דלג לתוכן.

לא בלוג
ניווט:
6 נובמבר, 2008

משבר השקנאים. סיכום עונה

נוכח הדיוחים הסותרים, קשה לומר בוודאות מה קרה השנה עם השקנאים בסתיו. דבר אחד ברור – העסק ירד מהפסים, ובעמק חולה ובמקומות אחרים בארץ התנהל מאבק מכוער ועקוב מדם בין האדם לציפור. הציפור הפסידה. מאבק מכוער לא פחות התנהל בין ארגוני שמירת הטבע, לבין ארגוני הדייגים. גם בו הציפור הפסידה: המספרים נעים בין 12 שקנאים ירויים לבין יותר ממאה שקנאים שנפגעו במה שאמור היה להיות נחיתת 'תידלוק' דגים והמשך הטיסה דרומה. תלוי את מי שואלים.

השקנאי הלבן חי בשתי אוכלוסיות. האחת יציבה באפריקה, והשנייה היא האוכלוסיה האירופית אשר נודדת דרומה בסתיו. זוהי אוכלוסיה של כשלושים אלף פרטים שכמעט כולה עוברת בשמי הארץ פעמיים בשנה.הוא נחשב למין בסכנה, ומוגן ע"י החוק הישראלי, וכן ע"י אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. מומחי הציפורים מסבירים שבניגוד לעגורים שנותרים ליד מקור המזון ואינם ממשיכים בנדידה, השקנאים נוהגים למלא את כרסם בדגים ולהמשיך לנדוד. לטענתם, מחסור במזון לשקנאים, הוא שגרם לכך שאלפי שקנאים מצאו את עצמם תקועים בישראל, תשושים ורעבים, מתאבדים על בריכות הדגים בעוד הדייגים המנסים להגן על רכושם, מנסים לגרש אותם בכל דרך אפשרית.

ההסבר הרשמי הוא שהמשבר נבע מנתק בין הרשות לבין הדייגים שטענו שההאכלה לא מתבצעת על פי המסוכם: לא בזמן הנכון, לא במקום הנכון, ויותר מדי. הדייגים עצרו את אספקת הדגים לרשות, ונוצר מעגל קסמים שבמרכזו שקנאים רעבים יותר ויותר, תשושים מדי בכדי להמשיך לנדוד, ויורדים על בריכות הדגים לא רק נחושים יותר, אלא גם עם יותר מקום בבטן. יש הטוענים שפשוט נחתו פה השנה יותר שקנאים מאשר בשנים עברו, והדגים שפיזרו להם לא הספיקו.

למרות שרשמית, מציגים משרד החקלאות וארגון הדייגים עמדה על פיה הם בעד האכלה, יש מי שלא ויתרו על הרעיון שהשקנאים לא ינחתו פה כלל, ומאמינים שניתן ללמד את עופות הבר שלא להמשיך ולעוף לארצות השכנות. באגף הדיג מאמינים שההאכלה היא שגורמת לשקנאים להישאר כאן ולא לעוף לאפריקה. מסתמכים שם על כך שבעקבות פעולות גירוש שנעשו ב-15 השנים האחרונות, שומרים השקנאים מרחק מבריכות עמק בית שאן בהן גדלים 70% מדגי הבריכות בישראל. מומחי ציפורים אומרים שזה הצליח רק בגלל שבמקביל האכילו את העופות בעמק החולה, וכי מספר השקנאים הנשאר לחרוף בארץ יורד בהתמדה נוכח ההאכלה.

באגף הדיג אומרים עוד כי המשבר, יותר משהיה ממשי, היה תקשורתי, וכי בעצם החברה להגנת הטבע יצרה מהומה על מאומה מסיבות פוליטיות. בחברה, מאידך, מאשימים את הדייגים ביצירת המשבר. משבר שכזה משרת את מי שמקדמים את הקונצפייה שאם יאכילו את השקנאים, הם יישארו כאן, כמו העגורים, וכי לאורך זמן האכלה רק תגדיל את הנזק. יש מי שמתקיימים מהקונפליקט הזה, אומרים שם, אנשים שמקבלים כסף מהמדינה, וגם ג'יפ ונשק, כדי להיות אחראים לגירוש העופות.

האמת, כמו תמיד, לא מצויה באף צד. ההסבר הכי הגיוני למשבר הוא הרבה יותר פרוזאי: ראש השנה המאוחר. את בריכות הדגים מרוקנים שלקראת ראש השנה. את הדגים הראויים משווקים לגפלטע-פיש, והנוהג ב-20 השנים האחרונות היה שאת הדגים הקטנים, המקום לזרוק לפח (ובעצם למערכת האקולוגית) מעבירים להאכלת עופות הבר. השנה לא רק שראש השנה חל מאוחר מאוד (25 בספטמבר) אלא שגם השקנאים הקדימו, ועד שהגיעו הדגים, התחיל אותו מעגל קסמים.

עונה קשה עברה על השקנאים ועל הדייגים. גם בגלל הנסיבות, וגם בגלל הפוליטיקה שהתנהלה על גבם של העופות המרשימים. עתה רק נותר לקוות כי לכשישובו השקנאים לארץ, יושב על כנו הסדר, והפתרון שעובד זה שני עשורים ימשיך להיות מיושם.

Posted by גילי in כללי

אין תגובות »

פוסט זה פורסם ב- יום חמישי, 6 נובמבר, 2008 בשעה 18:02 בנושא: כללי. ניתן לראות תגובות של גולשים בעזרת רסס 2.0 תגובות. ניתן להגיב, או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

השארת תגובה

XHTML: ניתן להשתמש בתגיות הבאות: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>