרפרים. בישראל כ-140 מיני פרפרים. בחרמון, שהוא המקום המגוון ביותר בארץ מבחינה זו, מתקיימים כמאה מיני פרפרים. לשם השוואה, בכל בריטניה הגדולה חיים כ-55 מיני פרפרים בלבד. תופעה מעניינת היא שככל שמדרימים והאקלים הופך מדברי יותר, הולך ופוחת מספר מיני הפרפרים. בכרמל חיים כ-55 מיני פרפרים, באיזור מישור החוף כ-40 מינים, ובאיזור אילת – פחות מ-30. ברגע שמתחילים לתת עליהם את הדעת מגלים שלמרות שיש זמנים טובים יותר לראות פרפרים, הם רוב הזמן בסביבה. גדולים וקטנים, צבעוניים או אפורים. חלקם (כחלילים למשל) מרשימים רק אם מסתכלים בהם ממש מקרוב או בתמונות. אחרים יוציאו קריאת 'תראו איזה פרפר', מכל מי שיבחין בהם. יש גם מי שמוצא שהזחלים הצבעוניים שלהם יפים.

בישראל שבע משפחות פרפרי יום: הזנב-הסנוניתיים (או צבעוניים) הם פרפרים גדולים ומרשימים עמם נמנה זנב הסנונית הנאה שנחשב לאחד היפים שבפרפרים. משפחת הלבניניים (שלא כולם לבנים) מוכרת בזכות הנפוץ בפרפרי הארץ, לבנין הצנון שדומה לפרפר המוכר מכולם, לבנין הכרוב שמעט גדול ממנו. לדנאיתיים יש נציג אחד בלבד בארץ – פרפר נודד בשם דנאית הדורה (דנאית תפוח סדום), והנימפיתיים מצטיינים בשלל צבעי כתום ושחור בדוגמאות שונות ויפות. המשפחה הגדולה ביותר בארץ היא משפחת הכחליליים, פרפרים קטנים מאוד, אך עם זאת מקסימים בשלל גון וצבע. חלק מהם כחלחלים כשמם. ההספריתיים הם פרפרים קטנים ומשעממים למדי, בעלי גווני חום-אפור כהים בד"כ, ובני משפחת הסטיריתיים חומים על פי רוב ובעלי ציורי עיניים.
מלבד אלה יש גם משפחות עשים (פרפרי לילה) רבות: שבתאיים, רפרפיים, תהלוכניים, דובוניים, טוואים, טוואיתיים ואחרות שמעניינות פחות את המטיילים. רוב רובם המכריע של הפרפרים הם פרפרים לילה. באתר האינטרנט "פרפרי ארץ ישראל", נוקב ד"ר עוז בן יהודה במספר האסטרונומי של 2,300 מינים לעומת 140 פרפרי יום, כאמור. בעולם כ-20 אלף מיני פרפרים וכ-150 אלף מיני עשים. מלבד שעות הפעילות, מציג בן יהודה עוד כמה הבדלים בין פרפרים לעשים באתר בו ניתן גם למצוא הסברים אודות עשרות מיני פרפרים ותמונות. העשים נחים כשכנפיהם מקבילות לגופם ולא ניצבות לו, גופם עבה ופרוותי, צורת המחוש משתנה, וכך גם מבנה הגולם. למרות שאת המילה 'עש' מכירים בעיקר בגלל ההוא שאוכל את הבגדים בארון, עולם העשים הרבה יותר נרחב.

פרפרים גדלים בטריטוריות מאוד מוגדרות. אחת הסיבות לכך היא הפונדקאים: הצמחים עליהם מטילים הפרפרים את ביציהם, ועליהם גדלים הזחלים. הדוגמא המוכרת ביותר היא עץ התות המשמש כפונדקאי של טוואי המשי, מה שנהוג לקרוא: תולעי משי. רבים מהפרפרים נושאים את שמם של הפונדקאי שלהם: שבתאי השקד, נימפית הסרפד, כחליל החומעה, ויש גם לבנין הצלף, לבנין התלתן, לבנין הרכפה, ולבנין העוזרר – כל אחד על שם הפונדקאי שלו. מן הסתם, יש התאמה בין איזורי המחייה של הפרפרים ושל הפונדקאים, ולא תתקלו בנמפית הקטלב בנגב, או מעל לקו גובה מסויים בחרמון.

הזמן הטוב ביותר לראות פרפרים הוא משעות הבוקר המאוחרות, ועד לשעות הצהריים. הפרפרים הם חרקים רגישים מאוד, והכי טוב לחפש אותם בימים בהם לא קר מדי ולא חם מדי, כשאין רוח, וכשאין עננים. "זהו חרק עם דם קר", מסביר מנהל אגודת חובבי הפרפרים בישראל, דובי בנימיני, והם צריכים להגיע לטמפרטורת גוף של 32 מעלות על מנת להתעופף. בבקרים קרים הם פורשים את הכנפיים על מנת להתחמם, או נעמדים בכנפיים סגורות בניצב לקרני השמש על מנת להיזהר מטורפים. כשחם הם נעמדים במקביל לקרני השמש. "ככל שפרפר הוא יותר בהיר, הוא יהיה פעיל בשעות היותר חמות", מציין בנימיני, "הלבנינים פעילים בכל היום, לעומתם ההספריות החומות פעילות רק בבוקר ואחה"צ. בצהריים כשחם – הן בסייסטה".

בנימיני, שגם חיבר את המדריך לפרפרי ישראל (ראה מסגרת), מציין כי עיקר הפעילות של הפרפרים היא באביב ובסתיו. בחרמון, עונת הפרפרים רק מתחילה. עכשיו (מאי) זו העונה הטובה בחרמון בקו גובה של 1200 מטר מעל פני הים, ומאמצע יוני, זה ב-2000 מטר גובה. האביב מטפס על ההר באיחור, כך בפריחה, וכך בפרפרים אותם מכנה בנימיני פרחים מעופפים. "הפיק השני הוא בסתיו", הוא מסביר, "זה משהו מיוחד לאיזור הים תיכוני". הטמפרטורה יורדת, הלחות עולה, והפרפרים כמו חווים אביב שני. "אחרי הגשם הראשון הפרפרפים מבסוטים. נמפית הקטלב למשל, מטילה בדיוק בגשם הראשון".

ראשי ההרים הם מקום טוב לחפש פרפרים. אחת התופעות אצל פרפרים היא תופת ההעפלה. פרפרים נוטים לעלות לראש ההר לחפש את בני הזוג שלהם, ולכן ממליץ בנימיני לעלות על ראש גבעה או הר עם צמחייה טבעית, על מנת לראות פרפרים. בכלל, יש יותר פרפרים במקומות בהם הצמחיה טבעית, שמורות טבע טבע למשל, או מקומות שלאורך הירדן. ד"ר גיא פאר, אקולוג וחובב פרפרים משחר נעוריו, מזכיר גם הוא את תופעת ההעפלה, וממליץ לחפש בתלים הגעשיים בגולן, שם גדלה בקיה דקת-עלים, עליה יושב כחליל הבקיה. "זהו פרפר שהולך ונעלם מכיוון שהצבא לא מתייחס ברצינות לקיומן של שמורות הטבע בחרמון ובגולן", מתריע פאר. עוד אפשר למצוא שם זנב סנונית נאה (אולי היפה שפרפרי הארץ), סטיריות (בעיקר סטירית הציבורת) "ועם קצת מזל גם סנב סנונית הוורדנים". מקומות בהם אפשר לראות פרפרים לעד סוף מאי היא פסגת הגבעה שמול הבסיס הצבאי שבעלייה לחרמון, ונחל ערער שמתחת לרכבל התחתון. "מה שנשאר ממנו מאוד מאוד יפה".

פאר מאוד ממליץ לבוא לבושים "בגדי הסוואה". לא ללכת בצבעים אדומים זוהירים או נוצצים, אלא בצבעים טבעיים (אף כי יש הלובשים סגול, על מנת למשוך את הפרפרים), ובעיקר לנוע לאט: "אם זזים לאט ולא עושים עליהם צל, אפשר להתקרב עד 5 ס"מ מהם", מסביר פאר, "רק צריך לקחת חשבון שגם הצל שלנו זז, לא רק אנחנו". פרפרים לא מגיבים לשמע, כך שלא חייבים להקפיד על שקט מופתי, רק לחכות שהם ישבו. "כל עוד לא זזים מהר, הם לא ממש מתעניינים בבני אדם, בעיקר כשהם מוצצים צוף". (אופס, הלך עוד מיתוס, פרפרים דווקא אוכלים). אפשר לחפש פרפרים גם במקומות שיש בהם בוץ, ממנו הם מוצצים מלחים ומינרלים. הם עושים זאת, אגב, באמצעות חדק ארוך דקיק ומתגלגל.

רוב הפרפרים שאנחנו רואים, חיים בין שבועיים לבין חודש, אומר בנימיני, "פרפר חי בין שנייה לבין 10 חודשים. חלק מהפרפרים נטרפים ממש עם בקיעתם מהגולם, ולעומתם יש מתושלחים שחיים תקופות ארוכות, בעיקר המינים הנודדים". בשיא מחזיקה משפחת פרפרים דרום אמרקאית של נמפיות, שחיות מעל לשנה. "הם מאריכים ימים בזכות זה שהם אוכלים בנוסף לצוף גם אבקה, והחלבון מאפשר להם להאריך ימים".

הפרפרים הכי גדולים בעולם הם עשים מהסוג אטלס שמוטת כנפייהם עולה על 30 ס"מ. הפרפר הגדול בארץ הוא שבתאי השקד, אשר מוטת כנפיו היא כמעט 20 ס"מ."הקטנים ביותר הם הכחלילים" אומר בנימיני, "זה עניין של 6-7 מילימיטר".

פרפרים הם רגישים מאוד, ולכן הם ביו-אינדיקטורים. פאר מציין שבעולם ידועה תופעה של פרפרים שחיים רק בין קווי גובה מסויימים. אחד האופנים בהם ניתן לראות את ההתחממות הגלובלית המדוברת כל כך לאחרונה, הוא עלייה של מיני פרפרים אלה במעלה המדרונות. "פרפרים הם הביו-אינדיקטור הטוב ביותר שקיים", מסביר בנימיני. זאת לא רק בשל העובדה שהם הם רגישים ומגיבים מהר, אלא גם מכיוון שזוהי קבוצה לא גדולה מדי ולא קטנה מידי גם במועדי ההופעה וגם בהרכב האוכלוסייה, וקל לראות את שינוי הרכב המינים בכל מקום. שקעי ים סוף המתחילים להתעמק, למשל, משפיעים על מינים שמגיעים מדרום, שפעם היו עליהם תצפיות בודדות אחת למספר שנים, וכיום רואים אותם יותר יותר. "השנה היא לא נורמלית" מדגים בנימיני, "פתאום בנגב, מינים שמקימימים דור אחד, כמו לבנין מצרי או לבנין המוריקנדיה, מקימים שניים או שלושה דורות".

רגישות נוספת של הפרפרים היא לרעלים. אם יש בסביבתכם פרפרים, הסבירות שהסביבה שלכם נקייה מרעלים באוויר ובאדמה, גבוהה יותר. למרבה האבסורד, אין פרפרים מוגנים. גם הנדירים שבפרפרים, כאלה שחיים רק בארץ (אנדמיים), ואף מינים הנמצאים על סף הכחדה, דוגמת נמפית הקוציץ או כחליל הקדד, לא זכו להגנה החוקית לה זוכים מיני צמחים ובעלי חיים אחרים. הסיבה היא שהכנסת פרפרים לרשימת המינים המוגנים, תהפוך לעבריינים חקלאים רבים המשתמשים בחומרים הדברה בפרקטיקות הנהוגות. במקום להשתמש בהם על מנת לשמור על סביבה נקייה מרעלים – הורגים אותם.

פאר, הוא מאלו שמנסים לשנות מציאות זו. כבר בגיל 12 החל לאסוף פרפרים. "היה אוסף בבית, וזה עניין אותי", הוא מסביר. נוכחות של אוסף פרפרים בביתו נראית לו טבעית: "זה חלק ממה שאנשי טבע נהגו לעשות פעם". הוא אמנם התחיל כאספן פרפרים, אך מהר מאוד נכנס יותר לעומק, "התחלתי לא רק לאסוף, אלא גם להתעניין בהתנהגות שלהם", מספר פאר, היום ד"ר לאקולוגיה של שמירת טבע. ככל שהתעמק יותר בשמירת טבע, פחות ופחות אסף פרפרים.

בגיל 15 הצטרף לאגודת חובבי הפרפרים, אגודה קטנטנה שנוסדה ב-1983, שגם עליה עוברים שינויים בשני העשורים האחרונים. פעם היו חברים בה בעיקר אספנים, ואילו היום מגיעים החובבים מקשת יותר רחבה, מספר פאר. היותו איש מקצוע אינה מעידה על הכלל ורבים מחברי האגודה באים מתחומי עיסוק אחרים לגמרי, ופרפרים הם רק תחביב עבורם. גם תחומי העיסוק של האגודה משתנים, אם בעבר עסקה האגודה בעיקר באיסוף מידע אודות הפרפרים והנחלתו, ובסיורים משופתים בעקבות פרפרים, בשנים האחרונות נסובה הפעילות גם סביב הגנה על המעופפים היפים. חברי האגודה פועלים לשימור כמה בתי גידול של פרפרים הנמצאים על סף הכחדה, ולהכרזתם של מינים מסוימים כמוגנים. לפני כשנתיים החליטה האגודה כי חבריה יימנעו מאיסוף 14 מיני פרפרים המצויים בסכנה. הרדוקס הישן של "דייג אוהב דגים?" עדיין קיים, וחלק ניכר מחובבי הפרפרים עדיין לוכדים אותם מושא אהבתם, ומשפדים אותם יפה באוסף.

למרות שמספר הפעילים והחברים גדל, עדיין מדובר בארגון קטן מאוד. עשרות פעילים, כמאה וחמישים חברים, ותדמית תמהונית למדי שאין לה ממש בסיס בקרב אנשי האגודה. באירופה למשל זה תחביב הרבה יותר נפוץ. "מה שאני תוהה", אומר פאר, "הוא למה כל מעט מעט אנשים עושים את זה בארץ".

+++++++++++ בוקסה ++++++++

המדריך

בשנת 1990 פרסם דובי בנימיני את המהדורה הראשונה של "מדריך הפרפרים בישראל". בנימיני, מהנדס בתעשייה האווירית, חוקר את פרפרי ישראל שנים ארוכות, ומצלם את אורחות חייהם. המדריך השימושי מאפשר לזהות את הפרפרים באופן חזותי על פי מפתח הצבע האופייני למשפחות הפרפרים, אשר חולקו לשש קבוצות צבע: הצבעוניים בצהוב, הלבניניים בלבן, הדנאיתיים והנימפיתיים בכתום, הסטיריתיים בחום, הכחליליים בכחול וההספריתיים באפור.רוב הפרפרים מופיעים בגודלם הטבעי ובצדם מפת התפוצה שלהם ותיאורים של תקופת המעוף, אזורי תפוצתם וצורת התנהגותם.

לא רק חברי אגודת חובבי הפרפרים בישראל שבנימיני ייסד ומנהל רכשו את המדריך הצבעוני, שמכיל גם עשרות עמודי הסבר אודות פרפרים. בשנות ה-90 נמכרו לא פחות מ-4 מהדורות של המדריך ובשנת 2002 פורסמה מהדורה חמישית מורחבת שלו שכוללת גם את פרפרי ירדן וסיני ("בסך הכל 4 או 5 מינים נוספים"), וגם מגדיר לזחלי הפרפרים הכולל 49 מיני זחלים של המינים הנפוצים ביותר, קרוב למחצית מיני הפרפרים בישראל.

++++++++++++ בוקסה ++++++

הנהר שהפך לחרק

המילה פרפר אמנם נזכרת במקרא, אך המשמעות אחרת לגמרי: זהו אחד משני "נהרות דמשק" היורדים מזרחה מן החרמון: אמנה (או אבנה) ופרפר. בתקופת ההשכלה נקראו הפרפרים 'ציפורת כרמים', ובחוברת הראשונה שיצאה אודות פרפרים, כינו אותם בודנהיימר וקצ'לסקי "בני שמש". את המילה פרפר חידש אליעזר בן-יהודה בתחילת המאה ה-20. דר' ראובן סיוון מציין כי בן-יהודה חידש את המילה על צלצולה בערבית (פורפור, היא ציפור קטנה) ובצרפתית (פפיליון).

הדעות חלוקות באשר למקור שמו האנגלי של הפרפר, Butterfly, זבוב חמאה. באנגלית עתיקה נקרא הפרפר buttorfleoge, אולי עקב האמונה שהחרקים, או מכשפות שהתחזו להם, נוהגים לגנוב חלב או חמאה לא מכוסים. אחרים קושרים את החמאה לצואת הפרפרים ומסתמכם על כך שבהולנדית נקרא הייצור בתחילה חרא-חמאה ואחר כך זבוב חמאה. הבעייה היא שפרפרים לא מחרבנים (אם כי זחליהם דווקא כן, ואפילו נמצא מין מסוים הניזון מפרחים צהובים והפרשותיו הן בצבע הנכון). יש הסוברים שההסבר הרבה יותר בנאלי: לפרפרים נפוצים דוגמת לבנין הצנון או לבנין הכרוב, צבע של חמאה טבעית ומשמעות שמם מעופפפים בצבע חמאה. יש המציעים הסבר אחר לחלוטין, שזהו שיבוש של הפועל המציין ריפרוף סביב דבר מה, flutter by, בדיוק מה שפרפרים עושים.

+++++++++בוקסה+++++++

להחזיר את הפרפרים

לפני שנים אחדות הקימו חובבי הפרפרים נילי שחר ועוז ריטנר, את העמותה להחזרת הפרפר לטבע. "הרעיון של העמותה נולד בעקבות זה שפתאום לא כל כך רואים פרפרים", מסבירה שחר. הפרפרים מושרשים היטב בתרבות שלנו, במשחקי הילדים, בציורים, באופנה. "משתמשים בזה בשפה, אבל איפה הפרפרים"? היא שואלת. וגם עונה: יש התמעטות פרפרים, יש הכחדה ודחיקה של רגלי הפרפרים על ידי זיהום האוויר, ריסוסים חקלאיים, ובנייה על בתי הגידול שלהם. העמותה שמה לה למטרה, להחזיר את הפרפרים לנוף, תוך הקניית ערכי טבע.

שחר מסבירה כי ריבוי פרפרים והשבתם לטבע אינה משימה מסובכת כלל ועיקר. בטבע, אם פרפרה מטילה 200 ביצים, רק 4 מהן יגיעו לבגרות (כלומר ישלימו את כל גלגולי הפרפר). התערבות מתקנת לא רבה מדי יכולה להגדיל מאוד את מספר הפרפרים בקלות. "בחממה קטנה, בה דואגים לזחלים ומאכילים אותם, אפשר לקבל את כל הפרפרים. אם לא 200, אז למעלה מ-50% מזה". אנשי העמותה גם עושים זאת, וגם מחנכים (שלא לומר מטיפים) לגידול פרפרים והשבתם לטבע. "אם כל אחד היה עושה מה שאנחנו עושים, היית רואה פרפרים אפילו באיזורים אורבניים".

עיקר פעילותם חינוכית, ונסובה סביב הסברה. אל העמותה פונים לא מעט אנשים שרוצים לעשות גינות פרפרים (גינות משיכה לחרקים, ליתר דיוק). את זה עושים באמצעות צמחי צוף בכדי שיהיה לפרפרים מה לאכול, ובאמצעות שתילת פונדקאים ושמירה על פונדקאי בר. צמח הפיגם למשל (מוכר גם כרוטה) המשמש כתבלין, כצמח מרפא וכנגד עין הרע, הוא הפונדקאי של סנב הסנונית, מהגדולים והיפים שבפרפרי הארץ. גינה שיש בה לבנדר, רוזמרין, מרווה או שומר, ושאין בה חומרי הדברה ושאר ריסוסים, תהיה עתירת פרפרים. חלק ניכר מהפונים, מספרת שחר, מבררים מהם הפונדקאים של פרפרים כאלה ואחרים. אנשי העמותה גם מוכרים צמחים מתאימים במחירים מוזלים, אך בעיקר פועלים לחינוך הדור הצעיר. "אם ילד קטן בא לאימא ואומר לה, אל תעקרי את הסרפד כי הוא מושך פרפרים, היא לא תעקור אותו". הסרפד, אגב, הוא פונדקאי לנמפית הסרפד, פרפר שחור-כתום יפהפה.

חלק בלתי נפרד מהעמותה להחזרת הפרפר אל הטבע, היא "חוות הפרפרים והחרקים הישראלית", שנפתחה באפריל 2006 במושב קדרון. החווה מציעה פעילות לקבוצות, בדרך כלל לתלמידים. "הניסיון הוא לחנך לראות את החרקים כחלק מהטבע, כמועילים" מסבירה שחר. הפעילות שמציע המקום אורכת כשלוש שעות והיא מתחילה בסיור קצר לנחל שורק ואיסוף חרקים ברשת פרפרים, וממשיכה בפעילות הגדרת חרקים בחווה, בהתבוננות בהם בהגדלה, ובלימוד מבנה החרקים וסוגיהם. לאחר מכן נכנסים לחממת הפרפרים, בה לומדים אודות מחזור החיים של הפרפר, על ההבדלים בין פרפרים לבין עשים, ועל גידול הפרפרים בחממה. בנוסף לשלל הפרפרים והחרקים החיים, יש במקום גם תצוגה מוזיאונית של אוסף גדול של פרפרים וחיפושיות מכל העולם. שחר מודעת לכך שהעיסוק שלהם מוזר בעיני חלק מהאנשים. "אנחנו עוד בחיתולים" היא אומרת, ומספרת בקנאה שלכנסים של חובבי חרקים באירופה – גם שם יש בעשור האחרון פעילות להצלת הפרפרים – מגיעים אלפים רבים של מבקרים.

קישורים
העמותה להחזרת הפרפר לטבע (וגם חוות חרקים), באתר החרקים המופלא של עוז ריטר

http://www.nature-of-oz.com/Amuta.htm

חוות הפרפרים והחרקים הישראלית

http://www.israelinsectfarm.area.co.il/

אתר פרפרי ארץ ישראל
http://www.achva.ac.il/butterfly/index.asp

Posted by גילי in כללי

7 תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום ראשון, 27 מאי, 2007 בשעה 0:09 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

7 תגובות to “טיולים ופרפרים”

  1. לא עָרוּךְ » Blog Archive » תמונות פרפרים says:

    [...] יש אי אלו טקסטים שעוסקים בפרפרים, אחד על כחליל הגליל בסמוך לחפציבה, מול תחנת הכוח בחדרה. אחד ממרומי החרמון, ועוד אחד כללי שכזה. התמונות צולמו גם במקומות נוספים, מואדי-קלט ועד עתלית. [...]

  2. שולה לויטל says:

    התדעו מה הקשר בין הדנאית (הפרפר) לדנאית המיתולוגית (מאגדות יוון)? כלומר על ולמה נקרא הפרפר ע"ש הבנות שנענשו על פי המיתוס העתיק?
    בתודה מראש,

  3. אביבה says:

    האם יש שם מיוחד בעברית ואו באנגלית לאותו לוח עליו
    שמים את הפרפרים שניצודו?

  4. אברהם שלום says:

    ביקשתי לבדק אם אליעזר בן יהודה חידש את המלה פרפר במשמעותה כיום. לא מצאתי חומר באתר האקדמיה ללשון העברית. מצאתי את התשובה באתרכם וקראתי בענין את מה שהבאתם מפי ד"ר ראובן סיון ז"ל כי את המלה פרפר חידש אליעזר בן יהודה.

    מענין לקרא כי בן יהודה חידש את המלה גם מתוך התיחסות למלה הערבית 'פורפור' צפור קטנה. אך ההתיחסות לצרפתית 'פפילון' אינה נראית לי. הרבה יותר טבעי לחשוב שהמלה נלקחה מאטלקית 'FARFARE רק בפ' דגושה לפי מקומה במלה. הרבה מלים לועזיות נלקחו לעברית על פי צורתן באטלקית ולא באנגלית למשל – אידאה לפי ההגיה האטלקית של IDEA ולא הצורה האנגלית .

  5. מיקה says:

    מיקה בת 6 גרה ברחוב נחל אילון 5

  6. Best Bankruptcy Attorney in San Antonio says:

    ביקשתי לבדק אם אליעזר בן יהודה חידש את המלה פרפר במשמעותה כיום. לא מצאתי חומר באתר האקדמיה ללשון העברית. מצאתי את התשובה באתרכם וקראתי בענין את מה שהבאתם מפי ד"ר רא

  7. Karen Patrick says:

    אני מסכים איתך. אתה מכה את המסמר ממש על הראש לשם. לא יכול להיות שאמר את זה טוב יותר.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>