דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
17 דצמבר, 2006

לאן נעלם האתר הפריהיסטורי גלגל?

לאן נעלם האתר הפריהיסטורי גלגל? בשבוע שעבר נערך סיור משותף של קבוצת נציגים מישראל מהרשות הפלשתינית ומירדן לאורך נהר הירדן. מטרת הסיור הייתה ללמוד על מצב הנהר ועל היקף הפוטנציאל הטמון בו ובסביבתו, בעיקר מבחינה תיירותית. בנוסף לחברי ארגון ידידי כדור הארץ שערך את הסיור השתתפו בו ראשי רשויות משני צדי הנהר.

אחד האתרים בהם ביקרה הקבוצה היה האתר הפריהיסטורי גלגל. למען הסר ספק, אין כל קשר היסטורי בין האתר לבין גלגל המקראית, והוא קרוי על שם קיבוץ גילגל אליו הוא סמוך. האוצרת לתרבויות פריהיסטוריות במוזיאון ישראל, ד"ר דבי הרשמן, שאמורה הייתה להסביר לקבוצה על חשיבות האתר הניאוליתי נדהמה לגלות כי כמעט ואין לו זכר. אם לא די בכך, הגיע למקום אחד מחקלאי האיזור שראה את הקבוצה, סיפר כי זהו השטח שלו, וכי קיבל אישור לבנות עליו משתלה.

"היישוב הפריהיסטורי שכגילו כ-11 אלף שנה, הוא אחד הכפרים הקדומים ביותר בעולם כולו, ואחד האתרים החשובים ביותר להבנת ראשית החקלאות", אומרת הרשמן, ומספרת כי האתר, ששטחו 4 דונמים, נחפר לפני כעשרים שנה על ידי צוות בראשות ד"ר תמר נוי ז"ל ממוזיאון ישראל. בחפירות במקום נתגלו שרידים של 13 מבנים מעוגלים שנבנו מאבנים ובוץ. במבנים התגלו צלמיות וחפצים סמליים ששימשו כנראה לפולחן ולפעילות מאגית, וכן כלים חקלאיים: אבני טחינה ואבני כתישה, גרזנים ולהבי מגל, "הכלים החקלאיים הקדומים ביותר המוכרים לנו. זהו גם בין המקומות הראשונים מהם אנחנו מכירים את הארכיטקטורה האנושית".

לאתר בגלגל לא רק חשיבות פריהיסטורית אלא גם חשיבות אקטואלית. ידידי כדור הארץ פועלים לקידום הכרזתו של איזור עמק הירדן ובקעת הירדן כאתר מורשת עולמי ואחד מערכי המורשת שנבחנים הם ערכי המורשת הפריהיסטוריים הכל כך יחודיים של האיזור.

בשנים האחרונות עושים במוזיאון ישראל מאמץ בינלאומי אדיר לפענח את סודותיו של הכפר הקדום. על מלאכת הפיענוח, בראשות פרופ' עופר בר-יוסף מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת הרווארד, שוקדים 19 חוקרים מ-5 אוניבריטאות שונות. רבע מיליון דולר הוקצו לצרכי מחקר.

התגלית החשובה ביותר באתר הייתה ממגורה שנשתמרה בשלמותה ובה נמצאה כמות גדולה מאוד של זרעי שעורה וחיטה. זרעים אלו נחקרו לאחרונה על ידי צוות חוקרים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן, בראשות פרופ' מרדכי כסלו, מומחה לארכיאולוגיה בוטנית. המחקר, אומרת הרשמן, גילה שמדובר בזרעים הראשונים שנזרעו על ידי האדם. "זה לא יאומן. זה כאילו לתפוס רגע בזמן. זה מאוד נדיר, סוג כזה של תגלית".

כל הממצאים מן האתר נמצאים כיום במוזיאון ישראל. אם כך, מדוע בכלל חשוב לשמור על המקום ממנו הם נלקחו?

"רוב בני אדם טועים לחשוב שכאשר ארכיאולוגים חופרים, הם חופרים את כל האתר, ולא היא", אומרת הרשמן, ארכיאלוגים בדרך כלל חופרים חלק מהאתר. "זה גם בגלל סיבות טכניות, אבל בעיקר זה נעשה בהתאם לתפיסה שצריך להשאיר אתרים ארכיאולוגיים לדורות הבאים של החוקרים". תפיסה זו אגב, לא נובעת מחשש לפרנסתם של חוקרי העתיד, אלא מההבנה שעם הדורות הטכנולוגיה מתפתחת, נצבר עוד ועוד ידע, וכי ברבות השנים יוכלו ללמוד על אתרים ארכיאולוגיים יותר מאשר אם יחפרו את כולם היום. לפיכך, מסבירה הרשמן על פי חוק מגדרים אתרים ארכיאולוגיים, משלטים אותם ושומרים עליהם. "האתר לא משולט ולא מגודר, המינימום האולימפי המחוייב על פי החוק", היא מוחה. הרשמן גם פנתה בעניין לפרהיסטוריון רשות העתיקות, דר' עופר מרדר.

יהא הקונצנזוס אשר יהא, בקעת הירדן אשר נכבשה ב-67 נמצאת בשטחים, ופירוש הדבר הוא שהעתיקות שם אינן באחריות רשות העתיקות אלא באחריות קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, ד"ר יצחק מגן. מגן נשמע כמי שלא כל כך מבין מאיפה זה נפל עליו פתאום. "נעשו חפירות על ידי המוזיאון, והמוזיאון הוא זה שהיה צריך לשמור על האתר", הוא אומר ל-ynet בתגובה ומציין, כי זה אתר פריהיסטורי שאיש לא מגיע אליו. "אני לא יודע אם אפשר לשמר אתר פריהיסטורי. שקודם יפרסם מוזיאון ישראל את ממצאיה של נוי המנוחה, ואחר כך יבוא בטענות לאחרים", הוא מתריס.

מגן מזכיר גם פגיעה היסטורית באתר עוד לפני שנחפר, בימים שהצבא היה שם. "עד כמה שאני יודע מהפקחים שלי, לא חל שום שינוי במצב האתר", מוסיף מגן ומסביר כי הגדרת אתר פריהיסטורי היא על פי הממצאים (דוגמת אבני צור שנמצאות בו), ולא על פי מבנים שקיימים בשטח כפי שאנחנו מכירים מעתיקות אחרות. "זה לא אתר שאפשר לשמר אותו", הוא אומר, "פריהיסטוריה זו בעייה".

לגבי החשש לבנייה אומר מגן בפירוש כי לא אושרה כל בנייה במקום, "אנחנו מפקחים, ולא מאשרים שם בנייה". עוד מציין מגן כי לא קיבל כל פנייה מהרשמן בעניין, "שתפנה אלינו מכתב, ואנחנו נטפל בזה".

null
דר' דבי הרשמן במקום החפירות

null
דר' דבי הרשמן במקום החפירות

null
צלמית של ציפור שנמצאה ב"בקתת השמאן". צילום: פטר לני, באדיבות מוזיאון ישראל

null
פסל אבן, ככל הנראה רוח מגינה, שנמצא בכניסה לאחד המבנים. צילום: פטר לני, באדיבות מוזיאון ישראל

null
צילום מקורי של החפירה: אחד מהמבנים העגולים של הכפר הניאוליתי. צילום: ארכיון הגלגל, באדיבות מוזיאון ישראל

קישורים:

ידידי כדור הארץ המזרח התיכון

http://www.foeme.org

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום ראשון, 17 דצמבר, 2006 בשעה 10:11 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>